Betesdapimi mana cuyuri tucuj runata alliyachishca
1Chai qʼuipami Jesusca Jerusalenpi, judiocunapaj fiesta tiyajpi chaiman rirca. 2Jerusalenpica, ovejacunata yaicuchina pungu cʼuchupimi, yacu tandarishca tiyan. Chai yacuca, hebreo rimaipica, Betesda shutimi. Chai yacu tandarishca muyundijpica, pichca corredorcunami tiyan. 3Chai corredorcunapica, ñahui mana ricujcuna, cojocuna, mana cuyuri tucujcunapish, shujtaj achca ungushcacunapishmi yacu cuyurijta shuyacurcacuna. 4Shuj angelmi yacuta cuyuchinaman huaquin huaquinllapi uriyamuj carca. Cucha yacu cuyurijpi, maijanpish punta huashicujllami, ima ungüimantapish alliyajlla carca. 5Quimsa chunga pusaj huatacunata ungushca shuj runapishmi chaipi carca. 6Pai chashna ungushca siricujta ricushpa, ña achca huatacunata chaipi shitashca cashcata yachashpami Jesusca:
—¿Alliyasha ninguichu?— nirca.
7Shina nijpi ungushca runaca:
—Apu, yacu cuyurijpi ñucata huashicuchijca, pi manamari tiyanchu. Ñuca cuyuringacamaca, shujtajrajmari mishan— nircami.
8Chashna nijpi Jesusca:
—Jatari, canta huandunata aparishpa rilla— nircami.
9Chashna nijpica, chai runaca ña alliyarcallami. Ña alliyashcahuanmi, paita huanduna caspicunata aparishpa llujshi callarirca. Chai punllaca, sabadomi carca. 10Chaimantami, judiocunaca alliyaj runataca:
—Sabadomari, manamari canta huandunata aparina punllachu— nircacuna.
11Shina nijpi chai runaca:
—Ñucata alliyachijmari: “Canta huandunata aparishpa rilla” nirca— nishpami huillarca.
12Chashna nijpi:
—“Canta huandunata aparishpa rilla” nijca, ¿pitagari?— nishpami tapurcacuna.
13Shina tapujpi ricuchisha nishpapish, chai alliyaj runaca, paita alliyachij runa chaimanta ña llujshishcamanta, pi cashcata mana yacharcachu.
14Chai qʼuipami Jesusca, Diospaj huasipi tupashpaca cashna nirca:
—Riqui, cunanca ñamari alli cangui. Cutinca ama juchallinguichu, ñataj ñaupatapish yalli tucunguiman— nirca.
15Chai runaca Jesús paita alliyachishcata yachashpami, judiocunaman huillagrirca.
Diospaj Churillamantami causaita chari tucunchij
16Sabadopi alliyachishcamantami judiocunaca, Jesusta pʼiñashpa, ima shinapish huañuchishun yuyarcacuna. 17Chaita yachashpami, Jesusca:
—Ñuca Yayaca, cunancama trabajacunrajmi. Chaimantami ñucapish trabajacuni— nircami.
18Judiocunaca, Jesustaca huañuchishuntaj nicurcacunami. Sabadopi imatapish rurashca jahua, Taita Diosta, ‘Ñuca quiquin Yayamari’ nishpa, Paipish Dios tucushcamantami, ashtahuantajca huañuchinatataj yuyarcacuna.
19Jesusca paicunataca, cashnapishmi nirca:
—Churica quiquin yuyaillamantaca, imata mana rurai tucunchu. Yaya imallata ruracujta ricushpamari, Pai shinallataj ruran. Chaica chashnatajmi. 20Yayaca Churita cʼuyashpami, Pai tucui imalla ruracushcataca Churiman ricuchin. Cunan rurashcatapish yallita ricuchingami. Chaita ricushpaca, cancunaca jatunta mancharinguichijmi. 21Ima shinami Yayaca huañushcacunaman causaita cushpa causachin, chashnallatajmi Churipish cusha nishcacunallaman causaita cun. 22Ashtahuancarin, Yayaca, pitapish mana ima shina cashcata ricuchingachu. Ashtahuanpish chai ruranataca, Churimanmi curca. 23Yayata alli nij shinallataj, tucuicuna Paipaj Churitapish alli nichunmi chaitaca Paiman curca. Churita mana alli nijca, Paita cachaj Yayatapish mana alli ninchu.
24Pipish ñuca huillashcata uyashpa, ñucata cachaj Yayata crijca, huiñai causaita charinmi. Jatun llaquimanca mana ringachu, ashtahuanpish huañuimanta causaiman chʼimbashcami. Chaica chashnatajmi. 25Diospaj Churi cajpi ñuca rimashcata huañushcacuna uyana punlla chayamucunmi, chaica cunanllatajmi. Ñuca rimashcata uyajcunaca causangami, ñuca nishcaca chashnatajmari. 26Yayaca Paillapitajmi causaita charin. Chaimantami Churimanpish Paillapitaj causaita charichun cushca. 27Runa Aichayuj Ñucamanca Paipaj Churi cajpimi, Yayaca gentecuna ima shina cashcata ricuchinatapish Ñucaman curca.
28Ñuca cashna nishcamanta ama mancharichijchu. Tucui pambashcacuna ñuca rimashcata uyana punlla chayamungami. 29Chai punllaca allita rurajcunaca, huiñaita causangapajmi, causarishpa jataringacuna. Ashtahuanpish mana allillapi catijcunaca, jatun llaquiman ringapajmi causarishpa jataringacuna. 30Ñuca quiquin yuyaillamantaca, imata mana nishachu. Ashtahuanpish Ñuca Yayata tapushpa, Paita uyashpami pita imata nina cajpipish nisha. Ñuca munaitaca mana rurasha ninichu, Ñucata cachaj Yaya munashcatami rurasha nini.
Cristomantaca Yaya Diospish, Diospaj Espiritupishmi huillacun
31Ñucallataj Ñuca quiquinmanta huillajpica, huillashcaca yangallami canman. 32Shujtajmi Ñucamantaca huillacun. Paipish Ñucamantaca, cashcatataj huillacushcata yachanimi.
33Juanta tapuchun cancuna cachajpica, paica cashcatatajmi ñucamanta huillarca. 34Runacuna ñucamanta huillashca canman, mana nicunichu. Ashtahuanpish cancuna crishpa quishpirichunllami, pai huillashcataca yuyachini. 35Juanca nina sindi achijyachij shinami huillarca. Pai huillashca lámpara shina achijyachijpimi, cancunaca ashacama cushicurcanguichij.
36Ñucaca, Ñuca Yaya imallata rurachun cachashcatami rurashpa ricuchini. Chai rurashcacunaca, Juan huillashcatapish yallimari, Ñucataca Ñuca Yaya cachashca cashcata ricuchicun. 37Ñucata cachaj Yayaca, mana Pai quiquin cancunapaj ñahuipi ricurishpapish, mana Paitaj uyarishpapish Ñucamanta huillarcami. Ashtahuanpish cancunamari manataj uyashcanguichij. 38Ñucata Pai cachashcata mana crisha nishpami, cancunapaj shungupica, Paipaj Shimicunata mana huaquichinguichij. 39Cancunaca, ‘Dios Quillcachishcacunata yachashpami, huiñai causaita charishun’ yuyashpami, callarishpa yachanguichij. Chai Quillcacunaca, Ñucamantatajmari huillacun. 40Chashna cajpipish causaita charingapajca, manamari Ñucapajman shamushun ninguichijchu.
41Cancuna alli nishca canallataca mana munanichu. 42Cancunataca rijsinimari, Taita Diostaca mana cʼuyanguichijchu. 43Ñucaca, Ñuca Yaya cachajpimari shamurcani. Shina cajpipish cancunaca, manamari chasquinguichijchu. Shujtaj paipaj quiquin shutillapitaj shamujpitajcarinpish, paitaca chasquinguichijllami. 44Ñucata crijpi Shujlla Taita Dios alli nichunca, manamari mashcanguichijchu. Cancunapurallataj caishuj chaishuj alli nishca canallata mashcacushpaca, ¿ima shinataj Ñucataca cringuichijpish?
45Yayapaj ñaupajpi cancunata Ñuca juchachina cashcataca, ama yuyaichijchu. Cancuna shunguta churashca Moisesllatajmi cancunataca juchachicun. 46Ñucallamantataj Moisés quillcashcatamari mana cringuichij. Paita crishpaca, Ñucatapish cringuichijmanmi. 47Pai quillcashcata mana crishpaca, ¿ima shinataj Ñuca shimicunatapish cringuichigari?— nircami.
1כעבור זמן מה חזר ישוע לירושלים לרגל אחד החגים. 2ליד שער הצאן בירושלים הייתה ברכה שנקראת בעברית5.2 ה 2 בארץ ישראל בתקופה הזו היהודים דיברו בעברית ובארמית. כאשר מופיע תעתיק ביוונית המקורית בברית החדשה, מלבד מקרים בודדים (התגלות ט 11, טז 16), הציטוט מובא בארמית ולא בעברית (גם כאשר כתוב שזה עברית). עובדה זו מומחשת במעשי השליחים א 19: ”הדבר הזה נודע לכל יושבי ירושלים ולפיכך נקרא אותו שדה בלשונם ’חקל דמא‘, שפירושו שדה הדם“. ”בית־חסדא“, וסביבה חמישה רציפים. 3על רציפים אלה שכבו חולים רבים, עיוורים, פיסחים, משותקים וכדומה (כשהם מחכים שהמים יסערו, 4כי מדי פעם ירד מלאך ה׳ אל הברכה והסעיר את המים, והחולה הראשון שנכנס אל המים לאחר מכן נרפא). 5בין החולים הרבים היה אדם שסבל ממחלתו במשך שלושים ושמונה שנים. 6ישוע הביט באיש ומיד ידע את משך מחלתו. ”אתה רוצה להירפא?“ שאל ישוע.
7”איני יכול!“ השיב האיש בייאוש. ”אין מי שיעזור לי להיכנס למים בעת הסערה, ובזמן שאני מנסה להיכנס לברכה בכוחות עצמי, מישהו זריז ממני מקדים אותי ונכנס למים לפני.“
8”קום, קפל את האלונקה שלך והתהלך!“ פקד ישוע. 9האיש נרפא מיד, עמד על רגליו, קיפל את האלונקה והלך לדרכו. מאחר שהמעשה התרחש בשבת, 10לא מצא הדבר חן בעיני היהודים.5.10 ה 10 בברית החדשה כאשר משתמשים במונח ”היהודים“, לעתים הכוונה לכלל העם היהודי או לתושבי ירושלים והאזור, הרשויות היהודיות בירושלים, או למתנגדיו של ישוע. כאן, כמו ברוב המקרים בספר זה, הכוונה לרשויות של היהודים בירושלים. ”אסור לך לשאת את האלונקה, כי שבת היום!“ קראו לעבר הנרפא.
11”האיש שריפא אותי פקד עלי לקפל את האלונקה וללכת“, ענה האיש.
12”מיהו האיש הזה?“ שאלו.
13אך הנרפא לא יכול היה להשיב להם, כי הוא בעצמו לא ידע מי הוא כי בינתיים נעלם ישוע בקהל הרב שהיה במקום.
14מאוחר יותר פגש ישוע את הנרפא בבית־המקדש ואמר לו: ”עתה, לאחר שהבראת, אל תמשיך לחטוא, פן יבוא עליך משהו יותר רע.“ 15האיש הלך מהר וסיפר ליהודים כי ישוע הוא זה שריפא אותו. 16ואז החלו מנהיגי היהודים לרדוף את ישוע, מפני שחילל את השבת. 17אבל ישוע אמר להם: ”אבי לא הפסיק לעבוד עד עתה, ואני נוהג כמוהו!“
18דבריו עוררו עוד יותר את חמת מנהיגי היהודים, והם רצו להרגו לא רק על שום שחילל את השבת, אלא גם על שקרא לאלוהים ”אביו“, ובכך השווה את עצמו לאלוהים.
19”הבן אינו יכול לעשות דבר בעצמו,“ אמר ישוע, ”הוא עושה רק מה שראה את אביו עושה, ובאותה דרך. 20כי האב אוהב את בנו ומלמד אותו את כל מעשיו, ואפילו מלמדו לעשות מעשים גדולים יותר מריפוי האיש הזה. אתם יודעים מדוע? כדי שתתפלאו ותשתוממו! 21הבן אף יקים מהמתים את מי שירצה, ממש כפי שעושה האב. 22האב לא ישפוט איש – הוא נתן לבנו את סמכות המשפט, כדי שכולם יכבדו את הבן כפי שהם מכבדים את האב. 23מי שאינו מכבד את הבן אינו מכבד גם את האב אשר שלח אותו.
24”אני מבטיח לכם שכל השומע את דברי ומאמין באלוהים אשר שלח אותי, יחיה חיי נצח ולא יישפט על חטאיו לעולם, משום שהוא כבר עבר מהמוות לחיים. 25אני מבטיח לכם, יגיע הזמן, ולמעשה הוא כבר הגיע, שהמתים ישמעו את קולו של בן־האלוהים – וכל השומעים יחיו. 26כשם שלאב עצמו יש כוח המעניק חיים, כך גם לבן יש אותו כוח, שהוא מתנת האב. 27כבן־האדם יש לו זכות וסמכות לשפוט את חטאיהם של כל בני־האדם. 28אל תתפלאו על כך, כי יבוא הזמן שכל המתים ישמעו בקבריהם את קולו של בן האלוהים, 29והם יקומו מקבריהם – עושי הטוב לחיי נצח, ועושי הרע למשפט.
30”איני שופט איש לפני התייעצות עם אבי; אני שופט רק לפי מה שהוא אומר לי. משפטי ישר וצודק, כי איני מבקש את טובת עצמי, אלא את רצון אבי שבשמים אשר שלחני.
31”אם אני מעיד על עצמי, תאמרו שעדותי אינה מהימנה. 32אולם מישהו אחר מעיד עלי – יוחנן המטביל, ואני יודע שאפשר לסמוך על דבריו. 33אתם שלחתם את אנשיכם אל יוחנן כדי להקשיב לדבריו, ויוחנן אמר את האמת. 34אל תחשבו שאני זקוק לעדות בני־אדם; אני מספר לכם כל זאת רק כדי שתאמינו ותיוושעו.
35”יוחנן הפיץ אור כנר דולק כדי להאיר לכם את הדרך, ולזמן קצר אף שמחתם להתענג על האור הזה. 36ברם יש לי עדות גדולה יותר מעדותו של יוחנן: המעשים שאני עושה. אלוהים אבי הטיל עלי לעשות את המעשים האלה, והם מוכיחים שהוא שלח אותי. 37האב עצמו מעיד עלי, למרות שמעולם לא שמעתם את קולו, ואת מראהו לא ראיתם. 38אולם דברו אינו שוכן בכם כלל, כי אתם מסרבים להאמין שאני שליחו.
39”אתם דורשים בכתובים מתוך תקווה למצוא בהם חיי נצח, אך הכתובים מצביעים עלי! 40למרות זאת אינכם רוצים לבוא אלי כדי שאעניק לכם חיי נצח.
41”איני לוקח כבוד ושבחים מבני־אדם ואיני דואג לדעתכם עלי, 42אבל אני רוצה לומר לכם שאינכם אוהבים את אלוהים. 43אני באתי בשם אבי ולא קיבלתם אותי; אך אם יבוא מישהו אחר בשם עצמו, כן תקבלו אותו. 44אין פלא שאינכם מאמינים, שכן אתם מבקשים כבוד איש מרעהו, וכלל אינכם דואגים לכבוד שחולק אלוהים.
45”אל תחשבו שאטען עליכם לפני אבי. משה רבנו – שבו אתם מאמינים – הוא הטוען עליכם! 46אילו האמנתם למשה הייתם מאמינים גם לי, שהרי הוא כתב עלי. 47ואם אינכם מאמינים למה שכתב משה, איני מתפלא שאינכם מאמינים לדברי.“
