Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Mateo 15

Mana alli yuyaicunami juchayujta ruran

1Chai q'uipami, Jerusalenmanta shamushca fariseocunapish, Mandashcata yachachijcunapish huaquincuna Jesusta cashna tapurcacuna:

–¿Ima nishpataj Cambaj yachacujcunaca mana maquitaraj maillashpa micuncuna? Chashna rurashpaca, ñaupa yayacuna yachachishcatamari p'aquincuna– nircacunami.

Shina nijpica, Jesusca paicunatapish cashnami tapurca:

–¿Ima nishpataj cancunapish ñaupa yayacuna yachachishcallata catishpa, Taita Dios mandashcataca mana caźunguichij? Taita Diosca: “Cambaj yaya mamata c'uyangui. Yaya mamata p'iñashpa millaita rimajtaca, mana llaquishpami huañuchina” nishcami. Chashna nicujpipish, cancunaca cashnami yachachicunguichij: “Yaya cashpa, mama cashpa imata mañajpica, canta ayudanapaj charicushcataca, ñamari Taita Diosman cuna tucurcani. Canmanca, ña imata mana cui tucunichu” nichijlla. Chashna nishpaca “Yaya mamamanca imata mana cushpa saquirinallami” ninguichijmi. Chashna nishpami yayacuna yachachishcallata catishpa, Taita Dios mandashcataca saquinguichij. ¡Mishqui shimi, jayaj shungu runacuna! Dios ima nishcata huillaj Isaiasca, allimari cancunataca cashna nishca:

“Cai runacunaca, shimillahuanmi ñucataca adoraj tucuncuna.
    Ashtahuanpish shungupica, shujtajtami yuyacun.
Yangallami ñucata yuyarij tucuncuna.
    Yachachishpapish runacuna yachachishcallatami ñucamanta yachachij shina yachachincuna” nishcami– nircami.

10 Chashna nishpa Jesusca, chai tucui gentecunata cayashpa cashnami nirca:

–Alli uyashpa yuyaita japichij. 11 Imapish shimita yaicujca, pita mana juchayujta ruranchu. Ashtahuanpish shimimanta llujshij mana alli shimicunami mapayachin– nircami.

12 Chashna nishca q'uipa yachacujcuna paipajman c'uchuyashpaca:

–Can rimashcata uyashpa fariseocuna p'iñarijtaca, ¿ricurcanguichu?– nishpa tapurcacuna.

13 Shina nijpimi, Jesusca cashna nirca:

–Jahua pacha ñuca Yaya mana tarpushca yurataca, ima yura cajpipish sapimanta llujshichishca cangami. 14 Chai runacunataca saquichijlla. Paicunaca, ñahui mana ricujcunallataj, shujtaj mana ricujcunata pushajcunami. Ñahui mana ricuj runa, caishuj mana ricujta pushacushpaca, ishquindijtajmi jutcupi urmanga– nircami.

15 Shina nijpi Pedroca:

–¿Imata yuyachisha nishpataj chashna ch'imbapurangui? Yachachihuaiari– nirca.

16 Chashna nijpi, Jesusca cashnami nirca:

–¿Cancunapish manarajchu caitaca yuyaita japinguichij? 17 Illu tucui imapish shimita yaicushpa huijsaman rijca, mapa tucushpa llujshinllami. 18 Ashtahuanpish ima rimashcapish shimiman llujshijca, shungumantami shamun. Chai mana alli shimicunami mapayachin. 19 Huañuchina, huainayana, pushanacushpalla causana, shuhuana, llullana, c'amina, cai tucui millai yuyaicunaca shungumantami llujshin. 20 Tucui cai yuyaicunami, pitapish juchayujta ruran. Maquita mana maillashpa micujllapica, mana mapayachinchu– nircami.

Canaán llajta huarmimi Jesusta crishca

21 Jesús chai llajtamanta llujshishpaca, Tiro shuti Sidón shuti llajtacunamanmi rirca. 22 Chaiman chayajpica, Canaán llajtamanta shuj huarmimi, callpashpa tupanaman llujshishpa, cashna nirca:

–Davidpaj Churi, Apu, ñucata llaquihuaiari. Ñuca ushushitami, supai japishpa achcata llaquichicun– nishpa caparirca.

23 Chashna caparijpipish, Jesusca imata mana nircachu. Chaimantami, Paipaj yachacujcuna c'uchuyashpaca, cashna nircacuna:

–Riqui, chai huarmica ñucanchijtamari caparishpa catimucun. Imallatapish nishpa cachapaiari– nircacuna.

24 Shina nijpimi Jesusca:

–Chingarishca ovejacuna shina causacuj Israelcunapajllamanmi, Diosca cachahuarca– nircami.

25 Chashna nicujpipish chai huarmica, Jesuspaj ñaupajman c'uchuyashpa, pambacama cumurishpami:

–Apu, ñucata ayudahuaiari– nirca.

26 Shina nijpi, Jesusca:

–Huahuacunapaj micunata quichushpa, allquitucunaman shitanaca mana allichu– nircami.

27 Ashtahuanpish chai huarmica:

–Ari, Apu, amocuna micucushpa, meźamanta urmachishcataca allquitucunatajmari micun– nircami.

28 Shina nijpimi, Jesusca cashna nirca:

–Huarmi, canca shunguhuantajmi crishcangui. Can munashcaca pajtachuntaj– nircami.

Jesús chashna nijpica, chai huarmipaj ushushica ñapish alliyashcallami carca.

Chuscu huarangamanmi carashca

29 Jesús chaimanta llujshishpaca, Galilea cucha patamanmi rirca. Chaimantaca shuj urcuman huichiyashpami, chaipi tiyarirca. 30 Jesús chaipi tiyacujpica, achcacuna shamushpami suchucunatapish, ñahui mana ricujcunatapish, mana rimajcunatapish, chulla chaquiyujlla, chulla maquiyujllacunatapish, shujtaj ima ungüihuan cajcunatapish achcacunata apamushpa, Paipaj ñaupajpi churarcacuna. Jesusca, chai tucui ungushcacunatami alliyachirca. 31 Chashna, mana rimajcunapish rimajpi, chulla chaquiyujlla, chulla maquiyujllacunapish alliyajpi, suchucunapish purijpi, ñahui mana ricujcunapish ricujpica, tucui gentecuna achcata cushicushpami, israelcunapaj Diosta sumajyachircacuna.

32 Jesusca, paipaj yachacujcunata cayashpaca, cashnami nirca:

–Cai tucui gentecunaca ñamari quimsa punllata ñucahuan caipi tiyancuna. Ima micunatapish mana charincunachu, llaquinayanmari. Chashna mana micushcata huasiman cachajpica, yaricaihuan ñahui amsayashpa ñanpi urmangallatajmari– nircami.

33 Jesús chashna nijpimi, yachacujcunaca cashna nircacuna:

–Pi mana causan, cai shitashca pambapica, ¿maipitaj cai tucuicunapaj micunata japishunri?– nircacunami.

34 Shina nijpi, Jesusca:

–¿Mashna tandacunatataj charinguichij?– nircami.

Shina nijpimi, yachacujcunaca:

–Canchis tandata, asha chalhuitacunallatami charinchij– nircacunami.

35 Chashna nijpica, Jesusca tucuicunatami pambapi tiyachirca.

36 Chai huashaca chai canchis tandatapish, chalhuacunatapish japishpami, Diosta mañashpa pagui nirca. Chai q'uipami chaupishpa chaupishpa, paipaj yachacujcunaman curca. Paicunami, chai tucui gentecunaman cararcacuna. 37 Tucuicunami mana nijta micurcacuna. Puchushcataca, yachacujcunaca canchis canasta jundatami tandarcacuna. 38 Chai micujcunaca huarmicunata, huambracunata mana yupashcami, c'aricunalla chuscu huaranga carca. 39 Carashca q'uipami, Jesusca tucui chaipi cajcunataca ‘Cayacamachij’ nishpa cacharca. Chai q'uipaca barcopi yaicushpa, Magdala shuti llajtamanmi rirca.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 15

1יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע.

"מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?" דרשו לדעת. "מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?"

השיב להם ישוע: "ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים? למשל, כתוב בתורה[a]: 'כבד את אביך ואת אמך... ומקלל אביו ואמו מות יומת!' אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן 'לעבודת האלוהים' את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של ה', כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על-ידי בני-אדם. צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו צדק כשאמר עליכם[b]:

'ניגש העם הזה בפיו,

ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני;

ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה.'"

10 ישוע קרא לעם ואמר: "הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם: 11 מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה- זה מטמא את האדם!"

12 תלמידיו באו אליו ואמרו: "בדבריך אלה העלבת את הפרושים!"

13 ישוע השיב להם: "כל צמח שלא נשתל על-ידי אבי – ייעקר. 14 התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי-דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך הבור!"

15 שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה.

16 "האם אינך מבין?" שאל אותו ישוע. 17 "האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה? 18 אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן. 19 כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות. 20 דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם."

21 ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון.

22 אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה: "אדוני, בן-דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף." 23 אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה: "אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה."

24 "נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד", אמר ישוע לאישה. 25 אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה: "אדוני, עזור לי!"

26 "אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים," ענה לה ישוע.

27 "נכון, אדוני," השיבה האישה, "אבל לכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל השולחן."

28 "אישה," אמר לה ישוע, "יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך." באותו רגע בתה נרפאה.

29 ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם. 30 ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי-מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם. 31 כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל.

32 לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר: "אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך."

33 "מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?" שאלו התלמידים.

34 "כמה ככרות לחם נותרו לכם?" שאל אותם ישוע. "שבע," ענו, "וכמה דגים קטנים."

35 ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ, 36 לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים. לא זו בלבד שכולם אכלו לשובע (כ-4000 איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים!

39 לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל.

Notas al pie

  1. הבשורה על-פי מתי 15:4 שמות כ 12, כא 17
  2. הבשורה על-פי מתי 15:7 ישעיהו כט 13