Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 5:1‏-43

1‏-2בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת ירד ישוע מהסירה, והנה רץ לקראתו מכיוון בית־הקברות איש אחוז רוח רעה. 3‏-4איש זה גר בבית־הקברות והיה בעל כוח פיזי אדיר. בכל פעם שאסרו אותו בכבלים ושרשרות הוא היה מנתק אותם בקלות ויוצא לחופשי. איש לא היה יכול להתגבר עליו. 5יומם ולילה נהג להסתובב כמשוגע בין הקברים ועל ההרים, צועק ופוצע את עצמו באבנים חדות.

6בראותו את ישוע מרחוק, רץ האיש לקראתו ונפל לרגליו.

7‏-8ישוע פקד על השד שבתוך האיש: ”צא החוצה, שד!“ השד צעק צעקה מחרידה: ”מה אתה עומד לעשות לי, ישוע בן אל־עליון? למען אלוהים, אל תייסר אותי!“

9”מה שמך?“ שאל ישוע.

”לגיון“, השיב השד. ”אינני לבדי; אנחנו כאן שדים רבים.“ 10השדים התחננו לפני ישוע שלא ישלח אותם למקום נידח.

11בקרבת המקום היה עדר גדול של חזירים שרעה במורד ההרים. 12”שלח אותנו לתוך החזירים האלה“, התחננו השדים. 13ישוע הסכים, והם יצאו מהאיש ונכנסו לתוך החזירים. כל החזירים (בערך אלפיים) דהרו בטירוף במורד ההר ישר לתוך הים וטבעו.

14רועי החזירים ברחו לערים ולכפרים שבסביבה, וסיפרו לכולם מה שקרה. כל האנשים רצו מיד אל המקום כדי לראות את המחזה במו עיניהם. 15עד מהרה התאספו אנשים רבים ליד ישוע, אולם כשראו את האיש יושב לרגלי ישוע לבוש היטב ושפוי בדעתו, נמלאו פחד. 16עדי ראייה סיפרו לבאים מה שהתרחש, 17והאנשים התחננו לפני ישוע שילך משם ויעזוב אותם לנפשם. 18כשחזר ישוע לסירה התחנן לפניו האיש שיצאו ממנו השדים שירשה לו להצטרף אליו. 19אולם ישוע לא הסכים לכך.

”לך הביתה למשפחתך ולחבריך“, אמר ישוע. ”ספר להם כיצד ריחם עליך אלוהים, ואיזה נס חולל בך.“

20האיש הלך לבקר בעשר הערים הגדולות וסיפר לאנשים על הפלא הגדול שחולל ישוע, וכולם התפלאו מאוד.

21ישוע חצה בסירתו את הכינרת והגיע אל הגדה שממול, שם כבר חיכה לו קהל רב.

22אחד מראשי בית־הכנסת המקומי, יאיר שמו, נפל לפני ישוע 23והתחנן בפניו שירפא את בתו הקטנה. ”בתי גוססת“, קרא יאיר בייאוש. ”אנא, בוא לביתי ושים את ידיך עליה, כדי שתבריא ותחיה.“

24ישוע הלך עם יאיר, והקהל הגדול הלך אחריהם, נדחף ונדחק סביב ישוע. 25בקרב הקהל הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה. 26היא סבלה קשות מטיפולים של רופאים שונים, ולאחר שהוציאה את כל כספה, לא זו בלבד שמצבה לא השתפר, הוא אף החמיר! 27היא שמעה על המעשים שישוע עשה, ולכן הלכה אחריו ונגעה בבגדו.

28”אם רק אצליח לגעת בבגדיו אהיה בריאה“, חשבה לעצמה. 29ואכן, ברגע שנגעה בבגדו פסק שטף הדם, והאישה ידעה שנרפאה.

30באותו רגע הרגיש ישוע שיצא ממנו כוח ריפוי. הוא הסתובב לאחור ושאל: ”מי נגע בי?“ 31תלמידיו התפלאו על השאלה המשונה והשיבו: ”ראה כמה אנשים נדחפים אליך מכל צד, ואתה שואל מי נגע בך?“

32אולם ישוע התעלם מהערתם והמשיך להסתכל סביבו, מחפש את מי שנגע בו. 33האישה, אשר ידעה כי נרפאה, התקרבה אליו, נפלה לרגליו בפחד ובחרדה וסיפרה לו את כל האמת. 34”בתי, אמונתך ריפאה אותך!“ אמר לה ישוע. ”היי בריאה ולכי לשלום.“

35בזמן שישוע דיבר אל האישה, הגיעו למקום שליחים מביתו של יאיר והודיע לאב: ”בתך מתה; אין צורך להטריח את המורה.“ 36אולם ישוע התעלם מכך ואמר ליאיר: ”אל תפחד; רק תאמין!“

37ישוע עצר את הקהל ולא הרשה לאיש ללכת איתו, פרט לפטרוס, יעקב ויוחנן. 38בהגיעם לביתו של יאיר מצאו את כולם בוכים ומתאבלים על מות הילדה. 39ישוע נכנס פנימה ושאל את האנשים: ”מדוע אתם בוכים ומתרגשים? הילדה לא מתה; היא רק ישנה.“

40כל הנוכחים לעגו לו, אולם הוא לא שם לב לכך וביקש מכולם לצאת משם. הוא לקח את ההורים ואת תלמידיו ונכנס איתם לחדרה של הילדה.

41‏-42ישוע אחז בידה של הילדה וקרא: ”טליתא, קומי!“ (כלומר: ”קומי, ילדה!“) היא הייתה בת 12 והיא אכן קמה ממיטתה והתהלכה בבית. הוריה התפלאו מאוד, 43אך ישוע הזהיר אותם שלא יספרו לאף אחד מה שקרה, וביקש שיתנו לילדה משהו לאכול.

Knijga O Kristu

Marko 5:1-43

Isus iscjeljuje opsjednutog čovjeka

(Mt 8:28-34; Lk 8:26-37)

1Doploviše na drugu obalu jezera, u geraski5:1 U nekim rukopisima gadarski ili gergezenski kraj. Vidjeti: Matej 8:28 i Luka 8:26. kraj. 2Tek što je Isus izišao iz lađice, istrćao je pred njega s groblja neki čovjek opsjednut nečistim duhom. 3Stanovao je u grobnicama, a nitko ga više nije mogao svezati, čak ni lancem. 4Često su ga okivali u lance, ali on bi uvijek rastrgao lance i smrskao okove u komadiće. Nitko ga nije mogao ukrotiti. 5Danju i noću bez prestanka je lutao grobljima i gorom vrišteći i udarajući sebe kamenjem.

6Ugledavši Isusa izdaleka, pritrči mu i padne ničice pred njim. 7Zavrišti i prodorno vikne: “Što hoćeš od mene, Isuse, Sine najuzvišenijeg Boga? Zaklinjem te Bogom, ne muči me!” 8Isus mu, naime, bijaše zapovjedio: “Izlazi iz toga čovjeka, nečisti duše!”

9Zatim ga upita: “Kako se zoveš?”

“Zovem se Legija”, odgovori on, “jer nas je mnogo u ovom čovjeku.” 10Preklinjao ga je da ih ne potjera iz onoga kraja. 11A ondje je na obronku paslo veliko krdo svinja. 12“Pošalji nas onim svinjama da uđemo u njih”, zamole ga nečisti duhovi. 13On im to dopusti. Nečisti duhovi iziđu i uđu u svinje, na što cijelo krdo od kojih dvije tisuće svinja jurne niz strmi obronak i utopi se u jezeru.

14Svinjari pobjegnu u obližnje gradove i sela i razglase putem novost, pa ljudi pođu vidjeti što se dogodilo. 15Dođu Isusu i ugledaju čovjeka koji bijaše opsjednut cijelom legijom kako sjedi obučen i pri zdravoj pameti te se uplaše. 16A kad su očevici ispričali što se dogodilo s opsjednutim i sa svinjama, 17ljudi počnu zaklinjati Isusa da ode iz njihova kraja.

18On se vrati u lađu, a čovjek koji je bio opsjednut zamoli ga da mu dopusti poći s njime. 19Ali mu Isus to nije dopustio. “Idi kući svojima”, reče mu on, “i ispričaj im koliko ti je milosrđe Bog iskazao.” 20Čovjek se zaputi u Dekapolis5:20 Deset gradova. toga kraja govoreći ljudima o svemu što mu je Isus učinio. I svi su se divili.

Isus iscjeljuje zbog velike vjere ljudi

(Mt 9:18-26; Lk 8:40-56)

21Kad je Isus doplovio na drugu stranu jezera, okupi se oko njega na obali silno mnoštvo. On je stajao uz more. 22Pristupi mu jedan od nadstojnika mjesne sinagoge, imenom Jair, te padne pred njim ničice 23preklinjući ga da mu iscijeli kćerkicu. “Na samrti je”, reče on. “Molim te, dođi i položi na nju ruke da ozdravi i da živi.”

24Isus pođe s njim, ali se oko njega natisnulo mnoštvo. 25Među ljudima bila je žena koja je bolovala od krvarenja već dvanaest godina. 26Mnogo je pretrpjela od brojnih liječnika i potrošila je na njih sve što je imala, ali nije ozdravila. Stanje joj se, naprotiv, pogoršalo. 27Slušala je o Isusu pa mu se približi straga kroz mnoštvo i dotakne njegov ogrtač. 28Mislila je: “Dodirnem li samo njegovu odjeću, ozdravit ću!” 29I zaista, krv joj smjesta prestane teći i ona na svojemu tijelu osjeti da je ozdravila.

30Isus je odmah osjetio da je iz njega izišla sila pa se okrenu prema mnoštvu i upita: “Tko mi je dotaknuo odjeću?”

31Učenici mu rekoše: “Toliko se mnoštvo tiska oko tebe, a ti pitaš tko te je dotaknuo!”

32Ali Isus je pogledom tražio onu koja je to učinila. 33A žena, uplašena i dršćući jer je znala što joj se dogodilo, priđe mu i padne pred njim ničice te mu sve po istini ispriča. 34On joj reče: “Kćeri, tvoja te vjera iscijelila. Pođi u miru i budi iscijeljena od svoje bolesti!”

35Dok je Isus još to govorio, stigli su iz Jairova doma s viješću. “Kći ti je umrla. Nema smisla da dalje mučiš Učitelja.”

36Ali Isus se nije obazirao na to što su rekli, već se obrati Jairu: “Ne boj se! Samo vjeruj!” 37Isus ne dopusti nikome da ga prati osim Petru, Jakovu i Ivanu. 38Kad su stigli do kuće nadstojnika sinagoge, Isus vidje da ljudi viču, plaču i nariču u sav glas. 39On uđe i reče im: “Što toliko naričete i plačete? Dijete nije umrlo, nego samo spava!” 40Mnoštvo ga počne ismijavati, ali on ih sve potjera van.

Povede samo djetetova oca i majku te trojicu svojih učenika, pa uđe u prostoriju u kojoj je ležala djevojčica. 41Uhvati ju za ruku i reče joj: “Talita kum!” (što znači: “Ustani, djevojčice!”). 42Djevojčica je imala dvanaest godina. Ona smjesta ustane i počne hodati. Roditelji ostanu zapanjeni. 43Isus im zapovjedi da nikome ne govore što se dogodilo i reče im da joj daju jesti.