New American Standard Bible

Hebrews 4

The Believer’s Rest

1Therefore, let us fear if, while a promise remains of entering His rest, any one of you may seem to have come short of it. For indeed we have had good news preached to us, just as they also; but the word [a]they heard did not profit them, because [b]it was not united by faith in those who heard. For we who have believed enter that rest, just as He has said,

As I swore in My wrath,
They shall not enter My rest,”

although His works were finished from the foundation of the world. For He has said somewhere concerning the seventh day: “And God rested on the seventh day from all His works”; and again in this passage, “They shall not enter My rest.” Therefore, since it remains for some to enter it, and those who formerly had good news preached to them failed to enter because of disobedience, He again fixes a certain day, “Today,” saying [c]through David after so long a time just as has been said before,

Today if you hear His voice,
Do not harden your hearts.”

For if [d]Joshua had given them rest, He would not have spoken of another day after that. So there remains a Sabbath rest for the people of God. 10 For the one who has entered His rest has himself also rested from his works, as God did from His. 11 Therefore let us be diligent to enter that rest, so that no one will fall, through following the same example of disobedience. 12 For the word of God is living and active and sharper than any two-edged sword, and piercing as far as the division of soul and spirit, of both joints and marrow, and able to judge the thoughts and intentions of the heart. 13 And there is no creature hidden from His sight, but all things are open and laid bare to the eyes of Him with whom we have to do.

14 Therefore, since we have a great high priest who has passed through the heavens, Jesus the Son of God, let us hold fast our confession. 15 For we do not have a high priest who cannot sympathize with our weaknesses, but One who has been tempted in all things as we are, yet without sin. 16 Therefore let us draw near with confidence to the throne of grace, so that we may receive mercy and find grace to help in time of need.

Notas al pie

  1. Hebrews 4:2 Lit of hearing
  2. Hebrews 4:2 Two early mss read they were...faith with those who heard
  3. Hebrews 4:7 Or in
  4. Hebrews 4:8 Gr Jesus

Habrit Hakhadasha/Haderekh

האגרת אל-העברים 4

1הבטחת אלוהים, שמאפשרת לכל אדם להיכנס אל מקום מנוחתו, עדיין בתוקף, אך עלינו להיזהר פן נחמיץ את ההזדמנות להיכנס אל מנוחתו זאת. כי בשורת אלוהים שמודיעה לנו על ישועתו נמסרה גם לבני-ישראל, בימי משה, אך היא לא הועילה לבני-ישראל משום שלא האמינו בה. הכתוב אומר שרק המאמינים והבוטחים באלוהים – ואנחנו ביניהם – יכולים לבוא אל מקום מנוחתו. אלוהים נשבע כי אלה שאינם מאמינים בו לא יבואו לעולם אל מקום מנוחתו. אל תחשבו, חלילה, שמקום מנוחתו לא היה מוכן בזמנו! מקום מנוחתו היה מוכן מאז בריאת העולם, כפי שכתוב בבראשית: "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו." אף-על-פי-כן לא באו בני-ישראל אל מנוחתו, כי אלוהים אמר: "הם לא יבואו אל מנוחתי." אך הבטחת אלוהים עדיין בתוקף, ויש הבאים אל מנוחתו – אך לא אלה שהחמיצו את ההזדמנות הראשונה, שכן הימרו את פי ה'.

משום כך קבע אלוהים מועד נוסף שמאפשר לבוא אל מנוחתו: היום! שנים רבות לאחר הזמנתו הראשונה הודיע לנו אלוהים על מועד נוסף זה באמצעות דוד המלך, אשר אמר: "היום אם בקולו תשמעו, אל תקשו לבבכם!"

אילו מקום מנוחתו של אלוהים היה ארץ-ישראל, הוא לא היה קובע מועד נוסף שמאפשר לבוא אל מנוחתו, שהרי יהושע כבר הביא את בני-ישראל אל ארץ-ישראל. לפיכך, לעם-אלוהים עדיין צפויה מנוחה שלמה. 10 כי מי שנכנס אל מנוחת אלוהים שובת מכל מעשה ומכל מלאכה, כשם שאלוהים שבת מכל מלאכתו לאחר שסיים את בריאת העולם.

11 הבה נשתדל כמיטב יכולתנו להיכנס אל מקום מנוחתו של אלוהים, כדי שאיש מאיתנו לא ייכשל ולא ימרה את פי אלוהים, כפי שעשו בני-ישראל. 12 כי דבר-אלוהים מלא כוח וחיים, חד מחרב פיפיות, חודר למעמקי מחשבותינו ותשוקותינו, ומגלה את מזימותינו ומניעינו. 13 כן, אלוהים יודע הכול על כולם בכל מקום. כל מעשינו ומזימותינו גלויים וחשופים לעיני אלוהים, ועלינו למסור לו דין וחשבון על התנהגותנו.

14 אך היות שיש לנו כהן גדול, ישוע בן-האלוהים, אשר עלה לשמים כדי לעזור לנו, לעולם אל נחדל לבטוח בו! 15 הכהן הגדול שלנו מבין את חולשותינו, שכן הוא עצמו התנסה כמונו באותם פיתויים, אך הוא לא חטא מעולם. 16 משום כך, הבה נתקרב בביטחון לכסא אלוהים, כדי שיעניק לנו את חסדו ורחמיו אשר יעזרו לנו בעת הצורך.