哥林多前书 14 – CCB & HHH

Chinese Contemporary Bible (Simplified)

哥林多前书 14:1-40

论讲道和说方言

1你们要追求爱,也要切慕属灵的恩赐,尤其是做先知讲道的恩赐。 2人说方言,是对上帝说的,并非对人说的,因为没有人听得懂,他是在心灵里述说各样的奥秘。 3但先知讲道是对人讲的,为了要造就、鼓励、安慰人。 4说方言只是造就自己,但做先知讲道是造就教会。 5我希望你们都能够说方言,不过,我更希望你们都能做先知讲道。说方言的不如做先知讲道的重要,除非把方言翻译出来,使教会得造就。

6弟兄姊妹,如果我到你们那里只说方言,不讲解有关上帝的启示、知识、预言、教导,我对你们有什么益处呢? 7就连没有生命的箫和琴,如果发出的声音杂乱无章,谁能知道所吹所弹的是什么曲子呢? 8如果号声不清楚,谁会预备打仗呢? 9同样,除非你们讲出清楚的信息,不然听见的人怎能明白呢?那岂不等于对空气说话吗? 10世上有各种语言,却没有一种是毫无意义的。 11如果有人对我说话,我却不明白他的语言,我们彼此就成了语言不通的人。 12你们也是一样,既然渴慕属灵的恩赐,就应该多多追求造就教会的恩赐。

13所以说方言的人应当祈求能把方言翻译出来。 14如果我用方言祷告,那是我的灵在祷告,但我的悟性没有发挥作用。 15那么,我该怎么做呢?我要用灵祷告,也要用悟性祷告;我要用灵歌唱,也要用悟性歌唱。 16否则,如果你在聚会中用方言14:16 本处“方言”希腊文是“灵”。来感恩,在座不懂方言的人不明白你在说些什么,怎能在你感恩的时候说“阿们”呢? 17你的感恩表达得固然美好,无奈不能造就别人。

18感谢上帝,我说方言比你们众人都多。 19但在教会中我宁可用悟性说五句教导人的话,胜过说万句别人不懂的方言。

20弟兄姊妹,你们的思想不要像小孩子,要长大成熟,但在罪恶的事上要像婴孩。 21律法书上记载:

“主说,‘我要借着讲陌生语言的人和外邦人的口向这些子民说话。

虽然如此,

他们仍然不听从我。’”

22由此可见,讲方言不是显给信徒的标记,而是显给非信徒的标记;但先知讲道是显给信徒的标记,不是显给非信徒的标记。 23所以,如果你们在聚会中,全体信徒都说方言,偶然有不懂方言的人或非信徒进来,他们岂不会说你们全都疯了吗? 24但如果你们都做先知讲道,偶然有非信徒或是不懂方言的人进来,他会醒悟到自己的罪,良心受到谴责, 25心中的秘密也会显露出来,便会俯伏敬拜上帝,说:“上帝真的在你们当中!”

聚会的原则

26那么,弟兄姊妹,你们该怎么做呢?你们聚会的时候,不管是唱诗、教导、讲启示、说方言或翻译方言,都应该是为了造就人。 27如果有人要说方言,应当只限于两个人,最多三个,要轮流说,而且要有人把它翻译出来。 28如果没有人翻译,说方言的人就当在聚会中闭口不言,只向自己和上帝说。

29做先知讲道的也应该限于两三个人,其他的人应当慎思明辨。 30但如果上帝的启示临到在座的其他人,正在讲的人要停下来, 31这样大家都可以轮流讲道,人人都可以得到教导和勉励。 32先知的灵受先知控制, 33因为上帝不是叫人混乱的上帝,而是赐人平安的上帝。

34正如圣徒的各教会一样,妇女14:34 妇女”也可译为“妻子”。在聚会中要保持安静,因为她们不可以发言,总要顺服,正如律法书所说的。 35如果她们想要学什么,可以在家问自己的丈夫,因为妇女在聚会中发言是可耻的。 36难道上帝的道是出自你们哥林多人吗?难道上帝的道单单传给了你们吗? 37如果你们当中有人自认为是先知或属灵的人,他就应该知道我现在所写的是主的命令。 38如果有人对此视而不见,不必理会他。

39所以,我的弟兄姊妹,你们要切慕做先知讲道,也不要禁止说方言。 40但无论做什么事,都要按规矩,有次序。

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס הראשונה אל-הקורנתים 14:1-40

1טפחו את האהבה, אך השתדלו להשיג גם את שאר המתנות הרוחניות שמעניק רוח הקודש, ובמיוחד את מתנת הנבואה, שהיא היכולת והכישרון ללמד את דבר ה׳.

2אם קיבלת את מתנת הדיבור בשפה שלא למדת, אתה יכול לדבר רק אל אלוהים ולא אל חברי הקהילה, שאינם מסוגלים להבין שפה זאת. אתה אמנם תדבר בהשראת רוח הקודש, אך לאחרים יישמע הדבר כסודות. 3לעומת זאת, המנבא מדבר בשם אלוהים, וכך הוא עוזר לאחרים להתחזק באמונה, מעודד ומנחם אותם. 4אדם שמדבר ”בשפות“ עוזר לעצמו להתחזק באמונה, ואילו מי שמתנבא עוזר לכל הקהילה להיבנות. 5הלוואי שכולכם תדברו בשפות זרות, אבל יותר מזה, הלוואי שכולכם תנבאו. כי חשוב יותר להטיף את דבר אלוהים מאשר לדבר בשפות לא־ידועות, אלא אם תוכלו לתרגם את הנאמר כדי שכל השומעים יבינו.

6אחי היקרים, אם אני עצמי אבוא ואדבר אליכם בשפה שאינכם מבינים, מה אועיל לכם? לעומת זאת, אם אדבר אליכם בשפתכם ואספר לכם מה אמר לי אלוהים, מה אני יודע, אם אני אנבא, או אלמד מה כתוב בכתבי־הקודש – הרי שאעזור לכם להתחזק באמונה. 7אם איננו מדברים עברית פשוטה וברורה, איש לא יבין מה אנחנו רוצים. קחו למשל את החליל והכינור – אם אין הם משמיעים צלילים ברורים ומדויקים, איש לא יוכל לזהות את המנגינה המנוגנת. 8אם בעת מלחמה לא יתקע המחצצר את התרועה המוסכמת, כיצד יידעו החיילים שהם נקראים למלחמה? 9כך גם לגבי דיבור בשפות לא־ידועות: אם אתה מדבר אל מישהו בשפה שאינו מבין, כיצד יוכל לנחש מה אתה אומר? אתה כאילו מדבר אל הקיר!

10יש בעולם מאות שפות שונות, וכל אחת מהן טובה ושימושית … לאלה שמבינים אותן, 11אך לי אין כל תועלת בהן. לכן, אדם שיפנה אלי באחת השפות האלה יהיה לגבי זר לגמרי – אני לא אבין אותו, והוא לא יבין אותי. 12מאחר שאתם באמת שואפים למתנות הרוחניות, בקשו מרוח הקודש את המתנות המועילות ביותר לקהילה כולה.

13מי שמדבר בשפה לא־ידועה צריך להתפלל בעד היכולת לתרגם שפה זו, כדי שיוכל לשתף את האחרים ולהסביר להם מה אמר. 14הרי אם אני מתפלל בשפה שאיני מבין, רוחי אמנם מתפלל, אך איני יודע מה אני אומר. 15כיצד אני פותר את הבעיה? אני מדבר בשפה לא־ידועה וגם בשפתי הרגילה המוכרת לכולם; אני שר בשפה זרה וגם בשפתי הרגילה. 16אם אתם מהללים את אלוהים רק בשפה לא־ידועה, אלה שאינם מבינים אתכם לא יוכלו להלל את ה׳ ולהודות לו יחד אתכם. כיצד יוכלו להצטרף אליכם ולהלל את ה׳ בשעה שאינם יודעים מה אתם אומרים? 17אתם אמנם מהללים את ה׳, אולם הדבר אינו מועיל ואינו עוזר לאחרים.

18אני מודה לאלוהים על שאני מדבר ”בשפות“ יותר מכל אחד מכם. 19אך בציבור אני מעדיף לומר חמש מילים מובנות שיעזרו לכולם, מאשר עשרת־אלפים מילים בשפה שאינה מוכרת לאיש.

20אחי היקרים, אל תהיו ילדותיים במחשבותיכם והבנתכם. היו תמימים כילדים בכל הנוגע למעשים רעים, אולם בכל הקשור לעניינים רציניים כאלה, היו נבונים והתנהגו כמבוגרים. 21כתוב בכתבי־הקודש,14‏.21 יד 21 ישעיהו כח 11‏-12 שאלוהים ידבר אל העם הזה בשפות זרות, אבל גם אז לא יקשיב העם לה׳. 22מכאן אתם רואים שדיבור בשפה זרה ולא־ידועה אינו עוזר לאנשים להאמין. אך הנבואה עוזרת לאנשים להאמין. 23אם יבואו לקהילתכם אורחים או לא־מאמינים ויראו את כולכם מדברים בשפות זרות ולא מוכרות, מה יחשבו? הם יחשבו שיצאתם מדעתכם! 24בעוד שאם תטיפו את דבר ה׳, גם האורח וגם הלא־מאמין שיבקרו בקהילתכם ישמעו ויבינו. יתכן מאוד שדבר אלוהים יגע בלבם, יוכיח אותם בחטאם, 25ותוך כדי הקשבה לדבר ה׳ יתרכך לבם, והם יכרעו ברך לפני ה׳ ויודו כי אלוהים באמת נמצא בינינו.

26לסיכום: כשתתאספו יחד, אחד ישיר, שני ‎ יְלַמֵּד, שלישי יגלה חזון מיוחד מאלוהים, רביעי ידבר בשפה לא־ידועה, חמישי יפרש בקול רם את השפה הלא־ידועה, אולם זכרו: כל מה שנעשה צריך להועיל לכולם, לחזק ולבנות את כולם באדון. 27בכל אסיפה מותר רק לשניים או שלושה איש לדבר בשפות לא־ידועות; עליהם לדבר זה לאחר זה, ומישהו חייב לתרגם את דבריהם. 28אם אין בקהל מי שמסוגל לתרגם, אסור להם לדבר בקול רם; עליהם לדבר בלחש לעצמם ולאלוהים, ולא לציבור.

29‏-30שניים או שלושה נביאים ידברו – זה לאחר זה וכל האחרים יקשיבו. אולם אם בשעה שאחד מדבר אדם אחר מקבל חזון מאלוהים, על הראשון להפסיק ולהניח לשני לדבר. 31בדרך זאת כל מי שמקבל חזון או נבואה מה׳ יוכל לדבר – אחד־אחד – וכולם ילמדו, יתעודדו ויתחזקו. 32אל תשכחו כי האנשים שמביאים אליכם את דבר אלוהים מסוגלים לשלוט בעצמם ולחכות בסבלנות בתור! 33אלוהים אינו אלוהי מהומה אלא שלום.

כנהוג בכל הקהילות, 34על הנשים לשתוק בעת אסיפות הקהילה; אסור להן להשתתף בשיחה, כי עליהן להיכנע לגברים, כפי שמלמדים אותנו הכתובים. 35אם יש להן שאלות, שתשאלנה את הבעלים בבית, כי לא נאה לאישה להביע את דעתה באסיפות הקהילה. 36האם אינכם מסכימים איתי? האם אתם חושבים שאתם בעצמכם המצאתם את הכתובים? או האם אתם לבדכם מבינים את הכתובים? 37אם מישהו חושב שהוא נביא או רוחני, אז שיכיר בכך שהדברים שאני כותב הם מצוות האדון. 38אך אם מישהו לא יכיר בכך, אז לא יוכר בו.

39אם כן, אחי היקרים, השתדלו להשיג את מתנת הנבואה, ואל תאסרו את הדיבור בשפות לא־ידועות. 40על כל פנים, כל מה שאתם עושים עשו תוך שמירה על הסדר והטעם הטוב.