Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 4:1-41

1פעם אחרת, כשלימד ישוע על החוף, התאסף סביבו קהל עצום; האנשים נדחפו ונדחקו עד כי לא היה לו מקום לעמוד. ישוע התיישב בסירה שהכינו לו תלמידיו, וכל האנשים נשארו על החוף. 2בדרך כלל הוא לימד את הקהל בסיפורים ובמשלים, והנה אחד מהם: 3”שימו לב! איכר אחד יצא לזרוע. כשפיזר את הזרעים בשדה 4נפלו חלקם על השביל בצד הדרך, והציפורים באו וניקרו אותם. 5‏-6חלקם נפלו על אדמת סלעים ומיד הצמיחו נבטים יפים, אולם כעבור זמן קצר נבלו ומתו, מפני שלא יכלו להכות שורשים עמוקים. 7חלקם נפלו בין קוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים. 8אולם חלק אחר מהזרעים נפל על אדמה טובה, ונשא פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה. 9מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“

10כשנשאר ישוע לבדו עם השנים־עשר ושאר התלמידים, הם שאלו אותו: ”רבי, למה התכוונת במשל?“

11‏-12”לכם מותר לדעת את סוד מלכות האלוהים,“ ענה להם ישוע, ”אך אלה שמחוץ למלכות האלוהים שומעים רק משלים. למרות שהם רואים ושומעים, הם אינם מבינים ואינם מאמינים באלוהים, ועל כן אין להם סליחת חטאים. 13אבל אם אינכם מבינים את המשל הפשוט הזה, כיצד תבינו את שאר המשלים שאני עומד לספר?

14”האיכר במשל הוא כל אדם שמספר לאחרים את בשורת אלוהים, שכן הוא מנסה לזרוע בלבם את דבר־אלוהים. 15השביל בצד מסמל את לב האנשים השומעים את דבר אלוהים, אך מיד בא השטן ומנסה להשכיח מלבם את אשר שמעו. 16אדמת הסלעים מסמלת את לבם של אלה השומעים את הבשורה ומקבלים אותה בהתלהבות ובשמחה, 17אך אינם מעמיקים ואינם מתבססים באמונתם. לכן ברגע שצצים קשיים ראשונים הם אינם מחזיקים מעמד.

18”אדמת הקוצים מסמלת את לבם של אלה השומעים את דבר אלוהים ומאמינים בו, 19אולם תוך זמן קצר תענוגות העולם והרדיפה אחר עושר והצלחה תופסים את המקום החשוב בלבם, ודוחקים הצידה את דבר אלוהים. משום כך לא רואים שום פרי בחייהם.

20”ואילו האדמה הטובה מסמלת את לבם של אלה המאמינים באמת בדבר־אלוהים, והפרי המבורך בחייהם רב, פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה ממה שנזרע בלבם.“

21ישוע המשיך ואמר: ”כשאדם מדליק נר בחשכה, האם הוא מחביא את הנר הדולק מתחת למיטה, כדי שאיש לא יראה את האור? תפקיד הנר להאיר, ולכן שמים אותו במקום מרכזי – במקום שבו יביא תועלת רבה ביותר.

22”כל הנסתר עתה ייגלה בבוא העת. 23מי שאוזניים לו, שיקשיב!

24”קיימו באופן מעשי את מה שאתם שומעים. כפי שאתם מתנהגים עם אחרים כך יתנהגו איתכם. 25מי שיש לו – יינתן לו עוד; ומי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו.“

26ישוע סיפר להם משל נוסף על מלכות אלוהים: ”איכר אחד זרע זרעים בשדה שלו, 27ולאחר שסיים את הזריעה הלך לדרכו. כעבור זמן מה צמחו הזרעים וגדלו ללא עזרת האיכר; 28האדמה הצמיחה בעצמה את הזרעים. תחילה צמח עלה ראשון, אחריו הגבעול וראש השיבולת, ולבסוף הבשילו הגרגרים. 29אז בא האיכר וקצר את התבואה.“

30”כיצד אוכל לתאר את מלכות אלוהים?“ שאל ישוע. ”למה אפשר לדמות את מלכות אלוהים? 31‏-32מלכות אלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל. אף כי גרגר זה זעיר ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, בעל ענפים ארוכים וחסונים, וציפורים שונות יכולות לבנות בצילו קן ומחסה.“ 33ישוע סיפר להם משלים רבים על דבר־אלוהים, לפי יכולת הבנתם. 34למעשה הוא לימד את הציבור רק במשלים, וכאשר נשאר עם התלמידים לבדם נהג לבאר להם אותם.

35לפנות ערב אמר ישוע לתלמידיו: ”הבה נעבור לגדה השנייה של הכינרת.“ 36הם עזבו את הקהל מאחוריהם והתרחקו מהמקום בסירה שבה ישב ישוע, אך הסירות האחרות שטו בעקבותיהם. 37לפתע פרצה סערה גדולה; גלים חזקים וגבוהים הכו בסירה ומילאו אותה מים עד שכמעט טבעה. 38באותו זמן ישן ישוע בשלווה בתוך הסירה. התלמידים העירו אותו בבהלה ופחד: ”רבי, קום! אנחנו עומדים לטבוע, ולך לא אכפת?“ 39ישוע קם, נזף ברוח ופקד על הים להירגע. מיד שקטה הרוח והים נרגע.

40לאחר מכן הוא פנה אל תלמידיו ושאל בתמיהה: ”מדוע נבהלתם כל־כך? עדיין אינכם מאמינים בי?“

41התלמידים נמלאו פחד ושאלו זה את זה: ”מיהו האיש הזה שאף הרוח והים נשמעים לו?“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 4:1-41

Tarpujhuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

(Mat 13:1-15, 19-23; Luc 8:4-10, 13-20)

1Jesusca, cutinmi mama cucha cʼuchupi yachachi callarirca. Chaipica, achcacuna Paipaj muyundijpi tandanacumujpimi, Jesusca cuchapi caj barcoman huichiyashpa tiyarirca. Tandanacushca gentecunaca, yacu uripimi saquirirca. 2Chaipica imalla yachachina cashcataca, yuyachina parlocunahuanmi, achcata cashna yachachirca: 3«Uyahuaichij: Tarpuj runami tarpunaman rirca. 4Muyuta shitacujpica, huaquinca ñanpimi urmarca. Chaitaca, jahuata purij pajarocunami micurcacuna. 5Huaquin muyuca, rumilla allpapimi urmarca. Chai muyuca, ashalla allpa cajpimi utca huiñarca. 6Ashtahuanpish inti llujshishpa rupachijpica, jahualla sapi cashcamanta, chaquirircallami. 7Cutin huaquin muyuca, casha chaupipimi urmarca. Chaica huiñashpapish, casha huiñashpa llapijpi, mana pʼucurcachu. 8Ashtahuanpish alli allpapi urmaj muyuca, allimi pʼucurca. Chaicunaca, sumajta aujashpa huiñashpami, maijanca quimsa chungata, maijanca sujta chungata, maijancarin shuj muyullamanta patsajcama pʼucurca.

9Uyangapaj rinrinta charijcunaca, uyaichigari» nircami.

10Jesús, ña pailla saquirijpimi, chunga ishqui yachacujcunahuan tandalla cajcunaca, yuyachij parlomanta tapurcacuna. 11Chaimantami, cashna nirca: «Cancunamanca, jahua pacha Diosmi, Pai mandacun ima shina cashcata ricuchishca. Ashtahuanpish canllaman cajcunamanca, yuyachina parlocunallahuanmi tucui imatapish yachachini. 12Paicunaca ricushpapish, mana ricushca shina saquirichun, mashnata uyashpapish ama yuyaita japichun, paicunapaj juchacunata ama anchuchichun, Diospajman ama cutirichunmi chashnaca yachachini» nircami.

13Jesusca cashnami nirca:

«Yuyachina cai parlotaca, ¿manatajchu entendinguichij? Chashnaca, shujtaj parlocunahuan yuyachijpicarin, ¿ima shinataj entendinguichigari? 14Tarpujca, Diospaj Shimitami tarpun. 15Alli huillaita maijan uyajcunaca, ñanpi urmaj muyu shinami. Huillashcata paicuna uyajpica, paicunapaj shungupi tarpushca chai Shimitaca, Satanás shamushcahuan anchuchinllami. 16Shujtajcunaca, rumilla allpapi urmashca muyu shinami. Paicunaca, Diospaj Shimita uyashcahuan cushicushpa chasquijllacunami. 17Ashtahuanpish quiquin shungupi sapi illajpimi, ashacamalla catincuna. Diospaj Shimita caticushcamanta jatun llaquicuna shamujpi, mana cashpaca pʼiñashpa llaquichijpica, saquirinllacunami. 18Cutin casha chaupipi urmashca muyu shinaca, Diospaj Shimita uyaitaca uyancunami. 19Ashtahuanpish paicunaca, cai pachapi tiyajcunallata yuyana, ashtahuan charij tucusha nishpa umarina, shujtajcuna charishcata munanallapimi yuyaita churancuna. Chai yuyaicuna yaicushpami, huillashca Shimitaca llapishpa, pʼucunata jarcan. 20Shinallataj alli allpapi tarpushcaca, huillashca Shimita uyashpa chasquijcunami. Paicunaca quimsa chungata, sujta chungata, patsajcamapishmi shujllamanta pʼucuncuna» nircami.

Lamparahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

(Luc 8:16-18)

21Jesusca cashnapishmi nirca: «Lamparata apamushpaca, ¿maitataj cajón ucupi, mana cashpaca cahuitu ucupi, churangapajlla apamungari? Illu lamparata apamushpaca, jahuaman, pai tiyanapimi churanguichij. 22Chaipica, tucui imapish ricurinllami, ima mana pacalla saquiripajchu. 23Maijanpish uyangapaj rinrinta charijca, uyaichigari» nircami.

24Cashnapishmi nirca: «Imata uyacushcataca alli yuyaihuan uyaichij. Uyashpa ima yuyaihuanmi chasquinguichij, chai shinallatajmi cancunamanca cunga. Ashtahuan yallitapishmi mirachinga. 25Caita yuyaipi caichij, charijmanmari ashtahuan cunga, mana charijtaca ashalla charishcatapish quichungamari» nircami.

Muyu huiñashcahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

26Jesusca cashnapishmi nirca: «Taita Dios mandacunca, shuj runa allpapi muyuta tarpuj shinami. 27Tarpujca, muyu ima shina aujamushpa huiñajtaca, mana yachanchu. Pai dormicujpi, jatarishpa puricujpipish muyuca, tuta, punlla huiñacunllami. 28Allpaca, paillataj chashna pʼucuchinllami: Puntaca qʼuihuami ricurin, qʼuipataca caspami tucun, caspapica granomi jundarin. 29Chai grano pʼucujpica, tandana punlla chayamushcamanta, ña utca cuchunllacunami» nircami.

Mostaza muyuhuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

(Mat 13:31-35; Luc 13:18-19)

30Jesusca cashnapishmi nirca: «Taita Dios mandacuntaca, ¿imaman rijchaj cashcatataj nishunri? ¿Ima yuyachina parlohuantaj ricuchina alli cangari? 31Chaica, mostaza muyuta tarpushca shinami. Chai muyuca, cai pachapi tiyaj tucui muyucunamanta yalli uchillami. 32Ashtahuanpish tarpujpi huiñashpaca, micuna tucui yuyucunata yalli jatun yurami tucun. Chashna yurayajpimi, jahuata purij pajarocunacama chai ucupi llandurishpa causai tucuncuna» nircami.

33Uyashpa entendinalla, cai shina yuyachij achca parlocunahuanmi, Diospaj Shimitaca yachachirca. 34Yuyachina parlocuna illajllaca, mana rimarcachu. Ashtahuanpish Paipaj yachacujcunamanca, paicunallamanmi chʼican, alli huillaj carca.

Jesusca yacuta huaira cuyuchijpipish jarcashcami

(Mat 8:23-27; Luc 8:22-25)

35Chai punllallatajmi, yachacujcunataca ña tutayacujpi:

—Chʼimbanijman jacuchij— nirca.

36Tucui gentecunata ña ‘Minchacama’ nijpica, tiyacushca barcollapitajmi apashpa rircacuna. Shujtaj barcocunapipish catircacunami. 37Chashna ricujpica, acapana huaira jatarishpa, yacuta caiman chaiman cuyuchijpimi, barcopi yacu yaicujpi, barcoca ña huashicugrirca. 38Jesusca barco huashanijpimi, saunapi saunarishpa dormicurca. Chaimantami rijchachishpaca:

—¡Yachachij! Ñucanchij chingarigrijtaca, ¿manachu ricungui imatagari?— nircacuna.

39Jesús ña jatarishpaca, huairata jarcashpa rimashpami yacutaca:

—¡Upallai! ¡Casijlla cai!— nirca.

Chashna nijpi huaira siririjpica, tucuimi casijlla tucurca. 40Jesusca yachacujcunataca:

—¿Ima nishpataj manchaihuan canguichij? ¿Manarajchu cringuichij imatagari?— nircami.

41Chashna nijpica achcata mancharishpami, caishuj chaishuj:

—¿Cai runaca pitajchu, imamí? Huairapish, mama cuchapish Paitaca caźunllamari— ninacurcacuna.