Jesus uppstår från de döda
(Mark 16:1-8; Luk 24:1-12; Joh 20:1-18)
1I morgongryningen på första veckodagen, dagen efter sabbaten, gick Maria från Magdala och den andra Maria ut för att se på graven.
2Då blev det plötsligt en våldsam jordbävning, för en Herrens ängel steg ner från himlen och rullade undan stenen och satte sig på den. 3Hans ansikte lyste som blixten, och hans kläder var vita som snö. 4Vakterna skakade skräckslagna för honom och låg där sedan som döda.
5Men ängeln talade till kvinnorna och sa: ”Var inte rädda! Jag vet att ni söker efter Jesus, som blev korsfäst. 6Han är inte här. Han har uppstått, precis som han sa. Kom och se var han låg. 7Skynda er sedan och säg till hans lärjungar att han har uppstått från de döda, och att han ska gå före dem till Galileen. Där ska de få se honom. Jag har sagt detta till er.”
Jesus visar sig för några kvinnor
8Kvinnorna lämnade genast graven, uppskrämda men samtidigt glada, och sprang för att berätta det för Jesus lärjungar. 9Men då kom plötsligt Jesus emot dem och hälsade på dem. Och de gick fram till honom och grep om hans fötter och tillbad honom.
10Men Jesus sa till dem: ”Var inte rädda! Gå och säg till mina bröder att de ska ge sig av till Galileen. Där ska de få se mig.”
Vakterna vid graven mutas
11Medan kvinnorna var på väg, kom några av de vakter som stått där till staden, till översteprästerna och berättade vad som hade hänt. 12Översteprästerna diskuterade då saken med folkets ledare, och gav sedan vakterna en stor summa pengar 13och sa till dem: ”Säg att Jesus lärjungar kom mitt i natten och stal kroppen medan ni sov. 14Om landshövdingen får höra om det, så ska vi ta hand om honom. Ni behöver inte oroa er.”
15Soldaterna tog därför pengarna och gjorde som man sagt till dem. Snart spreds detta rykte bland judarna, och sprids än idag.
Jesus befaller sina lärjungar att sprida budskapet om honom i hela världen
16De elva lärjungarna gick sedan till det berg i Galileen dit Jesus hade befallt dem att gå. 17Och när de såg honom föll de ner inför honom, men några tvivlade.
18Då gick Jesus fram till dem och sa: ”Jag har fått all makt i himlen och på jorden. 19Gå därför ut till alla folk och gör dem till mina lärjungar. Döp dem i Faderns och Sonens och den heliga Andens namn, 20och lär dem att följa allt som jag har befallt er. Och jag ska alltid vara med er, ända till tidsålderns slut.”
1ביום ראשון השכם בבוקר, בעלות השחר, הלכו מרים המגדלית ומרים השנייה אל הקבר.
2לפתע התחוללה רעידת אדמה חזקה, ומלאך ירד מהשמים, הזיז את האבן שחסמה את הפתח וישב עליה. 3פניו האירו כברק, ובגדיו היו צחורים כשלג. 4כשראו השומרים את המלאך, הם התעלפו מרוב בהלה ונפלו על הארץ כמתים.
5”אל תפחדנה“, פנה המלאך אל הנשים. ”אני יודע שאתן מחפשות את ישוע שנצלב. 6אולם הוא אינו נמצא כאן. ישוע קם לתחייה בדיוק כפי שהבטיח. היכנסו, תראו את המקום שבו שכב. 7עכשיו לכו מהר אל תלמידיו ותאמרו להם שישוע קם מן המתים, והולך לפניכם לגליל. אתם תראו אותו שם. זהו, אמרתי לכם!“
8הנשים רצו מן הקבר מבוהלות מאוד, אך מלאות שמחה, ומיהרו למצוא את התלמידים ולמסור להם את בשורת המלאך. 9בשעה שרצו נגלה אליהן ישוע. ”שלום לכן“, אמר, והן נפלו לרגליו והשתחוו לפניו.
10”אל תפחדו“, הרגיע אותן ישוע. ”לכו ואמרו לאחי ללכת מיד לגליל כדי לפגוש אותי שם.“
11כשהיו הנשים בדרכן העירה, באו השומרים אל ראשי הכוהנים וסיפרו להם מה שקרה, 12-13הזקנים התכנסו לאסיפת חרום והחליטו לשחד את השומרים, כדי שיספרו שגופת ישוע נגנבה בזמן שישנו.
14”אם יגיע הדבר הזה לאוזני המושל,“ הסבירו, ”נעמוד לצדכם ונפייס אותו.“
15וכך קיבלו אנשי המשמר את השוחד ואמרו מה שנתבקשו לומר. גרסתם הופצה בין היהודים, אשר עד היום מאמינים בה.
16בינתיים הלכו אחד־עשר התלמידים אל הגליל, כדי לפגוש את ישוע על אותו הר שאמר להם מראש. 17כשראו אותו התלמידים הם השתחוו לפניו, למרות שחלקם הטילו ספק שאכן היה זה ישוע.
18”ניתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ“, אמר להם ישוע. 19”משום כך לכו ועשו תלמידים בכל העולם. הטבילו אותם בשם האב, הבן ורוח הקודש, 20ולמדו אותם לעשות את כל אשר ציוויתי אתכם. היו סמוכים ובטוחים שאהיה אתכם עד סוף העולם!“
