Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 16:1-20

1במוצאי שבת הלכו מרים המגדלית, שלומית ומרים (אמו של יעקב) לקנות בשמים ומרקחות כדי למשוח את גופתו של ישוע. 2ביום ראשון השכם בבוקר הן הלכו לקבר, 3ובדרך שאלו את עצמן: ”מי יזיז לנו את האבן מפתח הקבר?“

4אולם כשהגיעו אל הקבר גילו להפתעתן הרבה שמישהו הזיז את האבן הכבדה והקבר פתוח. 5הנשים נכנסו פנימה וראו בחור צעיר לבוש כולו לבן יושב בצד ימין. הנשים נחרדו.

6”אל תתפלאו כל כך“, אמר המלאך. ”האם אינכן מחפשות את ישוע מנצרת שנצלב? הוא איננו כאן, הוא קם לתחייה! הנה, כאן הייתה גופתו. 7לכו למסור את ההודעה הזאת לתלמידים, במיוחד לפטרוס:

” ’ישוע הולך לפניכם לגליל. אתם תראו אותו שם ממש כפי שאמר לכם לפני מותו‘.“

8הנשים ברחו משם כל עוד רוחן בהן, מבוהלות ומפוחדות מכדי למסור את ההודעה.

9כאשר קם ישוע לתחייה ביום ראשון השכם בבוקר, פגש תחילה את מרים המגדלית שממנה גירש שבעה שדים. 10‏-11מרים הלכה אל התלמידים ומצאה אותם מתאבלים ובוכים.

”ישוע חי!“ קראה בהתרגשות. ”ראיתי אותו“ אך אף אחד לא האמין לה.

12לאחר מכן נגלה ישוע לשני תלמידים שהלכו בדרך מירושלים לכיוון השדות. השניים לא הכירו אותו בהתחלה, משום שהמראה שלו השתנה במידת מה. 13לבסוף, כאשר הבינו מי הוא, מיהרו לירושלים וסיפרו לאחרים, אך איש לא האמין להם.

14מאוחר יותר נגלה ישוע לאחד־עשר התלמידים בשעת הארוחה. הוא הוכיח אותם על חוסר אמונתם, ועל העקשנות שלהם לא להאמין לעדים שסיפרו כי ראו את ישוע קם לתחייה.

15לאחר מכן הוא ציווה עליהם: ”לכו אל כל העולם להכריז על הבשורה לכל אדם. 16מי שיאמין וייטבל ייוושע; מי שיסרב להאמין יואשם בעיני אלוהים.

17”למאמינים בשמי אתן סמכות לגרש שדים; הם ידברו בלשונות חדשות; 18הם אף יוכלו להחזיק נחשים בידיהם ולא יקרה להם דבר; הם יוכלו לסמוך את ידיהם על אנשים חולים ולרפא אותם.“

19וכאשר סיים האדון ישוע לדבר אליהם, הוא נלקח לשמים לשבת לימין האלוהים.

20התלמידים הלכו לכל מקום והכריזו את הבשורה. האדון חיזק ועודד אותם, וחולל באמצעותם ניסים ונפלאות אשר אישרו וחיזקו את עדותם.

O Livro

Marcos 16:1-20

A ressurreição

(Mt 28.1-8; Lc 24.1-12; Jo 20.1-18)

1Quando terminou o sábado, Maria Madalena, Salomé e Maria, mãe de Tiago, foram comprar perfumes para pôr no corpo de Jesus. 2No domingo de manhã, ao nascer do sol, elas foram ao túmulo. 3Pelo caminho, interrogavam-se como poderiam afastar a enorme pedra da entrada. 4Mas quando chegaram, viram que a pedra, muito pesada, já tinha sido removida e que a entrada estava aberta. 5Entraram no túmulo e viram, sentado do lado direito, um jovem vestido de branco e assustaram-se. 6Então ele disse-lhes: “Não fiquem atemorizadas. É Jesus, o nazareno que foi crucificado, que procuram? Não está aqui, ressuscitou! 7Vejam, era aqui que o seu corpo se encontrava. Vão e deem este recado aos seus discípulos, incluindo Pedro: ‘Jesus vai adiante de vocês para a Galileia e ali o verão, tal como vos disse antes de morrer.’ ” 8Trémulas e confusas, demasiado amedrontadas para falar, as mulheres saíram do túmulo em fuga. E não disseram nada uma à outra, porque estavam assustadas.

9Na madrugada de domingo Jesus ressuscitou e a primeira pessoa que o viu foi Maria Madalena, de quem tinha expulsado sete demónios. 10Ela veio ter com os discípulos que estavam tristes e chorosos. 11E anunciou-lhes que tinha visto Jesus que se encontrava vivo. Mas eles não acreditaram.

12Naquele dia, mais tarde, Jesus apareceu de outra forma a dois deles que iam de Jerusalém para os campos. 13Estes voltaram correndo para Jerusalém, para dar a notícia aos outros, mas ninguém acreditou neles. 14Mais tarde, Jesus apareceu aos onze discípulos, quando estavam a comer juntos, e censurou-os pela sua incredulidade, pela sua dureza de coração em acreditar nos testemunhos daqueles que o tinham visto depois de ter ressuscitado dentre os mortos.

15Então disse-lhes: “Vão por todo o mundo e preguem a boa nova a todos e em toda a parte. 16Quem crer e for batizado será salvo, mas quem não quiser crer será condenado. 17E darei a quem crer os seguintes sinais: em meu nome expulsará demónios e falará novas línguas. 18Poderá até pegar em serpentes e se beber alguma coisa venenosa não lhe fará mal. Poderá colocar as mãos sobre os doentes e curá-los.”

19Quando acabou de falar-lhes, Jesus foi levado para o céu e sentou-se à direita de Deus. 20Os discípulos foram pregando por toda a parte e o Senhor estava com eles, comprovando o que diziam com os sinais que acompanhavam a sua mensagem.