Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 6:1-56

1זמן קצר לאחר מכן חזרו ישוע ותלמידיו לנצרת – עירו של ישוע. 2‏-3בשבת הלך ישוע לבית הכנסת ולימד את הקהל. אנשים רבים התפלאו מאוד על חוכמתו ועל הניסים שחולל. אך הם ידעו שהוא אחד מהם ושהוא גר בסביבה וקראו: ”הוא אינו טוב מאתנו. הוא סך הכול נגר פשוט, בנה של מרים ואחיהם של יעקב, יוסף, יהודה ושמעון; ואחיותיו גרות כאן בינינו.“ הדבר גרם להם עלבון.

4”הנביא הוא מכובד רק בקרב אנשים זרים“, השיב להם ישוע. ”בני עירו, בני משפחתו וחבריו לעולם אינם מכבדים אותו.“ 5בגלל חוסר אמונתם לא יכול היה ישוע לעשות שם מעשי גבורה גדולים. הוא רק הניח את ידיו על מספר חולים וריפא אותם. 6חוסר אמונתם הרשים אותו מאוד.

לאחר מכן עבר ישוע מכפר לכפר ולימד את האנשים. 7הוא קרא אליו את שנים־עשר התלמידים, נתן להם סמכות וכוח לגרש רוחות רעות ושדים, ושלח אותם בזוגות אל הכפרים והערים. 8‏-9הוא אמר להם שלא ייקחו איתם דבר מלבד מקל הליכה; לא מזון, לא שמיכות, לא כסף ולא בגדים נוספים או זוג נעליים נוסף.

10”בכל כפר הישארו אצל מארח אחד בלבד; אל תעברו ממקום למקום“, הורה להם ישוע. 11”אם במקום כלשהו לא יקבלו אתכם ולא יקשיבו לכם, לכו משם. אך לפני שתלכו נקו את האבק מרגליכם, כדי שהאנשים יראו שמילאתם את חובתכם ועתה הנכם עוזבים אותם לגורלם.“

12וכך יצאו השליחים לדרך. לכל מי שפגשו בדרך קראו לחזור בתשובה ולהפסיק לחטוא. 13הם גרשו שדים רבים, ריפאו הרבה חולים ומשחו אותם בשמן.

14גם המלך הורדוס שמע על אודות ישוע, משום שכולם דיברו על הניסים שחולל. המלך חשב את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה, ולכן אמר: ”איני מתפלא על כך שהוא יכול לעשות ניסים ונפלאות.“ 15אנשים אחרים חשבו את ישוע לאליהו הנביא שקם לתחייה; היו שטענו כי ישוע הוא נביא חדש בדומה לנביאים שחיו בעבר.

16”לא“, אמר המלך הורדוס בהחלטיות. ”אני בטוח שזהו יוחנן, האיש שאת ראשו כרתי. הוא קם לתחייה!“

17‏-18זמן מה קודם לכן שלח הורדוס חיילים לאסור את יוחנן, כי יוחנן אמר שאסור להורדוס להתחתן עם הורודיה – אשת אחיו פיליפוס. 19הורודיה שנאה את יוחנן בשל כך ורצתה במותו כנקמה, אולם לשם כך היה עליה לקבל את רשותו של הורדוס. 20ואילו הורדוס כיבד את יוחנן ולא הרשה להורודיה לפגוע בו, כי ידע שיוחנן הוא אדם ישר וקדוש. הורדוס אהב מאוד להקשיב לדברי יוחנן אף כי גרמו לו מבוכה.

21ביום הולדתו של הורדוס הייתה להורודיה הזדמנות מצוינת להשיג את מבוקשה. המלך ערך מסיבה גדולה לכל האנשים החשובים, לקציני הצבא ולמושלי הגליל. 22‏-23בתה של הורודיה נכנסה לאולם ושעשעה את האורחים בריקודים. הורדוס נהנה כל־כך מריקודיה עד שנשבע בפזיזות: ”חי נפשי, את יכולה לבקש ממני כל מה שתרצי ואני מבטיח שתקבלי זאת; עד חצי המלכות אתן לך!“

24הבת יצאה מהאולם בהתרגשות ומיהרה להתייעץ עם אמה. הורודיה הורתה לה מיד: ”בקשי ממנו את ראשו של יוחנן המטביל!“

25הבת מיהרה חזרה אל המלך וקראה: ”אני רוצה את ראשו של יוחנן המטביל על מגש ומיד!“ 26המלך נמלא צער רב, אך לא יכול היה להפר את שבועתו בנוכחות האורחים, 27‏-28אז שלח את אחד משומרי ראשו אל הכלא, כדי לכרות את ראשו של יוחנן. השומר כרת את ראשו של יוחנן והביאו חזרה על מגש. הוא מסר את המגש לבת, וזו מסרה אותו לאמה.

29כאשר שמעו תלמידי יוחנן מה שקרה, באו לקחת את גופתו וקברו אותה לפי הדת.

30בינתיים חזרו השליחים ממסעם וסיפרו לישוע כל מה שעשו ולימדו.

31”הבה ניקח חופשה קצרה מן הקהל הרב הזה וננוח במקום שקט – הרחק מכול המולה“, הציע ישוע, כי אנשים כה רבים באו אליהם, כך שלא היה להם זמן לאכול. 32ישוע ותלמידיו הפליגו בסירה למקום שבו קיוו לנוח. 33אך אנשים רבים ראו אותם בעת שעזבו ורצו לפניהם לאורך החוף; הם כבר המתינו לישוע ותלמידיו במקום שבו עגנה הסירה. 34כאשר ירד ישוע מהסירה וראה את הקהל שחיכה לו על החוף, נמלא חמלה, כי הם נראו בעיניו כעדר ללא רועה. הוא לימד אותם דברים רבים שהיה עליהם לדעת. 35‏-36עם רדת הערב באו התלמידים לישוע וביקשוהו: ”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות מזון בכפרי הסביבה, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין דבר לאכול.“

37”אתם בעצמכם תאכילו אותם.“ השיב ישוע.

”במה נאכיל אותם?“ שאלו התלמידים בתמיהה. ”נצטרך הון תועפות כדי לקנות אוכל לכל האנשים האלה!“

38”לכו לראות כמה ככרות לחם יש לנו“, אמר ישוע.

הם חזרו ואמרו: ”יש בידינו חמש ככרות לחם ושני דגים.“ 39‏-40ישוע ביקש מהקהל לשבת על הדשא, ולשבת בשורות של חמישים או מאה איש. 41הוא לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם ונתן לכל אחד מתלמידיו פרוסת לחם וחתיכת דג, כדי שיגישו לקהל. 42והאנשים אכלו עד ששבעו לחלוטין!

43‏-44כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) השתתפו בארוחה, ולבסוף כשנאספו הפירורים והשאריות מהארץ הם מילאו שנים־עשר סלים. 45בתום הארוחה ביקש ישוע מתלמידיו לעלות לסירה ולשוט לבית־צידה, שם יפגוש אותם מאוחר יותר. ישוע עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולשלח אותו הביתה.

46לאחר שעזבו כולם עלה ישוע על אחד ההרים להתפלל. 47בלילה, בזמן שהתלמידים היו בסירה באמצע הים וישוע היה על החוף, 48הוא ראה שתלמידיו בצרה – שהם חותרים בחוזקה ונאבקים עם הרוח והגלים.

בערך בשעה שלוש בבוקר הלך אליהם ישוע כשהוא פוסע על־פני המים, 49אולם כשראו התלמידים אדם הולך על־פני המים, נבהלו מאוד וצרחו מפחד, כי חשבו שראו רוח רפאים.

50ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם: ”אל תפחדו; זה אני!“ 51הוא עלה לסירה והרוח פסקה.

התלמידים ישבו שם נבוכים לגמרי ולא הבינו כיצד זה קרה, 52כי למרות הפלא של הערב הקודם הם עדיין לא הפנימו את מה שקרה.

53‏-54ישוע ותלמידיו הגיעו לגינוסר, קשרו את הסירה ועלו לחוף. אנשי המקום הכירו מיד את ישוע, 55ומיהרו לספר לכל אנשי הסביבה את דבר בואו. האנשים החלו להביא אליו חולים רבים על מיטות ואלונקות. 56הם נשאו את החולים לכל מקום שישוע הלך – לכפר, לעיר או לשדה – והתחננו לפניו שירשה להם לפחות לגעת בכנף בגדו; וכל מי שנגע בו נרפא.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 6:1-56

Jesustaca Paipaj quiquin llajtapimi mana chasquishcacuna

(Mat 13:53-58; Luc 4:16-30)

1Jesusca chaimanta llujshishpaca, Paipaj yachacujcunandijmi Paipaj quiquin llajtaman tigrarca. 2Sábado punlla chayamujpica, tandanacuna huasipimi yachachi callarirca. Paita uyajcunaca, achcacunami jatunta mancharishpa, cashna tapunacurcacuna:

—¿Caica maimantataj caicunataca yachachinchu, imamí? ¿Maipishi cai tucuitaca yachamurca? Cai tucui milagrocunatapishmari Paipaj maquihuan ruran. 3¡Caica Mariapaj churi, Jacobopaj, Josepaj, Judaspaj, Simonpaj huauqui carpinterollamari! Illu Paipaj panicunapish, caipi ñucanchijpurallapitajmi— ninacushpami, Jesusmantaca pʼiñarircacuna.

4Ashtahuanpish Jesusca:

—Dios ima nishcata huillajtaca, maipipish alli chasquishpa uyanllacunami. Ashtahuanpish quiquin llajtapimi, quiquin familiamanta callarishpa mana uyashun nincuna— nircami.

5Jesusca, Paita mana crijpimi, Paipaj llajtapica mana achca milagrocunata rurarca. Huaquin ungushcacunallatami, paicunapaj jahuapi maquita churashpa alliyachirca.

6Paicuna manataj crijpimi, Jesusca jatunta mancharirca. Shina cajpipish chai muyundij llajtacunapica, tucui pueblocunapimi yachachishpa purirca.

Chunga ishqui yachacujcunatami huillachun cachashca

(Mat 10:5-15; Luc 9:1-6)

7Chai qʼuipaca, chunga ishqui yachacujcunata cayashpami, ishqui ishquita cacharca. Paicunamanca, mapa espiritucunata llujshichi tucunatami curca. 8Ñanpajpish mochilata, tandata, quinllullipi cullquitapish ama apachun, taunata aisashcalla richunmi mandarca. 9Shinallataj pargatetapish, churanacunatapish churarishcalla, ama shujtajtaca apachunmi mandarca.

10Cashnapishmi nirca: «Maiman chayashpapish, shuj huasiman yaicushpaca, chai llajtamanta llujshingacama chaillapitaj saquiringuichijlla. 11Mai llajtapi mana uyashun nishpa mana chasquijpica, chai llajtamanta llujshinguichijlla; llujshicushpaca, cancunapaj chaquipi japirishca yutʼul allpatapish, paicuna ricucunpi chaspishpa ringuichij. Dios llaquichi punllapica Sodomatapish, Gomorratapish yallitami, paicunapaj pueblocunapi causajcunataca llaquichinga, chaica chashnatajmi» nircami.

12Yachacujcuna llujshishpaca, gentecuna Diospajman cutirichunmi huillarcacuna. 13Shinallataj achca supaicunatapish llujshichishpami cacharcacuna. Ungushcacunatapish achcacunatami, aceitehuan llihuishpa alliyachircacuna.

Bautiźaj Juantaca huañuchishcami

(Mat 14:1-12; Luc 9:7-9)

14Jesusmantaca, tucui llajtacunapimi parlanacurcacuna. Chaimantami jatun mandaj Herodespish Paimanta ashtahuan yachaj chayarca. Huaquincunaca: «Bautiźaj Juanmari huañushcacunapaj chaupimanta causarishca canga. Chaimantami, cashna milagrocunataca rurai tucunga» ninacurcami.

15Shujtajcunaca: «Eliasmi» nircacunami. Cutin maijancunaca: «Caica, Dios ima nishcata ñaupa huillajcuna shinallataj, shujtaj huillajmari canga» nircacunami.

16Chaita uyashpami, Herodesca: «Chaica, cungata ñuca pʼitichishca Juanmari canga. Paimari huañushcacunapaj chaupimanta causarishca canga» nircami.

17Chai Herodesllatajmi Juantaca japinaman cachashpa, cadenahuan huatachishpa, preźu churachishca carca. Herodesmari paipaj huauqui Felipepaj huarmi Herodias-huan pushanacushpa causacurca. 18Chaimantami, Juanca Herodestaca: «Mandashcapica, quiquin huauquipaj huarmihuan pushanacushpa causachunca jarcanmari» nishca carca.

19Chaimantami Herodiasca, ima shinapish huañuchichingapaj chapashpapish, mana huañuchichi tucurca. 20Herodesca, Juantaca cashcata ruraj, jucha illaj imata mana juchachipaj runa cashcata yachashpa manchashcamantami, mana llaquichichun saquishpa, charicurcalla. Pai huillajpica mancharishpapish, ashtahuanmi uyanachij carca.

21Herodías yuyacushca punllaca chayarcatajmi. Herodesmari, pai huacharishca punlla pajtajpi fiestata ruracurca. Chaimanca jatun pushajcunatapish, juezcunatapish, Galileamanta jatuncunatapish cayashpami, jatun micuita caracurca. 22Chaipimari, Herodiaspaj ushushica, micucun ucuman yaicushpa tushurca. Chashna tushujtaca Herodespish, paihuan meźapi tiyacujcunapish achcatami ricunachircacuna. Chaimantami jatun mandaj Herodesca, chai solterataca cashna nirca:

—Imata nishpapish mañailla, ñucaca cushallami. 23Mana llullanichu, cushatajmi. Ñuca mandacun llajtata chaupicama mañajpipish, cushallami— nirca.

24Chaimanta llujshishpami, paipaj mamataca:

—¿Imatataj mañashari?— nijpi, chai huarmica:

—Bautiźaj Juanpaj umata mañaiari— nirca.

25Chaimantami chai solteraca, callpashpa yaicushpa, jatun mandajtaca:

—Bautiźaj Juanpaj umata cunantaj shuj platopi cuhuairi— nishpa mañarca.

26Chashna nijpi jatun mandajca, achcatami llaquirirca. Llaquiricushpapish micucujcunapaj ñaupajpi: “Dios ricucunpimi nini” nishcamantaca, mana huashaman tigrari tucurcachu. 27Chashna nijpi jatun mandajca, Juanpaj umata pʼitishpa apamuchun, shuj chapajta ña cacharcallami. 28Chapaj rishpaca, huichcashca ucullapitaj Juanpaj umata pʼitishpami, shuj platopi apamushpa solteraman curca. Paica mamamanmi curca. 29Juanpaj yachacujcuna chaita yachaj chayashpaca, Paipaj aichataca apashpami, jutcupi churarcacuna.

Jesusca pichca huaranga runacunamanmi carashca

(Mat 14:13-21; Luc 9:10-17; Juan 6:1-14)

30Chai punllacunami huillagrichun Jesús mingashcacunaca ña cutin paipajman tigrashpa paihuan tandanacurcacuna. Chaipimi paimanca tucui imalla rurashcatapish, yachachishcatapish parlarcacuna.

31Jesusca, mana jahualla gentecuna Paipajman shamucun tigracun cajpimi, micungapajllapish mana pajtarirca. Chaimantami Jesusca:

—Pi mana causan chulunllapi ashata samaringuichij, cancunalla chʼicanyashpa jacuchij— nirca.

32Chaimantami pi mana causan, chulunllaman barcopi rircacuna. 33Ashtahuanpish paicuna chaimanta caruyashpa ricujtaca, achcacunami ricushpa rijsircacuna. Chaimantaca, pueblocunamanta chaquillahuan rishpami, paicuna chayana cashcamanca, paicunata ñaupashpa tandanacurcacuna. 34Barcomanta llujshishpaca Jesusca, chai tucui achcacuna tandanacushpa shuyacushcata ricushpaca, michij illajlla ovejacuna shina cajpimi llaquirca. Chaimantami, achca yachanacunata yachachi callarirca. 35Ña yallitaj chishi cajpimi, yachacujcuna Jesuspajman cʼuchuyamushpaca, cashna nirca:

—Cai pambapica, pi mana causanca, ña yalli chishipishmari tucun. 36Paicunaca, ima micunata manamari charincunachu. Cai muyundij uchilla pueblocunaman, aillu llajtacunaman rishpa tandata randigrichun, ‘Cayacama’ niari— nircacunami.

37Shina nijpi Jesusca:

—Cancunallataj caraichigari— nircami.

Chashna nijpi, yachacujcunaca:

—¿Ishqui patsaj denariohuan tandata randishpachu, chai tucuimanca carachun ningui imatagari?— nircacunami.

38Shina nijpi, Jesusca:

—¿Mashna tandacunatataj charinguichij? Richij, ricumugrichij— nircami.

Chashna nijpi ña ricumushpaca:

—Pichca tanda, ishqui chalhuallami tiyashca— nircacunami.

39Shina nijpica, tucuicunallatataj mirga mirgapi raquishpa, qʼuihua pambapi tiyachichunmi mandarca. 40Chaimantami maipica patsajpura, maipica pichca chungapura tiyarircacuna. 41Jesusca pichca tandata, ishqui chalhuatapish japishpami, jahua pachata huichilla ricushpa Diosta pagui nirca. Chaimantaca, tandacunata asha ashalla chaupishpami yachacujcunaman curca. Paicunami tandatapish, ishqui chalhuatapish tucuicunaman raquircacuna. 42Tucuicunami mana nijta micurcacuna. 43Puchushca tandatapish, chalhuacunatapish chunga ishqui canasta jundatami tandarcacuna. 44Micujcunaca, pichca huaranga cʼaricunami carca.

Yacu jahuatami Jesús purishca

(Mat 14:22-27; Juan 6:16-21)

45Jesusca, yachacujcunata barcopi yaicuchishcahuanmi, cucha chʼimbanij Betsaidaman ñaupachishpa cacharca. Ashtahuanpish Paica, chai tucuicunata ‘Minchacamachij’ ningapaj saquirircarajmi. 46‘Minchacamachij’ nishpaca, Diosta mañanamanmi Jesusca urcuman rirca.

47Ña tutayacuitaca, barcopi ñami cuchata chaupiyacurcacuna. Jesusca, Paillami allpapiraj carca. 48Yachacujcunaca, achca huaira jarcajpimi, remocunahuan barcota ñaupajman tʼangashpa, yallitaj shaicurcacuna. Jesusca chaita ricushpami, ñalla pacaricujtaca, paicunapajman yacu jahuata purishpa shamurca. Paicunata ñaupashpa rishalla yuyacurcapishmi. 49Yacu jahuata purimujta ricushpaca, ‘Ayami’ yuyashpami caparirircacuna. 50Tucuicuna chashna achcata mancharijta ricushcahuanmi, Jesusca paicunataca:

«Chailla, chailla, Ñucamari cani. ¡Ama mancharichijchu!» nirca.

51Paicuna ricun barcopi Jesús huichiyajpica, huairaca sirirircallami. Chaimantami paicunaca achcata mancharishpa, cushicurcacuna. 52Paicunapaj shungucunaca sinchiyashca cashpami, tandacunata carajta ricushpapish, manaraj yuyaita japishcacuna carca. Chaimantami Jesús mandajpi, yacu casijlla tucujpi cushicurcacuna.

53Cuchata ña chʼimbashpaca, Genesaret llajtaman chayashpami, chai cucha uripi uriyarcacuna. 54Barcomanta paicuna uriyancami, chaipi causajcunaca Jesusta rijsircacuna. 55Chai tucui muyundij llajtacunata puricujpica, ungushcacunatami maimantapish chacanacunapi, Jesuspajman apamurcacuna. 56Aillu llajtacunaman, pueblocunaman, mai carucunaman rijpipish, Pai maita rina ñancunapimi ungushcacunataca churarcacuna. Chaicunaca, Jesustaca: “Quiquinpaj jahua churana chupallapipish tuparichun saquihuai” nishpami mañarcacuna. Paipaj churanapi tuparijcunaca, tucuicunami alliyarca.