Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 12:1-44

1ישוע סיפר לעם את המשל הבא: ”איש אחד נטע כרם ענבים ובנה גדר, יקב ומגדל שמירה. הוא השכיר את הכרם לכורמים ונסע לחוץ לארץ. 2בזמן הבציר שלח בעל־הכרם את אחד מאנשיו לאסוף את הרווח מיבול הענבים, 3אולם הכורמים התנפלו על השליח, הכו אותו ושלחו אותו חזרה אל בעל־הכרם בידיים ריקות.

4”בעל־הכרם שלח מישהו אחר אל הכורמים, אך גם אותו הכו ואף פצעו את ראשו. 5‏-6השליח הבא נרצח וכל השליחים שבאו לאחר מכן לכרם הוכו או נרצחו. לבסוף נשאר לבעל־הכרם עוד שליח אחד – בנו היחיד. בלית ברירה הוא שלח את בנו, בתקווה שלפחות אליו יתייחסו הכורמים בכבוד. 7אבל כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו: ’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, ואז יהיה הכרם שלנו!‘ 8הם תפסו את הבן, רצחו אותו והשליכו את גופתו מעבר לגדר.

9”מה לדעתכם יעשה בעל־הכרם כאשר ישמע מה שקרה? מובן שיבוא בעצמו, יהרוג את כל הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים. 10האם אינכם זוכרים שככה כתוב בתהלים? ’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, 11מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘.“12‏.11 יב 11 כלשונו: ”אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה; מאת ה׳ הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו.“ (תהלים קיח 22)

12ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים רצו לאסור אותו בו במקום, כי הבינו שבמשל זה הוא מתכוון אליהם – שהם הכורמים הרשעים. אולם הם פחדו לגעת בו בגלל ההמון הרב שהיה שם. על כן ויתרו לו והלכו לדרכם. 13אולם הם שלחו אליו כמה מאנשי הורדוס ופרושים, כדי שייכנסו איתו לשיחה וינסו לגרום לכך שיאמר משהו נגד החוק, על־מנת שתהיה להם עילה לאסור אותו.

14”רבי,“ פתחו המסתננים, ”אנחנו יודעים שאתה איש ישר ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר אלוהים. אמור לנו, רבי, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“

15ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה: ”תנו לי מטבע ואומר לכם.“ 16הם נתנו לו מטבע, והוא שאל: ”של מי הדמות החקוקה על המטבע? של מי השם החקוק כאן?“

”של הקיסר!“ ענו כולם.

17”של הקיסר? אם כן תנו לו את מה ששייך לו, אך תנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים.“ הם נותרו פעורי פה וללא מילים.

18אחר כך באו צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו אותו:

19”רבי, משה רבנו לימד אותנו שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו בן, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. 20במשפחה אחת היו שבעה אחים; האח הבכור התחתן, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. 21האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. כך קרה גם עם האח השלישי. 22בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם בן. לבסוף מתה גם האישה.“

23”רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו אתה!“ 24השיב להם ישוע: ”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים. 25כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים.

26”ובנוגע לתחיית המתים – טועים אתם מאוד. האם מעולם לא קראתם בספר שמות על משה והסנה הבוער? אלוהים אמר למשה:12‏.26 יב 26 שמות ג 6 ’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב‘.

27”אלוהים אמר למשה כי למרות שאנשים אלה מתו לפני מאות שנים, הם עדיין חיים. הרי אלוהים לא היה אומר: ’אנוכי האלוהים‘ של אנשים מתים!“

28אחד המנהיגים היהודיים שעמד שם נוכח כי ישוע השיב כהלכה, ולכן שאל אותו: ”מהי המצווה החשובה ביותר?“

29ישוע השיב: ” ’שמע ישראל, ה׳ אלוהינו, ה׳ אחד! 30ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך‘. 31המצווה השנייה היא: ’ואהבת לרעך כמוך!‘ מצוות אלה הן החשובות ביותר!“

32השואל המשיך: ”רבי, אתה צודק. באמת יש רק אלוהים אחד ואין אחר מלבדו. 33אני יודע שחשוב יותר לאהוב את אלוהים בכל לבי, הבנתי וכוחי, ולאהוב אנשים אחרים כמו את עצמי, מאשר להקריב כל מיני קרבנות בבית־המקדש.“

34ישוע ראה שהאיש דיבר בחוכמה, ולכן אמר לו: ”אתה קרוב מאוד למלכות אלוהים!“ לאחר מכן לא העז איש לשאול אותו יותר שאלות.

35מאוחר יותר, כשלימד ישוע את האנשים בבית־המקדש, שאל אותם: ”מדוע טוענים הסופרים כי המשיח הוא בן־דוד? 36הרי דוד אמר בעצמו בהשראת רוח הקודש:12‏.36 יב 36 תהלים קי 1 ’נאום ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך‘. 37הלא דוד עצמו קרא לו ’אדון‘, אם כן כיצד הוא יכול להיות בנו?“ הקהל נהנה מאוד להקשיב לנימוקיו של ישוע ולמסקנותיו.

38ישוע המשיך ללמד את העם: ”היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. 39הם אוהבים לשבת במושבות הנכבדים בבית־הכנסת ובסעודות וחגיגות. 40ללא בושה הם מגרשים אלמנות מבתיהן, וכדי לכסות על מעשיהם מעמידים פני קדושים תמימים ומתפללים בציבור תפילות ארוכות. משום כך יהיה עונשם חמור יותר.“

41ישוע התיישב מול תיבת האוצר והתבונן באנשים שהביאו תרומות. עשירים רבים תרמו סכומי כסף גדולים. 42אחריהם הופיעה אלמנה ענייה שתרמה שתי פרוטות בשווי של שתי אגורות.

43ישוע קרא לתלמידיו ואמר: ”אתם רואים את האלמנה הזאת? היא תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! 44כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 12:1-44

Chagrata mingai tucuj runacunahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

(Mat 21:33-46; Luc 20:9-19)

1Jesusca, yuyachij parlota parlashpami, cashna yachachi callarirca: «Shuj runami paipaj allpapi uvasta tarpushpaca, muyundijta pircarca. Shinallataj uvasta capina tanquetapish, tucui chagrata chapangapaj torretapishmi rurarca. Chai qʼuipaca, shuj chacarerocunaman mingashpa, caru llajtaman rircallami. 2Uvasta pallana punllacuna pajtajpimi, pai japina cashcata chaupimuchun chagrajcunapajman shuj servijta cacharca. 3Ashtahuanpish chai servij runataca, japishcahuan macashpami, chushaj maquillata tigrachishpa cacharcacuna. 4Cutinllataj shujtaj servijta cachajpica, paitapish rumicunahuan umata pʼaquishpami, pinganayajta cʼamishpa cacharcacuna. 5Cutin shujtajta cachajpicarin, japishpa huañuchircacunami. Chai qʼuipaca, shujtaj achcacunata cachajpipish, shujcunataca macarcacunami, shujcunataca huañuchircacunami. 6Tucuicunapaj qʼuipaca, paipaj shujlla cʼuyashca churitami, cachana tucurca: “Ñuca churitatajca manchangacunami” nishpami, paita cacharca. 7Ashtahuanpish chagrajcunaca, paicunapuralla tandanacushpami: “Cai tucuitaca paimari japinga, pai japina cashcataca ñucanchij tucuita japingapaj, cʼamachij huañuchishunchij” ninacurcacunami. 8Chashna nishpaca, japishcahuan huañuchishpami, chagramanta llujshichishpa canllaman shitarcacuna.

9Chashna ruraj runacunataca: ¿Chagrayujca imatashi ruranga? Chaicunataca tucuicunata huañuchishpami, paipaj chagrataca shujtajcunaman cunga.

10¿Cashna quillcashcataca manachu reźashcanguichij?

“Huasichijcuna shitashca Rumillatajmi,

huasichinapaj callari esquinapi churana Rumi tucushca.

11Chaitaca, Mandaj Diosllatajmi chashna rurashca.

Chaica ñucanchijpajca, tucuimanta yalli sumajmari ricurin”» nircami.

12Chai yuyachij parlohuanca, paicunallatataj nicushcata yuyaita japishpami, huañuchingapaj japinata yuyarcacuna. Ashtahuanpish tandanacushca gentecunata manchashcamantami, saquishpa rircallacuna.

Cesarpajtaca Cesarman, Diospajtaca Diosman cuichij

(Mat 22:15-22; Luc 20:20-26)

13Chai qʼuipaca fariseocunamantapish, Herodesta catijcunamantapish huaquincunatami, Jesusta tapuchun cacharcacuna. Mana allita nijpica, chaillahuantaj juchachingapajmi, tapuj tucuchun cacharcacuna. 14Paicuna shamushpami:

—Yachachij, quiquinca mana manchashpa imatapish cashcata, alli yachachij cashcataca yachanchijmi. Chaimantami, mana pipaj ñahuita ricushpalla, ashtahuanpish Diospaj Ñantaca, cashcatataj yachachingui. ¿Quiquinca imatataj ningui, Cesarman impuestota cunaca allichu, manachu alli? ¿Cunachu canchij, manachu cuna canchij?— nishpa tapurcacuna.

15Ashtahuanpish Jesusca, jayaj shunguhuan chashna tapucujta yachashpami:

—¿Ima nishpataj pandachisha ninguichij? Ricungapaj shuj cullquita apamuichij— nirca.

16Shuj cullquita apamujpi:

—¿Caipica pipaj ñahuitaj, pipaj quillcataj tiyacun?— nishpa Jesús tapujpica, paicunaca:

—Cesarpajmi— nircacunami.

17—Shinashpaca, Cesarpajtaca Cesarman cuichij, Taita Diospajtaca Taita Diosman cuichij— nishpa Jesús cutichijpica, achcatami mancharircacuna.

‘¿Huañushcacunaca causaringachu?’ nishpami tapushcacuna

(Mat 22:23-33; Luc 20:27-40)

18Chai qʼuipami, ‘Huañushcacunaca mana causaringachu’ nij saduceocuna Jesuspajman shamushpaca, cashna tapurcacuna:

19—Moisesca, cashna nishpamari quillcashpa saquishca: “Huauquicunayuj maijan runa, manaraj huahuata charishpa huañungachari. Saquirij huarmihuanca, paipaj huauquillataj caźarashpa, huahuacunata charichun. Chai huahuacunaca, huañuj huauquipaj huahuacunami canga” nishcami. 20Ñucanchijpurapica, canchis huauquindijmi tiyarca. Punta huauqui caźarashpami, manaraj huahuacunata charishpa huañurca. 21Saquirij huarmihuan qʼuipa huauqui caźarashpapish, manaraj huahuacunata charishpallatajmi huañurca. Cati huauquicunapish chai huarmihuan caźarashpaca, chashnallatajmi tucurca. 22Tucui canchis huauquindij huashan chai huarmihuan caźarashpaca, maijanpish huahuacunata mana charircachu. Chai qʼuipaca, chai huarmipish huañurcami. 23Huañushcacuna causari punllapi chai huauquindijcuna causarishpaca, ¿maijanshi chai huarmitaca japinga? Tucui canchistajmari, chai huarmihuan caźararcacuna— nircacunami.

24Chashna nijpica, Jesusca cashnami nirca:

—Cancunaca, Dios Quillcachishcapi ima nishcatapish, Taita Dios tucuita rurai tucushcatapish mana yachashpami pandaricunguichij. 25Huañushcacunapaj chaupimanta causarimui punllapica, mana caźarangacunachu, mana caźarachingacunachu. Paicunaca, jahua pacha angelcuna shinami canga. 26Huañushcacuna causarinamantaca, Taita Diosllatajmi zarza yura rupacunmanta rimashpa cashna nishca: “Ñucaca Abrahampaj, Isaacpaj, Jacobopaj Taita Diosmi cani” nishcami. ¿Manachu chaitaca, Moisespaj Librollapitaj reźashcanguichij? 27Chaita ricujpica, Taita Diosca mana huañushcacunapaj Dioschu, ashtahuanpish causajcunapaj Diosmi. Chaitami cancunaca, achcata pandaricunguichij— nircami.

Ashtahuan jatun mandashcaca Diosta cʼuyanami

(Mat 22:34-40)

28Mandashcata yachachijcunapuramanta shujmi, paicuna parlanacucujtapish, Jesús alli cutichijtapish uyarca. Chaimantami Paipajman cʼuchuyashpaca:

—¿Mandashcacunamantaca maijantaj tucuita yallica?— nishpa tapurca.

29Jesusca, cashna nishpami cutichirca:

—Tucui mandashcacunamanta yallica caimari: “Uyaichij israelcuna, ñucanchijta Mandaj Diosca, Paillami Mandaj can. 30Canta Mandaj Diostaca tucui shunguhuan, tucui almahuan, tucui yuyaihuan, tucui fuerzahuanpish cʼuyangui” ninmi. Caimi, tucui mandashcacunamanta yalli. 31Cai mandashcapaj cati cajpish, caiman rijchajllatajmi. Chaipish: “Can quiquinta cʼuyarij shinallataj shujtajcunatapish cʼuyangui” ninmi. Cai ishqui mandashcacunamanta yallica, mana tiyanchu— nircami.

32Chashna nijpimi, Mandashcata yachachijca cashna nirca:

—Allimi Yachachij, can nishcaca chashnatajmi: “Diosca Shujllami, Pai shina shujtajca mana tiyanchu.” 33Chashnallataj Pai Diosta tucui shunguhuan, tucui yuyaihuan, tucui almahuan, tucui fuerzahuan cʼuyanapish, shujtajcunata quiquinta cʼuyarij shinallataj cʼuyanapish animalcunata Diosman cushpa huañuchishpa rupachinata yalli allimari— nircami.

34Yachashcata alli yuyarishpa cutichijpimi, Jesusca:

—Canca, Taita Dios mandacunman yaicunapajca, mana carupichu cangui— nirca.

Chashna nijpica, pipish mana ashtahuan tapui tucurcachu.

Cristotaca Davidpish “Ñuca Apu” nishcami

(Mat 22:41-46; Luc 20:41-44)

35Diospaj huasipi Jesús yachachicushpaca, cashnami nirca:

—¿Ima nishpataj Mandashcata yachachijcunaca, Cristotaca “Davidpaj Churimi” nincuna? 36Riquichij, jucha illaj Espíritu yuyaita cujpimi, Davidca:

“Mandaj Diosca, Ñucata Mandajtaca:

‘Canta pʼiñajcunata, Cambaj chaqui sarunapi Ñuca churangacama,

Ñuca alli ladopi tiyarilla’ ninmi” nishca.

37Davidllatajmi, Paitaca:

“Ñuca Apu” nirca.

¿Shinashpaca, ima shinataj paipaj churi cangari?— nircami.

Chaipi caj tucui caishujcunaca, ‘Allimari yachachin’ nishpami, sumajta uyarcacuna.

Mandashcata yachachijcunata, fariseocunatami Jesusca sinchita juchachishca

(Mat 23:1-36; Luc 11:37-54; 20:45-47)

38Jesús yachachicushpaca, cashnami nirca:

—Mandashcata yachachijcunataca, pajta catinguichijman. Paicunaca, pambata pʼichacujta churashpa purinatami munancuna. Plaza pambacunapipish, ‘¿Allillachu cangui?’ nichunpishmi munancuna. 39Tandanacuna huasicunapipish, micungapaj tandanacuicunapipish puntapi tiyarinallatami munancuna. 40Ashtahuancarin viuda huarmicunapaj huasicunatapish, quichushpa millpujcunami. Chashna cashpapish alli ricuringapajca, unaitami Diosta mañaj tucuncuna. Tucui chaimantaca, paicunami ashtahuan jatun llaquita japingacuna— nircami.

Shuj viudami Diospajca tucuicunata yalli churashca

(Luc 21:1-4)

41Jesusca, Diosman cullquita cushpa churana chʼimbapurapimi, gentecuna cullquita churajta ricushpa tiyacurca. Charijcunaca achcacunami, achcata churarcacuna. 42Ñapish shuj huajcha viuda shamushpaca, pai tucui charishca ishqui quillu cullquillatami churarca. 43Chaita ricushpami, Paipaj yachacujcunata cayashpaca, cashna nirca: «Mana nij tucunillachu, cai huajcha viudami, cullquita churanapica, tucui shujtajcunata yallita churan. 44Tucui caicunaca, puchushcallatami churarcacuna. Ashtahuanpish paica, huajcha cashpapish, pai causanapaj tucui charishcatamari churan» nircami.