New Living Translation

John 19

Jesus Sentenced to Death

1Then Pilate had Jesus flogged with a lead-tipped whip. The soldiers wove a crown of thorns and put it on his head, and they put a purple robe on him. “Hail! King of the Jews!” they mocked, as they slapped him across the face.

Pilate went outside again and said to the people, “I am going to bring him out to you now, but understand clearly that I find him not guilty.” Then Jesus came out wearing the crown of thorns and the purple robe. And Pilate said, “Look, here is the man!”

When they saw him, the leading priests and Temple guards began shouting, “Crucify him! Crucify him!”

“Take him yourselves and crucify him,” Pilate said. “I find him not guilty.”

The Jewish leaders replied, “By our law he ought to die because he called himself the Son of God.”

When Pilate heard this, he was more frightened than ever. He took Jesus back into the headquarters[a] again and asked him, “Where are you from?” But Jesus gave no answer. 10 “Why don’t you talk to me?” Pilate demanded. “Don’t you realize that I have the power to release you or crucify you?”

11 Then Jesus said, “You would have no power over me at all unless it were given to you from above. So the one who handed me over to you has the greater sin.”

12 Then Pilate tried to release him, but the Jewish leaders shouted, “If you release this man, you are no ‘friend of Caesar.’[b] Anyone who declares himself a king is a rebel against Caesar.”

13 When they said this, Pilate brought Jesus out to them again. Then Pilate sat down on the judgment seat on the platform that is called the Stone Pavement (in Hebrew, Gabbatha). 14 It was now about noon on the day of preparation for the Passover. And Pilate said to the people,[c] “Look, here is your king!”

15 “Away with him,” they yelled. “Away with him! Crucify him!”

“What? Crucify your king?” Pilate asked.

“We have no king but Caesar,” the leading priests shouted back.

16 Then Pilate turned Jesus over to them to be crucified.

The Crucifixion

So they took Jesus away. 17 Carrying the cross by himself, he went to the place called Place of the Skull (in Hebrew, Golgotha). 18 There they nailed him to the cross. Two others were crucified with him, one on either side, with Jesus between them. 19 And Pilate posted a sign on the cross that read, “Jesus of Nazareth,[d] the King of the Jews.” 20 The place where Jesus was crucified was near the city, and the sign was written in Hebrew, Latin, and Greek, so that many people could read it.

21 Then the leading priests objected and said to Pilate, “Change it from ‘The King of the Jews’ to ‘He said, I am King of the Jews.’”

22 Pilate replied, “No, what I have written, I have written.”

23 When the soldiers had crucified Jesus, they divided his clothes among the four of them. They also took his robe, but it was seamless, woven in one piece from top to bottom. 24 So they said, “Rather than tearing it apart, let’s throw dice[e] for it.” This fulfilled the Scripture that says, “They divided my garments among themselves and threw dice for my clothing.”[f] So that is what they did.

25 Standing near the cross were Jesus’ mother, and his mother’s sister, Mary (the wife of Clopas), and Mary Magdalene. 26 When Jesus saw his mother standing there beside the disciple he loved, he said to her, “Dear woman, here is your son.” 27 And he said to this disciple, “Here is your mother.” And from then on this disciple took her into his home.

The Death of Jesus

28 Jesus knew that his mission was now finished, and to fulfill Scripture he said, “I am thirsty.”[g] 29 A jar of sour wine was sitting there, so they soaked a sponge in it, put it on a hyssop branch, and held it up to his lips. 30 When Jesus had tasted it, he said, “It is finished!” Then he bowed his head and gave up his spirit.

31 It was the day of preparation, and the Jewish leaders didn’t want the bodies hanging there the next day, which was the Sabbath (and a very special Sabbath, because it was Passover week). So they asked Pilate to hasten their deaths by ordering that their legs be broken. Then their bodies could be taken down. 32 So the soldiers came and broke the legs of the two men crucified with Jesus. 33 But when they came to Jesus, they saw that he was already dead, so they didn’t break his legs. 34 One of the soldiers, however, pierced his side with a spear, and immediately blood and water flowed out. 35 (This report is from an eyewitness giving an accurate account. He speaks the truth so that you also may continue to believe.[h]) 36 These things happened in fulfillment of the Scriptures that say, “Not one of his bones will be broken,”[i] 37 and “They will look on the one they pierced.”[j]

The Burial of Jesus

38 Afterward Joseph of Arimathea, who had been a secret disciple of Jesus (because he feared the Jewish leaders), asked Pilate for permission to take down Jesus’ body. When Pilate gave permission, Joseph came and took the body away. 39 With him came Nicodemus, the man who had come to Jesus at night. He brought about seventy-five pounds[k] of perfumed ointment made from myrrh and aloes. 40 Following Jewish burial custom, they wrapped Jesus’ body with the spices in long sheets of linen cloth. 41 The place of crucifixion was near a garden, where there was a new tomb, never used before. 42 And so, because it was the day of preparation for the Jewish Passover[l] and since the tomb was close at hand, they laid Jesus there.

Notas al pie

  1. 19:9 Greek the Praetorium.
  2. 19:12 “Friend of Caesar” is a technical term that refers to an ally of the emperor.
  3. 19:14 Greek Jewish people; also in 19:20.
  4. 19:19 Or Jesus the Nazarene.
  5. 19:24a Greek cast lots.
  6. 19:24b Ps 22:18.
  7. 19:28 See Pss 22:15; 69:21.
  8. 19:35 Some manuscripts read that you also may believe.
  9. 19:36 Exod 12:46; Num 9:12; Ps 34:20.
  10. 19:37 Zech 12:10.
  11. 19:39 Greek 100 litras [32.7 kilograms].
  12. 19:42 Greek because of the Jewish day of preparation.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 19

1אז לקח פילטוס את ישוע והלקה אותו בשוטים. החיילים שזרו זר קוצים, הניחוהו על ראשו והלבישו בו גלימת ארגמן. "יחי מלך היהודים!" קראו בלעג, והכו אותו באגרופיהם. פילטוס יצא אל הקהל ואמר: "אני מוציא אליכם את ישוע כדי שתדעו שמצאתי אותו חף מפשע!" ישוע יצא החוצה, ראשו עטור זר קוצים ולגופו גלימת ארגמן. "הנה האיש!" קרא פילטוס.

כאשר ראו אותו ראשי הכוהנים והמשרתים, קראו: "צלוב אותו! צלוב אותו!"

"צלבו אותו בעצמכם," השיב להם פילטוס, "כי אני לא מצאתי בו כל אשמה."

"לפי תורתנו עליו למות," קראו היהודים, "כיוון שקרא לעצמו בן-האלוהים."

לשמע דברים אלה גבר פחדו של פילטוס. הוא החזיר את ישוע לבית-המשפט ושאל אותו: "מאין אתה?" אולם ישוע לא ענה דבר.

10 מדוע אינך עונה לי?" שאל פילטוס. "הרי אתה יודע כי יש בכוחי לצלוב אותך או לשחרר אותך!"

11 אבל ישוע השיב: "לולא קיבלת רשות מלמעלה, לא היית יכול לעשות לי דבר. לכן אשמת המסגירים אותי גדולה מאשמתך."

12 כששמע פילטוס דברים אלה ניסה לשחרר את ישוע, אולם היהודים התנגדו ואמרו: "אם תשחרר אותו תגלה חוסר נאמנות לקיסר, מפני שכל העושה עצמו למלך מורד בקיסר!"

13 לשמע דברים אלה שוב הוציא פילטוס אליהם את ישוע, והוא עצמו מתיישב על כסא המשפט, במקום שנקרא: 'רצפה' או 'גבתא'. 14 כל זה התרחש בערב פסח, בשעה שתים-עשרה בצהריים.

"הנה מלככם!" קרא פילטוס לעבר היהודים.

"קח אותו מכאן! צלוב אותו!" הם צעקו.

15 "מה? לצלוב את מלככם?" שאל פילטוס.

"רק הקיסר הוא מלכנו!" קראו ראשי הכוהנים.

16 פילטוס נכנע ומסר להם את ישוע כדי שיצלבו אותו.

17 הם לקחו את ישוע, נתנו לו לשאת את צלבו, וכולם הלכו למקום הנקרא מקום הגולגולת או בעברית גלגלתא. 18 הם צלבו אותו שם יחד עם שני אנשים אחרים - האחד לימינו והשני לשמאלו. 19 פילטוס כתב שלט בזו הלשון: 'ישוע מנצרת, מלך היהודים' ותלה אותו על הצלב. 20 יהודים רבים קראו את הכתוב על השלט, כי ישוע נצלב קרוב לעיר, והשלט נכתב בעברית, ביוונית וברומית.

21 ראשי הוכהנים ביקשו מפילטוס לתקן את הכתוב: "אל תכתוב 'מלך היהודים', אלא: 'הוא טוען שהוא מלך היהודים'."

22 "את מה שכתבתי כתבתי," ענה פילטוס."

לאחר שצלבו החיילים את ישוע הם חילקו את בגדיו בין ארבעתם. "מה נעשה בכותונת?" שאלו איש את רעהו. הם לא רצו לקרוע אותה, משום שהייתה עשויה מאריג ללא תפרים. "נערוך הגרלה ונראה מי יזכה בה," החליטו.

מעשה זה קיים את הנבואה מתהילים[a]: "יחלקו בגדי להם, ועל לבושי יפילו גורל." כך עשו החיילים.

25 ליד הצלב עמדו אמו, דודתו, מרים אשת קלופס ומרים המגדלית. 26 כשראה ישוע את אמו עומדת ליד תלמידו האהוב, אמר לה: "אמא, זהו בנך." 27 ואל תלמידו האהוב אמר: "זוהי אמך." והתלמיד אסף אותה לביתו מאז ואילך.

28 ישוע ידע שהכל הסתיים, וכדי למלא את הכתוב אמר: "אני צמא." 29 בקרבת מקום עמד כד מלא חומץ. הם טבלו ספוג בחומץ, תקעו את הספוג בקצה ענף אזוב והגישוהו לפיו.

30 ישוע טעם מהחומץ וקרא: "נשלם." הוא היטה ראשו הצידה ונפח נשמתו.

31 הואיל והיה ערב שבת, לפני שבת של פסח, לא רצו מנהיגי היהודים להשאיר את הגופות על הצלבים למשך השבת. על כן ביקשו מפיליטוס לשבור את עצמות רגליהם של הנצלבים, כדי להחיש את מותם וכדי שאפשר יהיה להוריד את הגופות. 32 החיילים באו ושברו את רגלי השניים שנצלבו לצדי ישוע. 33 כשניגשו אל ישוע הוכחו שהוא כבר מת, ולכן לא שברו את עצמות רגליו. 34 אחד החיילים דקר את צידו בחנית, ומיד יצאו דם ומים מגופו. 35 זה שראה את כל זאת יודע שדבריו נכונים, והוא מספר לכם אותם כדי שתאמינו גם אתם. 36 כך מלאו החיילים את הכתוב[b]: "ועצם לא תשברו בו." 37 ובספר זכריה כתוב[c]: "והביטו אלי את אשר דקרו." 38 לאחר מכן בא אל פילטוס יוסף הרמתי, שהיה תלמידו של ישוע אך שמר על כך בסוד מפחד מנהיגי היהודים, וביקש רשות לקחת את גופתו של ישוע; והרשות ניתנה.

39 גם נקדימון בא לשם - אותו איש שבא אל ישוע בלילה - והביא איתו כשלושים קילוגרם של מרקחת יקרה העשויה מבשמים ושמנים. 40 השניים לקחו את גופת ישוע ועטפוה בתכריכים עם בשמים, כמנהג הקבורה היהודית. 41 קרוב למקום הצליבה היה גן ובו קבר חדש שאיש לא נקבר בו מעולם. 42 הם קברו בו את ישוע מפני שהיה ערב שבת והקבר היה בקרבת מקום.