Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 15:1-47

1השכם בבוקר נפגשו ראשי הכוהנים, הזקנים, הסופרים וכל חברי הסנהדרין כדי להתייעץ על הצעד הבא. הם החליטו לשלוח את ישוע בליווי משמר מזוין אל פילטוס, המושל הרומאי.

2”האם אתה מלך היהודים?“ שאל פילטוס.

”אתה אומר“, השיב ישוע.

3‏-4ראשי הכוהנים האשימו אותו בפשעים רבים. ”מדוע אינך מגן על עצמך?“ שאל פילטוס בתמיהה. ”מה יש לך לומר?“ 5להפתעתו של פילטוס לא ענה ישוע דבר.

6כל שנה בחג הפסח נהג פילטוס להוציא לחופשי אסיר יהודי אחד, לפי בחירת העם. 7באותו זמן היה בכלא אסיר יהודי בשם בר־אבא, אשר הואשם ברצח (יחד עם אחרים) בעת אחת המרידות.

8בינתיים החל ההמון לבקש מפילטוס שישחרר אסיר אחד כמנהגו.

9”האם אתם רוצים שאוציא לחופשי את מלך היהודים?“ שאל פילטוס. 10הוא הציע לשחרר את ישוע, כי הבין שראשי הכוהנים אסרו אותו מתוך קנאה.

11אולם ראשי הכוהנים הסיתו את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא במקום שחרורו של ישוע.

12”אם אשחרר את בר־אבא, מה אעשה עם איש שאתם קוראים לו מלך היהודים?“ שאל פילטוס.

13”צלוב אותו!“ צעקו.

14”אבל מדוע?“ לא הבין פילטוס. ”מה עשה?“ הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם: ”צלוב אותו!“

15פילטוס רצה למנוע מהומות אז נכנע לדרישת ההמון. על כן שחרר את בר־אבא מבית־הסוהר וציווה להלקות את ישוע בשוטים.

16‏-17לאחר מכן לקחו החיילים הרומאים את ישוע לחצר הארמון. הם קראו לכל חיילי המשמר, הלבישו את ישוע בגלימת ארגמן, הכינו לו זר מקוצים ארוכים ודוקרניים והניחו את הזר על ראשו. 18הם החלו ללעוג ולצחוק לו: ”יחי מלך היהודים!“ 19הם הכו אותו באכזריות, חבטו על ראשו במקלות, ירקו עליו, כרעו ברך לפניו והשתחוו לו בלעג.

20לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הארגמן והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה.

21החיילים פגשו בדרך את שמעון הקוריני (אביהם של אלכסנדר ורופוס), שחזר מהשדה, ואילצוהו לשאת את הצלב של ישוע למקום הצליבה.

22ישוע הובא למקום הנקרא ”גלגלתא“, כלומר ”מקום הגולגולת“. 23הם הגישו לו יין מסומם, אך הוא סרב לשתות. 24לאחר מכן הם צלבו אותו וערכו הגרלה על בגדיו.

25בשעה תשע בבוקר צלבו את ישוע.

26מעל ראשו היה תלוי שלט שאשמתו כתובה עליו: ”מלך היהודים“.

27באותו בוקר נצלבו איתו שני פושעים: אחד לימינו ואחד לשמאלו, 28וכך התקיים הפסוק:15‏.28 טו 28 ישעיהו נג 12 ”ואת פושעים נמנה.“

29העוברים ושבים קללו אותו, לעגו לו וקראו: ”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים? 30אם אתה גיבור כזה, מדוע אינך מציל את עצמך ויורד מהצלב?“ 31גם ראשי הכוהנים והסופרים עמדו סביבו ולעגו לו. ”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“ צחקו.

32”משיח שכמוהו!“ קראו. ”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין למה שהוא אומר!“ גם שני הפושעים שנצלבו איתו קיללו אותו.

33בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.

34בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר: ”אלי, אלי, למה שבקתני?“ (”אלי, אלי, למה עזבתני?“15‏.34 טו 34 תהלים כב 2) 35אחדים מהאנשים שעמדו שם חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא. 36איש אחד רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מוט ארוך והגיש אותו לישוע. ”הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להוריד אותו!“ קרא האיש.

37באותו רגע זעק ישוע זעקת שבר נוספת ונפח את נשמתו.

38בבית־המקדש, הפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים נקרעה לשניים מלמעלה למטה.

39קצין רומאי אחד, שעמד בין הצופים וראה כיצד נפח ישוע את נשמתו, קרא: ”האיש הזה באמת היה בן־אלוהים!“

40גם נשים עמדו במרחק מה וחזו בצליבה; ביניהן היו מרים המגדלית, מרים (אמם של יעקב ויוסי) ושלומית. 41כל אלה האמינו בישוע ואף שרתו אותו בהיותו בגליל. היו שם עוד נשים רבות אשר הלכו אחריו לירושלים.

42‏-43כל זה התרחש ביום שישי. עם רדת הערב, יהודי נכבד בשם יוסף מן הרמתיים ניגש לפילטוס וביקש את גופתו של ישוע. יוסף היה חבר בסנהדרין והאמין בביאת המשיח באותה עת. 44פילטוס לא האמין שישוע כבר מת, ולכן ביקש מאחד מקציניו שיוודא את הדבר. 45הקצין בדק ואישר שאכן ישוע כבר מת, ורק אז הרשה פילטוס ליוסף לקחת את הגופה.

46יוסף קנה סדין גדול, הוריד את גופת ישוע מהצלב, עטף אותה בסדין וקבר את ישוע בקבר חצוב בסלע. הוא סתם את פתח הקבר באבן גדולה. 47מרים המגדלית ומרים אמו של יוסי ראו את המקום שבו נקבר ישוע.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 15:1-47

Jesustaca Pilatopaj maquipimi churashcacuna

(Mat 27:1-2, 11-31; Luc 23:1-5, 13-25; Juan 18:28-38; 19:16)

1Pushaj curacuna, cunaj yuyajcuna, Mandashcata yachachijcuna, tandanacushca mandajcunapishmi paicunapuralla tandanacurca. Chaimantaca, ñami shujlla yuyai tucushcacuna carca. Chaimantami cayandij tutamantaca Jesusta huatashpa, źuyu źuyuta Pilatopajman pusharcacuna. 2Pilatoca, Jesustaca:

—¿Canca judiocunata Jatun Mandajchu cangui?— nishpa tapujpi, Jesusca:

—Can nishca shinatajmi cani— nirca.

3Chashna nijpimi, curacunata mandajcunaca, Jesustaca tucui laya juchachircacuna. 4Pilatopish cutinllatajmi:

—¿Manatajchu imata cutichingui? Riqui, Canta imallata juchachicujtaca, ¿manachu uyangui imatagari?— nirca.

5Chashna nijpipish Jesusca, imata mana cutichircachu. Chaimantami Pilatoca, achcata mancharirca.

6Shina cajpipish Pilatoca, Pascua fiesta punllacunapica, preźumanta shujtami, maijanta cacharichun mañajpica, chaita cacharij carca. 7Chai punllacunapica, Barrabás shuti runami, macanacungapaj jatarichishcamanta, preźu tiyacurca. Paihuan jatarishpa huañuchijcunandijmi carca. 8Gentecuna huaica shamushpaca:

—Cunanpish can ruraj cashca shinallataj shuj preźuta cachariari— nishpami, mañai callarircacuna.

9Chaimantami Pilatoca:

—¿Judiocunata jatun Mandajtachu cacharichun ninguichij?— nirca.

10Curacunata mandajcuna pʼiñashcallamanta Jesusta japichishcata yachashcamantami, chashna nirca. 11Ashtahuanpish curacunata mandajcunaca chai gentecunataca, ‘Barrabasta cachari’ nichunmi yachachircacuna.

12Pilatoca:

—Can judiocunata Jatun Mandaj nishcataca, ¿imatataj rurachun ninguichij?— nishpami, cutin tapurca.

13Ashtahuanpish paicunaca:

—¡Chacatailla!— nishpami caparircacuna.

14Chashna nijpipish Pilatoca:

—¿Ima mana allitataj rurashcari?— nijpica, paicunaca:

—¡Chacatailla!— nishpami, ashtahuan caparircacuna.

15Pilatoca, tucuicunata cushichisha nishpami, Barrabasta cacharirca. Jesustaca azotichishca qʼuipaca, chacatachunmi curca.

Soldadocunami Jesusta pugllashcacuna

(15:16-20; Mat 27:27-31)

16Chaimantami soldadocunaca, juchachishcacunata Pilato tapuna ucuman Jesusta pusharcacuna. Chaimanca, tucui soldadocunatami tandachircacuna. 17Chaipimi Jesusmanca, amsa puca linsota pʼachallichishpa, cashayuj caspita ahuashpa, umapi churachircacuna. 18Chaimantaca, alli nij tucushpami:

—Judiocunata Jatun Mandaj, Canca allimari cangui— ni callarircacuna.

19Chaimantaca, Paita caspihuan umapi garrotishpami, chʼucashpa, ñaupajpi cungurishpa adoraj tucurcacuna. 20Chanzata rurashpa asishca qʼuipami, amsa puca linsotaca llujshichircacuna. Chaimantaca, Paipaj quiquin churanallatataj churachishpami, chacatanaman aparcacuna.

Jesustaca Golgotapimi chacatashcacuna

(Mat 27:32-44; Luc 23:26-43; Juan 19:17-27)

21Jesusta chacatanaman apacujpica, Cirenemanta Simonmi chagramanta tigracurca. Paica Alejandropaj, Rufopaj yayami carca. Paitaca japishcahuanmi, Jesuspaj cruzta apachircacuna. 22Chashnami, Gólgota shuti urcuman aparcacuna. (Chaica: “Uma Tullu sirina urcu” nisha ninmi). 23Chaipica mirrahuan chagrushca vinotami, Jesusmanca ubyachun curcacuna. Ashtahuanpish Paica, mana ubyarcachu. 24Ña chacatashpaca, soldadocunami Paipaj churanacunataca, suerteta rurashpa raquinacurcacuna.

25Jesustaca, chaupi tutamantatami chacatarcacuna. 26Imamanta huañuchishcata ricuchij quillcapica: «judiocunata jatun mandajmi» nishcami tiyacurca. 27Ishqui shuhuacunatapishmi Jesus-huanca, shujtaca alli ladoman, caishujtaca lluqui ladoman chacatarcacuna. 28Chashna rurajpimi: “Millaita rurajcunahuanmi tandachisha canga” nishpa quillcachishcaca pajtarca. 29Chacatashca cʼuchuta ricujcunapish, umata cuyuchishpami cashna cʼamircacuna:

—‘¡Jajai! Canca Diospaj huasitapish urmachishpa, quimsa punllallapi cutin shayachishallami’ nijmari carcangui. 30Cunanca, chacatashcamanta Canllataj uriyashpa, quishpiriari— nircacunami.

31Curacunata mandajcunapish, chashnallataj chanzata rurashpami asircacuna. Chaimantaca, Mandashcata yachachijcunahuanmi, caishuj chaishuj cashna ninacurcacuna:

—¡Shujtajcunataca quishpichircamari, ashtahuanpish Paillatajca, manamari quishpiri tucunchu! 32Israelcunata Jatun Mandaj, Quishpichij Cristotaj cashpaca, chacatashcamanta cunanllataj uricuchunri. Chaita ricushpatajca, crishunmi— nircacunami.

Jesus-huan chacatashcacunapish chashnallatajmi cʼamircacuna.

Jesusca chaupi chishitami huañushca

(Mat 27:45-56; Luc 23:44-49; Juan 19:28-30)

33Ña chaupi punlla tucujpica, chaupi chishicamami tucui cai pacha amsayarca. 34Chai chaupi chishitami, Jesusca:

—Eloi, Eloi, ¿lama sabactani?— nishpa, sinchita caparirca. (“Ñuca Dioslla, Ñuca Dioslla, ¿ima nishpataj Ñucallata saquihuanguiari?” nishpami chashna nirca).

35Chaipi cajcunamanta maijancuna uyashpaca:

—Uyashunchij, Eliastamari cayacun— ninacurcacunami.

36Chaipi cajcunamanta shujca, callpashpami esponjata vinagrepi satishpaca, caspi puntapi churashpa, Jesuspaj shimiman pajtachishpaca:

—Saquichij, ¿Eliasca Paita uricuchinaman shamunchu, imamí?— nircami.

37Ashtahuanpish Jesusca, sinchita caparishpaca huañurcallami. 38Pai huañujpica, Diospaj huasi ucupi jarcachishca jatun linsoca, chaquiyajtami, jahuamanta uriman, chaupita lliquirirca. 39Jesuspaj ñaupajpica, patsaj soldadocunata mandajmi shayacurca. Paimi caparishpa huañujta ricushpaca:

—Cai Runaca, Diospaj Churitajmari cashca— nirca.

40Chaipica, tauca huarmicunapishmi, carullamanta ricushpa shayacurcacuna. Chai huarmicunapurapica, Magdalamanta Mariapish, Josepajpish, paipaj cati Jacobopajpish, mama Mariapish, Salomepishmi chaipi carca. 41Paicunallatajmi Galileapi Jesús puricujpica, servishpa, catishpa purircacuna. Shinallataj Jerusalenman, Paihuan shamuj, shujtaj achca huarmicunapishmi chaipi carca.

Arimateamanta Josemi Jesustaca pambashca

(Mat 27:57-61; Luc 23:50-56; Juan 19:38-42)

42Sabadopaj allichina punllaca, ñami chishiyarca. 43Chaimantami tandanacushca mandajcunapuramanta Joseca shamurca. Paica, Arimateamantami carca. Paipish Dios mandanata shuyacushcamantami, mana manchashpa Pilatopajman rishpaca, Jesuspaj aichata pambangapaj mañarca. 44Pilatoca, ‘Huañushca’ nijta uyashpaca, achcatami mancharirca. Chaimantami patsaj soldadocunata mandajta cayashpaca, ‘¿Ñachari huañurcari?’ nishpa tapurca. 45Patsaj soldadocunata mandaj: “Ñami huañurca” nishpa huillajpimi, Jesuspaj aichataca, pambagrichun Joseman curca. 46Jesuspaj aichata José apashpaca, shuj jatun linsota randishpami, chaihuan pilluchirca. Chaimantaca rumi quinripi allachishca jutcupi churashpami, jatun rumita singuchishpa, chaihuan jutcu punguta huichcarca. 47Jesuspaj aichata chaipi churajtaca, Magdalamanta Mariahuan, Josepaj mama Mariahuanmi ricurcacuna.