New International Version

Hebrews 10:1-39

Christ’s Sacrifice Once for All

1The law is only a shadow of the good things that are coming—not the realities themselves. For this reason it can never, by the same sacrifices repeated endlessly year after year, make perfect those who draw near to worship. 2Otherwise, would they not have stopped being offered? For the worshipers would have been cleansed once for all, and would no longer have felt guilty for their sins. 3But those sacrifices are an annual reminder of sins. 4It is impossible for the blood of bulls and goats to take away sins.

5Therefore, when Christ came into the world, he said:

“Sacrifice and offering you did not desire,

but a body you prepared for me;

6with burnt offerings and sin offerings

you were not pleased.

7Then I said, ‘Here I am—it is written about me in the scroll—

I have come to do your will, my God.’ ”10:7 Psalm 40:6-8 (see Septuagint)

8First he said, “Sacrifices and offerings, burnt offerings and sin offerings you did not desire, nor were you pleased with them”—though they were offered in accordance with the law. 9Then he said, “Here I am, I have come to do your will.” He sets aside the first to establish the second. 10And by that will, we have been made holy through the sacrifice of the body of Jesus Christ once for all.

11Day after day every priest stands and performs his religious duties; again and again he offers the same sacrifices, which can never take away sins. 12But when this priest had offered for all time one sacrifice for sins, he sat down at the right hand of God, 13and since that time he waits for his enemies to be made his footstool. 14For by one sacrifice he has made perfect forever those who are being made holy.

15The Holy Spirit also testifies to us about this. First he says:

16“This is the covenant I will make with them

after that time, says the Lord.

I will put my laws in their hearts,

and I will write them on their minds.”10:16 Jer. 31:33

17Then he adds:

“Their sins and lawless acts

I will remember no more.”10:17 Jer. 31:34

18And where these have been forgiven, sacrifice for sin is no longer necessary.

A Call to Persevere in Faith

19Therefore, brothers and sisters, since we have confidence to enter the Most Holy Place by the blood of Jesus, 20by a new and living way opened for us through the curtain, that is, his body, 21and since we have a great priest over the house of God, 22let us draw near to God with a sincere heart and with the full assurance that faith brings, having our hearts sprinkled to cleanse us from a guilty conscience and having our bodies washed with pure water. 23Let us hold unswervingly to the hope we profess, for he who promised is faithful. 24And let us consider how we may spur one another on toward love and good deeds, 25not giving up meeting together, as some are in the habit of doing, but encouraging one another—and all the more as you see the Day approaching.

26If we deliberately keep on sinning after we have received the knowledge of the truth, no sacrifice for sins is left, 27but only a fearful expectation of judgment and of raging fire that will consume the enemies of God. 28Anyone who rejected the law of Moses died without mercy on the testimony of two or three witnesses. 29How much more severely do you think someone deserves to be punished who has trampled the Son of God underfoot, who has treated as an unholy thing the blood of the covenant that sanctified them, and who has insulted the Spirit of grace? 30For we know him who said, “It is mine to avenge; I will repay,”10:30 Deut. 32:35 and again, “The Lord will judge his people.”10:30 Deut. 32:36; Psalm 135:14 31It is a dreadful thing to fall into the hands of the living God.

32Remember those earlier days after you had received the light, when you endured in a great conflict full of suffering. 33Sometimes you were publicly exposed to insult and persecution; at other times you stood side by side with those who were so treated. 34You suffered along with those in prison and joyfully accepted the confiscation of your property, because you knew that you yourselves had better and lasting possessions. 35So do not throw away your confidence; it will be richly rewarded.

36You need to persevere so that when you have done the will of God, you will receive what he has promised. 37For,

“In just a little while,

he who is coming will come

and will not delay.”10:37 Isaiah 26:20; Hab. 2:3

38And,

“But my righteous10:38 Some manuscripts But the righteous one will live by faith.

And I take no pleasure

in the one who shrinks back.”10:38 Hab. 2:4 (see Septuagint)

39But we do not belong to those who shrink back and are destroyed, but to those who have faith and are saved.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

האיגרת אל-העברים 10:1-39

1התורה רק רומזת על הברכות שהביא לנו המשיח; התורה עצמה לא יכלה לתת את אותן הברכות, ולכן לא היה בכוחה לטהר באופן מוחלט את מקריבי הקורבנות שבאו מדי שנה.

2אילו יכלה התורה לטהר אותם באופן מושלם, אזי היה מספיק קורבן אחד; מקריבי הקורבנות היו מקבלים סליחת חטאים פעם אחת ולתמיד ומצפונם היה נקי מחטא. 3אולם המציאות שונה: הקורבנות שהקריבו החוטאים מדי שנה הזכירו להם שוב ושוב את אשמתם וחטאיהם, במקום שיטהרו אותם! 4מדוע? מפני שדם הפרים והשעירים אינו יכול לטהר מחטא.

5משום כך, כאשר בא המשיח לעולם אמר:10‏.5 י 5 תהלים מ 7‏-9

”זבח ומנחה לא חפצת,

גוף כוננת לי,

6עולה וחטאה לא שאלת“.

כלומר, המשיח אומר שהוא יודע כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים, ועל כן הכין למשיח גוף שיוקרב כקורבן. 7ועוד אמר:

”הנה באתי – במגילת ספר כתוב עלי –

לעשות רצונך, אלוהי“.

8לאחר שאומר המשיח כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים שדורשת התורה, 9הוא מוסיף: ”הנה באתי לעשות רצונך, אלוהי“.

המשיח ביטל את הברית הישנה כדי לתת תוקף לברית החדשה, 10ובברית חדשה זאת נסלחו לנו חטאינו, טוהרנו וקודשנו על־ידי קורבנו של המשיח למעננו – קורבן שהוקרב פעם אחת ולתמיד.

11על־פי הברית הישנה, על־פי התורה, הקריבו הכוהנים מדי יום קורבנות שמעולם לא יכלו לטהר מחטא. 12ואילו המשיח, לאחר שהקריב את עצמו לאלוהים בעד חטאים כקורבן אחד ולתמיד, ישב לנצח על כסא הכבוד לימין האלוהים. 13ומאז הוא מצפה שכל אויביו יוכנעו לרגליו. 14כי על־ידי הקורבן האחד השלים המשיח לנצח את פועלו למען אלה שאותם הוא משחרר מחטא.

15רוח הקודש מאשר דברים אלה באמירתו:10‏.15 י 15 ירמיהו לא 33‏-34

16”זאת הברית אשר אכרת את בית־ישראל

אחרי הימים ההם, נאם ה׳:

נתתי את תורתי בקרבם

ועל לבם אכתבנה…

17כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד“.

18ואם נסלחו החטאים אחת ולתמיד, הרי שאין צורך בקורבנות נוספים כדי להשתחרר מהחטא.

19אם כן, אחי, מאחר שדם המשיח מאפשר לנו עתה לבוא בביטחון אל קודש הקודשים 20בדרך חדשה וחיה, (דרך שפילס למעננו המשיח בקרעו את הפרוכת שהיא גופו), 21ומאחר שיש לנו כהן גדול הממונה על בית אלוהים, 22הבה ניכנס פנימה – אל אלוהים עצמו – בלב שלם ובביטחון מלא, מתוך ידיעה שלבנו ונפשנו טוהרו על־ידי דם המשיח שנשפך, וגופנו נרחץ במים טהורים.

23עתה יכולים אנו לצפות לישועה שהבטיח לנו אלוהים. אין לנו כל ספק שאלוהים באמת יקיים את הבטחתו, ואנו יכולים להכריז על כך לפני כולם. 24כהוקרה על כל מה שאלוהים עשה למעננו, הבה נקדיש תשומת־לב איש לרעהו, נעודד ונאהב איש את אחיו ונעזור זה לזה.

25אל תזניחו את אסיפות הקהילה שלכם כפי שנוהגים אחדים מכם, אלא השתדלו כמיטב יכולתכם לעזור לאמונת הזולת, במיוחד עתה כשאנו רואים שקרב יום בואו של המשיח.

26אם אנו חוטאים בזדון לאחר שידענו את האמת והאמנו במשיח, קורבנו של המשיח אינו מכפר על חטאינו. 27כן, מי שדחה את המשיח לאחר שידע את האמת, יוכל לצפות רק לעונש נורא – עונש שיבוא בעקבות זעמו של אלוהים אשר ישמיד את כל אויביו. 28הרי אם אדם שסירב לקיים את תורת משה נידון למוות ללא רחמים (בתנאי ששניים, שלושה עדים ראוהו בחטאו), 29תארו לעצמכם מה נורא יהיה עונשם של אלה שרומסים ברגליהם את בן־האלוהים, שמחללים את דם הברית הקדוש, ושמחרפים את רוח הקודש שמביא רחמים לבני־האדם. 30כי אנו מכירים היטב את מי שאמר:10‏.30 י 30 דברים לב 36‏-35 ”לי נקם ושלם“. ו”ידין ה׳ עמו“. 31מה נורא ליפול בידי אלוהים חיים!

32לעולם אל תשכחו את הימים הנפלאים שבהם למדתם לראשונה על המשיח. לאחר שנפקחו עיניכם וראיתם את האמת נשארתם נאמנים למשיח, אף כי מחיר הנאמנות הזאת היא סבל נורא. 33לפעמים לעגו לכם והכו אתכם, ופעמים אחרות אתם בעצמכם השתתפתם בצערם של הסובלים כמוכם. 34ריחמתם על אחיכם שהושלכו לכלא, וקיבלתם בשמחה את העובדה שכל רכושכם נגזל, כי ידעתם שמצפה לכם בשמים אוצר טוב מזה – אוצר שיהיה שלכם לנצח.

35יקרה אשר יקרה, שימרו על ביטחונכם באדוננו! זכרו, ביטחונכם זה יזכה אתכם בשכר רב. 36אם אתם רוצים שה׳ יקיים את כל אשר הבטיח לכם, עליכם למלא בסבלנות את רצונו, 37כי בואו לא יתעכב עוד זמן רב. 38אלה שאמונתם הקנתה להם מעמד של צדיקים בעיני אלוהים, צריכים לחיות באמונה ולבטוח באלוהים שיספק את כל מחסורם. אם ייסוגו, אלוהים לא ירצה בהם יותר.

39אבל אנחנו איננו מן הנסוגים ואיננו מפנים עורף לאלוהים, כי בכך נחרוץ את גזר דיננו. אנחנו מאמינים באלוהים מושיענו.