Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 11:1-33

1כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית־פגי ובית־עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר:

2”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עַיִר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. 3אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו, ’האדון זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם‘. “

4‏-5שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם: ”מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?“

6התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר.

7הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח. 8רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך.

9הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא: ”הושע־נא! ברוך הבא בשם ה׳! 10תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע־נא במרומים!“

11כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית־המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית־עניה.

12למחרת בבוקר, בעזבם את בית־עניה, היה ישוע רעב. 13הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה.

14ישוע קילל את התאנה ואמר: ”מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!“ והתלמידים שמעו זאת.

15הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית־המקדש. הוא החל לגרש משם את הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים, 16ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש.

17ישוע פנה אל הקהל הנדהם: ”כתוב בכתבי־הקודש:11‏.17 יא 17 ישעיהו נו 7 ’ביתי בית־תפלה ייקרא לכל העמים‘. אולם אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ 18ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד.

19באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר. 20בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי. 21פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר: ”ראה, רבי – העץ שקיללת התייבש לגמרי!“

22”פשוט האמינו באלוהים“, אמר ישוע. 23”אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם. 24דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו! 25אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם. 26אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!“

27‏-28בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית־המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס: ”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“

29”אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי“, השיב ישוע. 30”אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“ 31הם התייעצו ביניהם: ”אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. 32אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא שנשלח על־ידי אלוהים.“

33לבסוף השיבו: ”איננו יודעים.“

על כן השיב להם ישוע: ”אם כן, גם אני לא אענה לשאלתכם.“

Swedish Contemporary Bible

Markus 11:1-33

Jesus rider in i Jerusalem på en åsna

(Matt 21:1-9; Luk 19:28-38; Joh 12:12-15)

1När de närmade sig Jerusalem och kom till Betfage och Betania, som låg vid Olivberget, skickade Jesus iväg två av sina lärjungar 2och sa till dem: ”Gå till byn som ligger framför er. Där inne kommer ni genast att hitta en ungåsna stå bunden, en som ingen har ridit på ännu. Ta den och led hit den. 3Och om någon frågar vad ni håller på med så säg bara: ’Herren behöver den, men han kommer snart att lämna den tillbaka.’ ”

4De gav sig då iväg och hittade en ungåsna som stod bunden vid en port på bygatan. Och medan de höll på att lösgöra den, 5sa några som stod där: ”Vad gör ni? Tar ni åsnan?” 6Men de svarade som Jesus hade sagt, och då lät man dem gå.

7De ledde sedan åsnan till Jesus, lade sina mantlar på den, och Jesus satte sig på den. 8Många bredde ut sina mantlar på vägen, och andra strödde ut gröna kvistar från träden runt omkring.11:8 Åsnan var en symbol för att Jesus tillhörde kung Davids ätt, och genom att han red på en åsna gick det i uppfyllelse som förutsagts i Sak 9:9. Mantlarna var en kunglig hyllning. 9Och både de som gick framför Jesus och de som gick efter ropade:

”Hosianna!

Välsignad är han som kommer i Herrens namn!11:9 Hosianna är ett hebreiskt hyllningsord som betyder Herre, fräls oss! Se vidare not till Matt 21:9.

10Välsignat är vår fader Davids kommande rike!

Hosianna i höjden!”

11Så red han in i Jerusalem och gick till templet. Där såg han på allt, men eftersom det redan var sent gick han därifrån till Betania med de tolv.

Jesus rensar templet

(Matt 21:18-22)

12Nästa morgon, när de var på väg från Betania, blev Jesus hungrig. 13Då fick han se att det lite längre bort fanns ett fikonträd med gröna blad, och han gick dit för att se om det fanns någon frukt på det. Men när han kom dit fann han bara blad. Fikonens tid var nämligen inte inne.11:13 Jfr Matt 21:19 med not. 14Då sa Jesus till trädet: ”Aldrig mer i evighet ska någon äta frukt från dig!” Och hans lärjungar hörde det.

Templet rensas

(Matt 21:12-16; Luk 19:45-47; Joh 2:13-16)

15När de kom fram till Jerusalem gick han in i templet och drev ut köpmännen och deras kunder. Han välte omkull borden för dem som växlade pengar och stånden för dem som sålde duvor, 16och han stoppade alla som försökte bära varor över tempelplatsen.11:16 Köpmännen sålde djur som skulle användas till offer i templet.

17Sedan undervisade han dem och sa: ”Står det inte skrivet: ’Mitt hus ska kallas ett bönehus för alla folk?’ Men ni har gjort det till ett rövarnäste.”11:17 Se Jes 56:7 och Jer 7:11.

18När översteprästerna och de skriftlärda fick höra detta, började de göra upp planer på hur de skulle bli av med honom. Men de var rädda för honom, eftersom alla människor var så imponerade av hans undervisning.

19På kvällen lämnade sedan Jesus och hans lärjungar staden.

Jesus förklarar att hans lärjungar kan be om stora ting

(Matt 21:20-22; 6:14)

20När de nästa morgon gick förbi fikonträdet igen, såg de att det hade vissnat ända från roten. 21Då kom Petrus ihåg det och sa: ”Rabbi11:21 Se not till 9:5., har du sett? Fikonträdet som du förbannade har vissnat!”

22Då sa Jesus till dem: ”Ni måste tro på Gud. 23Sannerligen säger jag er: om någon säger till det här berget: ’Upp med dig och kasta dig i havet!’ och inte tvivlar i sitt hjärta utan tror att det ska ske som han säger, då kommer det att bli så. 24Jag säger er därför att vad ni än ber om i er bön i tron att ni får det, så ska ni få det. 25Men när ni står och ber till Gud ska ni först förlåta dem ni har något emot. Då ska också er Fader i himlen förlåta er era överträdelser.11:25 En del handskrifter har med en extra vers 26 Men om ni inte förlåter, kommer er Fader i himlen inte att förlåta er era överträdelser. Jfr Matt 6:15.

De judiska ledarna ifrågasätter Jesus fullmakt

(Matt 21:23-27; Luk 20:1-8)

27Så kom de tillbaka till Jerusalem, och medan Jesus gick omkring i templet kom översteprästerna och de skriftlärda och folkets ledare fram till honom. 28De frågade honom: ”Vad har du för fullmakt att göra detta? Vem har gett dig den fullmakten att göra det?”

29Jesus sa: ”Jag vill också ställa en fråga till er. Om ni svarar på den ska jag tala om för er vad jag har för fullmakt att göra detta. 30Var Johannes dop från himlen eller från människorna? Svara mig!”

31De började genast diskutera med varandra och sa: ”Om vi säger att det var från himlen, så kommer han att fråga varför vi inte trodde på honom. 32Men kan vi säga att det var från människor?” Det vågade de inte för folket, eftersom alla ansåg att Johannes faktiskt var en profet. 33Därför svarade de till slut: ”Vi vet inte.”

Då sa Jesus till dem: ”I så fall säger inte jag heller vad jag har för fullmakt att göra detta.”