Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 8:1-38

1יום אחד כשהתאסף קהל גדול סביב ישוע, שוב לא היה להם מה לאכול. ישוע כינס את תלמידיו כדי לדון במצב.

2”אני מרחם על האנשים האלה“, אמר. ”הם נמצאים כאן כבר שלושה ימים, ונגמר להם האוכל. 3אם אשלח אותם הביתה רעבים, הם יתעלפו בדרך, מפני שחלקם באו ממקומות רחוקים.“

4”מאין נמצא להם אוכל במקום השומם הזה?“ שאלו התלמידים בפליאה.

5”כמה ככרות לחם יש לכם?“ שאל אותם ישוע. ”שבע“, השיבו. 6ישוע ביקש מהקהל לשבת על הארץ. הוא לקח את שבע ככרות הלחם, הודה לאלוהים עליהן, פרס את הלחם לפרוסות ונתן לתלמידיו כדי שיגישו לקהל. 7הם מצאו גם כמה דגים קטנים. ישוע ברך עליהם וביקש מתלמידיו להגישם לקהל. 8‏-9למרבית הפלא אכלו כולם עד ששבעו, ולאחר מכן שלח אותם ישוע הביתה. כארבעת־אלפים איש השתתפו בארוחה באותו יום, וכשאספו את השאריות והפירורים הם מילאו שבעה סלים גדולים!

10מיד לאחר מכן עלו ישוע ותלמידיו לסירה ושטו לאזור דלמנותא. 11הפרושים בדלמנותא שמעו על בואו, ובאו להתווכח איתו ולנסותו. אמרו לישוע: ”הראה לנו אות מהשמים, ואז נאמין בך.“

12ישוע נאנח אנחה עמוקה והשיב: ”לא אחולל למענכם כל פלא ולא אראה לכם כל אות מהשמים. כמה הוכחות דרושות לכם כדי שתאמינו?“

13ישוע עזב אותם, חזר לסירה ושט לגדה השנייה של הכינרת. 14התלמידים שכחו לקחת איתם מספיק אוכל, ונותרה להם בסירה רק כיכר לחם אחת.

15בהיותם בסירה הזהיר ישוע את תלמידיו בתקיפות: ”היזהרו מהשאור של המלך הורדוס ושל הפרושים!“

16”למה הוא מתכוון?“ שאלו התלמידים זה את זה. לבסוף הגיעו למסקנה שהוא ודאי מדבר על כך ששכחו לקחת איתם מספיק לחם.

17ישוע הקשיב לשיחתם והגיב: ”אתם טועים לגמרי. איני מדבר כלל על הלחם שבסירה. האם קשה לכם כל־כך להבין זאת? 18למה אתם לא רואים, למה אתם לא שומעים? למה אתם לא קולטים דבר?

19”האם שכחתם את חמשת־אלפים האנשים שהאכלתי בחמש כיכרות לחם? אמרו לי, כמה לחם נותר לאחר הארוחה?“

”שנים־עשר סלים מלאים“, ענו התלמידים במבוכה.

20”וכאשר האכלתי את ארבעת־אלפים האנשים בשבע ככרות לחם, כמה נותר בסוף?“

”שבעה סלים מלאים“, השיבו התלמידים.

21”ואתם עוד מעזים לחשוב שאני דואג משום שיש לנו רק כיכר לחם אחת?“

22בהגיעם לבית־צידה הביאו אליו מספר אנשים אדם עיוור, והתחננו לפניו שיגע בו וישיב לו את ראייתו. 23ישוע אחז ביד העיוור והוציאו אל מחוץ לכפר, שם ירק בעיניו והניח עליהן את ידיו.

”האם אתה רואה עכשיו?“ שאל ישוע.

24האיש הביט סביבו והשיב: ”כן! אני רואה אנשים; אבל הם נראים מטושטשים – כמו עצים מהלכים!“

25ישוע הניח שוב את ידיו על עיני האיש, והן נרפאו כליל. עתה יכול היה האיש לראות למרחוק בבירור.

26ישוע שלח אותו הביתה אל משפחתו ואמר: ”אל תלך לספר את הדבר לאנשי הכפר; לך ישר הביתה.“

27ישוע ותלמידיו עזבו את הגליל והלכו לכפרי קיסריה של פיליפוס. בדרך שאל ישוע את תלמידיו: ”מה אומרים עלי אנשים? למי הם חושבים אותי?“

28”יש אנשים שחושבים שאתה יוחנן המטביל,“ ענו התלמידים, ”ואחרים חושבים שאתה אליהו הנביא או נביא אחר.“

29”ומי אתם חושבים שאני?“ המשיך ישוע לשאול.

”אתה המשיח!“ קרא פטרוס. 30אולם ישוע הזהיר אותם שלא יגלו זאת לאיש.

31רק מאז החל ישוע לספר להם על הייסורים המצפים לו, והוא עוד סיפר שראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים יגרמו למותו, אך יקום לתחייה לאחר שלושה ימים. 32ישוע דיבר אתם בגלוי לב, אולם פטרוס לקח אותו הצידה והוכיח אותו: ”אל תדבר כך!“

33ישוע הביט בפטרוס ואמר לו בחומרה: ”סור ממני, שטן שכמוך! אתה מסתכל על הדברים מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים.“

34ישוע ביקש מתלמידיו להתקרב אליו ולהקשיב. ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. 35מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני ולמען הבשורה – יציל אותם.

36”איזה רווח יש לאדם שיכול להשיג את כל העולם אבל מפסיד חיי־נצח? 37מה כבר יכול בן־אדם לתת בתמורה לחייו? 38דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי בדור החוטא וחסר האמונה הזה, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו עם המלאכים הקדושים.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 8:1-38

Chuscu huarangamanmi carashca

(Mat 15:32-39; 16:1-4; Luc 12:54-56)

1Chai punllacunapica, mana jahualla gentecuna tandanacujpimi, ima micunapish mana tiyarca. Chaimantami Jesusca, shuj punllaca yachacujcunata cayashpa cashna nirca:

2—Cai tucui gentecunaca, ñamari quimsa punllata caipi Ñucahuan tiyancuna. Ima micunatapish manamari charincunachu. Paicunataca llaquinanmari. 3Mana micushcata huasiman cachajpica, ñahui amsayashpa, ñanpi urmangallatajmari. Maijancunacarin carumantamari shamushcacuna— nircami.

4Shina nijpica yachacujcunaca:

—¿Cai shitashca pambapica, cai tucuicunapaj pajta tandataca, maipitaj japishunri?— nircacunami.

5—¿Mashna tandatataj charinguichij?— nishpa, Jesús tapujpi paicunaca:

—Canchisllatami charinchij— nircacunami.

6Chashna nijpimi, chai tucui gentecunata pambapi tiyarichun mandarca. Chai huashaca, canchis tandata japishpami Diosta pagui nirca. Chaitaca, tucui chaipi cajcunaman carachunmi, asha asha chaupishpa, yachacujcunaman curca. Paicunami tucuicunaman raquircacuna. 7Yachacujcunaca, uchilla, huaquin chalhuacunatapishmi charircacuna. Diosta pagui nishpaca, chaicunatapish tucuicunamanmi carachirca. 8Tucuicuna mana nijta micushca qʼuipaca, puchushcataca canchis canasta jundatami tandarcacuna. 9Micujcunaca, chuscu huaranga shinami carca. Paicunata ‘Minchacamachij’ nishcahuan, 10yachacujcunandij barcoman yaicurcallami. Chaimantaca, Dalmanuta llajtamanmi paicunandij shamurca. 11Chaipi cajpimi fariseocuna shamushpa, Jesus-huan rimanacui callarircacuna. Ricungaraicumi, jahua pachamanta ima señalta ricuchichun mañarcacuna. 12Jesusca, Paipaj espiritupi llaquirishpa, shungu llujshishpami: «¿Imamantataj cai runacunaca, ima señalta ricuchichun mañancunachu, imamí? Cai runacunamanca, ima señalta manataj ricuchishachu» nircami.

13Chaimantaca paicunamanta chʼicanyashpa, cutin barcoman yaicushpaca, yacu caishuj urimanmi chʼimbarca.

Fariseocuna yachachishcaca levadura shinami

(Mat 16:5-12; Luc 12:1-3)

14Yachacujcunaca, tandata apanata cungarishcamantami, barcopica, shuj tandallata charicurcacuna. 15Jesusca, chai cutitajmi:

—Riquichij, fariseocunapaj, Herodespaj levadurataca pajta chasquinguichijman— nishpa mandarca.

16Yachacujcunaca: «Tandata mana apamushcamantamari chashna nicunga» nishpami, paicunapura rimanacurcacuna.

17Paicuna imata rimanacucujta yachashpami, Jesusca cashna nirca:

—¿Ima nishpataj tandata mana apamushcamantaca rimanacunguichij? ¿Manatajchu entendinguichij, manatajchu yuyaita japinguichij? ¿Cancunapaj shunguca sinchirajchu, imatagari? 18¿Cancunapaj ñahuica manatajchu ricun, rinrinca manatajchu uyan imatagari? ¿Manachu yuyaringuichij? 19Pichca tandallata, pichca huarangaman carajpica, ¿mashna canasta puchushcatataj tandarcanguichij?— nircami.

Chashna nijpi paicunaca:

—Chunga ishquita— nircacunami.

20—Shinallataj canchis tandata chuscu huarangaman Ñuca raquijpica, ¿mashna canasta puchushcatataj tandarcanguichij?— nijpica paicunaca:

—Canchista— nircacunami.

21Chashna nijpi Jesusca:

—Shinashpaca, ¿ima nishpataj manaraj entendinguichij?— nircami.

Betsaidapimi mana ricuj runata alliyachishca

22Chai qʼuipaca, Jesús Betsaidaman chayajpimi, shujcunaca mana ricuj runata Paipajman pushamurcacuna. Chaimantaca, paipi tuparichunmi mañarcacuna. 23Chaipimi Jesusca, mana ricuj runataca maquimanta japishpa, chai uchilla aillu llajtamanta llujshichirca. Chai huashaca, ñahuipi chʼucashpa, maquicunata paipaj jahuapi churashpaca: “¿Imallatapish ricunguichu?” nishpa tapurca.

24Paica:

—Gentecunatami yuracuna puricuj layata ricuni, paicunaca puricunmari— nircami.

25Cutintajmi Jesusca, Paipaj maquicunata ñahui jahuapi churarca. Chashna rurajpica, chai mana ricuj runaca alliyarcallami. Ñahui alliyajpica, carutapish achijllata ricurcallami. 26Jesusca, chai runataca:

—Aillu llajtamanca ama yaicunguichu, chaipica imata piman ama huillashpa ringuilla— nishpami, paipaj huasiman tigrachishpa cacharca.

Pedromi Jesustaca ‘Quishpichij Cristomi cangui’ nishca

(Mat 16:13-20; Luc 9:18-21)

27Filipopaj nishca Cesarea pueblo cʼuchu llajtacunaman ñanta ricushpami Jesusca, Paipaj yachacujcunataca:

—¿Gentecunaca, pi cashcatataj Ñucataca nincuna?— nishpami, tapurca.

28Shina nijpi, paicunaca:

—Shujcunaca, ‘Bautiźaj Juanmi’ nincunami. Shujtajcunaca, ‘Dios ima nishcata huillaj Eliasmi’ nincunami. Maijancunacarin, ‘Dios ima nishcata maijan huillajmi canga’ nincunami— nishpami huillarcacuna.

29Shina nijpi Jesusca:

—Cutin cancunaca, ¿pi cashcatataj Ñucataca yuyanguichij?— nijpi Pedroca:

—Quiquinca, Quishpichij Cristomari cangui— nishpami cutichirca.

30Ashtahuanpish Jesusca, Pai pi cashcataca, amataj piman huillachunmi mandarca.

‘Ñucataca huañuchingacunami’ nishcami

(Mat 16:21-28; 17:1-13; Luc 9:22-36)

31Chai qʼuipaca, Jesusca Pai quiquinmantami cashna huillai callarirca:

—Runa Aichayuj Ñucaca, achca llaquita apanatajmi cani. Cunaj yuyajcuna, pushaj curacuna, Mandashcata yachachijcunami, pʼiñashpa huañuchingacuna. Huañuchijpipish, quimsa punllapica causarishallami— nircami.

32Chashnami tucuita alli huillarca. Chaita uyashpami Pedroca, Jesusllata chʼicanchishpa, ña ama chashna nichun jarcashpa rimai callarirca. 33Ashtahuanpish Paica, yachacujcunata tigrarishpa ricushpami, Pedrotaca:

—¡Ñuca ñaupajmanta anchui, Satanás! Canca, Taita Dios imallata rurasha nishcataca mana yachanguichu. Runacuna imallata rurasha nishcallatami yuyacungui— nishpa, jarcashpa rimarca.

34Chai qʼuipaca chaipi tandanacushcacunatapish, yachacujcunatapish cayashpami, cashna nirca:

—Pipish Ñucata catisha nijca, quiquin causanata cungashpa, cruzta aparishpa Ñucata catichunlla. 35Maijanpish quiquin causaita llaquijca, chingaringami. Maijanpish Ñucata catingaraicupish, alli huillaita huillangaraicupish quiquin causaita mana llaquijca, quishpiringami. 36Yuyarichigari, pipish cai pachapi tucui imalla tiyajcunata japishpapish, paipaj almata chingachishpaca, ¿ima allitaj cangari? 37Mana cashpaca, paipaj almamantaca, ¿imatataj cui tucungari? 38Maijanca, cai juchasapa runacunapaj ñaupajpi, Ñucamantapish, Ñuca shimicunamantapish pingaringami. Chashna rurajpica, Runa Aichayuj Ñucapish, Yayapajmanta sumaj achij nicuj, jucha illaj angelcunahuan shamushpaca, paimanta pingarishami— nircami.