Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 14:1-72

1יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג.

2”איננו יכולים לעצור אותו בפסח,“ אמרו לעצמם, ”מפני שהעם יעורר מהומות.“

3באותו זמן היה ישוע בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע.

4‏-5אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על ”הבזבוז“, כלשונם. ”מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?“ התלוננו. ”יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.“ 6”הניחו לה!“ נחלץ ישוע להגנתה.

”מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. 7העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. 8היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי.

9”אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“

10לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע.

11ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף.

12ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר.

13ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר: ”כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו, 14היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית: ’רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר‘. 15הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר.“

16כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר.

17ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב. 18כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר: ”אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי.“

19התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו: ”האם זה יהיה אני?“ 20”אחד מבין השנים־עשר שיטבול איתי את הלחם“, השיב ישוע. 21”בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“

22בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר: ”קחו, זהו גופי.“

23לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנה. 24”זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית“, המשיך ישוע. 25”ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים.“

26כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.

27”כולכם תעזבו אותי,“ אמר ישוע לתלמידיו, ”והרי כתוב: ’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. 28אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“

29”יקרה מה שיקרה,“ קרא פטרוס, ”אני לעולם לא אעזוב אותך!“

30”דע לך, פטרוס,“ אמר ישוע, ”עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים.“

31”אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!“ נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך.

32הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת ”גת־שמני“, וישוע אמר לתלמידיו: ”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“

33הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו. 34”אני מתייסר עד מוות!“ אמר להם ישוע. ”חכו כאן… הישארו ערים….“

35הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי.

36”אבא,“ קרא ישוע, ”אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“

37לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים. ”שמעון,“ קרא ישוע לפטרוס, ”אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? 38עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“

39ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים. 40הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר.

41כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא: ”קומו! ישנתם מספיק? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. 42קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“

43לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים בחרבות ובמקלות.

44יהודה תיאם איתם מראש ואמר: ”אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו ולהוביל אותו בלוית משמר.“ 45יהודה ניגש אליו. ”רבי!“ קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו. 46ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו. 47פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו.

48”מדוע אתם מתנפלים עלי בחרבות ובמקלות?“ שאל ישוע. ”האם אני פושע מסוכן? 49מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים.“

50בינתיים ברחו כל התלמידים. 51‏-52נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום.

53ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים. 54פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה.

55ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא. 56עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו.

57לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו: 58”שמענו אותו אומר: ’אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!‘ “ 59אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת.

60הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע: ”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ 61ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו: ”האם אתה המשיח בן־האלוהים?“

62”אני הוא,“ השיב ישוע, ”אתם עוד תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים.“

63הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו. ”למה אנו זקוקים עוד?“ שאל בכעס. ”איננו זקוקים להוכחות נוספות! 64שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק־דינכם?“ הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג.

65לאחר השמעת פסק־הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו. ”נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?“ לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים.

66‏-67כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה: ”אתה היית עם ישוע מנצרת!“ 68פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה. ”אינני יודע כלל על מה את מדברת!“ אמר ועבר לקצה האחר של החצר.

לפתע נשמעה קריאת התרנגול.

69המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו. ”הנה אחד התלמידים של ישוע!“ קראה בקול.

70פטרוס שוב הכחיש את דבריה.

כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש: ”הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!“

71פטרוס החל לקלל ונשבע: ”אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים!“

72באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה.

לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע: ”לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים.“ והוא פרץ בבכי.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 14:1-72

Jesusta huañuchingapaj japinatami yuyarishcacuna

(Mat 26:1-5; Luc 22:1-2; Juan 11:45-53)

1Pascuapi levadura illajlla tandata micuna fiesta punllapajca, ishqui punllacunallami illarca. Chaimantami pushaj curacunapish, Mandashcata yachachijcunapish Jesustaca, ima shinapish umashpalla japishpa huañuchinata mashcarcacuna. 2Chaimantami: «Cai fiesta punllacunapica ama japishunchijchu, gentecunaca imatapish ningallatajmari» ninacurcacunami.

3Jesusca, Betaniapimi leproso nishca Simonpaj huasipi, meźapi tiyacurca. Chaipi tiyacujpimi shuj huarmica, alabastro botellapi mishquiman ashnacuj, achca valij nardo shuti aceiteta apashpa shamurca. Paica alabastro botellata pʼaquishpami, chai aceitetaca Jesuspaj umapi tallirca. 4Chashna rurajpimi, maijancunaca, shungullapi huañurishpa, cashna ninacurca:

—¿Ima nishpataj mishquiman ashnacujtaca cashna yanga tallinchu, imamí? 5Chaitaca, quimsa patsaj yalli denariocunapi cʼatushpamari, huajchacunaman cunchijman carca— nishpami, chai huarmitaca rimarcacuna.

6Ashtahuanpish Jesusca, cashnami nirca:

—Saquichij, ama pʼiñachijchu. Ñucapajca allitamari ruran. 7Huajchacunaca mana illangachu, paicunapaj ima allita rurasha nishpaca, ruracunguichijllami. Ashtahuanpish Ñucataca, mana cancunahuan charicunguichijllachu. 8Cai huarmica, pai rurai tucushcatami rurashca. Ñucata pambanapajmari, Ñuca aichataca ñaupaman allichishca. 9Tucui cai pachapica, maipipish cai alli huillaita huillacushpaca, cai huarmi imata rurashcatapishmi huillangacuna. Chaita uyashpaca, “Allitamari rurashca” ningacunami, chaica chashnatajmari— nircami.

10Chai qʼuipami, chunga ishquipuramanta Judas Iscarioteca, Jesusta japichisha nishpa, pushaj curacunapajman rirca. 11Pai japichisha nijpitajcarinpish paicunaca, achcata cushicushpami, cullquita cushun nircacuna. Chaimantami Judasca, ima shina japichinallata yuyacurca.

Jesusca Pai huañushcata yuyachij micuitami callarichishca

(Mat 26:17-29; Luc 22:7-23; Juan 13:21-30; 1 Cor 11:23-26)

12Levadura illaj tandata micuna fiesta callari punllapica, malta ovejata Diosman cushpa huañuchishpami, Pascua micuita rurajcuna carca. Chaimantami yachacujcunaca:

—Pascua punllapi can micuchunca, ¿maipitaj allichigrichun ningui?— nishpa tapurcacuna.

13Shina nijpimi, Paipaj yachacujcunamanta ishquita cashna nishpa cacharca:

—Jerusalenman richij. Chaiman chayajpica, yacu puñuta aparishca shuj runami tupanga. Paita catishpa ringuichijlla. 14Chai runa mai huasiman yaicujpica, chai huasiyuj runataca: “Ñucanchij Yachachijca: ‘¿Mai ucupitaj Ñuca yachacujcunandij Pascua micuitaca micusha?’ ninmi” ninguichij. 15Chashna nijpica paica, altibajopimi ña allichishca jatun ucuta ricuchinga. Ñucanchij micunapajca chaipi allichicunguichijlla— nishpami cacharca.

16Cachashca yachacujcuna puebloman chayajpica, Jesús nishca shinallataj pajtajpimi, Pascua micuita chaipi allichircacuna.

17Ña tutayamucujpimi, chunga ishqui yachacujcunandij shamurcacuna. 18Ña meźapi micushpa tiyacushpami, Jesusca:

—Ñucahuan micucuj, cancunapurallataj shujmi Ñucata japichinga, chaica chashnatajmi— nircami.

19Chashna nijpica llaquirinacushpami, caishuj chaishuj:

—¿Ñucachu cani?— nijpica, caishujpish —¿Ñucachu cani?— nishpa huashan tapurcacuna.

20Chaimantami Jesusca, cashna nirca:

—Chunga ishquipuramanta shujca, Ñucahuan cai platollapitajmi tandata llutacun. Paimi Ñucata japichinga. 21Runa Aichayujca, Paimanta Quillcashcapi nishca shinallatajmi tucunga. Ashtahuanpish Runa Aichayujta japichij runaca, ¡ai, imachari tucunga! Chai runaca mana huacharishca cashpachari, alli canman carca— nircami.

22Micucushpami Jesusca tandata japishpa, Diosta pagui nishpaca, chaupishpa cushpaca:

—Japichij, caica Ñuca aichami— nirca.

23Shinallataj ubyanatapish japishpa, Diosta pagui nishpa cujpica, chaitapish tucuicunami ubyarcacuna. 24Chaita ubyacujpimi cashna nirca:

—Caica, achcacunata quishpichingapaj, ari ninacushca mushuj ruranamanta jichana Ñuca yahuarta ricuchijmi. 25Dios mandacujpi ubyana punllacama uvas vinotaca, cutinca mana ubyashachu. Chaica chashnatajmi— nircami.

26Salmocunata cantashca qʼuipami, Olivos urcuman llujshircacuna.

Jesusca Pedro Paita ‘Mana rijsinichu’ ninatami huillashca

(Mat 26:30-35; Luc 22:31-34; Juan 13:36-38)

27Chaipimi Jesusca, cashna nirca:

—Cunan tutaca, tucuicunami Ñucataca shitahuanguichij. Dios Quillcachishcapica: “Michijtaca chugrichishami, ovejacunaca caita chaitami ringacuna” nicunmi. 28Ashtahuanpish causarishca qʼuipaca, cancunapaj ñaupami Galileaman risha— nircami.

29Chashna nijpimi, Pedroca:

—Tucuicuna pʼiñarishpa saquijpipish, ñucatajca manataj saquishachu— nircami.

30Shina nijpi, Jesusca:

—Cancarin cunan tutallatajmi, gallo ishqui cutin cantanapajca, quimsa cutin Ñucataca, “Mana rijsinichu” ningui— nircami.

31Ashtahuan sinchiyarishpami, Pedroca:

—Quiquinhuan huañuna cashpapish, ñucatajca manataj chashna nishachu— nirca.

Pai chashna nijpica, caishujcunapish, tucuicunami chashnallataj nircacuna.

Getsemaní huertapimi Jesús Diosta mañashca

(Mat 26:36-46; Luc 22:39-46)

32Chai qʼuipami, Getsemaní huertaman chayamurcacuna. Chaipimi Jesusca, Paipaj yachacujcunataca: «Diosta Ñuca mañangacama, caillapi tiyacuichij» nircami.

33Shina nishpa Pedrota, Jacobota, Juantapish pushashpaca, achcata llaquirishpami chujchui callarirca. 34Chaimantami paicunataca: «Ñuca almaca llaquihuan huañucunmari. Caillapi chaparashpa shuyacuichij» nircami.

35Jesusca chaimanta ashallata rishpaca, pambacama cumurishpami, ‘Ñuca apana cai llaquitaca, ima shinamanta anchuchinguimanpishchari’ nishpa, Diosta cashna mañarca: 36«“¡Abba! Ñuca Yayito, Quiquinpajca tucui imapish jahuallami. Cai ubyanataca, Ñucamanta anchuchipai. Ñuca shina nijpipish, ama Ñuca munashca shinaca rurapaichu, Can munashca shina rurapailla”» nircami.

37Chai qʼuipa tigramushpaca, dormicujta japishpami, Pedrotaca cashna nirca: «Simón, ¿dormicunguillachu? ¿Manachu ashallatapish rijcharishca cai tucungui? 38Mana alli yuyaicuna ama japichun chaparaichij, mañaraichij. Cancunapaj espirituca mañanata yuyacunmari, ashtahuanpish aichapica shaicushcamari canguichij» nircami.

39Cutin mañanaman rishpaca, ñaupaman nishca shinallatajmi mañarca. 40Chaimanta tigramushpaca, cutinllatajmi dormicujta japirca. Dorminaihuan ñahuicunapish huichcaricujpimi, imata mana ni tucurcacuna. 41Caihuanca, ña quimsa cutin tigramushpaca, cashnami nirca: «Cancunatajca, dormicunguichij, samaricunguichijllami. Riquichij, ñamari Runa Aichayujtaca juchayujcunapaj maquipi churana pajtamushca. 42¡Jatarichij! ¡Jacuchij! ¡Ñucata japichij runaca, ñami chayamucun!» nircami.

Jesustaca Judasmi japichishca

(Mat 26:47-56; Luc 22:47-53; Juan 18:2-11)

43Jesús rimacujpirajmi, Judasca ña chayamurca. Paica, chunga ishquipuramanta shujmi carca. Paihuanca, achca runacunami espadacunahuan, caspicunahuan shamurcacuna. Paicunaca pushaj curacuna, Mandashcata yachachijcuna, cunaj yuyajcuna cachajpimi shamurcacuna. 44Jesusta japichijca: «Maijantami ñuca muchani, chaita ricuranguichij. Paitaca japishpa, alli charirashpa apanguichijlla» nishpami yachachishca carca.

45Ña chayamushpaca, Jesuspajman cʼuchuyashpami:

—Yachachij, Yachachij— nishpa mucharca.

46Chaita ricushpaca, huaicashpami japircacuna. 47Ashtahuanpish chaipi cajcunamanta shujca, espadata surcushcahuanmi, curacunata mandaj curapaj servijtaca, shuj rinrinta pʼitirca. 48Cutin Jesusca, cashnami nirca:

—¿Ñucataca shuhuata shinachu espadacunahuan, caspicunahuan japij shamunguichij? 49Illu Diospaj huasipica, punllantamari cancunataca yachachicurcani. Chaipica mana japircanguichijca. Ashtahuanpish Dios Quillcachishca pajtachunmi, chashnaca ruranguichij— nircami.

50Chashna nijpica tucui yachacujcuna, shitashcahuanmi miticushpa rircacuna. 51Shuj mosoca, linsohuan pillurishcallami, Jesusta caticushca carca. Paitapish japircacunami. 52Ashtahuanpish paica, pillurishca linsota shitashpami, lluchulla miticugrirca.

Tandanacushca mandajcunapajmanmi Jesusta apashcacuna

(Mat 26:57-68; Luc 22:54-55; Juan 18:12-14, 19-24)

53Jesustaca, curacunata mandajpajmanmi pushamurcacuna. Chaimanca, pushaj curacunapish, cunaj yuyajcunapish, Mandashcata yachachijcunapishmi tandanacurcacuna. 54Pedroca, huasha huashalla catishpami, curacunata mandaj curapaj huasi canllacama rirca. Chaipimi, huasita cuidajcunahuan tandalla ninapi cunushpa tiyacurca.

55Pushaj curacunapish, tucui tandanacushca mandajcunapish, Jesusta huañuchingapajmi, ima juchachina shinata pi ricushca uyashca cashpaca huillachun mashcarcacuna. Ashtahuanpish imata mana juchachi tucurcacunachu. 56Achcacuna llullashpalla Jesusta juchachishpapish, shujta shujtami nircacuna. 57Chaimantami shujcunaca, ñapish shayarishpa, cashna llullashpa juchachircacuna:

58—Ñucanchijca: “Diosta yuyaringapaj maquillahuan rurashca cai huasitaca urmachishami. Chaipaj randica, shujtajtami quimsa punllallapi shayachisha. Chaitaca, mana maquihuan rurashachu” nijtami uyarcanchij— nircacunami.

59Chashna huillashpapish, manataj shujlla yuyaiman chayarcacunachu. 60Chaimantami curacunata mandaj curaca, chaupipi shayarishcahuan Jesustaca:

—Canta cai tucuita juchachicujpipish, ¿manachu imata cutichingui?— nishpami tapurca.

61Ashtahuanpish Paica, imata mana nircachu. Curacunata mandajca cutinllatajmi:

—¿Canca, sumaj Diospaj Churi, Quishpichij Cristochu cangui?— nishpa tapurca.

62Chashna nijpimi Jesusca:

—Ñucaca, chaitajmi cani. Runa Aichayuj Ñucataca, Tucuita Rurai Tucuj Diospaj alli ladopi tiyacujtapish, jahua pachamanta pʼuyupi shamucujtapishmi ricunguichij— nircami.

63Shina nijpica, curacunata mandajca, paipaj quiquin churanata lliquishpami cashna nirca:

—Paita juchachishpa, pi shujtaj huillajcunataca, ña mana ninchijchu. 64Dios tucushpa chashna rimaricujtaca, cancunapaj rinrinhuantajmi uyashcanguichij. Cunanca, ¿imatataj yuyanguichij?— nircami.

Chashna nijpica tucuicunami: “¡Cai runaca huañunatajmi can!” nishpa juchachircacuna.

65Chaimantami maijancunaca, Jesusta ñahuipi chʼucashpa, linsohuan ñahuita huatashpa huajtarcacuna.

Chaimantaca:

—Huillaiari, ¿maijantaj huajtanchij?— nircacunami.

Huasita cuidajcunapish, ñahuipi huajtarcacunami.

Pedromi Jesustaca ‘Mana rijsinichu’ nishca

(Mat 26:69-75; Luc 22:56-62; Juan 18:15-18, 25-29)

66Pedro huasi canllapi cajpimi, curacunata mandaj curapaj servij huarmicunamanta shujca shamurca. 67Paica, Pedro cunucujta ricushpami, paipaj ñahuita chaparashpa:

—Canpish, Nazaretmanta Jesus-huanmari puricurcangui— nirca.

68Ashtahuanpish Pedroca:

—Pipishchari, mana rijsinichu. Imatapishchari nicungui, mana yachanichu— nircami.

Chashna nishpa huasi canlla punguman llujshijpica, galloca cantarcallami. 69Chai huarmillataj cutin ricushpaca:

—Cai runaca paicunapuratajmari— nishpami, chaipi cajcunaman huillai callarirca.

70Pedropish cutinllatajmi, ‘Mana rijsinichu’ nirca. Chai qʼuipallami, chaipi cajcunaca cutintaj Pedrotaca:

—Cashcatatajmari nicunchij, canpish paicunapuratajmari cangui. Rimaipish rijsinallamari, galileocuna shinallatajmari rimangui— nircacuna.

71Chaimantami Pedroca:

—Ñuca llullajpica, ima llaquipish japichunlla. ¡Chai runataca mana rijsinichu, pitapishchari nicunguichij, mana rijsinichu!— nircami.

72Pedro chashna nicujpica, galloca ñapish cati cuti cantarcallami. Chaipimi Pedroca: «Gallo cati cuti cantanapajca, quimsa cutinmi Ñucataca ‘Mana rijsinichu’ nihuangui» nishpa, Jesús nishcata yuyarirca. Chaita yuyarishpami, Pedroca huacacurca.