Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 8:1-38

1יום אחד כשהתאסף קהל גדול סביב ישוע, שוב לא היה להם מה לאכול. ישוע כינס את תלמידיו כדי לדון במצב.

2”אני מרחם על האנשים האלה“, אמר. ”הם נמצאים כאן כבר שלושה ימים, ונגמר להם האוכל. 3אם אשלח אותם הביתה רעבים, הם יתעלפו בדרך, מפני שחלקם באו ממקומות רחוקים.“

4”מאין נמצא להם אוכל במקום השומם הזה?“ שאלו התלמידים בפליאה.

5”כמה ככרות לחם יש לכם?“ שאל אותם ישוע. ”שבע“, השיבו. 6ישוע ביקש מהקהל לשבת על הארץ. הוא לקח את שבע ככרות הלחם, הודה לאלוהים עליהן, פרס את הלחם לפרוסות ונתן לתלמידיו כדי שיגישו לקהל. 7הם מצאו גם כמה דגים קטנים. ישוע ברך עליהם וביקש מתלמידיו להגישם לקהל. 8‏-9למרבית הפלא אכלו כולם עד ששבעו, ולאחר מכן שלח אותם ישוע הביתה. כארבעת־אלפים איש השתתפו בארוחה באותו יום, וכשאספו את השאריות והפירורים הם מילאו שבעה סלים גדולים!

10מיד לאחר מכן עלו ישוע ותלמידיו לסירה ושטו לאזור דלמנותא. 11הפרושים בדלמנותא שמעו על בואו, ובאו להתווכח איתו ולנסותו. אמרו לישוע: ”הראה לנו אות מהשמים, ואז נאמין בך.“

12ישוע נאנח אנחה עמוקה והשיב: ”לא אחולל למענכם כל פלא ולא אראה לכם כל אות מהשמים. כמה הוכחות דרושות לכם כדי שתאמינו?“

13ישוע עזב אותם, חזר לסירה ושט לגדה השנייה של הכינרת. 14התלמידים שכחו לקחת איתם מספיק אוכל, ונותרה להם בסירה רק כיכר לחם אחת.

15בהיותם בסירה הזהיר ישוע את תלמידיו בתקיפות: ”היזהרו מהשאור של המלך הורדוס ושל הפרושים!“

16”למה הוא מתכוון?“ שאלו התלמידים זה את זה. לבסוף הגיעו למסקנה שהוא ודאי מדבר על כך ששכחו לקחת איתם מספיק לחם.

17ישוע הקשיב לשיחתם והגיב: ”אתם טועים לגמרי. איני מדבר כלל על הלחם שבסירה. האם קשה לכם כל־כך להבין זאת? 18למה אתם לא רואים, למה אתם לא שומעים? למה אתם לא קולטים דבר?

19”האם שכחתם את חמשת־אלפים האנשים שהאכלתי בחמש כיכרות לחם? אמרו לי, כמה לחם נותר לאחר הארוחה?“

”שנים־עשר סלים מלאים“, ענו התלמידים במבוכה.

20”וכאשר האכלתי את ארבעת־אלפים האנשים בשבע ככרות לחם, כמה נותר בסוף?“

”שבעה סלים מלאים“, השיבו התלמידים.

21”ואתם עוד מעזים לחשוב שאני דואג משום שיש לנו רק כיכר לחם אחת?“

22בהגיעם לבית־צידה הביאו אליו מספר אנשים אדם עיוור, והתחננו לפניו שיגע בו וישיב לו את ראייתו. 23ישוע אחז ביד העיוור והוציאו אל מחוץ לכפר, שם ירק בעיניו והניח עליהן את ידיו.

”האם אתה רואה עכשיו?“ שאל ישוע.

24האיש הביט סביבו והשיב: ”כן! אני רואה אנשים; אבל הם נראים מטושטשים – כמו עצים מהלכים!“

25ישוע הניח שוב את ידיו על עיני האיש, והן נרפאו כליל. עתה יכול היה האיש לראות למרחוק בבירור.

26ישוע שלח אותו הביתה אל משפחתו ואמר: ”אל תלך לספר את הדבר לאנשי הכפר; לך ישר הביתה.“

27ישוע ותלמידיו עזבו את הגליל והלכו לכפרי קיסריה של פיליפוס. בדרך שאל ישוע את תלמידיו: ”מה אומרים עלי אנשים? למי הם חושבים אותי?“

28”יש אנשים שחושבים שאתה יוחנן המטביל,“ ענו התלמידים, ”ואחרים חושבים שאתה אליהו הנביא או נביא אחר.“

29”ומי אתם חושבים שאני?“ המשיך ישוע לשאול.

”אתה המשיח!“ קרא פטרוס. 30אולם ישוע הזהיר אותם שלא יגלו זאת לאיש.

31רק מאז החל ישוע לספר להם על הייסורים המצפים לו, והוא עוד סיפר שראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים יגרמו למותו, אך יקום לתחייה לאחר שלושה ימים. 32ישוע דיבר אתם בגלוי לב, אולם פטרוס לקח אותו הצידה והוכיח אותו: ”אל תדבר כך!“

33ישוע הביט בפטרוס ואמר לו בחומרה: ”סור ממני, שטן שכמוך! אתה מסתכל על הדברים מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים.“

34ישוע ביקש מתלמידיו להתקרב אליו ולהקשיב. ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. 35מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני ולמען הבשורה – יציל אותם.

36”איזה רווח יש לאדם שיכול להשיג את כל העולם אבל מפסיד חיי־נצח? 37מה כבר יכול בן־אדם לתת בתמורה לחייו? 38דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי בדור החוטא וחסר האמונה הזה, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו עם המלאכים הקדושים.“

Knijga O Kristu

Marko 8:1-38

Isus hrani četiri tisuće ljudi

(Mt 15:32-39)

1U to se vrijeme opet okupi veliko mnoštvo, a ljudi nisu imali što jesti. Isus pozove učenike te im reče: 2“Žao mi je tih ljudi. Već su tri dana ovdje sa mnom i više nemaju što jesti. 3Ako ih pošaljem gladne kućama, klonut će na putu. Neki su došli izdaleka.”

4“Pa kako da im u ovoj pustoši nabavimo dovoljno hrane?” upitaju učenici.

5“Koliko kruhova imate?” upita ih.

“Sedam”, odgovore. 6Nato on reče mnoštvu da posjeda po zemlji. Zatim uzme sedam kruhova, zahvali za njih Bogu, razlomi ih na komade i dade svojim učenicima. A učenici ih podijele mnoštvu. 7Nađe se i nekoliko ribica. Isus ih blagoslovi pa reče učenicima da i njih podijele.

8Svi se nasitiše, a zatim pokupe sedam košara preostale hrane. 9Ondje je bilo oko četiri tisuće muškaraca. Pošto su jeli, on ih otpusti kućama. 10Odmah zatim uđe s učenicima u lađu i doplovi u okolicu Dalmanute.

Farizeji traže znak

(Mt 16:1-4)

11Kad farizeji doznaju da je stigao, dođu s njime raspravljati. Tražili su od njega da im pokaže znak s neba kao potvrdu. 12Kad je to čuo, on uzdahne i reče: “Zašto ovaj naraštaj neprestano traži znakove? Zaista vam kažem, ovaj ih naraštaj neće dobiti.” 13Zatim se vrati u lađicu, ostavi ih i preplovi na drugu stranu jezera.

Herodov i farizejski kvasac

(Mt 16:5-12)

14No učenici su zaboravili ponijeti hrane prije polaska te su sa sobom u lađi imali samo jedan kruh. 15Isus ih strogo opomene: “Čuvajte se farizejskoga kvasca i kvasca kralja Heroda!”

16“Nemamo kruha”, govorili su međusobno jer mišljahu da im je zato to rekao. 17Isus je čuo o čemu govore pa reče: “Zašto govorite o tomu da nemate kruha? Zar još niste razumjeli, zar ne shvaćate? Zar su vam srca tako otvrdnula? 18Imate oči, a ne vidite! Imate uši, a ne čujete!8:18 Jeremija 5:21. Zar ništa ne možete upamtiti? 19A onih pet tisuća muškaraca koje sam nahranio razlomivši pet kruhova? Koliko ste punih košara ostataka skupili nakon toga?”

“Dvanaest”, odgovore.

20“A koliko je košara hrane preostalo kad sam razlomio sedam kruhova i njima nahranio četiri tisuće muškaraca?”

“Sedam punih košara”, rekoše.

21“Pa zar još ne razumijete?” upita ih.

Isus iscjeljuje slijepca

22Kad stignu u Betsaidu, dovedu mu slijepca i zamole ga da ga dotakne i iscijeli. 23Isus uzme slijepca za ruku i povede ga izvan sela, pljune mu u oči te na njih položi ruke. “Vidiš li što?” upita ga.

24Čovjek podiže pogled. “Vidim ljude,” reče, “ali nejasno, poput stabala koja hodaju!”

25Tada mu Isus ponovno stavi ruke na oči i čovjeku se taj put posve vrati vid, tako da je vidio sasvim jasno. 26Isus ga pošalje kući. “Ne svraćaj putem u selo”, reče mu.

Petar priznaje Isusa za Mesiju

(Mt 16:13-16, 20; Lk 9:18-21)

27Isus i njegovi učenici odu iz Galileje u sela Filipove Cezareje. On ih putem upita: “Što ljudi kažu, tko sam ja?”

28“Neki kažu da si Ivan Krstitelj,” odgovore učenici, “drugi kažu da si Ilija, a treći da si jedan od proroka.”

29Tada ih upita: “A za koga me vi držite?” Petar odgovori: “Ti si Krist!” 30Isus im zabrani da ikomu o njemu govore.

Isus pretkazuje svoju smrt i uskrsnuće

(Mt 16:21-23; Lk 9:22)

31Zatim im počne objašnjavati kako će on, Sin Čovječji, morati mnogo pretrpjeti od starješina, svećeničkih poglavara i pismoznanaca, koji će ga odbaciti, te da će biti ubijen i nakon tri dana uskrsnuti. 32Govorio im je o tome posve otvoreno. Petar ga nato povede na stranu i počne ga od toga odgovarati.

33Isus se okrene, pogleda učenike te strogo ukori Petra: “Odstupi od mene, Sotono, jer ti ne razmišljaš na Božji način, nego ljudski!”

Kako biti Kristovi učenici

(Mt 16:24-28; Lk 9:23-27)

34Tada pozove učenike i mnoštvo da priđu i slušaju. Zatim reče im: “Želi li tko biti mojim sljedbenikom, neka se odrekne samoga sebe, neka uzme svoj križ i neka ide za mnom. 35Jer svatko tko želi sačuvati svoj život izgubit će ga; a tko dade svoj život za mene i za Radosnu vijest, imat će istinski život. 36Kakva ti je korist ako stekneš sav svijet, a izgubiš vječni život? 37Što se može mjeriti s vrijednošću života?8:37 U grčkome: Ili što će čovjek dati u zamjenu za svoj život? 38Posrami li se tko mene i mojih riječi pred ovim preljubničkim i grešnim naraštajem, njega ću se i ja, Sin Čovječji, posramiti kada dođem u svojoj i Očevoj slavi i u slavi svetih anđela.”