Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 2:1-28

1כעבור ימים אחדים חזר ישוע לכפר־נחום, ומיד נפוצו שמועות על בואו בכל העיר. 2הבית שבו התארח התמלא במהרה עד אפס מקום. אפילו החצר הייתה מלאה אנשים, עד שלא היה מקום לאף אדם נוסף, וישוע לימד אותם את כתבי־הקודש.

3בין הקהל בחצר היו ארבעה אנשים שנשאו אדם משותק על אלונקה. 4בגלל הקהל הרב הם לא יכלו להיכנס לתוך הבית ולדבר עם ישוע. לכן הם טיפסו על הגג, הזיזו רעפים אחדים ממקומם והורידו את האלונקה אל אמצע החדר, אל המקום שבו עמד ישוע.

5כשראה ישוע את אמונתם, פנה אל האיש המשותק ואמר: ”בני, נסלחו לך חטאיך!“

6היו כמה מורי הלכה שנכחו במקום, ואלה אמרו בלבם: 7”מה הוא מגדף? למי הוא חושב את עצמו, לאלוהים? הרי רק אלוהים יכול לסלוח חטאים!“ 8ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן שאל: ”מדוע דברי מטרידים אתכם? 9‏-10לי, המשיח, יש סמכות לסלוח חטאים עלי־אדמות. אני אוכיח לכם שאני לא רק מדבר, אלא גם עושה – מיד תראו כיצד אני מרפא את האיש הזה.“ 11הוא פנה אל האיש המשותק ופקד עליו: ”קום! קפל את האלונקה שלך ולך לביתך, כי נרפאת!“

12האיש קפץ על רגליו, קיפל את האלונקה ופילס לו דרך בתוך הקהל הנדהם. כולם היללו את אלוהים מעומק לבם וקראו בפליאה: ”אף פעם לא ראינו דבר כזה!“

13ישוע יצא שוב לחוף הים. אנשים רבים התאספו סביבו והוא לימד אותם. 14כאשר התהלך על החוף פגש את לוי, בנו של חלפי, יושב בבית־המכס. ”בוא אתי,“ הזמינו ישוע, ”בוא והיה תלמיד שלי.“ לוי עזב את בית־המכס והלך עם ישוע.

15באותו ערב הזמין לוי לארוחה בביתו את גובי־המכס מהעבודה ואנשים רגילים מהרחוב, כדי שתהיה להם הזדמנות לפגוש את ישוע ותלמידיו (אנשים רבים רצו לפגוש את ישוע פנים אל פנים ולדבר איתו). 16אחדים מהסופרים והפרושים ראו את ישוע אוכל בחברת אנשים בעלי שם רע. ”כיצד הוא יכול לאכול עם האנשים האלה?“ שאלו את תלמידיו.

17ישוע שמע את שאלתם והשיב: ”החולים זקוקים לרופא ולא הבריאים. לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“

18תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים נהגו לצום, כנהוג במסורת היהודית. יום אחד באו מספר אנשים אל ישוע ושאלו אותו מדוע תלמידיו אינם צמים כמו כולם.

19השיב להם ישוע: ”האם ייתכן שידידי החתן יסרבו לאכול במסיבת חתונתו? האם ייתכן שיתאבלו בזמן שהחתן נמצא אתם? 20אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם, ואז הם יצומו. 21למה הדבר הזה דומה? לאדם התופר טלאי מבד חדש על בגד ישן ובלה; מה יקרה? הטלאי מהבד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד. 22הדבר דומה גם לאדם הממלא יין חדש בתוך חביות רקובות. הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה. יין חדש יש לשמור בחביות חדשות.“

23באחת השבתות הלכו ישוע ותלמידיו דרך שדה תבואה, והתלמידים קטפו שיבולים ואכלו את הגרעינים.

24”ראה מה הם עושים!“ התנפלו הפרושים על ישוע. ”מדוע הם קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם עוברים על חוקי התורה ומחללים את השבת!“

25‏-26”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך?“ השיב להם ישוע. ”כאשר דוד המלך ואנשיו היו רעבים הם נכנסו לאוהל מועד – בימי אביתר הכוהן – ואכלו את לחם הפנים שהיה מיועד לכוהנים בלבד. הלא גם זה היה בניגוד לחוקי התורה. 27דעו לכם כי השבת ניתנה למען בני־האדם, ולא בני־האדם למען השבת. 28ובן האדם הוא אדון השבת.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 2:1-28

Mana cuyurij runatami Jesús alliyachishca

(Mat 9:1-8; Luc 5:17-26)

1Tauca punllacuna qʼuipami Jesusca, Capernaumman cutinllataj tigrarca. Pai chayajta ricuihuanmi, ‘Ñami huasipi’ nishpa, huashan huillanacurcacuna. 2Chaimantami ñapish, mashnatajshi gentecuna tandanacumurca. Huasi pungucama maipi mana shayaripajta tandanacushpami, Diospaj Shimita Jesús huillashcata uyarcacuna. 3Chaipi huillacujpimi, mana cuyurij ungushca runata, chuscu runacuna chacanapi apamurcacuna. 4Yallitaj gentecuna junda cajpimi, Jesuspajman mana cʼuchuyachi tucurcacuna. Chaimantami, huasi cʼatata ashata anchuchishpa, chai ungushca runataca Jesuspajman uriyachircacuna. 5Jesusca, paicuna crishcata ricushpami, mana cuyurij runataca:

—Huahua, ñami cambaj juchacunataca anchuchini— nirca.

6Chaipica, Mandashcata yachachijcunamanta maijancunapishmi tiyacurcacuna. Paicunami cashna yuyacurcacuna: 7«¿Ima nishpataj caica chashna ninchu, imamí? Dios tucushpamari, chashnaca nicun. Pipish juchacunataca, mana anchuchi tucunchu, Taita Diosllamari anchuchi tucun» ninacurcacunami.

8Jesusca, paicuna chashna yuyacujta Paipaj espiritupi yachashpami, cashna tapurca:

—¿Ima nishpataj cancunapaj shungupi chashna yuyacunguichij? 9¿Mana cuyurij ungushca runataca: “Cambaj juchacunata anchuchinimi” ninachu, mana cashpaca: “Jatari, huandunata japishpa rilla” ninachu, imata ninataj ashtahuan jahualla? 10Runa Aichayuj Ñucataca, cai pachapi juchacunata anchuchi tucuchun cachashcataca, cunanmi ricuchisha— nirca.

Chashna nihuanmi, mana cuyurij ungushca runataca:

11—Jatari, cambaj chacanata apashpa, cambaj huasiman rilla ninimi— nircami.

12Chashna nijpi paica, jatarishcahuan huanduta japishpa, tucuicunapaj ñaupajmanta llujshishpa rircallami. Chaimantami tucuicuna mancharishpa:

—Chashna alliyachijtaca, manataj ricushcanchijchu— nishpa, Taita Diosta sumajyachircacuna.

Jesusca Mateotami ‘Ñucata cati’ nishca

(Mat 9:9-13; Luc 5:27-32)

13Chai qʼuipami Jesusca, cutinllataj cucha uriman tigrarca. Cutintaj tucui gentecuna Paipajman shamujpimi, yachachij carca. 14Chaimanta rishpaca, Alfeopaj churi Levitami, impuestota japinapi tiyacujta ricurca. Paica:

—Ñucata cati— nishpa Jesús cayajpica, jatarishcahuan catishpa rircallami.

15Chaimantaca, cashnami tucurca: Jesusca, Levipaj huasipimi micungapaj meźapi tiyacurca. Impuestota japijcunapish, juchayujcunapish achcacunami Jesusdij, yachacujcunandij meźapi tandalla tiyacurcacuna. Paita catij shujtaj achcacunapishmi, paicunahuan carca. 16Mandashcata yachachijcunapish, fariseocunapish impuestota japijcunahuan, juchayujcunahuan Jesús micucujta ricushpami, yachacujcunataca:

—¡Riquichigari, caica impuestota japijcunahuan, juchayujcunahuanmari micushpa ubyashpa tiyacun!— nircacuna.

17Chaita uyashpami, Jesusca:

—Mana ungushca cajcunaca, mana pi jambijta mashcanchu, ungushcacunallami jambijtaca mashcan. Ñucaca, cashcata rurajcunataca mana cayaj shamurcanichu, ashtahuanpish juchayujcunatami cayaj shamurcani— nircami.

Ayunanamantami tapushcacuna

(Mat 9:14-17; Luc 5:33-39)

18Bautiźaj Juanpaj yachacujcunapish, fariseocunapaj yachacujcunapishmi ayunaj carca. Chaimantami Jesuspajman shamushpaca, cashna tapurcacuna:

—¿Ima nishpataj Juanpaj yachacujcunapish, fariseocunapaj yachacujcunapish ayunancuna, cutin cambaj yachacujcunaca mana ayunancuna?— nircacunami.

19Chashna nijpi Jesusca, cashnami nirca:

—¿Caźarai bodapi cajcunatachari, novio paicunallahuantaj cajpi ayunachun ninguichigari? Novio paicunahuan cajpica, mana ayunai tucunchu. 20Novio illajlla saquirina punllacuna chayamujpitajcarinpish, ayunangacunami. 21Pipish mauca churanataca, mana mushuj linsohuan llachapanllachu. Mushujhuan llachapajpica, uchillayashpa, mauca churanataca ashtahuan lliquinllami. 22Shinallataj cunanlla rurashca vinotaca, mauca capachocunapica, pi mana churanchu. Chashna churajpica, cunanlla rurashca vinoca capachocunata tugyachijpi, vinopish tallirinmi, capachocunapish tucurinmi. Chaimanta, cunanlla rurashca vinotaca, mushuj capachocunapimi churana— nircami.

Sabadopipish ima allitaca rurachunlla nishcami

(Mat 12:1-8; Luc 6:1-5)

23Shuj sabadopimi cashna tucurca: Jesús chagra chaupita ricujpimi, Paipaj yachacujcuna caticushpaca, trigo umata cʼutsai callarircacuna. 24Chaimantami fariseocunaca, Jesustaca:

—Riqui, ¿ima nishpataj sabadopi ama rurachun nishcata rurancuna?— nircacunami.

25Ashtahuanpish Paica cashnami nirca:

—Davidpish, paihuan cajcunapish, yaricaimanta imata rurashcataca, ¿manatajchu reźashcanguichij? 26Abiatar, curacunata mandacui punllacunapimi Davidca, Diospaj huasiman yaicushpa, Diosman cushca tandata micurca. Chaitaca, curacunalla micuna tanda cajpipish, paihuan cajcunamanpish carashpami micurca— nircami.

27Jesusca cashnapishmi nirca:

—Sábado punllataca, runapaj allipaj churashcami, runataca mana sábado punllapaj rurashcachu. 28Uyaichij, Runa Aichayuj Ñucaca, sabadopipish ima allita rurachunca, mandanimi— nircami.