La Bible du Semeur

Galates 3:1-29

La preuve par l’Écriture

Par la Loi ou par la foi ?

1O Galates insensés ! Qui vous a envoûtés ainsi ? Pourtant, la mort de Jésus-Christ sur la croix a été clairement dépeinte à vos yeux.

2Je ne vous poserai qu’une seule question : A quel titre avez-vous reçu le Saint-Esprit ? Est-ce parce que vous avez accompli la Loi, ou parce que vous avez accueilli avec foi l’Evangile que vous avez entendu ? 3Manquez-vous à ce point d’intelligence ? Après avoir commencé par l’Esprit de Dieu, est-ce en comptant sur les ressources de l’homme livré à lui-même que vous allez parvenir à la perfection3.3 Autre traduction : est-ce en vous remettant à des rites extérieurs que vous allez finir maintenant ? ?

4Avez-vous fait tant d’expériences pour rien3.4 Autre traduction : avez-vous tant souffert pour rien ? Il s’agirait alors des persécutions endurées par les Galates. ? Si encore, c’était pour rien !

5Voyons ! Lorsque Dieu vous donne son Esprit et qu’il accomplit parmi vous des miracles, le fait-il parce que vous obéissez à la Loi ou parce que vous accueillez avec foi l’Evangile que vous avez entendu, 6à la manière d’Abraham dont l’Ecriture déclare : Il a eu confiance en Dieu et Dieu, en portant sa foi à son crédit, l’a déclaré juste3.6 Gn 15.6. ?

Les Juifs et les non-Juifs, enfants d’Abraham par la foi

7Comprenez-le donc : seuls ceux qui placent leur confiance en Dieu sont les fils et les filles d’Abraham.

8En fait, l’Ecriture prévoyait que Dieu déclarerait les non-Juifs justes s’ils avaient la foi. C’est pourquoi elle a annoncé par avance cette bonne nouvelle à Abraham : Tu seras une source de bénédictions pour tous les peuples3.8 Gn 12.3.. 9Ainsi, tous ceux qui font confiance à Dieu, comme Abraham lui a fait confiance, ont part à la bénédiction avec lui.

10En effet, ceux qui comptent sur leur obéissance à la Loi tombent sous le coup de la malédiction, car il est écrit : Maudit soit l’homme qui n’obéit pas continuellement à tout ce qui est écrit dans le livre de la Loi3.10 Dt 27.26 cité selon l’ancienne version grecque..

11Il est d’ailleurs évident que personne ne sera déclaré juste devant Dieu grâce à son obéissance à la Loi, puisque l’Ecriture déclare : Le juste vivra grâce à la foi3.11 Ha 2.4. D’autres comprennent : celui qui est juste par la foi, vivra..

12Or, le régime de la Loi ne fait pas dépendre de la foi la justice de l’homme devant Dieu. Au contraire, il obéit à cet autre principe : Celui qui appliquera ces commandements vivra grâce à cela3.12 Lv 18.5..

13Christ nous a libérés de la malédiction que la Loi faisait peser sur nous en prenant la malédiction sur lui, à notre place. Il est, en effet, écrit : Maudit est quiconque est pendu au gibet3.13 Dt 21.23.. 14Jésus-Christ l’a fait pour que, grâce à lui, la bénédiction d’Abraham s’étende aux non-Juifs et que nous recevions, par la foi, l’Esprit que Dieu avait promis.

La Loi et la promesse

15Mes frères et sœurs, prenons un exemple de la vie ordinaire. Lorsqu’un homme a rédigé son testament3.15 Jeu de mots : testament, mais aussi alliance. en bonne et due forme, personne ne peut l’annuler ou y ajouter quoi que ce soit.

16Or, c’est à Abraham et à sa descendance que Dieu a fait ses promesses3.16 Gn 12.7.. Il n’est pas dit : « et à ses descendances », comme s’il s’agissait de plusieurs lignées. A ta descendance ne désigne qu’une seule descendance, et c’est Christ. 17Eh bien, je dis ceci : une alliance3.17 Le même mot grec signifie à la fois alliance et testament. a été conclue par Dieu en bonne et due forme à la manière d’un testament ; la Loi est survenue quatre cent trente ans plus tard3.17 Durée indiquée par l’Exode (Ex 12.40) pour le séjour des Israélites en Egypte. : elle ne peut donc pas annuler cette alliance et réduire par là même la promesse à néant.

18En effet, si l’héritage du salut dépend de l’accomplissement de la Loi, il ne repose plus sur la promesse. Or, c’est bien par une promesse que Dieu a accordé sa faveur à Abraham.

19Mais alors, pourquoi la Loi ? Elle a été ajoutée pour mettre en évidence la désobéissance des hommes à l’ordre divin, et le régime qu’elle a instauré devait rester en vigueur jusqu’à la venue de la descendance d’Abraham que la promesse concernait. Cette Loi a été promulguée par l’intermédiaire d’anges3.19 Voir Ac 7.38, 53 ; Hé 2.2. et par le moyen d’un médiateur, Moïse. 20Or s’il y a eu un médiateur, c’est qu’il y avait plus d’une partie en cause. Mais pour la promesse, Dieu seul est en cause3.20 Autre traduction : or s’il y a eu un médiateur, il a été le représentant de plusieurs, mais Dieu est unique..

21La Loi irait-elle donc à l’encontre des promesses divines ?

Certainement pas ! Ah ! sans doute, si nous avions reçu une loi qui puisse procurer la vie aux hommes, alors nous pourrions obtenir d’être déclarés justes par Dieu sur la base de cette loi.

22Mais voici le verdict de l’Ecriture : l’humanité entière se trouve prisonnière de sa culpabilité devant Dieu afin que le don promis par Dieu soit accordé aux croyants au moyen de leur foi en Jésus-Christ.

La foi et l’héritage des biens promis

23Avant que soit instauré le régime de la foi, nous étions emprisonnés par la Loi et sous sa surveillance, dans l’attente du régime de la foi qui devait être révélée. 24Ainsi, la Loi a été comme un gardien3.24 Un pédagogue. En Grèce, le pédagogue était soit un précepteur, soit l’esclave chargé de surveiller les enfants et de les mener à l’école (comparer 1 Co 4.15). Tel a été le rôle de la Loi. chargé de nous conduire à Christ pour que nous soyons déclarés justes devant Dieu par la foi. 25Mais depuis que le régime de la foi a été instauré, nous ne sommes plus soumis à ce gardien.

26Car, par la foi en Jésus-Christ, vous êtes tous fils et filles de Dieu. 27Car vous tous qui avez été baptisés pour Christ3.27 Voir note Rm 6.3., vous vous êtes revêtus de Christ. 28Il n’y a plus ni Juifs ni non-Juifs, il n’y a plus ni esclave ni homme libre, il n’y a ni homme ni femme3.28 Paul fait peut-être allusion à Gn 1.27 où il est question de la création de l’être humain, homme et femme.. Unis à Jésus-Christ, vous êtes tous un. 29Si vous lui appartenez, vous êtes la descendance d’Abraham et donc, aussi, les héritiers des biens que Dieu a promis à Abraham.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הגלטים 3:1-29

1אוי, גלטים טיפשים! מי הסיתכם נגד האמת? לאיזה כישוף נפלתם קורבן? פעם הבנתם את המשמעות המלאה של מות המשיח; צליבתו הייתה כל־כך ממשית בעיניכם – כאילו ראיתם אותו נצלב לפניכם. 2ברצוני לשאול אתכם, האם אלוהים נתן לכם את רוח הקודש על־שום ששמרתם את מצוות התורה? ודאי שלא! אלוהים נתן לכם את רוח הקודש רק לאחר ששמעתם על המשיח והאמנתם שהוא בלבד מסוגל להושיע אתכם. 3מה לכם, האם יצאתם מדעתכם? אם ראיתם כבר שקיום המצוות לא הועיל לכם במאומה ולא העניק לכם סיפוק רוחני, כיצד מעלים אתם על הדעת שקיום מצוות התורה יעזור לכם להיות מאמינים טובים יותר? 4סבלתם כל־כך למען הבשורה, ועכשיו אתם משליכים את הכול מאחורי גבכם? קשה לי להאמין בכך!

5אני חוזר ושואל אתכם: האם אלוהים נותן לכם את רוח הקודש ומחולל ביניכם ניסים ונפלאות, משום שאתם מקיימים את מצוות התורה? אלוהים משכין בלבכם את רוח הקודש ופועל בחייכם, רק משום שאתם מאמינים ובוטחים בישוע המשיח.

6קחו לדוגמה את אברהם אבינו: אלוהים חשב את אברהם לצדיק, רק משום שאברהם האמין בהבטחותיו של ה׳. 7מכאן יכולים אתם להבין מדוע כל מי שמאמין בה׳ ובוטח בו, הוא למעשה בנו של אברהם אבינו.

8בכתבי־הקודש אנו קוראים על הציפייה ליום שבו יושיע אלוהים גם את הגויים, בזכות אמונתם. לפני זמן רב הבטיח אלוהים לאברהם לברך את כל מי שיאמין בו (באלוהים) כמו אברהם.3‏.8 ג 8 בראשית יב 3; יח 18 9על כן לכל מי שמאמין במשיח יש חלק בברכת ה׳ לאברהם אבינו.

10כל מי שסומך על ישועה בזכות התורה חשוף לקללת אלוהים, שהרי כתוב בכתבי־הקודש:3‏.10 ג 10 דברים כז 26 ”ארור מי שלא מקיים את כל דברי התורה הזאת.“ 11לפיכך אתם רואים שאיש אינו יכול למצוא־חן בעיני ה׳ בזכות קיום מצוות התורה, שכן ה׳ אמר כי הדרך היחידה למצוא־חן בעיניו היא דרך האמונה:3‏.11 ג 11 חבקוק ב 4 ”וצדיק באמונתו יחיה.“ 12רואים אתם, אם כן, מה שונה הישועה מתוך אמונה מהישועה הנובעת מקיום כל מצוות התורה. 13המשיח שיחרר אותנו מהקללה הרובצת על אלה שאינם מקיימים את כל מצוות התורה, בלקחו על עצמו את הקללה במקומנו, שהרי כתוב בתורה:3‏.13 ג 13 דברים כא 23 ”קללת אלוהים תלוי“ (על עץ, והרי ישוע שנצלב היה בעצם תלוי על עץ.) 14ועתה יכול אלוהים לברך גם את הגויים באותה ברכה שהבטיח לאברהם אבינו, ויתקיים בנו הבטחת רוח הקודש.

15אחים יקרים, גם היום כשמבטיח אדם הבטחה בכתב וחותם עליה, חובה עליו לקיים את הבטחתו, ואין הוא יכול לשנות את דעתו. 16אלוהים הבטיח את הברכות לאברהם ולזרעו. שימו לב שלא כתוב ”לזרעיו“ – בלשון רבים, אלא בלשון יחיד, בן – זרע, הלא הוא ישוע המשיח. 17אני מנסה לומר לכם שה׳ הבטיח בכתב להושיע את כל מי שמאמין בו, והבטחה זו אינה יכולה להשתנות או להתבטל לאחר ארבע־מאות ושלושים שנה, כשנתן ה׳ את התורה. 18אברהם מצא־חן בעיני אלוהים, מפני שהאמין בה׳ ובהבטחותיו. אילו יכולנו למצוא־חן בעיני ה׳ על־ידי קיום מצוות התורה, הייתה דרכנו שונה לחלוטין מדרכו של אברהם.

19שואלים אתם ודאי, מדוע נתן ה׳ את התורה? התורה ניתנה כתוספת, לאחר ההבטחה לאברהם, כדי להוכיח לבני־האדם שהם אשמים באי־קיום מצוותיה. אולם ה׳ נתן את חוקי התורה רק באופן זמני, עד בואו של ישוע המשיח – הבן – אשר לו ניתנה הבטחת ה׳. יתרה מזאת, כשנתן ה׳ את התורה, הוא נתן אותה בידי מלאכים למשה, ואילו משה נתן את התורה לעם. 20אולם כשנתן ה׳ את ההבטחה לאברהם, אלוהים בעצמו דיבר עם אברהם, ללא מתווכים.

21‏-22האם יש סתירה בין תורתו של ה׳ לבין הבטחותיו? ודאי שלא! אילו יכלה התורה להושיע אותנו, לא היה צריך אלוהים לתת לנו מוצא אחר מהשעבוד לחטא – שהרי כתבי־הקודש אומרים שכולנו עבדים לחטא. הדרך היחידה להשתחרר מהשעבוד לחטא, דרך הפתוחה לכל אחד, היא אמונה בישוע המשיח!

23לפני בוא המשיח התורה חסתה עלינו עד היום שבו יכולנו להאמין במשיח. 24במילים אחרות: התורה הדריכה אותנו והשגיחה עלינו, עד שבא ישוע המשיח לקרב אותנו לאלוהים בזכות אמונתנו. 25אבל עכשיו, לאחר שכבר בא המשיח, שוב אין לנו צורך בהדרכת מצוות התורה. 26כי עתה כולנו בני אלוהים בזכות אמונתנו בישוע המשיח, 27ואלה מאיתנו שנטבלו כסמל לאחדות עם המשיח, כאילו עטופים במשיח. 28בין המאמינים שוב אין הבדל בין יהודי לגוי, בין עבד לבן־חורין ואף לא בין גבר לאישה. בעיני אלוהים כולנו שווים. אלוהים אוהב את כולנו באותה מידה, וכולנו מאוחדים בישוע המשיח. 29מאחר שאנו שייכים למשיח, אנו גם זרע אברהם, וכל הבטחותיו של ה׳ לאברהם ולזרעו שייכות גם לנו.