Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Mateo 15:1-39

Mana alli yuyaicunami juchayujta ruran

(Mar 7:1-23)

1Chai qʼuipami, Jerusalenmanta shamushca fariseocunapish, Mandashcata yachachijcunapish huaquincuna Jesusta cashna tapurcacuna:

2—¿Ima nishpataj Cambaj yachacujcunaca mana maquitaraj maillashpa micuncuna? Chashna rurashpaca, ñaupa yayacuna yachachishcatamari pʼaquincuna— nircacunami.

3Shina nijpica, Jesusca paicunatapish cashnami tapurca:

—¿Ima nishpataj cancunapish ñaupa yayacuna yachachishcallata catishpa, Taita Dios mandashcataca mana caźunguichij? 4Taita Diosca: “Cambaj yaya mamata cʼuyangui. Yaya mamata pʼiñashpa millaita rimajtaca, mana llaquishpami huañuchina” nishcami. 5Chashna nicujpipish, cancunaca cashnami yachachicunguichij: “Yaya cashpa, mama cashpa imata mañajpica, canta ayudanapaj charicushcataca, ñamari Taita Diosman cuna tucurcani. Canmanca, ña imata mana cui tucunichu” nichijlla. 6Chashna nishpaca “Yaya mamamanca imata mana cushpa saquirinallami” ninguichijmi. Chashna nishpami yayacuna yachachishcallata catishpa, Taita Dios mandashcataca saquinguichij. 7¡Mishqui shimi, jayaj shungu runacuna! Dios ima nishcata huillaj Isaiasca, allimari cancunataca cashna nishca:

8“Cai runacunaca, shimillahuanmi ñucataca adoraj tucuncuna.

Ashtahuanpish shungupica, shujtajtami yuyacun.

9Yangallami ñucata yuyarij tucuncuna.

Yachachishpapish runacuna yachachishcallatami ñucamanta yachachij shina yachachincuna” nishcami— nircami.

10Chashna nishpa Jesusca, chai tucui gentecunata cayashpa cashnami nirca:

—Alli uyashpa yuyaita japichij. 11Imapish shimita yaicujca, pita mana juchayujta ruranchu. Ashtahuanpish shimimanta llujshij mana alli shimicunami mapayachin— nircami.

12Chashna nishca qʼuipa yachacujcuna paipajman cʼuchuyashpaca:

—Can rimashcata uyashpa fariseocuna pʼiñarijtaca, ¿ricurcanguichu?— nishpa tapurcacuna.

13Shina nijpimi, Jesusca cashna nirca:

—Jahua pacha ñuca Yaya mana tarpushca yurataca, ima yura cajpipish sapimanta llujshichishca cangami. 14Chai runacunataca saquichijlla. Paicunaca, ñahui mana ricujcunallataj, shujtaj mana ricujcunata pushajcunami. Ñahui mana ricuj runa, caishuj mana ricujta pushacushpaca, ishquindijtajmi jutcupi urmanga— nircami.

15Shina nijpi Pedroca:

—¿Imata yuyachisha nishpataj chashna chʼimbapurangui? Yachachihuaiari— nirca.

16Chashna nijpi, Jesusca cashnami nirca:

—¿Cancunapish manarajchu caitaca yuyaita japinguichij? 17Illu tucui imapish shimita yaicushpa huijsaman rijca, mapa tucushpa llujshinllami. 18Ashtahuanpish ima rimashcapish shimiman llujshijca, shungumantami shamun. Chai mana alli shimicunami mapayachin. 19Huañuchina, huainayana, pushanacushpalla causana, shuhuana, llullana, cʼamina, cai tucui millai yuyaicunaca shungumantami llujshin. 20Tucui cai yuyaicunami, pitapish juchayujta ruran. Maquita mana maillashpa micujllapica, mana mapayachinchu— nircami.

Canaán llajta huarmimi Jesusta crishca

(Mar 7:24-30)

21Jesús chai llajtamanta llujshishpaca, Tiro shuti Sidón shuti llajtacunamanmi rirca. 22Chaiman chayajpica, Canaán llajtamanta shuj huarmimi, callpashpa tupanaman llujshishpa, cashna nirca:

—Davidpaj Churi, Apu, ñucata llaquihuaiari. Ñuca ushushitami, supai japishpa achcata llaquichicun— nishpa caparirca.

23Chashna caparijpipish, Jesusca imata mana nircachu. Chaimantami, Paipaj yachacujcuna cʼuchuyashpaca, cashna nircacuna:

—Riqui, chai huarmica ñucanchijtamari caparishpa catimucun. Imallatapish nishpa cachapaiari— nircacuna.

24Shina nijpimi Jesusca:

—Chingarishca ovejacuna shina causacuj Israelcunapajllamanmi, Diosca cachahuarca— nircami.

25Chashna nicujpipish chai huarmica, Jesuspaj ñaupajman cʼuchuyashpa, pambacama cumurishpami:

—Apu, ñucata ayudahuaiari— nirca.

26Shina nijpi, Jesusca:

—Huahuacunapaj micunata quichushpa, allquitucunaman shitanaca mana allichu— nircami.

27Ashtahuanpish chai huarmica:

—Ari, Apu, amocuna micucushpa, meźamanta urmachishcataca allquitucunatajmari micun— nircami.

28Shina nijpimi, Jesusca cashna nirca:

—Huarmi, canca shunguhuantajmi crishcangui. Can munashcaca pajtachuntaj— nircami.

Jesús chashna nijpica, chai huarmipaj ushushica ñapish alliyashcallami carca.

Chuscu huarangamanmi carashca

(Mar 8:1-10)

29Jesús chaimanta llujshishpaca, Galilea cucha patamanmi rirca. Chaimantaca shuj urcuman huichiyashpami, chaipi tiyarirca. 30Jesús chaipi tiyacujpica, achcacuna shamushpami suchucunatapish, ñahui mana ricujcunatapish, mana rimajcunatapish, chulla chaquiyujlla, chulla maquiyujllacunatapish, shujtaj ima ungüihuan cajcunatapish achcacunata apamushpa, Paipaj ñaupajpi churarcacuna. Jesusca, chai tucui ungushcacunatami alliyachirca. 31Chashna, mana rimajcunapish rimajpi, chulla chaquiyujlla, chulla maquiyujllacunapish alliyajpi, suchucunapish purijpi, ñahui mana ricujcunapish ricujpica, tucui gentecuna achcata cushicushpami, israelcunapaj Diosta sumajyachircacuna.

32Jesusca, paipaj yachacujcunata cayashpaca, cashnami nirca:

—Cai tucui gentecunaca ñamari quimsa punllata ñucahuan caipi tiyancuna. Ima micunatapish mana charincunachu, llaquinayanmari. Chashna mana micushcata huasiman cachajpica, yaricaihuan ñahui amsayashpa ñanpi urmangallatajmari— nircami.

33Jesús chashna nijpimi, yachacujcunaca cashna nircacuna:

—Pi mana causan, cai shitashca pambapica, ¿maipitaj cai tucuicunapaj micunata japishunri?— nircacunami.

34Shina nijpi, Jesusca:

—¿Mashna tandacunatataj charinguichij?— nircami.

Shina nijpimi, yachacujcunaca:

—Canchis tandata, asha chalhuitacunallatami charinchij— nircacunami.

35Chashna nijpica, Jesusca tucuicunatami pambapi tiyachirca.

36Chai huashaca chai canchis tandatapish, chalhuacunatapish japishpami, Diosta mañashpa pagui nirca. Chai qʼuipami chaupishpa chaupishpa, paipaj yachacujcunaman curca. Paicunami, chai tucui gentecunaman cararcacuna. 37Tucuicunami mana nijta micurcacuna. Puchushcataca, yachacujcunaca canchis canasta jundatami tandarcacuna. 38Chai micujcunaca huarmicunata, huambracunata mana yupashcami, cʼaricunalla chuscu huaranga carca. 39Carashca qʼuipami, Jesusca tucui chaipi cajcunataca ‘Cayacamachij’ nishpa cacharca. Chai qʼuipaca barcopi yaicushpa, Magdala shuti llajtamanmi rirca.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 15:1-39

1יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע.

2”מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?“ דרשו לדעת. ”מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?“

3השיב להם ישוע: ”ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים? 4למשל, כתוב בתורה:15‏.4 טו 4 שמות כ 12, כא 17 ’כבד את אביך ואת אמך… ומקלל אביו ואמו מות יומת!‘ 5‏-6אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן ’לעבודת האלוהים‘ את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של ה׳, כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על־ידי בני־אדם. 7צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:15‏.7 טו 7 ישעיהו כט 13

8’ניגש העם הזה בפיו,

ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני;

9ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. “

10ישוע אסף סביבו את הקהל ואמר: ”הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם: 11מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה – זה מטמא את האדם!“

12תלמידיו באו אליו ואמרו: ”בדבריך אלה העלבת את הפרושים!“

13ישוע השיב להם: ”כל צמח שלא נשתל על־ידי אבי – ייעקר. 14התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי־דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך בור!“

15שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה.

16”האם אינך מבין?“ שאל אותו ישוע. 17”האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה? 18אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן. 19כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות. 20דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם.“

21ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון.

22אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה: ”אדוני, בן־דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף.“ 23אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה: ”אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה.“

24”נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד“, אמר ישוע לאישה. 25אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה: ”אדוני, עזור לי!“

26”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים“, ענה לה ישוע.

27”נכון, אדוני,“ השיבה האישה, ”אבל גם לגורי הכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל שולחן אדוניהם.“

28”אישה,“ אמר לה ישוע, ”יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך.“ באותו רגע בתה נרפאה.

29ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם. 30ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי־מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם. 31כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל.

32לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר: ”אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך.“

33”מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?“ שאלו התלמידים.

34”כמה ככרות לחם יש לכם?“ שאל אותם ישוע. ”שבע,“ ענו, ”וכמה דגים קטנים.“

35ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ, 36לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים. 37‏-38לא זו בלבד שכולם אכלו לשובע (כארבעת־אלפים איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים!

39לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל.