Nkwa Asem

Romafo 1

1Me nnamfonom a mowɔ Roma, saa nhoma yi fi me Yesu Kristo somfo Paulo a wɔayi me sɛ ɔsɛnkafo a wɔasoma me sɛ menkɔka Onyankopɔn Asɛmpa no nkyɛn.

Saa Asɛmpa yi ka no, Onyankopɔn adiyifo hyɛɛ ho nkɔm wɔ apam dedaw no mu.

Saa bɔhyɛ yi fa ne Ba Yesu Kristo a ɔyɛ yɛn Awurade a ɔba ma wɔwoo no sɛ akokoaa too ɔhene Dawid abusua mu no ho. Wɔnam Onyame a wɔnam no so nyanee no no so da ne nyameyɛ adi sɛ Onyankopɔn Ba.

Ɛnam Kristo so nti na Onyankopɔn ma meyɛɛ ɔsomafo maa Kristo sɛnea ɛbɛma nnipa a wɔwɔ aman nyinaa so begye adi na wɔadi so.

Mo a mowɔ Roma a Onyankopɔn afrɛ mo sɛ mommɛyɛ Kristo akyidifo no nso, moka ho bi. Ɛno nti, merekyerɛw mo a mowɔ Roma nyinaa a Onyankopɔn dɔ mo na wafrɛ mo sɛ mommɛyɛ n’akyidifo no: Ɔdom ne asomdwoe a efi yɛn agya Onyankopɔn ne Awurade Yesu nka mo.

Aseda mpae

Ansa na mɛka biribiara no, menam Yesu Kristo so da me Nyankopɔn ase ma mo nyinaa, efisɛ, mo gyidi a mowɔ no adu wiase mmaa nyinaa. Onyankopɔn a mede me koma nyinaa som no, na menam Asɛmpa a menam ne Ba so ka no nim sɛ, nea meka no yɛ nokware. Onyankopɔn nim sɛ mekae no daa.

10 Bere biara a mebɔ mpae no, mesrɛ Awurade sɛ ɔmmoa mma mintumi mmɛsra mo mprempren. 11 Efisɛ, mepere mehwehwɛ sɛ, mehu mo na maboa mo ama moanya Onyankopɔn honhom mu nhyira na ahyɛ mo den. 12 Nea mekyerɛ ne sɛ, me ne mo nyinaa benya honhom mu ahoɔden bere koro mu a mo de gyina me gyidi a mewɔ no so na me nso me de gyina mo gyidi a mowɔ no so no.

13 Me nuanom, monkae sɛ bere biara a mɛyɛ m’adwene sɛ merebɛsra mo no, na biribi abɛbɔ mu. Mepɛ sɛ mesakra nnipa adwene wɔ mo mu sɛnea mayɛ wɔ Amanamanmufo mu no. 14 Mo ne obiara, wɔn a wɔn ani atew ne wɔn a wɔn ani ntewee, wɔn a wɔasua ade ne wɔn a wonsuaa ade nyinaa ho asɛm yɛ m’asodi. 15 Ɛno nti, mede m’ahoɔden a mewɔ nyinaa aboa me ho sɛ mɛba mo nkyɛn wɔ Roma abɛka Onyankopɔn Asɛmpa no makyerɛ mo.

16 Ɛyɛ Onyankopɔn tumi sɛ ogye wɔn a wogye no di no nkwa; wɔn a wodi kan no ne Yudafo ɛne Amanamanmufo no nso. 17 Saa Asɛmpa yi kyerɛ yɛn sɛ, Onyankopɔn asiesie yɛn ama ɔsorokɔ. Asiesie yɛn pɛ wɔ Onyankopɔn anim sɛ yɛde yɛn gyidi hyɛ Kristo mu sɛ ɔno ne yɛn nkwagyefo no. Esiane gyidi nti, efi mfitiase kosi awiei no, biribiara awie pɛyɛ. Sɛnea Kyerɛwsɛm no ka no, “Sɛ obi benya nkwa a, na egyina to a ɔde ne ho bɛto Onyankopɔn so” no.

18 Onyankopɔn da n’abufuw adi fi soro de tia nnebɔneyɛfo nyinaa ne nnipa a wɔde nokware no hintaw afoforo no. 19 Onyankopɔn ho nokwasɛm no da adi wɔ wɔn mu; Onyankopɔn de ne ho nimdeɛ ahyɛ wɔn koma mu. 20 Efi bere a Onyankopɔn bɔɔ wiase no, ne tumi a ɛwɔ hɔ daa no ne ne nyamesu no ada adi. Nnipa nam Onyankopɔn abɔde so tumi hu saa nneɛma yi, enti wonni anoyi biara.

21 Wonim Onyankopɔn nanso wɔmfa ne nidi a ɛfata no no mma no na wɔnna no ase nso. Ayɛ saa ma wɔn adwene mu nnɔ na esum aduru mu. 22 Wɔka se wɔyɛ anyansafo nanso wɔyɛ nkwaseafo. 23 Ɛsɛ sɛ wɔsom Onyankopɔn nuonyamfo a ɔte hɔ daa no, wɔfaa nnua ne abo yɛɛ ahoni te sɛ nnomaa, mmoadoma, awɔ ne nnipa som wɔn.

24 Ɛno nti, Onyankopɔn ama wɔn ho kwan sɛ, wɔnyɛ afide a efi wɔn koma mu na afei, wɔne wɔn ho wɔn ho yɛ aniwude nso. 25 Wɔde Onyankopɔn ho nokwasɛm no sesaa atorosɛm na wɔsom abɔde twaa Ɔbɔadeɛ a daa wɔkamfo no no gyawee. Amen.

26 Esiane saa nti, Onyankopɔn ma wɔyɛɛ aniwude ma mpo na mmea fa wɔn yɔnkonom mmea. 27 Saa ara nso na na mmarima ne mmea nna na mmom, bɔne akɔnnɔ hyɛɛ wɔn ma wɔne wɔn ho wɔn ho dae nam so nyaa akatua a ɛsɛ wɔn.

28 Esiane sɛ nnipa poo Onyankopɔn ho nokware no nti, ɔma wɔfaa wɔn adwemmɔne so yɛɛ nneɛma a ɛnsɛ sɛ wɔyɛ. 29 Amumɔyɛ ahorow nyinaa, bɔne, anibere ne nnebɔne hyɛɛ wɔn ma. Nitan, awudi, akasakasa, nsisi ne ɔbra bɔne nso ka ho. Wodii nseku, 30 kaa nsɛm a ɛmfata faa afoforo ho; wokyii Onyankopɔn; wɔyɛɛ atutupɛ, ahantan ne ahomaso. Na daa wodwen sɛ wɔbɛyɛ bɔne. Wɔantie wɔn awofo asɛm. 31 Na wonni suban; na wonni wɔn bɔhyɛ so; na wonni ayamye ne ahummɔbɔ ma afoforo. 32 Na wonim sɛ Onyankopɔn mmara kyerɛ sɛ nnipa a wɔtena ase saa kwan so no sɛ owu. Nanso ɛnyɛ sɛ wɔn ara yɛɛ saa afide no nko, na mmom, wɔpenee afoforo a wɔyɛɛ saa bɔne koro no ara bi no so.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

אגרת פולוס השליח אל-הרומיים 1

1מאת פולוס, עבדו של ישוע המשיח, אשר נקרא להיות שליח והוקדש להפצת בשורת אלוהים. אלוהים הבטיח לנו בשורה זאת לפני זמן רב באמצעות נביאיו בכתבי-הקודש. היא מספרת לנו על אודות בנו, ישוע המשיח אדוננו, אשר בא לעולם בדמות אדם משושלת דוד המלך, ואשר קם מן המתים על ידי רוח הקודש והוכח להיות בן האלוהים. הוא ישוע המשיח האדון. באמצעות המשיח העניק לנו אלוהים, חוטאים שכמונו, את טובו וחסדו, ועתה הוא שולח אותנו לספר לכל האנשים בעולם את המעשים הנפלאים שעשה ה' למענם, כדי שגם הם יאמינו בו ויצייתו לו. ידידים יקרים ברומא, גם אתם נמנים עם אלה שאלוהים אוהב; ישוע המשיח קרא גם לכם להשתייך לאלוהים ולהקדיש לו את חייכם. יברך אתכם האלוהים אבינו וישוע המשיח אדוננו בחסד ובשלום.

ראשית כל ברצוני לומר לכם כי השמועה על אמונתכם הנפלאה באלוהים מתפשטת בכל העולם, ועל-ידי ישוע המשיח אני מודה לאלוהים על כולכם. אלוהים יודע שיומם ולילה אני מתפלל בעדכם ומזכיר אתכם לפני האלוהים, אשר אותו אני עובד בכל כוחי בזמן שאני מבשר את הבשורה על אודות בנו. 10 בתפילותיי אני מתחנן לאלוהים שיאפשר לי לבוא אליכם סוף-סוף, 11 כי אני משתוקק מאוד לראותכם ולהעניק לכם מתנה רוחנית כדי לחזק אתכם. 12 כלומר, אני משתוקק להיות בחברתכם, כדי שאמונתכם תעודד אותי ואמונתי תעודד אתכם.

13 אחים יקרים, דעו לכם כי פעמים רבות תכננתי לבוא אליכם, כדי שגם בקרבכם אוכל לעשות פרי, כשם שעשיתי בקרב עמים אחרים, אולם עד כה תוכנית זאת לא יצאה לפועל. 14 אני חש מעין חובה לבשר את דבר האלוהים לכל העולם – לאנשי תרבות ולחסרי תרבות; למשכילים ולחסרי השכלה – ללא הפליה. 15 משום כך, אנשי רומא, אני רוצה לספר את הבשורה גם לכם.

16 איני מתבייש בבשורת האלוהים! בכוחה להושיע את כל המאמינים בה – קודם כל את היהודי, ואחר כך גם את מי שאינו יהודי. 17 כי הבשורה מגלה כיצד מצדיק אלוהים את בני-האדם: על-ידי אמונה בלבד, כפי שכתוב: "צדיק באמונתו יחיה". כלומר, הצדיק ייוושע ויחיה על-ידי אמונתו באלוהים.

18 מאידך, אלוהים שפך את זעמו וכעסו על כל הרשעים העוצרים ומסתירים את האמת במעשי הרשע שלהם. 19 מדוע שפך עליהם אלוהים את זעמו? מפני שהם יודעים היטב את האמת! אלוהים עצמו גילה להם את כל מה שעליהם לדעת. 20 מבריאת העולם חזו בני-האדם בשמים, בארץ ובכל בריאת ה'; הם ידעו על קיומו ועל גבורתו הנצחית. משום כך, (כשיעמדו לפני אלוהים ביום הדין), לא יוכלו לתרץ את התנהגותם. 21 כי למרות שידעו והכירו את האלוהים, לא כיבדוהו בכבוד המגיע לו, וגם לא הודו לו על כל מה שעשה למענם. לעומת זאת הם העסיקו את מוחם בדברי שטות והבל, עד כי מוחם שקע בבלבול ובטמטום. 22 מאחורי חכמתם המדומה מסתתרת טיפשות! 23 במקום שיכבדו וישרתו את האלוהים החי והקיים, הם עשו לעצמם אלילים מעץ ומאבן, בדמות בני-אדם, עופות, חיות ורמשים.

24 על כן מסר אותם אלוהים למעשי הטומאה שלהם; הוא הניח להם להמשיך במעשי התועבה והזנות ולחלל איש את גוף חברו. 25 בכוונה תחילה הם העדיפו להאמין בשקרים במקום באמת אלוהים; הם התפללו לבריאה, אך לא צייתו לאלוהים המבורך אשר ברא את הכול.

26 משום כך מסר אותם אלוהים לתאוותיהם, עד כי אף נשותיהם סטו מיחסי-מין נורמאליים וקיימו יחסים בלתי-נורמאליים עם בנות מינן. 27 גם הגברים סטו מהיחסים הנורמאליים והטבעיים וקיימו יחסים בלתי טבעיים עם גברים אחרים. כתוצאה מכך הם נענשו בתוך עצמם בעונש המגיע להם.

28 כאשר לא מצאו לנכון להכיר באלוהים, הוא הניח להם להשתעבד לכל מעשי התועבה שהעלו בדעתם. 29 חייהם מלאו בכל מיני מעשי זנות, רשע, בצע, שנאה, קנאה, רצח, מריבה, מרמה ומרירות. הם נהיו רכלנים 30 ומלשינים, שונאי אלוהים, חוצפנים וגאוותנים, יוזמי רשע ומורדים בהוריהם. 31 הם מתנהגים בטיפשות, בחוסר אמונה, ברשעות ובאכזריות, ומלאי שנאה וטינה.

32 הרשעים האלה ידעו היטב כי אלוהים יעניש עונש מוות את כל הנוהגים כך, אולם לא זו בלבד שלא היטיבו את דרכם, הם גם מעודדים את כל מי שעושה כמוהם!