Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 3:1-35

1ישוע חזר לבית־הכנסת בכפר־נחום וראה שם איש שידו משותקת. 2מאחר שהיום היה שבת, רצו מתנגדיו של ישוע לראות אם ירפא את האיש. הם החליטו שאם ישוע ירפא את האיש, יאסרו אותו.

3ישוע אמר לבעל היד המשותקת: ”בוא ועמוד לפני כולם.“ 4לאחר מכן הוא פנה אל הזוממים נגדו ושאל: ”על־פי התורה האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל נפשות בשבת, או לאבד אותן?“ לא הייתה תשובה בפיהם. 5ישוע הביט בהם בכעס וצער, בגלל לב האבן שלהם, ואז פקד על האיש החולה: ”הושט את ידך.“ האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל.

6הפרושים מיהרו להתייעץ עם אנשי הורדוס כיצד להיפטר מישוע.

7‏-8ישוע ותלמידיו עזבו את בית־הכנסת והלכו לשפת הים. הקהל הרב שהלך אחריהם בא כמעט מכל קצות הארץ: מהגליל, מיהודה, מירושלים, מאדום, מעבר הירדן ואפילו מאזור צור וצידון. כל האנשים האלה הלכו אחרי ישוע מפני ששמעו על הנסים והנפלאות שחולל, וכמובן שרצו לראות אותו במו עיניהם.

9ישוע ביקש מתלמידיו להכין לו סירה, כדי שאם ינסה הקהל להידחק אליו ויאלץ אותו להיכנס למים, יוכל לעלות על הסירה. 10באותו יום הוא ריפא חולים רבים מאוד, וכתוצאה מכך הלכו והתרבו החולים שנהרו אליו מכל עבר, וכל אחד ניסה לגעת בו כדי להירפא.

11כאשר נגעו אנשים אחוזי־שדים בישוע, הם נפלו לפניו וצעקו: ”אתה הוא בן־האלוהים!“ 12אולם ישוע ציווה עליהם לשתוק ולא לגלות את זהותו. 13ישוע עלה על אחד ההרים והזמין אליו אנשים מסוימים מבין הקהל. 14‏-15הוא בחר שנים־עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים ושילכו ללמד את העם, ונתן להם סמכות לרפא חולים ולגרש שדים.

16‏-19אלה שמות השנים־עשר שישוע בחר:

שמעון כֵּיפָא (שישוע כינה אותו ”פטרוס“),

יעקב ויוחנן בני־זבדי (שישוע כינה ”בני־רעם“),

‎אַנְדְּרֵי,

פיליפוס,

בר־תלמי,

מתי,

תומא,

יעקב בן־חלפי,

תדי,

שמעון (מחבורת הקנאים)

ויהודה איש קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע).

20כאשר חזר ישוע לבית מארחיו, שוב המתין לו קהל שמילא את כל הבית, כך שישוע ותלמידיו לא יכלו להפסיק ולאכול. 21כשנודע לבני משפחתו על כך, הם באו לקחתו לביתם. ”הוא יצא מדעתו!“ קראו. 22מורי הלכה מירושלים באו לשם ואמרו: ”אתם יודעים מדוע הוא יכול לגרש שדים? מפני שבעל־זבול, שר השדים, שוכן בתוכו!“

23ישוע קיבץ אותם סביבו ודיבר אליהם במשלים. ”כיצד יכול השטן לגרש את השטן?“ שאל. 24ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. 25משפחה שיש בה חילוקי דעות ופילוגים – תיהרס. 26אם השטן נלחם נגד עצמו, מה יוכל להשיג? 27איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לשדוד את רכושו.

28”אני מזהיר אתכם,“ המשיך ישוע, ”כל החטאים וגידופים ייסלחו לבני אדם. 29רק חטא אחד לעולם לא ייסלח – גידוף רוח הקודש.“

30ישוע מצא לנכון להזהיר אותם, שכן טענו שהוא חולל נסים בכוחו של השטן (במקום שיודו שהוא חולל נסים בכוחו של רוח הקודש).

31‏-32בינתיים באו אמו ואחיו של ישוע אל הבית שבו לימד. הם שלחו מישהו לקרוא לישוע החוצה, כי רצו לדבר איתו. ”אמך ואחיך מחכים לך בחוץ; הם רוצים לדבר אתך“, אמר לו מישהו.

33”מי היא אמי?“ ”מי הם אחי?“ קרא ישוע. 34הוא הביט באנשים סביבו והכריז: ”הנה אמי ואחי! 35כל השומע בקול אלוהים הוא אחי, אחותי ואמי.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 3:1-35

Chaquishca maquiyuj runatami Jesús alliyachishca

(Mat 12:9-14; Luc 6:6-11)

1Shujtaj cutinpish tandanacuna huasiman Jesús yaicujpica, maqui chaquishca shuj runami chaipi tiyacurca. 2Sábado cajpimi, alliyachijpica juchachishun yuyacurcacuna. Chaimantami ‘¿Chai ungushca runata alliyachinchu, imamí?’ nishpa, chaparacurcacuna. 3Paicuna chashna yuyacujpitajmi, Jesusca chaquishca maquiyuj runataca:

—Jatari, cai tucuicunapaj chaupipi shayari— nirca.

4Jesusca, chaipi cajcunataca:

—Sabadocunapica, ¿allita ruranachu, mana cashpaca mana allita ruranachu, huañuimanta quishpichinachu, mana cashpaca huañuchinachu, imata ruranataj alli?— nishpami tapurca.

Shina nijpipish paicunaca, mana rimarcacunachu. 5Chaimanta pʼiñarishpa muyundijta ricushpaca, paicunapaj shungu chʼahuanyashca cajpi llaquirishpami, chai runataca:

—Cambaj maquita chutai— nirca.

Chutajpica, chai runapaj maquica, ña alli tucurcallami.

6Chaimanta fariseocuna llujshishpaca, Herodesta catijcunahuan tandanacushpami, Jesusta ima shina huañuchinata yuyarircacuna.

Achca ungushcacunami Jesuspajman tandanacushca

7Jesusca, Paipaj yachacujcunandijmi, mama cuchaman rircacuna. Galileamantapish, Judeamantapish achca gentecunami caticurcacuna. 8Jesús imalla allicunata rurashcata uyashpaca, Jerusalenmanta, Idumeamanta, Jordán yacu chʼimbanijmanta, Tiro pueblo muyundijmanta, Sidonmantapishmi mana jahualla gentecuna Paipajman shamurca. 9Chai tucui gentecuna ama llapichunmi Jesusca, Paipaj yachacujcunataca, barcota cʼuchullapi charichun mandarca. 10Mashnatajshi ungushcacunata alliyachicushcamantami, tucui ima ungüihuan cajcunapish Jesuspi tuparingapaj llapimurcacuna. 11Shinallataj mapa espiritucunahuan cajcunapish, Jesusta ricushpaca, Paipaj ñaupajpi shitarishpami: «¡Canca Diospaj Churimi cangui!» nishpa caparijcuna carca.

12Ashtahuanpish Paica pi cashcata ama huillachunmi, sinchita rimashpa jarcaj carca.

Huillagrichun mingangapajmi Jesusca, chunga ishquita agllashca

(Mat 10:1-4; Luc 6:12-16)

13Jesusca, chai qʼuipa urcuman huichiyashpami, Pai cayasha nishcacunallata cayarca. Chai cayashcacunallami Paipajman cʼuchuyarcacuna. 14Chai chunga ishquitaca, Paihuan cachunpish, huillagrichunpishmi churarca. 15Paicunamanca, ungushcacunata alliyachi tucunatapish, supaicunata llujshichi tucunatapishmi curca. 16Paica cai chunga ishquitami agllarca: Paillataj Pedrota shutichishca Simonta, 17Zebedeopaj churi Jacobota, Jacobopaj huauqui Juantami agllarca. Chai ishqui huauquindijtami Boanerges nishpa shutichirca. Chaica: “Cʼulun nijpaj churicuna” nisha ninmi. 18Caishujcunaca, Andrés, Felipe, Bartolomé, Mateo, Tomás, Alfeopaj churi Jacobo, Tadeo, Zelote nishca Simonpishmi carca. 19Shinallataj huañuchijcunaman Jesusta japichij Judas Iscariotepishmi carca.

Diospaj Espiritutami pʼiñashpa cʼamishcacuna

(Mat 12:22-32; Luc 11:14-23; 12:10)

20Cutintajmi, yallitaj achcacuna tandanacurca. Chaimantami Jesuspish, yachacujcunapish micungapajllapish mana pajtarircacuna. 21Ashtahuanpish Jesuspaj familiacunaca: «Yuyaita chingachishca shinami puricun» nijta uyashpami, huasiman pushana yuyai shamurcacuna.

22Ashtahuanpish Mandashcata yachachijcuna Jerusalenmanta shamushpaca: «Caica Beelzebuhuanmari. Chai supaicunata mandajhuan cashpami, supaicunataca llujshichishpa cachan» nircacunami.

23Chashna nijpimi, paicunata cayashpaca, yuyachij parlocunahuan cashna rimarca: «¿Ima shinataj Satanasca, Satanasllatatajca llujshichingari? 24Shuj llajta chaupirishpa, quiquin llajtapurallataj macanacushpaca, chai llajtaca urmangallamari. 25Chashnallataj huasi ucupuracuna pʼiñanacushpa, paicunapurallataj macanacushpaca, raquirinacushpa tucurinmanllami. 26Shinallataj Satanasllataj, pai mandacushcata chaupishpa, paipurallahuantaj macanacujpica, pai mandacushca chingarina punllamari chayanman.

27Pipish, maijan cʼari cʼari runapaj huasimanta imata shuhuasha nishpaca, paitarajmi huatan. Mana paitaraj huatashpaca, mana yaicui tucunchu. Paita huatashpallami, huasiman yaicushpa, imatapish shuhuai tucun.

28Diosca, runacunapaj ima juchacunatapish, Paita pʼiñashpa cʼamishca cajpipish, chaitaca anchuchipajmi. Chaica chashnatajmi. 29Ashtahuanpish jucha illaj Espirituta pʼiñashpa cʼamishcataca, manataj anchuchingachu, chai runaca huiñaipajmi juchayuj saquiringa» nircami.

30«Mapa espíritu japishcamari» nishcamantami, paicunataca chashna nirca.

Jesustaca mamapish, huauquicunapish ricugrishcami

(Mat 12:46-50; Luc 8:19-21)

31Chai huashallami, Jesuspaj huauquicunapish, mamapish chayamurcacuna. Paicunaca mana yaicushpami, canllallamanta cayaj cacharcacuna. 32Chaimantami, Jesuspaj muyundijpi tiyacujcunaca:

—Cambaj mama, huauquicunamari Canta mashcashpa, canllapi shayacuncuna— nircacuna.

33Chashna nijpi, Jesusca:

—¿Picunataj Ñuca mama, Ñuca huauquicuna canga?— nishpami cutichirca.

34Shina nishpa, Paipaj muyundijpi tiyacujcunata ricurashpami, cashna nirca:

—Ñuca mama, Ñuca huauquicunaca, riquichij, caipimari. 35Taita Dios munashcata rurajcunamari Ñuca huauqui, Ñuca pani, Ñuca mamatajca— nircami.