Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 12:1-44

1ישוע סיפר לעם את המשל הבא: ”איש אחד נטע כרם ענבים ובנה גדר, יקב ומגדל שמירה. הוא השכיר את הכרם לכורמים ונסע לחוץ לארץ. 2בזמן הבציר שלח בעל־הכרם את אחד מאנשיו לאסוף את הרווח מיבול הענבים, 3אולם הכורמים התנפלו על השליח, הכו אותו ושלחו אותו חזרה אל בעל־הכרם בידיים ריקות.

4”בעל־הכרם שלח מישהו אחר אל הכורמים, אך גם אותו הכו ואף פצעו את ראשו. 5‏-6השליח הבא נרצח וכל השליחים שבאו לאחר מכן לכרם הוכו או נרצחו. לבסוף נשאר לבעל־הכרם עוד שליח אחד – בנו היחיד. בלית ברירה הוא שלח את בנו, בתקווה שלפחות אליו יתייחסו הכורמים בכבוד. 7אבל כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו: ’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, ואז יהיה הכרם שלנו!‘ 8הם תפסו את הבן, רצחו אותו והשליכו את גופתו מעבר לגדר.

9”מה לדעתכם יעשה בעל־הכרם כאשר ישמע מה שקרה? מובן שיבוא בעצמו, יהרוג את כל הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים. 10האם אינכם זוכרים שככה כתוב בתהלים? ’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, 11מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘.“12‏.11 יב 11 כלשונו: ”אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה; מאת ה׳ הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו.“ (תהלים קיח 22)

12ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים רצו לאסור אותו בו במקום, כי הבינו שבמשל זה הוא מתכוון אליהם – שהם הכורמים הרשעים. אולם הם פחדו לגעת בו בגלל ההמון הרב שהיה שם. על כן ויתרו לו והלכו לדרכם. 13אולם הם שלחו אליו כמה מאנשי הורדוס ופרושים, כדי שייכנסו איתו לשיחה וינסו לגרום לכך שיאמר משהו נגד החוק, על־מנת שתהיה להם עילה לאסור אותו.

14”רבי,“ פתחו המסתננים, ”אנחנו יודעים שאתה איש ישר ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר אלוהים. אמור לנו, רבי, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“

15ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה: ”תנו לי מטבע ואומר לכם.“ 16הם נתנו לו מטבע, והוא שאל: ”של מי הדמות החקוקה על המטבע? של מי השם החקוק כאן?“

”של הקיסר!“ ענו כולם.

17”של הקיסר? אם כן תנו לו את מה ששייך לו, אך תנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים.“ הם נותרו פעורי פה וללא מילים.

18אחר כך באו צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו אותו:

19”רבי, משה רבנו לימד אותנו שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו בן, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. 20במשפחה אחת היו שבעה אחים; האח הבכור התחתן, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. 21האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. כך קרה גם עם האח השלישי. 22בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם בן. לבסוף מתה גם האישה.“

23”רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו אתה!“ 24השיב להם ישוע: ”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים. 25כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים.

26”ובנוגע לתחיית המתים – טועים אתם מאוד. האם מעולם לא קראתם בספר שמות על משה והסנה הבוער? אלוהים אמר למשה:12‏.26 יב 26 שמות ג 6 ’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב‘.

27”אלוהים אמר למשה כי למרות שאנשים אלה מתו לפני מאות שנים, הם עדיין חיים. הרי אלוהים לא היה אומר: ’אנוכי האלוהים‘ של אנשים מתים!“

28אחד המנהיגים היהודיים שעמד שם נוכח כי ישוע השיב כהלכה, ולכן שאל אותו: ”מהי המצווה החשובה ביותר?“

29ישוע השיב: ” ’שמע ישראל, ה׳ אלוהינו, ה׳ אחד! 30ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‘. 31המצווה השנייה היא: ’ואהבת לרעך כמוך!‘ מצוות אלה הן החשובות ביותר!“

32השואל המשיך: ”רבי, אתה צודק. באמת יש רק אלוהים אחד ואין אחר מלבדו. 33אני יודע שחשוב יותר לאהוב את אלוהים בכל לבי, הבנתי וכוחי, ולאהוב אנשים אחרים כמו את עצמי, מאשר להקריב כל מיני קרבנות בבית־המקדש.“

34ישוע ראה שהאיש דיבר בחוכמה, ולכן אמר לו: ”אתה קרוב מאוד למלכות אלוהים!“ לאחר מכן לא העז איש לשאול אותו יותר שאלות.

35מאוחר יותר, כשלימד ישוע את האנשים בבית־המקדש, שאל אותם: ”מדוע טוענים הסופרים כי המשיח הוא בן־דוד? 36הרי דוד אמר בעצמו בהשראת רוח הקודש:12‏.36 יב 36 תהלים קי 1 ’נאום ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך‘. 37הלא דוד עצמו קרא לו ’אדון‘, אם כן כיצד הוא יכול להיות בנו?“ הקהל נהנה מאוד להקשיב לנימוקיו של ישוע ולמסקנותיו.

38ישוע המשיך ללמד את העם: ”היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. 39הם אוהבים לשבת במושבות הנכבדים בבית־הכנסת ובסעודות וחגיגות. 40ללא בושה הם מגרשים אלמנות מבתיהן, וכדי לכסות על מעשיהם מעמידים פני קדושים תמימים ומתפללים בציבור תפילות ארוכות. משום כך יהיה עונשם חמור יותר.“

41ישוע התיישב מול תיבת האוצר והתבונן באנשים שהביאו תרומות. עשירים רבים תרמו סכומי כסף גדולים. 42אחריהם הופיעה אלמנה ענייה שתרמה שתי פרוטות בשווי של שתי אגורות.

43ישוע קרא לתלמידיו ואמר: ”אתם רואים את האלמנה הזאת? היא תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! 44כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה.“

New International Reader’s Version

Mark 12:1-44

The Story of the Renters

1Jesus began to speak to the people using stories. He said, “A man planted a vineyard. He put a wall around it. He dug a pit for a winepress. He also built a lookout tower. He rented the vineyard out to some farmers. Then he went to another place. 2At harvest time he sent a servant to the renters. He told the servant to collect from them some of the fruit of the vineyard. 3But they grabbed the servant and beat him up. Then they sent him away with nothing. 4So the man sent another servant to the renters. They hit this one on the head and treated him badly. 5The man sent still another servant. The renters killed him. The man sent many others. The renters beat up some of them. They killed the others.

6“The man had one person left to send. It was his son, and he loved him. He sent him last of all. He said, ‘They will respect my son.’

7“But the renters said to each other, ‘This is the one who will receive all the owner’s property someday. Come, let’s kill him. Then everything will be ours.’ 8So they took him and killed him. They threw him out of the vineyard.

9“What will the owner of the vineyard do then? He will come and kill those renters. He will give the vineyard to others. 10Haven’t you read what this part of Scripture says,

“ ‘The stone the builders didn’t accept

has become the most important stone of all.

11The Lord has done it.

It is wonderful in our eyes’?” (Psalm 118:22,23)

12Then the chief priests, the teachers of the law and the elders looked for a way to arrest Jesus. They knew he had told the story against them. But they were afraid of the crowd. So they left him and went away.

Is It Right to Pay the Royal Tax to Caesar?

13Later the religious leaders sent some of the Pharisees and Herodians to Jesus. They wanted to trap him with his own words. 14They came to him and said, “Teacher, we know that you are a man of honor. You don’t let other people tell you what to do or say. You don’t care how important they are. But you teach the way of God truthfully. Is it right to pay the royal tax to Caesar or not? 15Should we pay or shouldn’t we?”

But Jesus knew what they were trying to do. So he asked, “Why are you trying to trap me? Bring me a silver coin. Let me look at it.” 16They brought the coin. He asked them, “Whose picture is this? And whose words?”

“Caesar’s,” they replied.

17Then Jesus said to them, “Give back to Caesar what belongs to Caesar. And give back to God what belongs to God.”

They were amazed at him.

Marriage When the Dead Rise

18The Sadducees came to Jesus with a question. They do not believe that people rise from the dead. 19“Teacher,” they said, “Moses wrote for us about a man who died and didn’t have any children. But he did leave a wife behind. That man’s brother must get married to the widow. He must provide children to carry on his dead brother’s name. 20There were seven brothers. The first one got married. He died without leaving any children. 21The second one got married to the widow. He also died and left no child. It was the same with the third one. 22In fact, none of the seven left any children. Last of all, the woman died too. 23When the dead rise, whose wife will she be? All seven of them were married to her.”

24Jesus replied, “You are mistaken because you do not know the Scriptures. And you do not know the power of God. 25When the dead rise, they won’t get married. And their parents won’t give them to be married. They will be like the angels in heaven. 26What about the dead rising? Haven’t you read in the Book of Moses the story of the burning bush? God said to Moses, ‘I am the God of Abraham. I am the God of Isaac. And I am the God of Jacob.’ (Exodus 3:6) 27He is not the God of the dead. He is the God of the living. You have made a big mistake!”

The Most Important Commandment

28One of the teachers of the law came and heard the Sadducees arguing. He noticed that Jesus had given the Sadducees a good answer. So he asked him, “Which is the most important of all the commandments?”

29Jesus answered, “Here is the most important one. Moses said, ‘Israel, listen to me. The Lord is our God. The Lord is one. 30Love the Lord your God with all your heart and with all your soul. Love him with all your mind and with all your strength.’ (Deuteronomy 6:4,5) 31And here is the second one. ‘Love your neighbor as you love yourself.’ (Leviticus 19:18) There is no commandment more important than these.”

32“You have spoken well, teacher,” the man replied. “You are right in saying that God is one. There is no other God but him. 33To love God with all your heart and mind and strength is very important. So is loving your neighbor as you love yourself. These things are more important than all burnt offerings and sacrifices.”

34Jesus saw that the man had answered wisely. He said to him, “You are not far from God’s kingdom.” From then on, no one dared to ask Jesus any more questions.

Whose Son Is the Messiah?

35Jesus was teaching in the temple courtyard. He asked, “Why do the teachers of the law say that the Messiah is the son of David? 36The Holy Spirit spoke through David himself. David said,

“ ‘The Lord said to my Lord,

“Sit at my right hand

until I put your enemies

under your control.” ’ (Psalm 110:1)

37David himself calls him ‘Lord.’ So how can he be David’s son?”

The large crowd listened to Jesus with delight.

Warning Against the Teachers of the Law

38As he taught, he said, “Watch out for the teachers of the law. They like to walk around in long robes. They like to be greeted with respect in the market. 39They love to have the most important seats in the synagogues. They also love to have the places of honor at dinners. 40They take over the houses of widows. They say long prayers to show off. God will punish these men very much.”

The Widow’s Offering

41Jesus sat down across from the place where people put their temple offerings. He watched the crowd putting their money into the offering boxes. Many rich people threw large amounts into them. 42But a poor widow came and put in two very small copper coins. They were worth only a few pennies.

43Jesus asked his disciples to come to him. He said, “What I’m about to tell you is true. That poor widow has put more into the offering box than all the others. 44They all gave a lot because they are rich. But she gave even though she is poor. She put in everything she had. That was all she had to live on.”