The Weak and the Strong
1Accept the person whose faith is weak. Don’t argue with them where you have differences of opinion. 2One person’s faith allows them to eat anything. But another person eats only vegetables because their faith is weak. 3The person who eats everything must not look down on the one who does not. And the one who doesn’t eat everything must not judge the person who does. That’s because God has accepted them. 4Who are you to judge someone else’s servant? Whether they are faithful or not is their own master’s concern. And they will be faithful, because the Lord has the power to make them faithful.
5One person considers one day to be more holy than another. Another person thinks all days are the same. Each of them should be absolutely sure in their own mind. 6Whoever thinks that one day is special does so to honor the Lord. Whoever eats meat does so to honor the Lord. They give thanks to God. And whoever doesn’t eat meat does so to honor the Lord. They also give thanks to God. 7We don’t live for ourselves only. And we don’t die for ourselves only. 8If we live, we live to honor the Lord. If we die, we die to honor the Lord. So whether we live or die, we belong to the Lord. 9Christ died and came back to life. He did this to become the Lord of both the dead and the living.
10Now then, who are you to judge your brother or sister? Why do you act like you’re better than they are? We will all stand in God’s courtroom to be judged. 11It is written,
“ ‘You can be sure that I live,’ says the Lord.
‘And you can be just as sure that everyone will kneel down in front of me.
Every tongue will have to tell the truth about God.’ ” (Isaiah 45:23)
12So we will all have to explain to God the things we have done.
13Let us stop judging one another. Instead, decide not to put anything in the way of a brother or sister. Don’t put anything in their way that would make them trip and fall. 14I am absolutely sure that nothing is “unclean” in itself. The Lord Jesus has convinced me of this. But someone may consider a thing to be “unclean.” If they do, it is “unclean” for them. 15Your brother or sister may be upset by what you eat. If they are, you are no longer acting as though you love them. So don’t destroy them by what you eat. Remember that Christ died for them. 16So suppose you know something is good. Then don’t let it be spoken of as if it were evil. 17God’s kingdom is not about eating or drinking. It is about doing what is right and having peace and joy. All this comes through the Holy Spirit. 18Those who serve Christ in this way are pleasing to God. They are pleasing to people too.
19So let us do all we can to live in peace. And let us work hard to build up one another. 20Don’t destroy the work of God because of food. All food is “clean.” But it’s wrong to eat anything that might cause problems for someone else’s faith. 21Don’t eat meat if it causes your brother or sister to sin. Don’t drink wine or do anything else that will make them sin.
22Whatever you believe about these things, keep between yourself and God. Blessed is the person who doesn’t feel guilty for what they do. 23But whoever has doubts about what they eat is guilty if they eat. That’s because their eating is not based on faith. Everything that is not based on faith is sin.
1קבלו את האדם שאמונתו חלשה משלכם בשמחה וחמימות, ואל תמתחו ביקורת על דעותיו והשקפותיו. 2זה מאמין שמותר לו לאכול כל דבר, ואילו זה שאמונתו חלשה הוא צמחוני.
3מי שאוכל בשר אינו צריך לבוז למי שאינו אוכל אותו, ומי שאינו אוכל אינו צריך לבוז למי שאוכל, כי אלוהים אוהב את כולנו במידה שווה! 4מי אתה שתמתח ביקורת על משרתו של אלוהים? המאמין המשיחי הוא משרתו של אלוהים, ורק לו הוא חייב דין וחשבון. הנח לאלוהים לומר למאמין אם הוא נוהג כשורה או לא, ואם יש צורך, אלוהים בהחלט יכול לתקן את דרכו.
5יש אדם המכבד יום מסוים יותר מימים אחרים, ויש המכבד את כל הימים במידה שווה. כל אדם צריך להיות משוכנע במה שהוא מאמין. 6כשם שאדם המעדיף לקדש לה׳ יום מסוים עושה זאת לכבוד האדון, כך גם האוכל אוכל לכבוד ה׳, כי הוא מודה לאלוהים. מי שאינו אוכל – לכבוד ה׳ אינו אוכל, וגם הוא מודה לאלוהים. 7אין אנו אדונים לעצמנו, ואיננו חיים לעצמנו או מתים לפי בחירתנו. 8אם אנו חיים – אנו חיים לאדון, ואם אנו מתים – אנו מתים לאדון; בחיינו ובמותנו אנו שייכים לאדון. 9ישוע המשיח מת וקם לתחייה כדי שיהיה אדון על החיים ועל המוות.
10אין לך זכות לשפוט את מעשי אחיך או לבוז לו. זכור, יום אחד כולנו עתידים להישפט לפני אלוהים – לא לפי קנה־המידה שלנו, אלא לפני קנה־המידה שלו. 11כפי שכתוב:14.11 יד 11 ישעיהו מה 23 ”בי נשבעתי … כי לי תכרע כל ברך ותשבע כל לשון“. 12כל אחד מאיתנו ימסור דין וחשבון על מעשיו לאלוהים בלבד. 13לכן הבה נחדל למתוח ביקורת איש על אחיו. לעומת זאת, נבקר את עצמנו ונדאג שלא נכשיל את אחינו במעשינו.
14אני משוכנע באמונה, שדבר אינו טמא בפני עצמו; הוא טמא רק למי שחושב אותו לטמא. 15אם אחיך נפגע מהעובדה שאתה אוכל בשר, ואילו אתה ממשיך בשלך, הרי שאינך מתייחס אליו באהבה. אל תניח לדבר־מאכל לפגוע במאמין המשיחי שגם בעדו מת המשיח. 16אל תניח לדבר הנראה כשר בעיניך להיראות כחטא בעיני אחרים. 17אחרי־הכול לנו, המשיחיים, אכילה ושתייה אינם הדברים החשובים ביותר בחיינו. החשוב יותר הוא לעשות מעשים טובים, לרדוף שלום ולשמוח בהשראת רוח הקודש. 18אם נשרת את האדון בדרך זאת, שירותנו ימצא־חן בעיני אלוהים ובעיני בני־אדם. 19ובאותה דרך הבה נשאף לאחדות ולשלום בקהילה, ונשתדל לבנות איש את רעהו.
20אל תהרוס את עבודת אלוהים בגלל דבר־מאכל. זכור, מותר לך לאכול כל דבר, כי הכול טהור, אך אם אכילתך עלולה לפגוע באחיך, אזי אסור לך לאכול!
21מוטב לא לאכול בשר, לא לשתות יין ולא לעשות דבר שעלול לפגוע באחיך. 22אתה אמנם יודע שמותר לך לאכול כל דבר, כי אלוהים נתן לך רשות, אך שמור זאת בינך לבין אלוהים ואל תתגאה בכך לפני אחרים, כי הם עלולים להיפגע. אשרי האיש העושה את הדבר הנכון במצפון נקי. 23אם אתה חושב שמעשה מסוים אסור, אל תעשהו, כי לגביך הוא אסור. אם אתה בכל זאת עושה אותו, הרי שחטאת, כי לא נהגת באמונה, וכל מה שנעשה ללא אמונה הוא חטא!
