New American Standard Bible

Romans 15

Self-denial on Behalf of Others

1Now we who are strong ought to bear the weaknesses of those without strength and not just please ourselves. Each of us is to please his neighbor [a]for his good, to his edification. For even Christ did not please Himself; but as it is written, “The reproaches of those who reproached You fell on Me.” For whatever was written in earlier times was written for our instruction, so that through perseverance and the encouragement of the Scriptures we might have hope. Now may the God [b]who gives perseverance and encouragement grant you to be of the same mind with one another according to Christ Jesus, so that with one accord you may with one [c]voice glorify the God and Father of our Lord Jesus Christ.

Therefore, accept one another, just as Christ also accepted [d]us to the glory of God. For I say that Christ has become a servant to the circumcision on behalf of the truth of God to confirm the promises given to the fathers, and for the Gentiles to glorify God for His mercy; as it is written,

Therefore I will [e]give praise to You among the Gentiles,
And I will sing to Your name.”

10 Again he says,

Rejoice, O Gentiles, with His people.”

11 And again,

Praise the Lord all you Gentiles,
And let all the peoples praise Him.”

12 Again Isaiah says,

There shall come the root of Jesse,
And He who arises to rule over the Gentiles,
In Him shall the Gentiles hope.”

13 Now may the God of hope fill you with all joy and peace in believing, so that you will abound in hope by the power of the Holy Spirit.

14 And concerning you, my brethren, I myself also am convinced that you yourselves are full of goodness, filled with all knowledge and able also to admonish one another. 15 But I have written very boldly to you on some points so as to remind you again, because of the grace that was given me [f]from God, 16 to be a minister of Christ Jesus to the Gentiles, ministering as a priest the gospel of God, so that my offering of the Gentiles may become acceptable, sanctified by the Holy Spirit. 17 Therefore in Christ Jesus I have found reason for boasting in things pertaining to God. 18 For I will not presume to speak of anything [g]except what Christ has accomplished through me, [h]resulting in the obedience of the Gentiles by word and deed, 19 in the power of [i]signs and wonders, in the power of the Spirit; so that from Jerusalem and round about as far as Illyricum I have [j]fully preached the gospel of Christ. 20 And thus I aspired to preach the gospel, not where Christ was already named, so that I would not build on another man’s foundation; 21 but as it is written,

They who had no news of Him shall see,
And they who have not heard shall understand.”

22 For this reason I have often been prevented from coming to you; 23 but now, with no further place for me in these regions, and since I have had for many years a longing to come to you 24 whenever I go to Spain—for I hope to see you in passing, and to be helped on my way there by you, when I have first enjoyed your company [k]for a while— 25 but now, I am going to Jerusalem serving the [l]saints. 26 For Macedonia and Achaia have been pleased to make a contribution for the poor among the [m]saints in Jerusalem. 27 Yes, they were pleased to do so, and they are indebted to them. For if the Gentiles have shared in their spiritual things, they are indebted to minister to them also in material things. 28 Therefore, when I have finished this, and have [n]put my seal on this fruit of theirs, I will go on by way of you to Spain. 29 I know that when I come to you, I will come in the fullness of the blessing of Christ.

30 Now I urge you, brethren, by our Lord Jesus Christ and by the love of the Spirit, to strive together with me in your prayers to God for me, 31 that I may be rescued from those who are disobedient in Judea, and that my service for Jerusalem may prove acceptable to the [o]saints; 32 so that I may come to you in joy by the will of God and find refreshing rest in your company. 33 Now the God of peace be with you all. Amen.

Notas al pie

  1. Romans 15:2 Lit for what is good to edification
  2. Romans 15:5 Lit of perseverance
  3. Romans 15:6 Lit mouth
  4. Romans 15:7 One early ms reads you
  5. Romans 15:9 Or confess
  6. Romans 15:15 One early ms reads by God
  7. Romans 15:18 Lit which Christ has not accomplished
  8. Romans 15:18 Lit to the obedience
  9. Romans 15:19 Or attesting miracles
  10. Romans 15:19 Lit fulfilled
  11. Romans 15:24 Lit in part
  12. Romans 15:25 Or holy ones
  13. Romans 15:26 V 25, note 1
  14. Romans 15:28 Lit sealed to them this fruit
  15. Romans 15:31 V 25, note 1

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הרומיים 15

1אנחנו החזקים יותר באמונה צריכים לעזור למאמינים החלשים מאיתנו, להתייחס אליהם בסבלנות ולעודד אותם. אל נהיה אנוכיים ואל נבקש רק את טובת עצמנו. עלינו לבקש את טובת הזולת ולבנות איש את אחיו. גם המשיח לא ביקש את טובת עצמו; אנו קוראים על כך בתהילים[a]: "חרפות חורפיך נפלו עלי." כלומר, הגידופים של מחרפי אלוהים נפלו עליו.

כל אשר נכתב בכתבי-הקודש לפני זמן רב, נכתב כדי ללמדנו סבלנות, לעודד ולנחם אותנו בתקווה אשר נמצאת בהבטחות הכתובים. והאלוהים אשר מעניק סבלנות ועידוד יעזור לכם לחיות יחד בהתאמה שלמה – כרצונו של ישוע המשיח, כדי שכולנו פה אחד נברך ונכבד את האלוהים אבי אדוננו ישוע המשיח.

על כן קבלו איש את אחיו לקהילתכם בברכה ובחמימות, כמו שהמשיח קיבל אתכם, והתנהגות כזאת תביא כבוד לאלוהים. זכרו, ישוע המשיח בא לעולם בתור משרת היהודים, כדי להראות לעולם כולו שאלוהים מקיים את הבטחותיו לאבותינו. המשיח בא לעולם גם כדי שהגויים ייוושעו ויפארו את אלוהים על-שום רחמיו עליהם. זוהי כוונת הכתוב[b]: "על כן אודך בגויים ה' ולשמך אזמרה". 10 ועוד כתוב[c]: "הרנינו גויים עמו". 11 ובתהילים[d]: "הללו את ה' כל גויים, שבחוהו כל האומים".

12 וישעיהו הנביא אמר[e]: "והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גוים ידרשו".

13 מי ייתן שאלוהי התקווה ימלא אתכם שמחה, שלום ושלווה באמונתכם, כדי שבכוח רוח הקודש הופעתכם ודרך חייכם יקרינו תקווה.

14 אחים יקרים, אני בטוח שאתם חיים כיאה למאמינים משיחיים. אני יודע שאתם נבונים, מלאי אהבה ומשגיחים איש על רעהו כדי שלא לסטות מהדרך הנכונה. 15 בכל זאת, כדי לרענן את זיכרונכם, כתבתי לכם בהדגשה ובהעזה בנוגע לדברים מסוימים, משום החסד שהעניק לי אלוהים – 16 להיות שליחו של ישוע המשיח לגויים. בתוקף כהונתי כשליחו של המשיח עלי לבשר לגויים את בשורת האלוהים, ועל-ידי כך להציגם לפניו כמנחה רצויה ומקודשת ברוח הקודש. 17 על כן, הודות לישוע המשיח אני יכול להתגאות מעט בשירותי למען אלוהים. 18 איני מעז לדבר בגאווה על דבר מלבד מה שהמשיח עשה דרכי, שהביא את הגויים לאלוהים על ידי המסר שלי ופועלי בקרבם, 19 בניסים ובנפלאות שאלוהים חולל באמצעותי בגבורת רוח הקודש. בדרך זאת הפצתי את בשורת המשיח מירושלים ועד לאילוריקון. 20 השתדלתי להפיץ את בשורת המשיח במקומות שעדיין לא שמעו עליו; לא רציתי לבשר במקום ששליח אחר כבר הקים קהילה, שכן לא רציתי לבנות על יסודותיו של אדם אחר. 21 נהגתי כדברי ישעיהו הנביא שאמר[f]: "אשר לא ספר להם ראו, ואשר לא שמעו התבוננו". 22 מסיבה זאת נמנע ממני פעמים רבות לבקר אתכם.

23 עתה סיימתי לבסוף את עבודתי כאן, ולאחר ציפייה של שנים ארוכות אני יכול לבקר אתכם. 24 אני מקווה לבקרכם בדרכי לספרד, ולאחר שאיהנה מהתחברות איתכם תוכלו לשלחני לדרכי.

25 עתה מועדות פני לירושלים, כדי להביא מתנה כספית ליהודים המשיחיים הנמצאים שם. 26 המתנה היא תרומתם של המאמינים המשיחיים במקדוניה ובאכיא, אשר החליטו לעזור למאמינים העניים בירושלים. 27 הם עצמם החליטו לתרום למען היהודים המשיחיים בירושלים. למעשה הם מרגישים חובה נעימה לעזור להם. מדוע? מפני שקהילת ירושלים הייתה זאת שהפיצה לראשונה את בשורת המשיח בין הגויים. כתוצאה מכך התברכו הגויים בכל הברכות הרוחניות, והמעט שבידם לעשות הוא להגיש עזרה חומרית למאמינים בירושלים, כאשר אלה זקוקים לה.

28 לאחר שאסיים את שליחותי ואמסור להם את התרומה, אבוא לבקר אתכם בדרכי לספרד. 29 אני משוכנע שבבואי אליכם אביא עמי את ברכתו המלאה של המשיח.

30 אחי היקרים, אני מתחנן לפניכם בשם אדוננו ישוע המשיח, ולמען האהבה שהעניק לנו רוח הקודש: אנא, התפללו הרבה לאלוהים בעדי ובעד עבודתי.

31 התפללו שלא אפול בידי הלא-מאמינים בירושלים, ושהמאמינים בירושלים יקבלו בשמחה את התרומה שאני מביא להם. 32 ואז, ברצון אלוהים, אוכל לבוא אליכם בלב שמח וארענן את נפשי בחברתכם. 33 האלוהים המעניק שלום יהיה עם כולכם. – אמן.