O Livro

1 Coríntios 1

1Paulo, escolhido por Deus para ser o apóstolo de Jesus Cristo, e o irmão Sóstenes. Escrevemos esta carta à igreja de Deus em Corinto, aos chamados por Deus para serem o seu povo santo, e a todos os que em toda a parte invocam o nome de Jesus Cristo, Senhor deles e nosso.

Que Deus, nosso Pai, e o Senhor Jesus Cristo vos deem a sua graça e a sua paz.

Agradecimento a Deus

Agradeço continuamente ao meu Deus a vosso respeito, pela graça de Deus que vos foi concedida através de Cristo Jesus. Ele enriqueceu toda a vossa vida, toda a vossa maneira de falar e todo o vosso conhecimento. O testemunho que vos dei acerca de Cristo foi confirmado nas vossas vidas. Deste modo, não vos faltará nenhum dos dons espirituais, durante este tempo em que esperam a revelação de nosso Senhor Jesus Cristo. Deus também garante que vos manterá firmes até ao fim e que serão por ele considerados isentos de culpa no dia em que Cristo voltar. Porque Deus, que vos chamou para um relacionamento maravilhoso com o seu Filho, Jesus Cristo, nosso Senhor, sempre cumpre aquilo que diz.

Divisões na igreja

10 Irmãos, suplico-vos, em nome de nosso Senhor Jesus Cristo, que tenham todos uma mesma palavra, que não se criem divisões no vosso meio e que sejam unidos numa só maneira de pensar, num só propósito. 11 Porque, meus irmãos, alguns dos membros da família de Cloé contaram-me das vossas disputas. 12 Alguns dentre vocês andam dizendo: “Eu sou adepto de Paulo!” Outros, por seu lado, afirmam ser seguidores de Apolo. Outros ainda de Pedro. E uma parte diz serem só eles os verdadeiros seguidores de Cristo.

13 Estará Cristo dividido em muitos pedaços? Terei sido eu, Paulo, por acaso, quem morreu pelos vossos pecados? Foi algum de vocês batizado em meu próprio nome? 14 Agradeço a Deus por não ter batizado nenhum de vocês, com exceção de Crispo e Gaio. 15 Porque ninguém poderá dizer que foi batizado em meu nome. 16 Lembro-me ainda que batizei a família de Estéfanas, mas creio que não batizei mais ninguém. 17 Porque Cristo não me enviou para fazer batismos, mas a pregar o evangelho. E a minha pregação nem sequer é feita com palavras inspiradas em sabedoria humana, para não tirar poder à mensagem da cruz de Cristo.

Cristo, a sabedoria e o poder de Deus

18 Eu sei bem como parece loucura, para os que estão perdidos, dizer que Jesus morreu na cruz para os salvar. Contudo, para nós que estamos salvos, isso é a expressão do poder de Deus. 19 Porque está escrito:

“Destruirei a sabedoria dos sábios,
frustrarei a inteligência dos inteligentes.”[a]

20 O que dizer então desses sábios, desses especialistas na Lei, desses comentadores das grandes questões mundiais? Deus tornou a sua sabedoria em loucura. 21 Porque Deus, na sua sabedoria, determinou que o homem não o encontraria por meio da sua inteligência, mas que haveria de salvar todos os que cressem nele mediante a loucura da pregação. 22 Os judeus pedem sinais milagrosos e os gentios procuram sabedoria. 23 Mas, quanto a nós, pregamos que Cristo foi crucificado, os judeus escandalizam-se e os gentios dizem que é loucura.

24 Mas para aqueles que foram chamados para a salvação, tanto judeus como gentios, Cristo é a força poderosa e a sabedoria de Deus. 25 O plano de Deus, considerado louco, é afinal bem mais inteligente do que o mais sábio dos planos construídos pelos homens. E Deus, naquilo que os homens podem considerar como fraqueza, é bem mais forte do que qualquer força humana.

26 Reparem, irmãos, que mesmo no vosso meio, entre os que seguem a Cristo, são poucos os sábios segundo critérios humanos, os que pertencem a altos estratos sociais ou têm poder e riquezas. 27 Pelo contrário, pois Deus escolheu de propósito as coisas que o mundo considera loucas para envergonhar aqueles que pensam ser sábios e escolheu as pessoas fracas para envergonhar as que têm poder. 28 Deus escolheu as coisas que no mundo são insignificantes, as desprezíveis e as que não são nada, e usou-as para aniquilar as que são alguma coisa, 29 para que ninguém se orgulhe seja do que for na presença de Deus.

30 É por ele que vocês estão em Jesus Cristo. Ele tornou-se a sabedoria de Deus para nosso benefício. Foi ele quem cumpriu para nós a justiça de Deus; tornou-nos santos e deu-se a si próprio para nossa redenção. 31 Tal como dizem as Escrituras:

“Quem se quiser gloriar, glorie-se no Senhor.”[b]

Notas al pie

  1. 1.19 Is 29.14.
  2. 1.31 Jr 9.24.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס הראשונה אל-הקורי 1

1מאת פולוס, שנבחר על-ידי אלוהים להיות שליחו של ישוע המשיח, ומאת סוסתניס אחינו.

אל המאמינים המשיחיים בקורינתוס, שנקראו על-ידי אלוהים להיות לו לעם בזכות ישוע המשיח, ואל כל המאמינים המשיחיים באשר הם; אל כל מי שמאמין באמת ובתמים בישוע המשיח אדוננו.

אלוהינו ואדוננו יברך אתכם בכל ברכותיו ויעניק לכם שלום, שלווה ומנוחה. אינני חדל להודות לאלוהים על כל המתנות הנפלאות שהעניק לכם משום שאתם שייכים לו; הוא העשיר את חייכם בתוכן ובכל דבר טוב, עזר לכם בכול אומר, ואף העניק לכם הבנה מלאה של האמת. אמרתי לכם מראש שהמשיח יעשה כל זאת למענכם, ואתם רואים שהוא באמת עשה! כעת לא חסר לכם דבר; קיבלתם את כל הברכות, המתנות הרוחניות ואת הכוח למלא את רצונו. ברכות אלה ניתנו לכם למשך הזמן שאתם מצפים לשובו של ישוע המשיח אדוננו.

המשיח יתמיד לעזור לכם להיות טהורים ונקיים מחטא ביום שובו, שכן אלוהים מקיים תמיד את הבטחותיו, והרי הוא עצמו קרא לכם להתחבר עם בנו ישוע המשיח.

10 אחים יקרים, אני מתחנן לפניכם בשם ישוע המשיח אדוננו: הפסיקו את המריבות והוויכוחים! עליכם לחיות באהבה ובשלום כדי שלא יהיו פילוגים בקהילה. אני מבקש מכם, אנא, ותרו איש לרעהו, היו בעלי דעה אחת ומטרה אחת. 11 בני ביתה של כלואה סיפרו לי על המריבות והוויכוחים שלכם. 12 זה אומר: "אני בעד פולוס!" וזה אומר: "אני בעד אפולוס!" או "אני בעד כיפא[a] (פטרוס)!" ויש הטוענים כי הם בלבד תלמידיו האמיתיים של ישוע המשיח. 13 וכך אתם מחלקים את המשיח לחלקים רבים.

אך האם אני, פולוס, נצלבתי בעד חטאיכם? או האם מישהו מכם נטבל בשמי? 14 אני מודה לאלוהים שלא הטבלתי איש מכם, מלבד קריספוס וגיוס, 15 כך שעכשיו איש אינו יכול לטעון שניסיתי להקים קהילה חדשה – "קהילת פולוס". 16 שכחתי להוסיף שהטבלתי גם את בני משפחתו של סטפנוס. איני זוכר שהטבלתי עוד מישהו. 17 שכן המשיח לא שלח אותי להטביל, כי אם לבשר את דבר-אלוהים. אבל אפילו ההטפה שלי אינה נשמעת מחוכמת ביותר, מפני שאיני משתמש במילים מסובכות ויפות, ואף לא ברעיונות נשגבים ומסובכים, מחשש שאחליש ואקהה את הכוח העצום שבבשורה הפשוטה של צלב המשיח.

18 אני יודע היטב שהלא-מאמינים חושבים את מותו של ישוע על הצלב לשטות; אולם אנחנו, המאמינים שנושענו, יודעים שזוהי גבורת אלוהים. 19 כי אלוהים אמר[b]: "אאבד חכמת חכמים ובינה נבונים אסתיר". 20 אלוהים העמיד באור מגוחך את המלומדים, החוקרים, המדענים ומנהיגי העולם, והוכיח שאין כל ערך לחכמתם. 21 כי אלוהים, בחכמתו הרבה, מנע בעד העולם מלהיוושע באמצעות גאוניות אנושית, ואז בא והושיע את כל מי שהאמין בבשורתו, שהעולם כינה "מטופשת". 22 הבשורה נשמעת מטופשת ליהודים, כי הם דורשים אות מהשמים כהוכחה לאמיתות תוכנה, ואילו היוונים מאמינים רק במה שתואם את הפילוסופיה שלהם – במה שנראה מחוכם. 23 על כן כאשר אנחנו מבשרים שישוע המשיח מת כדי להושיע את כולם, היהודים נעלבים, ואילו הגויים מבטלים את הבשורה בנפנוף. 24 אולם אלוהים פקח את עיניהם של בחיריו מבין היהודים והגויים, כדי שיראו כי המשיח הוא התגלמות כוח הישועה של אלוהים; המשיח עצמו הוא מרכז תוכניתו הנפלאה של אלוהים להושיע אותנו. 25 תוכניתו "מטופשת" זו של אלוהים מחוכמת בהרבה מהתוכנית הגאונית ביותר של בני-האדם, ואלוהים ב"חולשתו" – מות ישוע על הצלב – חזק הרבה יותר מכל אדם.

26 בוודאי שמתם לב, אחים יקרים, שרק מעטים מכם בעלי משרות חשובות ועמדות-מפתח, בעלי כוח השפעה או בעלי ממון. 27 כי אלוהים בחר במתכוון ברעיונות שהעולם חושב למטופשים וחסרי-ערך, כדי לבייש את חכמי העולם. 28 הוא בחר בתוכנית שנראתה חסרת כל ערך בעיני העולם, והשתמש בה להשפיל עד עפר את האנשים החכמים ביותר, 29 כדי שאף אחד לא יתפאר לפני ה'.

30 שכן אלוהים לבדו נתן לנו את החיים דרך ישוע המשיח. המשיח הוא שהציג לפנינו את תוכנית ה' לישועתנו, הוא שעשה אותנו רצויים לה', הוא שקרב אותנו לאלוהים, טיהר וקידש אותנו, והקריב את עצמו למוות כדי להעניק לנו את ישועתנו. 31 משום כך עלינו לנהוג לפי הכתוב: "המתהלל יתהלל בה'."