Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 5:1‏-43

1‏-2בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת ירד ישוע מהסירה, והנה רץ לקראתו מכיוון בית־הקברות איש אחוז רוח רעה. 3‏-4איש זה גר בבית־הקברות והיה בעל כוח פיזי אדיר. בכל פעם שאסרו אותו בכבלים ושרשרות הוא היה מנתק אותם בקלות ויוצא לחופשי. איש לא היה יכול להתגבר עליו. 5יומם ולילה נהג להסתובב כמשוגע בין הקברים ועל ההרים, צועק ופוצע את עצמו באבנים חדות.

6בראותו את ישוע מרחוק, רץ האיש לקראתו ונפל לרגליו.

7‏-8ישוע פקד על השד שבתוך האיש: ”צא החוצה, שד!“ השד צעק צעקה מחרידה: ”מה אתה עומד לעשות לי, ישוע בן אל־עליון? למען אלוהים, אל תייסר אותי!“

9”מה שמך?“ שאל ישוע.

”לגיון“, השיב השד. ”אינני לבדי; אנחנו כאן שדים רבים.“ 10השדים התחננו לפני ישוע שלא ישלח אותם למקום נידח.

11בקרבת המקום היה עדר גדול של חזירים שרעה במורד ההרים. 12”שלח אותנו לתוך החזירים האלה“, התחננו השדים. 13ישוע הסכים, והם יצאו מהאיש ונכנסו לתוך החזירים. כל החזירים (בערך אלפיים) דהרו בטירוף במורד ההר ישר לתוך הים וטבעו.

14רועי החזירים ברחו לערים ולכפרים שבסביבה, וסיפרו לכולם מה שקרה. כל האנשים רצו מיד אל המקום כדי לראות את המחזה במו עיניהם. 15עד מהרה התאספו אנשים רבים ליד ישוע, אולם כשראו את האיש יושב לרגלי ישוע לבוש היטב ושפוי בדעתו, נמלאו פחד. 16עדי ראייה סיפרו לבאים מה שהתרחש, 17והאנשים התחננו לפני ישוע שילך משם ויעזוב אותם לנפשם. 18כשחזר ישוע לסירה התחנן לפניו האיש שיצאו ממנו השדים שירשה לו להצטרף אליו. 19אולם ישוע לא הסכים לכך.

”לך הביתה למשפחתך ולחבריך“, אמר ישוע. ”ספר להם כיצד ריחם עליך אלוהים, ואיזה נס חולל בך.“

20האיש הלך לבקר בעשר הערים הגדולות וסיפר לאנשים על הפלא הגדול שחולל ישוע, וכולם התפלאו מאוד.

21ישוע חצה בסירתו את הכינרת והגיע אל הגדה שממול, שם כבר חיכה לו קהל רב.

22אחד מראשי בית־הכנסת המקומי, יאיר שמו, נפל לפני ישוע 23והתחנן בפניו שירפא את בתו הקטנה. ”בתי גוססת“, קרא יאיר בייאוש. ”אנא, בוא לביתי ושים את ידיך עליה, כדי שתבריא ותחיה.“

24ישוע הלך עם יאיר, והקהל הגדול הלך אחריהם, נדחף ונדחק סביב ישוע. 25בקרב הקהל הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה. 26היא סבלה קשות מטיפולים של רופאים שונים, ולאחר שהוציאה את כל כספה, לא זו בלבד שמצבה לא השתפר, הוא אף החמיר! 27היא שמעה על המעשים שישוע עשה, ולכן הלכה אחריו ונגעה בבגדו.

28”אם רק אצליח לגעת בבגדיו אהיה בריאה“, חשבה לעצמה. 29ואכן, ברגע שנגעה בבגדו פסק שטף הדם, והאישה ידעה שנרפאה.

30באותו רגע הרגיש ישוע שיצא ממנו כוח ריפוי. הוא הסתובב לאחור ושאל: ”מי נגע בי?“ 31תלמידיו התפלאו על השאלה המשונה והשיבו: ”ראה כמה אנשים נדחפים אליך מכל צד, ואתה שואל מי נגע בך?“

32אולם ישוע התעלם מהערתם והמשיך להסתכל סביבו, מחפש את מי שנגע בו. 33האישה, אשר ידעה כי נרפאה, התקרבה אליו, נפלה לרגליו בפחד ובחרדה וסיפרה לו את כל האמת. 34”בתי, אמונתך ריפאה אותך!“ אמר לה ישוע. ”היי בריאה ולכי לשלום.“

35בזמן שישוע דיבר אל האישה, הגיעו למקום שליחים מביתו של יאיר והודיע לאב: ”בתך מתה; אין צורך להטריח את המורה.“ 36אולם ישוע התעלם מכך ואמר ליאיר: ”אל תפחד; רק תאמין!“

37ישוע עצר את הקהל ולא הרשה לאיש ללכת איתו, פרט לפטרוס, יעקב ויוחנן. 38בהגיעם לביתו של יאיר מצאו את כולם בוכים ומתאבלים על מות הילדה. 39ישוע נכנס פנימה ושאל את האנשים: ”מדוע אתם בוכים ומתרגשים? הילדה לא מתה; היא רק ישנה.“

40כל הנוכחים לעגו לו, אולם הוא לא שם לב לכך וביקש מכולם לצאת משם. הוא לקח את ההורים ואת תלמידיו ונכנס איתם לחדרה של הילדה.

41‏-42ישוע אחז בידה של הילדה וקרא: ”טליתא, קומי!“ (כלומר: ”קומי, ילדה!“) היא הייתה בת 12 והיא אכן קמה ממיטתה והתהלכה בבית. הוריה התפלאו מאוד, 43אך ישוע הזהיר אותם שלא יספרו לאף אחד מה שקרה, וביקש שיתנו לילדה משהו לאכול.

Swedish Contemporary Bible

Markus 5:1-43

Jesus befriar en man som är besatt av onda andar

(Matt 8:28-34; Luk 8:26-37)

1Så kom de över till andra sidan sjön, till området kring Gerasa5:1 Andra handskrifter: Gedara eller Gergesa. Jfr Matt 8:28. Området var icke-judiskt.. 2När Jesus steg ur båten kom en man emot honom från gravplatsen. Han var besatt av en oren ande 3och levde bland gravarna. Numera gick det inte att binda honom ens med kedjor. 4Man hade flera gånger försökt binda både hans händer och fötter, men varje gång hade han slitit sönder kedjorna och fotbojorna. Ingen kunde rå på honom. 5Dag och natt höll han till bland gravarna eller uppe bland bergen och skrek och skar sönder sig själv med stenar.

6Mannen hade fått syn på Jesus redan då han var långt borta och kom nu rusande och föll ner för honom. 7”Lämna mig ifred, Jesus, du den högste Gudens Son! Svär inför Gud att inte plåga mig!” skrek han, 8för Jesus hade just befallt: ”Far ut ur mannen, du orena ande.”

9Jesus frågade nu: ”Vad heter du?” Han svarade: ”Jag heter legion5:9 Legion var en romersk arméavdelning på 6 000 man., för vi är många.” 10Och gång på gång bad han att Jesus inte skulle köra bort dem ifrån området.

11Där gick en stor svinhjord och betade på berget. 12Andarna tiggde därför och bad: ”Skicka iväg oss till svinen, så att vi kan fara in i dem”, 13och Jesus lät dem få som de ville. Då lämnade de orena andarna mannen och for in i svinen, och hela hjorden på omkring 2 000 svin störtade utför bergssluttningen och drunknade i sjön.

14Herdarna som vaktat svinen sprang till staden och till landsbygden och berättade alltihop, och folket gick då ut för att ta reda på vad som hade hänt. 15När de kom fram till Jesus fick de se mannen som varit besatt av legionen sitta där, påklädd och fullständigt normal, och de blev förskräckta. 16Ögonvittnena berättade vad som hade hänt med den besatta mannen och hur det hade gått för svinen. 17Men då bad folket Jesus att lämna deras område.

18När han steg i båten, bad mannen som varit besatt att han skulle få följa med Jesus. 19Men Jesus ville inte ta med honom. ”Gå hem till de dina”, sa han, ”och berätta för dem vad Herren har gjort med dig, och hur han förbarmade sig över dig.”

20Då gick mannen iväg och berättade i hela Tiostadsområdet5:20 Tiostadsområdet, eller Dekapolis som det hette på grekiska, var ett stadsförbund mellan tio städer, som alla utom en låg öster om floden Jordan. vad Jesus hade gjort med honom. Alla häpnade.

Jesus botar en kvinna med blödningar och uppväcker en död flicka

(Matt 9:18-26; Luk 8:41-56)

21När Jesus hade åkt tillbaka till andra sidan sjön, samlades mycket folk omkring honom. Och medan han var där på stranden, 22kom en synagogföreståndare som hette Jairos dit. Så fort han fick syn på Jesus, föll han ner framför honom 23och vädjade: ”Min lilla dotter håller på att dö. Jag ber dig, kom och lägg händerna på henne så att hennes liv kan räddas.” 24Jesus gick genast med honom, följd av mycket folk som trängde på från alla håll.

25Där fanns också en kvinna, som under tolv års tid lidit av blödningar. 26Hon hade plågats mycket och behandlats av många läkare, men trots att hon gjort slut på allt hon ägde, hade hon inte blivit bättre, utan snarare sämre. 27Nu hade hon hört om Jesus och trängde sig fram bakom honom i folksamlingen och rörde vid hans mantel, 28för hon sa: ”Om jag bara får röra vid hans kläder så kommer jag att bli frisk.” 29Och så snart hon rört vid honom, stannade blödningen och hon kände att hon var befriad från sitt lidande.

30Jesus märkte genast att det hade gått ut kraft från honom, och han vände sig om och frågade: ”Vem rörde vid mina kläder?”

31Hans lärjungar sa till honom: ”Folk tränger ju på från alla håll, självklart måste någon ha rört vid dig!” 32Men Jesus såg sig omkring för att få reda på vem som hade gjort det.

33Kvinnan blev förskräckt,5:33 Jfr Matt 9:22 med not. eftersom hon visste vad som hade hänt med henne, men hon kom darrande fram och föll ner för Jesus och berättade hur allt hade gått till. 34Då sa Jesus till henne: ”Min dotter, din tro har gjort dig frisk5:34 Den grekiska verbformen kommer från samma ord som rädda, frälsa.. Gå i frid! Bli helad från ditt lidande!”

35Medan Jesus fortfarande talade, kom det en budbärare från synagogföreståndarens hus och meddelade: ”Din dotter har dött. Det är ingen idé att du stör Mästaren längre.” 36Men Jesus brydde sig inte om deras ord, utan sa till synagogföreståndaren: ”Var inte rädd! Tro bara.” 37Sedan lät han bara Petrus, Jakob och Johannes, Jakobs bror, följa med.

38När de kom fram till synagogföreståndarens hem, såg Jesus en upprörd skara som grät och klagade högljutt. 39Och han gick in till dem och sa till dem: ”Varför gråter ni och är så upprörda? Flickan är inte död, hon sover.” 40Då hånskrattade de åt honom, men han körde ut dem allihop och tog med sig flickans föräldrar och lärjungarna och gick in i rummet där flickan låg. 41Så tog han flickan i handen och sa till henne: ”Talita koum!5:41 Talita koum är arameiska, ett av de språk som talades i Israel på den här tiden, och antagligen Jesus och lärjungarnas modersmål. Sannolikt kunde de flesta av dem dessutom hebreiska och grekiska och möjligen latin.” (det betyder: Lilla flicka, jag säger dig, ställ dig upp!) 42Och flickan, som var tolv år gammal, reste sig genast upp och började gå omkring. De blev mycket häpna, 43men Jesus förbjöd dem att berätta för någon vad som hade hänt. Sedan sa han åt dem att ge flickan något att äta.