Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 10:1-52

1ישוע עזב את כפר־נחום והלך דרומה, לגבול יהודה ולאזור שממזרח לנהר הירדן. שוב התאסף סביבו קהל גדול, וישוע לימד אותם כמנהגו. 2פרושים אחדים שבאו לנסותו שאלו: ”האם מותר לאיש להתגרש מאשתו?“

3”מה אמר משה רבנו בקשר לגירושין?“ שאל ישוע. 4”משה אמר שמותר להתגרש“, השיבו הפרושים. ”הוא אמר שבעל הרוצה לגרש את אשתו צריך לכתוב לה ספר כריתות (מכתב גירושין), וזה כל מה שנדרש ממנו.“ 5”האם אתם יודעים מדוע כתב לכם משה את המצוה הזאת?“ השיב ישוע. ”אני אגיד לכם למה: משה לקח בחשבון את האופי העקשני שלכם. 6‏-7הרי מובן מאליו שאלוהים לא ברא איש ואישה כדי שייפרדו, אלא להיפך – אלוהים ברא איש ואישה כדי שיתאחדו לעולם בברית הנישואין. על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, 8ודבק באשתו והיו לבשר אחד.10‏.8 י 8 בראשית ב 24 9וכך אסור לאיש להפריד את מה שאלוהים איחד.“

10מאוחר יותר, כשנשאר ישוע בבית לבד עם התלמידים, שוב העלו את הנושא. 11ישוע הסביר להם: ”בעל המגרש את אשתו משום שברצונו להתחתן עם אישה אחרת, נחשב לנואף. 12ואישה המגרשת את בעלה ומתחתנת בשנית נחשבת גם היא לנואפת.“

13פעם הביאו אליו מספר אמהות את ילדיהן, כדי שיברך אותם, אולם התלמידים גירשו את האמהות וביקשו מהן שלא להטריד את ישוע.

14כשראה ישוע מה עושים תלמידיו, זה לא מצא חן בעיניו. ”תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. 15אני אומר לכם: מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה.“ 16ישוע חיבק את הילדים, הניח ידיו על ראשם וברך אותם.

17יום אחד כאשר ישוע יצא לאחד ממסעותיו, בא אליו אדם בריצה שנפל לרגליו ושאל: ”רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“

18”מדוע אתה קורא לי טוב?“ שאל ישוע. ”רק אלוהים טוב. 19אך בתשובה לשאלתך, אתה הרי מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, לא תעשוק, כבד את אביך ואת אמך?“

20”רבי,“ ענה האיש, ”תמיד שמרתי את כל המצוות האלה.“

21ישוע הביט בו באהבה. ”עליך לעשות עוד דבר אחד: עליך למכור את רכושך ולתרום את הכסף לעניים – כדי שאוצרך יהיה בשמים – ולאחר מכן לך אחרי.“

22האיש התעצב מאוד והלך לדרכו, כי היה עשיר מאוד.

23ישוע הסתכל ואז אמר לתלמידיו: ”לאיש עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים.“ 24דבריו של ישוע הדהימו את התלמידים, ולכן חזר ואמר: ”ילדים יקרים, מי שבוטח בכסף וברכוש קשה לו מאוד להיכנס למלכות האלוהים. 25קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט, מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים.“ 26דבריו אך הגבירו את תמיהת התלמידים. הם שאלו זה את זה: ”מי, אם כן, יוכל להיוושע?“

27ישוע הביט בהם ואמר: ”למעשה, לבני־האדם זה לא אפשרי, אולם לא לאלוהים: עם אלוהים הכול אפשרי!“

28פטרוס החל למנות בקול רם את כל הדברים שהוא ושאר התלמידים עזבו למען ישוע. ”אנחנו ויתרנו על הכול כדי ללכת אחריך!“ אמר פטרוס.

29”אני מבטיח לכם,“ אמר ישוע, ”שכל מי שוויתר על בית, אחים, אחיות, אמא, אבא, ילדים או רכוש למעני ולמען הבשורה, 30יקבל ממני חזרה פי מאה ממה שלכאורה הפסיד: בתים, אחים, אחיות, אמהות, ילדים, אדמות – אך עם כל אלה גם רדיפות, ובעולם הבא יקבל חיי נצח. 31אולם רבים מאלה שהם ראשונים עתה יהיו אז אחרונים, ואחדים מהאחרונים עתה יהיו אז ראשונים.“

32בדרך לירושלים הלך ישוע בראש, והתלמידים הלכו אחריו בחרדה. ישוע המשיך לספר להם מה יקרה לו בירושלים. 33ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים: ”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות וימסרו אותי לידי הרומאים. 34הם יִרקו עלי, ילעגו לי, יצליפו בי בשוטים ויהרגו אותי. אבל לאחר שלושה ימים אקום לתחייה.“

35יעקב ויוחנן בני זבדי לחשו באוזנו: ”רבי, אנחנו רוצים לבקש ממך טובה.“

36”איזו טובה אתם רוצים?“ שאל ישוע.

37”כאשר תשב על כסא המלכות, אנו רוצים לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך.“

38”אינכם יודעים מה אתם מבקשים!“ התפלא ישוע. ”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות? האם תוכלו להיטבל בטבילה שאני מוכרח להיטבל?“

39”כן!“ השיבו.

”אתם באמת תשתו מכוסי ותיטבלו בטבילתי“, אמר ישוע. 40”אבל איני יכול להבטיח לכם לשבת לימיני ולשמאלי, מפני שמקומות אלה כבר שמורים!“ 41עד מהרה גילו שאר התלמידים את בקשתם של יעקב ויוחנן וכעסו עליהם מאוד. 42ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר: ”אתם הרי יודעים שאלה הנחשבים למנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים. 43אולם ביניכם אין הדבר כך; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם צריך להיות לכם למשרת. 44מי שרוצה לעמוד בראש צריך להיות המשרת של כולכם. 45אף אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“

46ישוע ותלמידיו באו ליריחו. בצאתם מהעיר הלך אחריהם קהל גדול. בצד הדרך ישב קבצן עיוור בשם ברטמי בן־טימי, 47ששמע שישוע מנצרת מתקרב. ברטמי החל לצעוק: ”ישוע בן דוד, רחם עלי!“

48”שתוק!“ ציוו עליו מספר אנשים. אך העיוור לא שתק, אלא הגביר את קולו: ”בן דוד, רחם עלי!“

49ישוע שמע את תחינותיו של העיוור ועמד מלכת. הוא ביקש לקרוא לעיוור. ”התעודד,“ אמרו לו, ”קום! הוא קורא לך.“ 50ברטמי השליך מעליו את שמיכותיו ובא לישוע.

51”מה אוכל לעשות למענך?“ שאל ישוע.

”רבי, אני רוצה לראות!“ בכה האיש.

52”כמובן“, השיב ישוע. ”אמונתך ריפאה אותך; לך לשלום.“ ואכן עיניו נרפאו והוא הלך בדרך אחרי ישוע.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 10:1-52

‘Ama shitanacuchun’ yachachishcami

(Mat 19:1-12; Luc 16:18)

1Jesusca chaimanta ña llujshishpaca, Jordán yacu chʼimbanij, Judeapi caj llajtacunamanmi shamurca. Pai shamujpica, cutinmi achcacuna tandanacumurca. Paicunamanpish Pai yachachij cashca shinallatajmi, cutin yachachicurca. 2Chaipimi fariseocuna Jesuspajman cʼuchuyamushpaca, pandachishun yuyashpa:

—¿Mandashcapica, ‘Cusaca huarmita shitanallami’ ninchu, imatagari?— nishpa tapurcacuna.

3Ashtahuanpish Jesusca:

—Moisesca, ¿imatataj cancunataca, mandashca?— nircami.

4Paicunaca:

—Moisesca, “Huarmitaca shitashcata ricuchij shuj quillcata rurashpaca, shitanallami” nishcami— nircacunami.

5Jesusca cashnami cutichirca:

—Cancunallataj chʼahuan shungu cajpimi, chashna mandashpa quillcarca. 6Ashtahuanpish Taita Diosca, callaripi tucuita ruracushpaca, “Cʼarita, huarmitami rurarca.” 7Chaimanta “Cʼarica, yaya mamamanta raquirishpa, paipaj huarmihuan tandanacushpa causachun. 8Ishquimantaca, shujlla aichami tucunga.” Ña mana ishquichu, ashtahuanpish ishquimantaca shujllami tucun. 9Taita Dios chashna tandachishcataca, amataj runaca chʼicanyachichun— nircami.

10Yachacujcunaca, huasipi cashpami Jesustaca, chaillatataj cutin tapurcacuna. 11Jesusca cashnami nirca:

—Maijanpish paipaj huarmita shitashpa shujtajhuan caźarajca, huainayashpa quiquin huarmitami llaquichin. 12Shinallataj, maijan huarmipish cusata shitashpa caźarajca, huainayanllatajmi— nircami.

Jesusca huahuacunatami bendiciashca

(Mat 19:13-15; Luc 18:15-17)

13Chai qʼuipami, Jesús tuparichun nishpa, huahuacunata ricuchij shamurcacuna. Ashtahuanpish yachacujcunaca, huahuacunata pushamujcunataca, sinchita rimashpami jarcarcacuna. 14Chaita ricushpaca, pʼiñarishpami Jesusca cashna nirca: «Saquichij huahuacuna Ñucapajman shamuchun, ama jarcaichijchu. Taita Dios mandacunca chashnacunapajmi. 15Maijanpish Taita Dios mandacunta mana shuj huahua shina chasquijca, chaimanca manataj yaicungachu, chaica chashnatajmi» nircami.

16Chashna nishpaca, huahuacunata marcashpami, paicunapaj jahuapi maquita churashpa bendiciarca.

Achcata charij mosomi Jesus-huan parlashca

(Mat 19:16-30; Luc 18:18-30)

17Chaimanta llujshishpa ñanpi yaicujpimi, ñapish shuj runaca callpashpa chayamurca. Chaipi Paipaj ñaupajpi cungurishpaca:

—Alli Yachachij, huiñai causaita charingapajca, ¿imatataj rurana cani?— nishpami tapurca.

18Shina nijpi Jesusca, cashnami nirca:

—¿Ima nishpataj Ñucataca alli ningui? Allica pi mana tiyanchu, shujllami tiyan. Paica Taita Diosmi. 19Mandashcapi ima nicushcataca, canllataj yachanguimi: “Ama huainayangui, ama huañuchingui, ama shuhuangui, ama pita yanga llullashpa juchachingui, ama umangui, cambaj yaya mamatapish cʼuyangui” ninmi— nircami.

20Shina nijpi paica:

—Yachachij, chaitaca huambramantapachamari tucuita pajtachicuni— nishpami cutichirca.

21Chashna nijpi Jesusca, cʼuyaj ñahuihuan ricurashpami:

—Shujca illanrajmi, can tucui charishcacunata cʼatushpa huajchacunaman cugri. Chashna rurashpami, jahua pachapica achcata charingui. Chai huasha, cambaj cruzta japishpa, Ñucata catilla— nircami.

22Chashna nijpica, paica achcata charij cashcamantaca, anchata nanarishpa llaquijlla rircallami.

23Chashna rijpica Jesusca, muyujta ricushpami, Paipaj yachacujcunataca:

—¡Achcata charijcunaca Dios mandacunpica, mana jahualla yaicungacunachu!— nirca.

24Chaita uyashpa, Paipaj yachacujcuna jatunta mancharicujpimi, Jesusca cutintaj cashna nirca:

—¡Huahuacuna, ima charishcacunallapi shunguta churajpajca, Taita Dios mandacunman yaicunaca manataj jahuallachu! 25Dios mandacunman shuj charij yaicunaca, yallitaj sinchimari. Camellota auja rinrinpi pasachisha nicushcatapish yalli sinchimi— nircami.

26Shina nijpicarin paicunapurami ashtahuan mancharinacushpa:

—¿Shinashpaca, pitaj quishpiri tucungari?— ninacurcacuna.

27Chaimantami Jesusca, paicunata ricurashpa:

—Runacunapajca sinchitajmari, ashtahuanpish Taita Diospajca, mana sinchichu. Taita Diospajca tucui imapish jahuallamari— nircami.

28Chashna nijpi Pedroca:

—Ñucanchijca tucuita saquishpami, Cantaca caticunchij— nircami.

29Shina nijpimi Jesusca, cashna nirca:

—Mana nij tucunillachu, maijanca alli huillaita crishpa Ñucata catingaraicumi quiquin huasita, huauquicunata, panicunata, yaya mamata, huarmita, huahuacunata, allpacunata saquin. 30Paica, cunan punllallatajmi yallihuan chasquin. Huasicunata, huauquicunata, panicunata, mamacunata, huahuacunata, allpacunatapish patsaj cutihuan yallitami chasquin. Shamuj punllapicarin, huiñai causaitamari chasquinga. 31Shina cajpipish achcacunami, puntapi cajcunaca huashayangacuna. Ashtahuanpish catilla cajcunami, puntapi cangacuna— nircami.

Jesusca cutinmi Paita huañuchinata huillashca

(Mat 20:17-19; Luc 18:31-34)

32Jerusalenmanmi, ñanta huichiman ricurcacuna. Jesús ñaupashpa ricujpimi, yachacujcunaca mancharinacushpa, manchailla caticurcacuna. Chaimantami chunga ishquillata chʼicanchishpa, Pai imalla tucuna cashcata, cashna huillai callarirca: 33«Cunanca Jerusalenmanmi huichiyacunchij. Runa Aichayuj Ñucataca pushaj curacunaman, Mandashcata yachachijcunamanmi cungacuna. Paicunami Ñucataca juchachishpa, ‘Huañunami cangui’ nishpa, mana israelcunaman cunga. 34Paicunaca, chanzata rurashpa azotingacunami, chʼucangacunami, huañuchingacunapishmi. Ashtahuanpish quimsa punllapica causarishallami» nircami.

Jacobohuan Juanhuanmi puntapi tiyarinata mañashcacuna

(Mat 20:20-28)

35Chashna nijpimi, Zebedeopaj churi Jacobopish, Juanpish Jesuspajman cʼuchuyashpaca:

—Yachachij, ñucanchij mañashcata ari ninguipishchari— nircacuna.

36Shina nijpi Jesusca:

—¿Imatataj rurachun ninguichij?— nishpami tapurca.

37Chashna nijpimi, paicunaca:

—Quiquinpaj sumaj mandanapica, shujtaca alli ladoman, caishujtaca lluqui ladoman ñucanchijta tiyachihuangui— nircacuna.

38Shina nijpi, Jesusca:

—Imata mañacushcatapish mana yachanguichijchu. ¿Ñuca ubyanataca, ubyai tucunguichijchari? ¿Bautiźarinatapish, Ñuca bautiźarinapi bautiźari tucunguichijchari?— nircami.

39Chashna nijpi paicunaca:

—Ari, rurashunllami— nishpa cutichijpi, Jesusca cashnami nirca:

—Chaica chashnatajmari. Ñuca ubyanataca, cancunapish ubyagringuichijmi. Bautiźarinatapish, Ñuca bautiźarishcapi bautiźaringuichijmi. 40Ashtahuanpish Ñuca alli ladopi, lluqui ladopi tiyachinaca mana Ñuca maquipichu. Chaipica, maijanpaj allichishca cashpaca, chaitami tiyachinga— nircami.

41Caishuj chunga yachacujcuna chaita uyashpaca, Jacobohuanpish, Juanhuanpish pʼiñarircacunami. 42Chaimantami Jesusca, tucuicunata cayashpa cashna nirca:

—Cancunallataj yachanguichijmi, llajtacunata mandajcunallami, llajtapi causajcunataca sarushpa charincuna. Llajtacunapi jatun nishcacunami, paicunallata servichishpa charincuna. 43Ashtahuanpish cancunaca, mana chashna cana canguichijchu. Maijan cancunapuramanta jatun casha nishpaca, cancunata servij cachun. 44Cancunapuramanta maijanpish puntapi casha nishpaca, tucuicunata servij cachun. 45Ñuca, Runa Aichayuj cashpapish, mana servishca puringapaj shamurcanichu. Ashtahuanpish Ñucaca servingapajpish, huañushpa achcacunata quishpichingapajpishmi shamurcani. Chaimantami chashna mandani— nircami.

Mana ricuj Bartimeotami Jesús alliyachishca

(Mat 20:29-34; Luc 18:35-43)

46Ñami Jericoman chayamurcacuna. Jericomanta Jesús Paipaj yachacujcunandij, achca gentecunandij cutin llujshicujpimi, Timeopaj churi Bartimeoca, ñan cʼuchupi mañashpa tiyacushca carca. Paica, mana ricujmi carca. 47Paica, ‘Nazaretmanta Jesusmi shamucun’ nijta uyashpaca:

—¡Davidpaj Churi Jesús, ñucata llaquihuaiari!— nishpami capari callarirca.

48Chashna caparicujpica, achcacunami upallachun nishpa jarcarcacuna. Ashtahuanpish paica:

—¡Davidpaj Churi, ñucataca llaquihuaiari!— nishpami, ashtahuan caparirirca.

49Jesusca chaipi shayarishcahuanmi:

—Cayaichij— nirca.

Mana ricujta cayajcunaca:

—Alliyachigrinmari, jatari, cayacunmari— nircacunami.

50Chashna nijpica paica pillurishcatapish shitashpami, jatarishcahuan Jesuspajman shamurca. 51Pai shamujpimi Jesusca:

—¿Imatataj rurachun ningui?— nishpa tapurca.

Chashna tapujpica, mana ricujca:

—Yachachij, ñuca ñahuicunata allichihuai— nircami.

52Shina nijpi Jesusca:

—Ricui, can crishcamantami alliyangui— nircami.

Chashna ninca, ñahui ricujpica, Jesusta catishpa ñanta rircallami.