Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 5:1‏-43

1‏-2בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת ירד ישוע מהסירה, והנה רץ לקראתו מכיוון בית־הקברות איש אחוז רוח רעה. 3‏-4איש זה גר בבית־הקברות והיה בעל כוח פיזי אדיר. בכל פעם שאסרו אותו בכבלים ושרשרות הוא היה מנתק אותם בקלות ויוצא לחופשי. איש לא היה יכול להתגבר עליו. 5יומם ולילה נהג להסתובב כמשוגע בין הקברים ועל ההרים, צועק ופוצע את עצמו באבנים חדות.

6בראותו את ישוע מרחוק, רץ האיש לקראתו ונפל לרגליו.

7‏-8ישוע פקד על השד שבתוך האיש: ”צא החוצה, שד!“ השד צעק צעקה מחרידה: ”מה אתה עומד לעשות לי, ישוע בן אל־עליון? למען אלוהים, אל תייסר אותי!“

9”מה שמך?“ שאל ישוע.

”לגיון“, השיב השד. ”אינני לבדי; אנחנו כאן שדים רבים.“ 10השדים התחננו לפני ישוע שלא ישלח אותם למקום נידח.

11בקרבת המקום היה עדר גדול של חזירים שרעה במורד ההרים. 12”שלח אותנו לתוך החזירים האלה“, התחננו השדים. 13ישוע הסכים, והם יצאו מהאיש ונכנסו לתוך החזירים. כל החזירים (בערך אלפיים) דהרו בטירוף במורד ההר ישר לתוך הים וטבעו.

14רועי החזירים ברחו לערים ולכפרים שבסביבה, וסיפרו לכולם מה שקרה. כל האנשים רצו מיד אל המקום כדי לראות את המחזה במו עיניהם. 15עד מהרה התאספו אנשים רבים ליד ישוע, אולם כשראו את האיש יושב לרגלי ישוע לבוש היטב ושפוי בדעתו, נמלאו פחד. 16עדי ראייה סיפרו לבאים מה שהתרחש, 17והאנשים התחננו לפני ישוע שילך משם ויעזוב אותם לנפשם. 18כשחזר ישוע לסירה התחנן לפניו האיש שיצאו ממנו השדים שירשה לו להצטרף אליו. 19אולם ישוע לא הסכים לכך.

”לך הביתה למשפחתך ולחבריך“, אמר ישוע. ”ספר להם כיצד ריחם עליך אלוהים, ואיזה נס חולל בך.“

20האיש הלך לבקר בעשר הערים הגדולות וסיפר לאנשים על הפלא הגדול שחולל ישוע, וכולם התפלאו מאוד.

21ישוע חצה בסירתו את הכינרת והגיע אל הגדה שממול, שם כבר חיכה לו קהל רב.

22אחד מראשי בית־הכנסת המקומי, יאיר שמו, נפל לפני ישוע 23והתחנן בפניו שירפא את בתו הקטנה. ”בתי גוססת“, קרא יאיר בייאוש. ”אנא, בוא לביתי ושים את ידיך עליה, כדי שתבריא ותחיה.“

24ישוע הלך עם יאיר, והקהל הגדול הלך אחריהם, נדחף ונדחק סביב ישוע. 25בקרב הקהל הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה. 26היא סבלה קשות מטיפולים של רופאים שונים, ולאחר שהוציאה את כל כספה, לא זו בלבד שמצבה לא השתפר, הוא אף החמיר! 27היא שמעה על המעשים שישוע עשה, ולכן הלכה אחריו ונגעה בבגדו.

28”אם רק אצליח לגעת בבגדיו אהיה בריאה“, חשבה לעצמה. 29ואכן, ברגע שנגעה בבגדו פסק שטף הדם, והאישה ידעה שנרפאה.

30באותו רגע הרגיש ישוע שיצא ממנו כוח ריפוי. הוא הסתובב לאחור ושאל: ”מי נגע בי?“ 31תלמידיו התפלאו על השאלה המשונה והשיבו: ”ראה כמה אנשים נדחפים אליך מכל צד, ואתה שואל מי נגע בך?“

32אולם ישוע התעלם מהערתם והמשיך להסתכל סביבו, מחפש את מי שנגע בו. 33האישה, אשר ידעה כי נרפאה, התקרבה אליו, נפלה לרגליו בפחד ובחרדה וסיפרה לו את כל האמת. 34”בתי, אמונתך ריפאה אותך!“ אמר לה ישוע. ”היי בריאה ולכי לשלום.“

35בזמן שישוע דיבר אל האישה, הגיעו למקום שליחים מביתו של יאיר והודיע לאב: ”בתך מתה; אין צורך להטריח את המורה.“ 36אולם ישוע התעלם מכך ואמר ליאיר: ”אל תפחד; רק תאמין!“

37ישוע עצר את הקהל ולא הרשה לאיש ללכת איתו, פרט לפטרוס, יעקב ויוחנן. 38בהגיעם לביתו של יאיר מצאו את כולם בוכים ומתאבלים על מות הילדה. 39ישוע נכנס פנימה ושאל את האנשים: ”מדוע אתם בוכים ומתרגשים? הילדה לא מתה; היא רק ישנה.“

40כל הנוכחים לעגו לו, אולם הוא לא שם לב לכך וביקש מכולם לצאת משם. הוא לקח את ההורים ואת תלמידיו ונכנס איתם לחדרה של הילדה.

41‏-42ישוע אחז בידה של הילדה וקרא: ”טליתא, קומי!“ (כלומר: ”קומי, ילדה!“) היא הייתה בת 12 והיא אכן קמה ממיטתה והתהלכה בבית. הוריה התפלאו מאוד, 43אך ישוע הזהיר אותם שלא יספרו לאף אחד מה שקרה, וביקש שיתנו לילדה משהו לאכול.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 5:1-43

Jesusca Gadara llajta runamantami supaita llujshichishca

(Mat 8:28-34; Luc 8:26-39)

1Mama cuchata chʼimbashpaca, gadarenocunapaj llajtamanmi chayarcacuna. 2Barcomanta Jesús llujshijpica, mapa espíritu japishca shuj runaca tupanaman panteonmanta ñapish shamurcallami. 3Paica, huañushcacunata churana jutcucunallapimi causaj carca. Cadenacunahuanpish paitaca, pi mana huatai tucurcachu. 4Tauca cutinmi canichina fierrocunahuanpish, cadenacunahuanpish huatajcuna carca. Ashtahuanpish cadenacunataca pʼitishpa, canichishca fierrocunatapish ñutushpa shitajlla cajpimi, pi mana chari tucurca. 5Shinallataj punllapish tutapish urcucunata, panteoncunatami caparirishpa, paillataj rumicunahuan chugririshpa puricujlla carca. 6Paimi Jesusta carumanta ricushpaca, callpashpa shamushpa, Paipaj ñaupajpi shitarirca.

7Shinallataj sinchita caparishpami:

—Jahua pacha Diospaj Churi Jesús, ¿ñucataca ima ninatataj charingui? ¡Diospaj shutipimi mañani, ñucataca amataj jatunta llaquichihuaichu!— nircami.

8«Mapa espíritu, cai runamanta llujshi» nishpa carcucujpimi, chashnaca nirca.

9Jesusca chai runataca:

—¿Ima shutitaj cangui?— nishpa tapujpica, achcacuna cashcamantami:

—Huaranga huaranga shutimi cani— nishpa cutichirca.

10‘Amataj cai llajtamanta llujshichishpa cachahuaichu’ nishpami, achcata mañarca. 11Chai cʼuchulla lomapica, achca cuchi canllami micushpa puricurca. 12Chaimantami, chai tucui supaicunaca:

—Chai cuchicunapi yaicugrichun saquihuai— nishpa mañarcacuna.

13Jesusca chashna nincami, richun saquirca. Mapa espiritucunaca, chai runamanta llujshishcahuanmi, cuchicunapi yaicugrirca. Cuchicunaca ishqui huaranga shinami carca. Chaimantami chai tucui cuchi canllaca, cʼaca quinrita singushpa, jatun cuchaman huashicushpa huañurcacuna.

14Cuchi michijcunaca, paicunapaj pueblocunapi, llajtacunapimi, imalla tucushcata huillanaman callparcacuna. Chaita uyajcunaca, ima tucushcata ricungapajmi shamurcacuna. 15Paicuna Jesuspajman shamushpaca, nanaihuan llaquichicuj huaranga huaranga supaicunata llujshichishca runataca ña alli yuyaihuan, churanacunatapish churashca tiyacujtami ricurcacuna. Chaita ricushpaca mancharircacunami. 16Supai japishca runapish, cuchicunapish imalla tucushcata ricujcunami tucuita parlarcacuna. 17Chaimantami, paicunapaj llajtacunamantaca, llujshishpa richun mañai callarircacuna.

18Barcopi ña yaicugrijpimi, supaicuna llujshishca runaca Jesustaca, Paihuan pushachun mañarca. 19Ashtahuanpish Jesusca, Paihuan richun mana saquishpami:

—Cambaj huasiman tigrailla. Mandaj Dios canpi imalla jatun allicunata rurashcata, ima shina canta llaquishcata, cambaj aillucunaman parlagrilla— nirca.

20Pai rishpaca, imalla jatun allicunata Jesús paipi rurashcatami, Decápolis pueblocunapi huillashpa puri callarirca. Chaimantami, tucuicuna mancharishpa cushicurcacuna.

Jesusca huañushca huambrataca causachishca, shuj huarmitaca alliyachishcami

(Mat 9:18-26; Luc 8:40-56)

21Jesusca, barcopi cuchata cutin chʼimbashpami caishuj uriman chayarca. Chaipipish yallitaj achcacunami Paipajman tandanacumurca. Paica, mama cucha cʼuchu urillapimi carca. 22Chaimanca, tandanacuna huasipi pushaj Jairo shuti runami shamurca. Jesusta ricushpaca, Paipaj chaquipimi cungurishpa cumurirca. 23Chaimantaca:

—Ñuca ushushimari huañucupan. Paipaj jahuapi maquita churanaman jacupai. Chashna rurajpica alliyashpa, mana huañungachu— nishpami, achcata mañacurca.

24Jesús ña paihuan ricujpica, mana jahualla gentecunami llapirinacui caticurcacuna. 25Chaicunapurapica, chunga ishqui huatata yahuar cacharirishpa ungushca shuj huarmimi caticurca. 26Paica jambijcunapajpi jambiricushpallami, tucui imalla charishcacunallata tucuchishpa, achca llaquita aparca; manataj alliyashpa, ashtahuan anchayashpallami catirca. 27Jesusmanta parlanacujta uyashpaca, chai tucuicunapaj chaupita rishpami, huashamanta Jesuspaj churanapi tuparirca. 28Paica: «Jesuspaj churanapi tuparishpallapish alliyashallami» yuyashpami, chashna tuparirca. 29Chaipica cachariricushca yahuarca, ñapish chaquirircallami. Chaimantami paipaj aichamanta chai ungüi anchurishpa, chuya saquirishcata yacharca. 30Jesuspish, chai huarmi alliyancami, alliyachi tucuna paimanta llujshishcata sentirca. Chaimantami, tucuicunapajman tigrarishpaca:

—¿Pitaj Ñuca churanacunapi tuparinchu, imamí?— nishpa tapurca.

31Paipaj yachacujcunaca:

—Cai tucuicuna Canta llapimucujtaca, ¿manachu ricungui? ¿Maitataj, “¿Pitaj tuparin?” nishpaca tapunguiari?— nircacunami.

32Shina nijpipish pi tuparishcata ricungapajmi, Jesusca muyundijta ricucurca. 33Chaimantami chai huarmica, Pai ima shina alliyashcata yachashcamanta, manchaihuan chujchushpa Jesuspajman shamurca. Paipaj ñaupajpi pambacama cumurishpami, ima shinalla tucushcata tucuita huillarca.

34Chaipimi Jesusca:

—¡Huahua, can crishcamantami alliyashcangui! Cunanca, ama manchashpa rilla, canta llaquichicuj ungüimantapish alliyai— nircami.

35Jesús rimacujpirajmi, tandanacuna huasipi pushajpaj huasimanta shamushpaca:

—Ñamari quiquinpaj ushushica huañun. ¿Yachachijtaca imapajtaj ashtahuan pʼiñachicungui?— nircacuna.

36Ashtahuanpish chashna nicujta uyashpami, tandanacuna huasipi pushajtaca:

—Ama manchaichu, canca crilla— nirca.

37Chaimantaca pi shujtajta mana pushashpami Pedrota, Jacobota, Jacobopaj huauqui Juandijllata pusharca. 38Tandanacuna huasipi pushajpaj huasiman chayashpaca, achcata huacashpa, anchata llaquirinacushpa caparirinacucujtami ricurca. 39Huasiman yaicushpaca:

—¿Imamantataj caparirishpa huacacunguichij? Huambraca mana huañushcachu, dormicunllamari— nircami.

40Chashna nijpica, Jesustaca yanganchishpami asircacuna. Ashtahuanpish Paica tucuicunata canllaman llujshichishpaca, yayandij mamandij, paihuan cajcunandijllami huahuapajmanca yaicurca. 41Chaipica huambrapaj maquita japishpaca:

—¡Talita cumi!— nircami. (Chaica: “Huambrita, cantami nini, jatari” nisha ninmi).

42Chashna nijpica, chai huahuaca jatarishcahuan, ña purircallami. Chai huambraca, chunga ishqui huatayujmi carca. 43Jesusca cutin cutinmi, ‘Caitaca, pajta piman huillanguichijman’ nirca. Huambramanca micunata carachunmi mandarca.