אגרת פולוס הראשונה אל-הקורי 9:19-27

למצב כזה יש יתרון חשוב מאוד: איני חייב דבר לאיש, כי איש אינו משלם לי שכר. ובכל זאת בחרתי מרצוני החופשי להיות עבד לכולם, כדי שאוכל להביא את בני-האדם לאמונה במשיח.

עם היהודים אני מתנהג כיהודי, כדי שאוכל לרכוש את אמונם ולספר להם על אודות המשיח. אינני מתווכח עם הגרים ששומרים את חוקי התורה, למרות שאיני מסכים איתם, כי ברצוני לעזור להם. בהיותי בין הגויים אני משתף איתם פעולה, כל עוד איני עושה דבר שנוגד את אמונתי. כך אני רוחש את אמונם ויכול לעזור להם.

בהיותי בין אלה שמצפונם מציק להם על כל דבר קטן, איני מתנהג כ"יודע הכול" ואיני מזלזל בהם. משום כך הם מניחים לי לעזור להם. אתם רואים שאני משתדל למצוא מכנה-משותף עם כל אחד, כדי שאוכל לספר לו על המשיח, וכך יוכל להיוושע. מדוע אני טורח כל-כך? – כדי שבני-האדם ישמעו את הבשורה, וכדי שאני עצמי אתברך כאשר אראה אותם באים לאמונה במשיח.

ידוע לכם שבכל מרוץ יש מתחרים רבים, אבל רק אחד מנצח וזוכה בפרס. רוצו גם אתם כך במטרה לזכות בפרס. אם ברצונכם לנצח בתחרות, עליכם להתכחש לעצמכם, ולשכוח את כל מה שעלול להפריע לכם במרוץ. לכן אני רץ ישר למטרה, ולכל צעד קדימה יש משמעות גדולה. אני נלחם כדי לנצח. אני מתייחס למרוץ ברצינות רבה ובכובד ראש.

אני מקשיח על גופי ככל הספורטאים – אני מאמנו לעשות מה שהוא צריך ולא מה שהוא רוצה. אחרת אני חושש שמא, לאחר שהטפתי לאחרים, אני עצמי אפסל ולא אוכל להשתתף במרוץ.

Read More of אגרת פולוס הראשונה אל-הקורי 9

אגרת פולוס הראשונה אל-הקורי 10:1-13

אחים יקרים, אל תשכחו מה קרה לעם ישראל במדבר לפני שנים רבות. אלוהים שלח לפניהם את הענן, אשר שימש להם מורה-דרך, וכולם חצו בשלום את ים-סוף. כל אחד מהם נטבל בים ובענן למשה מנהיגם. הם אכלו את האוכל שסיפק להם ה' בדרך על-טבעית, ושתו מהסלע הרוחני שליווה אותם בכל מסעם. סלע זה היה המשיח! למרות נפלאות אלה לא שמעו רבים מהם בקול אלוהים, ולכן הענישם והשמידם במדבר.

מקרה זה משמש לנו לקח ואזהרה שאסור לנו לשאוף כמוהם למעשים רעים, ואף לא לעבוד את האלילים כמו אחדים מהם. הכתובים מספרים לנו שהאנשים אכלו, שתו ורקדו בשעה שהשתחוו לעגל הזהב.

אנו יכולים ללמוד לקח נוסף: אחדים מהגברים בקרב העם קיימו יחסים עם נשים זרות, ומשום כך ה' הענישם והשמיד 23,000 מהם ביום אחד! אל תעמידו בניסיון את סבלנותו של אלוהים, כמו בני-ישראל, כי ה' שלח נחשים ארסיים שיהרגו בהם. אל תתלוננו, כמו בני-ישראל, כי זאת הסיבה ששלח את מלאכו להשמידם.

כל הדברים האלה קרו להם כדי ללמד אותנו לקח – להזהירנו שלא נחזור על אותן טעויות. הכול נשמר בכתב כדי שנוכל לקרוא וללמוד מכך.

לכן היזהרו! מי שחושב: "לי זה לא יכול לקרות!" – שלא ישכח את האזהרה הזאת, כי גם הוא עלול להיכשל. אין כל חדש בשאיפות הרעות שבלבכם; אנשים רבים התנסו בדיוק באותן בעיות זמן רב לפניכם. על כל פיתוי ניתן להתגבר, ואתם יכולים לסמוך על אלוהים שלא יעמיד בפניכם פיתוי שאינכם מסוגלים לעמוד בפניו, שכן הוא הבטיח לכם זאת, ואלוהים מקיים את הבטחותיו. הוא יראה לכם כיצד להיחלץ מכוח הפיתוי ולהחזיק מעמד.

Read More of אגרת פולוס הראשונה אל-הקורי 10