Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 7:1-37

1יום אחד באו אחדים מהפרושים והסופרים אל ישוע כדי לחקור את מעשיו. 2הם הבחינו בכך שכמה מתלמידיו של ישוע אינם נוטלים ידיים לפני הארוחה, כפי שנהוג במסורת היהודית. 3(במסורת היהודית של אז, במיוחד אצל הפרושים, נהגו ליטול ידיים עד למרפק לפני כל ארוחה. 4גם בשובם מן השוק עליהם ליטול ידיים לפני שהם נוגעים באוכל. זוהי רק דוגמה אחת ממנהגים רבים שהם מקיימים מאות שנים. דוגמה נוספת היא הכשרת סירים, מחבתות וכלים.)

5הם שאלו את ישוע: ”מדוע התלמידים שלך אינם שומרים את מסורת אבותינו הדורשת נטילת ידיים לפני הארוחה?“

6‏-7”צבועים שכמוכם!“ ענה להם ישוע. ”הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:7‏.6‏-7 ז 5 ישעיהו כט 13

’ניגש העם הזה בפיו,

ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני,

ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלמודה‘.

8”אתם מתעלמים ממצוותיו של אלוהים, ובמקומם אתם ממציאים מצוות ומנהגים למיניהם. 9ביטלתם את מצוות אלוהים כדי שתוכלו לקיים את המסורת שהמצאתם בעצמכם! 10קחו למשל את המצווה ’כבד את אביך ואת אמך‘. משה אמר שכל מקלל אביו ואמו מות יומת! 11ואילו אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם הוא מבטיח לתרום לעבודת אלוהים את אשר הוא חייב לתת להוריו. 12‏-13כך אתם מפרים את מצוות ה׳ כדי לקיים את המסורת שהמצאתם אתם. זוהי רק דוגמה אחת מתוך רבות.“

14ישוע אסף סביבו שנית את כל הקהל ואמר: ”הקשיבו אלי כולכם והשתדלו להבין: 15‏-16לא מה שנכנס אל גופכם מטמא אתכם, אלא מה שיוצא מתוכו. כל מי שיש לו אוזניים שישמע!“ 17לאחר שעזבו את הקהל והגיעו הביתה, שאלו התלמידים את ישוע למה התכוון במשל שסיפר.

18”מה, גם אתם אינכם מבינים?“ שאל ישוע בתימהון. ”האם אינכם מבינים כי האוכל שאתם אוכלים אינו מטמא אתכם? 19הרי האוכל אינו בא במגע עם הלב; האוכל עובר דרך מערכת העיכול.“ 20ישוע הוסיף ואמר: ”המחשבות הן המטמאות את האדם. 21כי מקרב לב האדם יוצאות מחשבות רעות של ניאוף, גניבה, רצח, 22בגידה, רדיפת בצע, רשעות, רמאות, פריצות, קנאה, הוצאת־דיבה, גאווה, ניבול־פה וכדומה. 23כל הדברים הנתעבים האלה יוצאים מתוך לב האדם, והם המטמאים והמרחיקים אותנו מאלוהים.“

24ישוע עזב את הגליל והלך לאזור צור וצידון. הוא ניסה להסתיר את דבר בואו, אך לא עלה בידו. כמו תמיד נפוצו השמועות על בואו במהירות.

25לאישה אחת הייתה בת אחוזת שד. כאשר שמעה האישה על בואו של ישוע באה אליו, נפלה לרגליו 26והתחננה לפניו שיגרש את השד מבתה (היא הייתה אישה יוונית שנולדה בפניקיה הסורית).

27”תחילה עלי לעזור לבני עמי – היהודים“, ענה לה ישוע. ”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים.“

28”נכון, אדוני“, ענתה האישה. ”אולם גם גורי הכלבים מקבלים תחת השולחן את השאריות והפירורים מצלחות הילדים.“

29ישוע אמר לה: ”בגלל תשובתך בתך נרפאה; לכי לביתך ותראי שהשד יצא ממנה.“

30האישה הלכה לביתה ומצאה את בתה הקטנה שוכבת רגועה על מיטתה לאחר שיצא ממנה השד.

31מצור הלך ישוע לצידון, ומשם חזר לים הכינרת דרך אזור עשר הערים. 32ההמון הביא אליו איש חרש ואילם, וכולם התחננו לפניו שישים את ידיו על האיש וירפא אותו.

33ישוע הרחיק את החרש־אילם מההמון, הכניס את אצבעותיו לאוזני האיש, לאחר מכן ירק על אצבעותיו ונגע בלשונו של האילם. 34ישוע נשא את עיניו לשמים, נאנח וקרא: ”אפתח“ (”היפתח!“). 35מיד נפתחו אוזני האיש והוא שמע. גם לשונו הותרה והוא היה מסוגל לדבר ולשמוע היטב.

36‏-37ישוע ביקש מהנוכחים שלא להפיץ את הדבר. אולם ככל שהרבה להזהירם, כך הם הרבו לספר לאחרים, כי מעשיו הדהימו אותם כל כך. שוב ושוב קראו האנשים בהתרגשות: ”ראו איזה מעשים נפלאים ונהדרים; הוא אפילו מסוגל לרפא חרשים־אילמים!“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 7:1-37

Mana alli yuyaicunami juchayujta ruran

(Mat 15:1-20)

1Jerusalenmanta shamushca fariseocunapish, Mandashcata yachachijcunamanta maijancunapishmi Jesuspajman cʼuchuyamurcacuna. 2Paicuna ricucunpimi, Jesuspaj maijan yachacujcunaca, maquicunata mana maillashpa, mapa maquihuan tandata micucurcacuna. 3(Fariseocunapish, tucui caishuj judiocunapish, paicunapaj ñaupa yayacunamantapacha yachamushcata catishpami, maquita maillashpataj micuncuna. 4Plazamanta tigramushpapish, mana maillashpaca, mana micuncunachu. Shujtaj ashtahuan ruraicunatapishmi, chaitataj catincuna. Ubyana vasocunata, jarrocunata, fierromanta rurashca imacunataca maillancunatajmi). 5Chaimantami fariseocunapish, Mandashcata yachachijcunapish:

—¿Ima nishpataj Cambaj yachacujcunaca, ñaupa yayacuna yachachimushcata mana catishpa, mapa maquihuan micunllacuna?— nishpa Jesusta tapurcacuna.

6Jesusca cashnami nirca:

—¡Mishqui shimi jayaj shungucuna! Isaiasca, allillatatajmi cancunamantaca huillashca. Pai quillcashcapica, cashnami nicun:

“Caicunaca, shimillahuanmi Ñucataca, alli nij tucuncuna.

Paicunapaj shungupitajca, shujtajtami yuyacun.

7Yangallamari Ñucataca, yuyarij tucuncuna.

Yachachishpapish, runacuna mandashcallatami yachachincuna” nircami.

8Cancunaca, Taita Dios Mandashcata saquishpami, runacuna ñaupamanta yachachimushcallata catishpa: Jarrocunata, ubyana vasocunata maillanallapi yuyaita churanguichij. Shinallataj shujtaj chai shinacunatapishmi ruracunguichij— nircami.

9Caitapishmi nirca:

«Cancunaca, Taita Dios Mandashcataca yangapi charishpami, yayacuna yachachishpa saquishcacunataraj alli catinguichij. 10Moisesca: “Cambaj yaya mamata cʼuyangui. Yaya mamata ‘Llaqui tucushca alli canman’ nijtaca, manataj llaquishpami huañuchina” nishcami. 11Ashtahuanpish cancunaca: —“Yaya mamataca: ‘Cancunaman cunapaj shina charicushcataca, ñamari Diosman cungapaj chʼicanchircani’ ninallami canguichij” ninguichijmi— (“Taita Diospaj chʼicanchishcataca” Corbán nijcunami carca). 12Chashna nishpaca, paicunapaj yaya mamapaj ima allita rurachunca mana saquinguichijchu. 13Chashnami, Diospaj Shimita yangapi charishpa, runacuna ñaupamanta ruramushcallata catichun yachachinguichij. Shujtaj chai shinacunatapishmi ruracunguichij» nircami.

14Shinallataj chai tucuicunata Paipajman cayashpaca, cashnami nirca:

—Tucuicuna alli uyashpa entendihuaichij. 15Micujpi imapish canllamanta yaicujca, pita mana mapayachinchu. Ashtahuanpish paipaj shungumanta llujshijmi pitapish mapayachin. 16Maijanpish uyaj rinrinta charijca, caita uyaichij— nircami.

17Chai tucuicunamanta caruyashpa huasiman Jesús yaicujpimi, yachacujcunaca yuyachina chai parlomanta tapurcacuna.

18Jesusca cashnami nirca:

—¿Cancunapishchu chashnallataj mana entendinguichij? Micujpi huijsaman yaicujca, pita mana mapayachij cashcataca, ¿manachu yachanguichij? 19Micunaca mana shunguman yaicunchu, ashtahuanpish huijsaman rishpa, qʼuipataca uriman llujshinllamari— nircami.

Ima micunapish mana mapa, alli cashcata entendichunmi chashnaca nirca. 20Caitapishmi nirca:

—Ashtahuanpish shungumanta llujshijmi pitapish mapayachin. 21Shungu ucumantami millaita rurana, huainayana, pushanacushpalla causana, huañuchina yuyaicuna llujshin. 22Shinallataj shuhuana, quiquinpajlla charina, imatapish millaita rurana, umana, chayarina munaihuan ruparishpa purina, shujtajcunapajta munana, yanga juchachina, jatun tucuna, chʼahuanyashca cana yuyaicunapishmi llujshin. 23Cai tucui millai yuyaicunami, shungumanta llujshishpa, pitapish mapayachin— nircami.

Canaán llajtamanta huarmimi Jesusta crishca

(Mat 15:21-28)

24Chaimantaca, Tiro shuti, Sidón shuti llajtacunamanmi rirca. Chaipica, pi mana ricuj shina cajpi, shuj huasiman yaicushpapish, mana miticui tucurcachu. 25Ashtahuanpish mapa espíritu japishca ushushita charij shuj huarmica, Jesús chaipi cajta uyashcahuan shamushpami, paipaj chaquipi shitarirca. 26Paica, Sirofeniciapi huacharishca, griegocunapura huarmimi carca. Paica, paipaj ushushimanta supaita llujshichichunmi mañacurca. 27Ashtahuanpish Jesusca:

—Shuyairaj, huahuacunaraj mana nijta micuchun. Huahuacunapaj tandata japishpa, allquitucunaman shitanaca, mana allichu— nircami.

28Shina nijpipish, huarmica:

—Ari Apu, chashnatajmari. Shina cajpipish huahuacuna micucushpa urmachijpica, allquitucunapish meźa ucupi micuntajmari— nircami.

29Chashna nijpi, Jesusca:

—Can chashna allita cutichishcamanta, cunanca rilla. Cambaj ushushimantaca, supaica ña llujshircami— nircami.

30Huasiman huarmi chayamushpaca, cahuitupi ushushi siricujtami japirca. Paimantaca, ñami supaica llujshishca carca.

Mana uyaj, mana rimajtami Jesús alliyachishca

31Tiro shuti llajtamanta tigramushpaca, Sidón pueblota, Decápolis llajtacunata shamushpami, Galilea cuchaman chayamurca. 32Chaipimi rinrin mana uyaj, mana alli rimacuj runata pushamushpa, paipaj jahuapi maquita churachun mañarcacuna. 33Chaipimi Jesusca chaipi cajcunamanta caruyachishpa, rinrincunapi dedocunata satirca. Cʼallupipish Paipaj chʼucatami tuparirca. 34Chaimantaca, jahua pachata huichilla ricushpa, shungu llujshishpami: «¡Efata!» nirca. (Chaica: “Pascari” nisha ninmi).

35Chaita nincami, chai runapaj rinrincunaca, ñapish pascarircalla. Cʼallupish cacharirijpi, ña alli rimarcallami. 36Chaitaca, ama piman huillachunmi, mandarca. Ashtahuanpish Pai ashtahuan jarcajpica, ashtahuanmi huashan huillanacurcacuna. 37Chaita uyajcunaca, jatunta mancharishpa cushicushpaca: «Tucuitamari allita ruran. Rinrin mana uyajcunatapish uyajta ruranmari, shimi mana rimajcunatapish rimachinmari» nircacunami.