Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 11:1-33

1כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית־פגי ובית־עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר:

2”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עַיִר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. 3אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו, ’האדון זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם‘. “

4‏-5שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם: ”מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?“

6התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר.

7הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח. 8רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך.

9הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא: ”הושע־נא! ברוך הבא בשם ה׳! 10תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע־נא במרומים!“

11כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית־המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית־עניה.

12למחרת בבוקר, בעזבם את בית־עניה, היה ישוע רעב. 13הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה.

14ישוע קילל את התאנה ואמר: ”מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!“ והתלמידים שמעו זאת.

15הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית־המקדש. הוא החל לגרש משם את הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים, 16ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש.

17ישוע פנה אל הקהל הנדהם: ”כתוב בכתבי־הקודש:11‏.17 יא 17 ישעיהו נו 7 ’ביתי בית־תפלה ייקרא לכל העמים‘. אולם אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ 18ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד.

19באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר. 20בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי. 21פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר: ”ראה, רבי – העץ שקיללת התייבש לגמרי!“

22”פשוט האמינו באלוהים“, אמר ישוע. 23”אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם. 24דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו! 25אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם. 26אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!“

27‏-28בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית־המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס: ”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“

29”אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי“, השיב ישוע. 30”אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“ 31הם התייעצו ביניהם: ”אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. 32אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא שנשלח על־ידי אלוהים.“

33לבסוף השיבו: ”איננו יודעים.“

על כן השיב להם ישוע: ”אם כן, גם אני לא אענה לשאלתכם.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 11:1-33

Jesusca jatun Mandaj shinatajmi Jerusalenman yaicushca

(Mat 21:1-11; Luc 19:28-40; Juan 12:12-19)

1Ñami Jerusalén cʼuchullapi caj Betfagé, shuti, Betania shuti llajtacunaman chayarcacuna. Chaica, Olivos urcu chʼimbapurapimi. Chaipi cashpami Jesusca, Paipaj ishqui yachacujcunata cacharca. 2Paicunataca cashnami nirca: «Cancunapaj chʼimbanijpi caj, chai ashalla huasicuna tiyanman richij. Chaiman chayashpaca, pi manaraj tiyarishca burritotami huatashca shayacujta japinguichij. Chaitaca cacharishpa pushamuichijlla. 3Cacharicujpi pipish: “¿Imapajtaj chashna ruracunguichij?” nijpica: ‘Apunchij Jesusmi pushaj cacharca, ñallami saquij cachapanga’ ninguichij» nircami.

4Chashna nishpa cachajpica, quingu ñan uri, canlla pungupi malta cʼari burro huatashca shayacujta japishpami cacharicurcacuna. 5Chashna ruracujpimi, chaipi cajcunamanta shujca: «¿Imapajtaj burritotaca cacharicunguichij?» nishpa tapurca. 6Jesús nishca shinallataj huillajpica, apachun saquircallami. 7Burrota Jesuspajman apamushpaca, churanacunata burropaj jahuapi churajpimi, Jesusca tiyarirca. 8Shinallataj achcacunami, paicunapaj churanacunata ñanpi mantarcacuna. Shujtajcunaca, yura maquicunata pʼitishpami, tucui ñanta churarcacuna. 9Chaimantaca ñaupacujcunapish, caticujcunapish cashnami caparircacuna:

—¡Taita Diosca, alli nishca cachun!

¡Mandaj Dios cachajpi Shamucujta alli nishunchij!

10¡Ñucanchij yaya David mandanapi Tiyarigrijmari shamucun!

¡Paica, alli nishca cachun!

¡Jahua pacha Diosca, alli nishca cachun!— nircacunami.

11Jesusca Jerusalenman chayashpaca, Diospaj huasiman yaicushpami, tucuita ricurca. Chai qʼuipaca, ña tutayacujpimi chunga ishquita pushashpa Betaniaman rirca.

Higo yuratami Jesusca ama ashtahuan pʼucuchun nishca

(Mat 21:18-19)

12Cayandij punllaca Betaniamanta ricushpami, Jesusca yaricachirca. 13Carumanta shuj pʼangasapa higo yurata ricushpami, ‘Shuj granollapish tiyanpishchari’ nishpa ricunaman rirca. Chaiman cʼuchuyashpaca, manaraj higo tiyana punllacuna cashcamantami pʼangacunalla junda cashcata ricurca. 14Chaimantami Jesusca, higo yurataca:

—¡Cunanmantapacha pipish amataj canmantaca micuchun!— nirca. Chashna nijtaca, Paipaj yachacujcunapish uyarcacunami.

15Jerusalenman ña shayashpaca, Diospaj huasimanmi Jesusca yaicurca. Chai ucumantaca cʼatujcunatapish, randijcunatapishmi llujshichi callarirca. Shinallataj cullquita cambiajcunapaj meźacunatapish, palomacunata cʼatujcuna tiyarinatapishmi singuchishpa shitarca. 16Diospaj huasi ucuta imata apashca, caiman chaiman pasachunpish pita mana saquircachu. 17Chai qʼuipami, cashna nishpa yachachirca: «¿Manachu Dios Quillcachishcapica: “Ñuca huasica, tucui llajtacuna Ñucata mañana huasimi canga” nicujta ricunguichij? Ashtahuanpish cancunaca “shuhuacunapaj jutcutamari” rurashcanguichij» nircami.

18Chashna nijtaca Mandashcata yachachijcunapish, pushaj curacunapish uyarcacunami. Chaimantami, ima shina huañuchinata mashcarcacuna. Tucuicunallataj Pai yachachishcata ‘Allimi’ nishpa mancharinacucujpimi, mana imata rurai tucurcacuna.

19Tutayamujpica, Jesusca chai pueblomanta llujshishpa rircallami.

Jesús rimashca higo yuraca chaquirishcami

(Mat 21:20-22)

20Cayandij tutamantaca, higo yura cʼuchuta pasacushpami, sapimantataj chaquirishcata ricurcacuna. 21Chaita ricushpa yuyarishpami, Pedroca:

—¡Yachachij, riquiari Quiquin ama pʼucuchun nishca higo yuraca chaquirishcamari!— nircami.

22Jesusca, cashnami nirca:

—Taita Diosta crichij. 23Chashnataj tucunata shunguhuantaj crishpa, maijanpish cai urcuta: “Caimanta anchushpa, cuchapi siririgri” nijpica, pai nishca shinataj tucungallami. Imapish pai nishca shinami ruraringa. Chaica chashnatajmi. 24Chaimanta cancuna imata mañashpaca, japinatataj crishpa mañaichijlla, mañashca shina chasquinguichijtajmi. 25Cancuna mañangapajca, pihuan pʼiñanacushca cashpaca, chaitaraj allichinguichij. Cancunapura allichijpimi, jahua pachapi tiyacuj Yayapish cancuna mana alli rurashcataca pʼichanga. 26Cancuna mana perdonajpica, jahua pachapi caj cancunapaj Yayapish, cancunapaj juchacunataca mana perdonangachu— nircami.

‘¿Pitaj Cantaca chashna rurachun cacharca?’ nishcacunami

(Mat 21:23-27; Luc 20:1-8)

27Jerusalenman cutin tigrashpa Diospaj huasipi puricujpica, pushaj curacunapish, Mandashcata yachachijcunapish, cunaj yuyajcunapishmi Jesuspajman shamurcacuna.

28Paicunami:

—¿Pitaj caicunataca rurachicun? ¿Pitaj Cantaca cashna rurachun cacharca?— nishpa tapurcacuna.

29Jesusca cashnami cutichirca:

—Ñucapish cancunata shuj shimillata tapusha. Chaita cutichijpica, Ñucapish pi mandajpi caita ruracushcataca huillashallami. 30¿Bautiźaj Juan bautiźachunca, jahua pacha Dioschu, runacunachu cachashca canga?— nircami.

31Chashna tapujpimi, paicunapura cashna parlanacurcacuna: «“Juantaca, jahua pacha Diosmi cacharca” nijpica: “Shinashpaca, ¿ima nishpataj Juan huillashcata mana crircanguichij?” ningami. 32“Runacunallami Juantaca cacharca” nijpipish, ¿gentecunaca imatashi ninga? Tucuicunamari Juantaca, Dios ima nishcata huillaj cashcata crincuna» ninacurcami.

33Chashna yuyarinacushpami, Jesusmanca:

—Mana yachanchijchu— nircacuna.

Chaimantami Jesuspish:

—Shinashpaca, Ñucapish pi mandajpi caicunata ruracushcataca mana huillashachu— nircami.