Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השנייה אל-הקורינ 5

1אנו יודעים שכאשר משכננו הארצי ייהרס, כלומר כאשר נמות ונצא מגופנו הגשמי, יצפה לנו בשמים משכן נצחי מאת אלוהים, שאינו מעשה ידי אדם. מה עייפנו מגופנו הנוכחי! אנו נכספים ליום שבו נקבל גוף חדש מן השמים אשר נלבשהו כבגד, כדי שלא נהיה נשמות ללא גוף. כל עוד אנו בגופנו הגשמי, אנו נאנחים מתוך דיכאון ומועקה, אך איננו רוצים למות ולהיוותר ללא גוף. ברצוננו ללבוש את הגוף החדש, כך שהגוף בן התמותה יבלע על-ידי החיים. אלוהים הוא שהכין כל זאת למעננו, וכערבות לכך נתן לנו את רוח הקודש.

עתה אנו מצפים בביטחון לגופנו הרוחני, כי אנו יודעים שכל עוד אנו שוכנים בגופנו הגשמי אנו רחוקים מן האדון. אנו יודעים שאלה דברי אמת מתוך אמונה, ולא ממראה עיניים. אנו כה בטוחים בדבר, עד כי אנו מעדיפים לצאת מן הגוף ולבוא הביתה אל האדון. משום כך אנו משתדלים למצוא-חן בעיניו בכל מעשינו, אם אנו בגופנו הגשמי ואם בשמים. 10 כי כולנו עתידים לעמוד לפני המשיח ולהישפט על-ידו. כל אחד יקבל את המגיע לו על-פי מעשיו הטובים או הרעים בחייו הגשמיים.

11 מתוך הכרת יראת ה' אנו משתדלים להביא אנשים לידי אמונה בו. מניעינו הטהורים בעניין זה גלויים לפני אלוהים, ואני מקווה שגם לפני מצפונכם! 12 האם אנו שוב טופחים לעצמנו על השכם? לא! אני נותן לכם הזדמנות להתגאות בנו לפי אלה המתפארים בהופעתם החיצונית ובדרך הטפתם, במקום בטוהר לבם. אנחנו לפחות ישרים ומניעינו טהורים. 13 האם יצאנו מדעתנו? אם כן, הרי זה כדי להביא כבוד לאלוהים. אך אם דעתנו שפויה, הרי זה למענכם. 14 איננו עושים דבר למען עצמנו, שכן אהבת המשיח מכוונת עתה את מעשינו. הואיל ואנו מאמינים שהמשיח מת בעד כולנו, עלינו להאמין שמתנו לגבי החיים שנהגנו לחיות. 15 הוא מת למען כולם כדי שכל החיים – אשר קיבלו ממנו חיי נצח – שוב לא יחיו למען עצמם, אלא למען המשיח אשר מת וקם לתחייה בעדם.

16 לכן חדלו לשפוט את המאמינים על-פי חיצוניותם או על-פי דעתם של הלא-מאמינים. פעם שגיתי ושפטתי את המשיח על-פי קנה מידה אנושי, אך איני עושה זאת שוב. 17 המאמין במשיח נעשה בריאה חדשה; שוב אין הוא אותו אדם כמקודם, שכן יש בו עתה חיים חדשים. 18 כל הדברים החדשים האלה הינם מאת האלוהים אשר השיבנו לעצמו בזכות קורבנו של המשיח. אלוהים העניק לנו את הזכות לעודד אחרים לשוב אליו, 19 ולבשר להם שהוא מקרב אליו את כל בני-האדם באמצעות המשיח, ושוב אין הוא זוכר להם את חטאיהם. זוהי הבשורה הנפלאה שמסר לנו לבשר לאחרים.

20 לפיכך שגרירי המשיח אנחנו, ואלוהים מזהיר אתכם באמצעותנו. על כן אנו מתחננים לפניכם בשם המשיח: אנא, היענו לאהבתו והתרצו לאלוהים. 21 למרות שהמשיח היה ללא חטא, אלוהים שם בו את חטאינו, ואחר כך שם בנו את צדקת אלוהים.[a]

Footnotes

  1. אגרת פולוס השנייה אל-הקורינ 5:21 או: אם כי המשיח היה ללא חטא, אלוהים עשהו לחטאה בעדנו, כדי שנלבש את צדקת אלוהים בו.

The Message

2 Corinthians 5

11-5 For instance, we know that when these bodies of ours are taken down like tents and folded away, they will be replaced by resurrection bodies in heaven—God-made, not handmade—and we’ll never have to relocate our “tents” again. Sometimes we can hardly wait to move—and so we cry out in frustration. Compared to what’s coming, living conditions around here seem like a stopover in an unfurnished shack, and we’re tired of it! We’ve been given a glimpse of the real thing, our true home, our resurrection bodies! The Spirit of God whets our appetite by giving us a taste of what’s ahead. He puts a little of heaven in our hearts so that we’ll never settle for less.

6-8 That’s why we live with such good cheer. You won’t see us drooping our heads or dragging our feet! Cramped conditions here don’t get us down. They only remind us of the spacious living conditions ahead. It’s what we trust in but don’t yet see that keeps us going. Do you suppose a few ruts in the road or rocks in the path are going to stop us? When the time comes, we’ll be plenty ready to exchange exile for homecoming.

9-10 But neither exile nor homecoming is the main thing. Cheerfully pleasing God is the main thing, and that’s what we aim to do, regardless of our conditions. Sooner or later we’ll all have to face God, regardless of our conditions. We will appear before Christ and take what’s coming to us as a result of our actions, either good or bad.

11-14 That keeps us vigilant, you can be sure. It’s no light thing to know that we’ll all one day stand in that place of Judgment. That’s why we work urgently with everyone we meet to get them ready to face God. God alone knows how well we do this, but I hope you realize how much and deeply we care. We’re not saying this to make ourselves look good to you. We just thought it would make you feel good, proud even, that we’re on your side and not just nice to your face as so many people are. If I acted crazy, I did it for God; if I acted overly serious, I did it for you. Christ’s love has moved me to such extremes. His love has the first and last word in everything we do.

A New Life

14-15 Our firm decision is to work from this focused center: One man died for everyone. That puts everyone in the same boat. He included everyone in his death so that everyone could also be included in his life, a resurrection life, a far better life than people ever lived on their own.

16-20 Because of this decision we don’t evaluate people by what they have or how they look. We looked at the Messiah that way once and got it all wrong, as you know. We certainly don’t look at him that way anymore. Now we look inside, and what we see is that anyone united with the Messiah gets a fresh start, is created new. The old life is gone; a new life burgeons! Look at it! All this comes from the God who settled the relationship between us and him, and then called us to settle our relationships with each other. God put the world square with himself through the Messiah, giving the world a fresh start by offering forgiveness of sins. God has given us the task of telling everyone what he is doing. We’re Christ’s representatives. God uses us to persuade men and women to drop their differences and enter into God’s work of making things right between them. We’re speaking for Christ himself now: Become friends with God; he’s already a friend with you.

21 How? you ask. In Christ. God put the wrong on him who never did anything wrong, so we could be put right with God.