Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Hechos 16

Pablohuan Silashuanca Timoteopishmi huillashpa purishca

1Chai q'uipami, Pabloca Silasdij, Derbeman rirca. Chai huashaca, Listramanmi rircacuna. Chaipimi Timoteo shuti crijhuan tuparca. Paipaj mamaca, judiocunapura alli crij huarmimi carca. Yayaca griegomi carca. Listrapi, Iconiopi, causaj crijcunapish Timoteotaca alli cashcata rijsishpami, alli nijcuna carca. Chaimantami Pabloca, Timoteota pushana tucurca. Timoteopaj yayataca, tucui chaipi causaj judiocunami, griego cashcata rijsircacuna. Chaimantami Pabloca, Timoteopaj aicha punta carata p'itichishpa pusharca. Rijsij judiocuna ama p'iñarichunmi chashna rurarca. Chashnami, maillapi tandanacushca crijcuna causan pueblocunaman chayagrircacuna. Paicunamanmi huillagrichun mingashcacunahuan, cunaj yuyajcunahuan Jerusalenpi shujlla yuyai tucushpa cachashca quillcata, chaita caźushpa causachun curcacuna. Chaicunata yachachijpimi crij tandanacushcacunaca, ashtahuan sinchi crijcuna tucurca. Punllantami ashtahuan crijcunapish mirarircacuna.

Pablotaca Macedoniapi huillachunmi cachashca

Jucha illaj Espiritullatajmi, Asia llajtapica ama huillachun nirca. Chaimantami Pabloca Silasdij Frigiapi, Galaciapica mana huillashpa rircallacuna. Misia llajtaman chayacushpaca, Bitinia pueblomanmi yaicunata yuyarcacuna. Apunchij Jesuspaj Espiritullatajmi, chaiman yaicunatapish jarcarca. Chaimantami Misia llajtata rishpa, Troasman chayarcacuna. Chaipi poźacui tutami Pabloca: “Caiman shamushpa, ñucanchijta yachachi” nishpa, Macedoniamanta shuj runa shayacujta muscuipi shina ricurca. 10 Pablo muscuipi shina chaita ricushcamantami, ‘Taita Diosmi ñucanchijtaca chai llajtapi alli huillaita huillachun cayashca’ nishpa, Macedoniaman rina tucurcanchij.

Filipos pueblopica Lidia shuti huarmimi crij tucushca

11 Troasmanta barcopi rishpaca, Samotracia llajtamanmi chayarcanchij. Cayandij punllaca, Neapolismanmi chayarcanchij. 12 Chaimantaca, Macedonia llajtapaj ashtahuan jatun, Filipos pueblomanmi rircanchij. Chaipica, Romanocunapurallami, shuj mirga pueblopi causajcuna cashca carca. Chaipimi, asha punllacunata saquirircanchij.

13 Sábado punlla chayamujpimi, chai pueblomanta llujshishpa, jatun yacu uriman rircanchij. Chai uripica, Diosta mañangapaj tandanacuna huasimi tiyashca carca. Chaiman yaicushpa tiyarishpami, chaiman tandanacuj huarmicunaman parlarcanchij. 14 Paicunapurapica, Tiatira pueblomanta Lidia shuti huarmimi, ñucanchij huillashcata uyashpa tiyacurca. Paica, morado sumaj linsota c'atujpish, Diostapish adoraj huarmimi carca. Pai uyashpa tiyacushpaca, Apunchij Jesusllataj alli yuyaita cujpimi, Pablo huillashcata crirca. 15 Chaimantami, paipaj tucui familiandij bautiźarishpa, ñucanchijtaca cashna nirca:

«Ñucata, ña Apunchij Jesusta crishcatataj ricushpaca, jacupaichij ñuca huasipi samaringuichij» nishpami saquichirca.

Pablota Silastaca preźumi churashcacuna

16 Shuj punllami Diosta mañanaman ricushpaca, adivinachij supai japishca huarmi huambrahuan tuparcanchij. Chai huambra, imatapish jahualla huillaj cajpimi, paipaj amocunaca achca cullquita japijcuna carca. 17 Chai huambraca, Pablotapish, ñucanchijtapish:

–Cai runacunaca, jahua pacha Diosta servijcunami. Paicunaca, ima shina quishpirinatamari huillancuna– nishpami, caparishpa caticujlla carca.

18 Ña tauca punllacunata chashna nishpa ñucanchijta caticujllapimi, ña mana uyanachircanchij. Chaimantami Pablo tigrarishpaca, chai huambrapi tiyacuj supaitaca:

–Jesucristopaj shutipimi mandani, cai huambramanta llujshi– nirca.

Chashna ninca chai supaica, huambramanta llujshircallami.

19 Chai huambrapaj amocunaca, paicunapaj cullqui japina ña tucurishcatami ricurcacuna. Chaimantami Pablota Silasdij japishpa, jatun plazapi caj mandajcunapajman, sirijta aisashpa aparcacuna. 20 Mandajcunapajman ña chayachishpaca, cashnami nircacuna:

–Cai judiocunami, ñucanchij pueblopi tucuicunata p'iñachishpa puricuncuna. 21 Ñucanchij romanocunata mandashcapi: “Ama chasquichun, ama rurachun” nishpa jarcashcatatajmari yachachincuna– nircacunami.

22 Chashna nijta uyashpaca, tucui chaipi caj gentecunami Pablohuan Silashuan p'iñarishpa, huaica jatarircacuna. Mandajcunapish churanata llatanashpa, caspihuan macachunmi mandarcacuna.

23 Ña achcata macachishca q'uipaca, paicunata preźu churachirca. Chaipi churachishpami, carcelta cuidajtaca paicunata chaparachun mandarcacuna. 24 Carcelta cuidajca, paicunataca ucu c'uchuman pushashpami, paicunapaj chaquicunataca jutcushca tablacunapi alli canichishpa churarca.

25 Chashna rurajpipish chaupi tuta shinatami Pablohuan, Silashuanca caishuj preźucuna uyajta, Taita Diosta mañashpa, alabashpa cantacurcacuna. 26 Ñapish manchanayaj allpa chujchui jatarijpimi, carcelca ucu callari rumicunacama trasyashpa cuyurirca. Chaimantami tucui pungucunapish pascarirca. Preźucunata huatashca cadenacunapish, tucui cacharirircami. 27 Carcelta cuidaj rijcharishpaca, tucui pungucuna pascarishcata ricushpami, ‘Tucui preźucunami llujshishca canga’ yuyarca. Chaimantami paipaj espadallatataj satirishpa huañugrirca. 28 Chaita ricushpami Pabloca:

–¡Ama chaita rurarichu! ¡Tucuicunamari caillapitaj canchij!– nishpa sinchita caparirca.

29 Chaita uyashpaca, carcelta cuidajca, nina sindita mañashpami, ucu c'uchuman callparca. Chaipimi Pablopaj, Silaspaj ñaupajpi, chujchushpa pambacama cumurirca. 30 Chai q'uipaca, chai ucumanta llujshichishpami, paicunataca:

–Riquichij, amocuna, ñuca quishpiringapajca, ¿imatataj rurana cani?– nishpa tapurca.

31 Chashna tapujpimi paicunaca:

–Apunchij Jesucristota cri. Canpish, cambaj tucui huasi ucupuracunapish quishpiringuichijmi– nircacuna.

32 Chai q'uipami paimanpish, tucui paipaj huasipi cajcunamanpish Diospaj Shimita alli huillarcacuna. 33 Chai q'uipaca, ña achca tuta cajpipish, paicunapaj chugricunata maillarcami. Chai q'uipaca, paipaj tucui familiandijmi bautiźarirca. 34 Chaimantaca, paipaj huasiman pushashpami alli cararca. Paica, paipaj tucui familiandij Taita Diosta crishcamantami, achcata cushicurca.

35 Cayandij tutamantami, chai mandajcunaca carcelta cuidajpajmanca:

«Chai runacunataca, cacharishpa cachailla» nichun soldadocunata cacharca. 36 Soldadocuna huillashcatami carcelta cuidajca:

–Mandajcunatajmi, cancunataca ‘Cacharichunlla’ ninaman cachashca. Ama manchaichijchu, richijlla– nishpa, Pabloman huillarca.

37 Shina nijpipish Pabloca, soldadocunataca cashnami nirca:

–Ñucanchijca romanocunamari canchij. Chashna cajpipish ñucanchijtaca, manaraj imata tapushpamari, tucuicunapaj ñaupajpi macachishpa, carcelpi churarcacuna. ¿Chashna rurashca jahuachu, cunanca pacalla cacharichun nishcacuna? ¡Mana rishunchu! Paicunallataj ñucanchijta cacharinaman shamuchun– nircami.

38 Soldadocuna chaita huillajpica mandajcunaca, romanocuna cashcata yachashpami, achcata mancharircacuna. 39 Chaimantami, mandajcuna shamushpaca:

“Mana yachashpamari caita rurashcanchij, ama p'iñaripaichijchu” nishpa, chai pueblomanta cacharcacuna.

40 Carcelmanta llujshishpaca, Lidiapaj huasiman rishpami, crijcunahuan tandanacurcacuna. Alli catichun paicunata cunashca huashaca, ña chaimanta rircallacunami.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

מעשי השליחים 16

1פולוס וסילא הלכו תחילה לדרבי ומשם ללוסטרה. בלוסטרה הם פגשו מאמין צעיר בשם טימותיוס. אמו הייתה יהודיה מאמינה, ואביו - יווני. מאחר שלטימותיוס היה שם טוב בין האחים בלוסטרה ובאיקניון, ביקש ממנו פולוס להילוות אליהם במסעם. מתוך התחשבות ברגשות יהודי הסביבה החליט פולוס למול את טימותיוס לפני צאתם לדרך, כי כולם ידעו שאביו יווני.

השלושה עברו מעיר לעיר ופרסמו את החלטת השליחים והזקנים בירושלים בנוגע למאמינים הגויים. והקהילה המשיחית גדלה והתפתחה מיום ליום באמונה ובמספר.

לאחר מכן עברו פולוס ומלוויו דרך פריגיה וגלטיה, כי רוח הקודש אמר להם שלא להיכנס לאסיה הקטנה באותו מסע. הם עברו לאורך גבולות מיסיה, והתכוננו ללכת צפונה - לביתיניה, אך רוח ישוע אמר להם שלא. לכן במקום ללכת לביתיניה הם עברו דרך מיסיה, והלכו לעיר טרואס. באותו לילה נראה לפולוס חזיון: הוא ראה בחלומו איש ממקדוניה (שביוון) מתחנן לפניו: "אנא, בוא אלינו למקדוניה ועזור לנו!" 10 מיד לאחר חלומו של פולוס עמדנו[a] לצאת למקדוניה, כי הגענו למסקנה שה' שולח אותנו לשם כדי לבשר את הבשורה.

11 עלינו על ספינה בטרואס והפלגנו לסמותרקיה, ולמחרת נסענו לנפוליס. 12 משם הגענו לפיליפי, שהייתה המושבה הרומאית הקרובה ביותר לגבול המקדוני, ונשארנו שם ימים אחדים.

13 בשבת יצאנו מחוץ לעיר והלכנו אל שפת הנהר, שם נהגה קבוצה אחת להתאסף לתפילה. התיישבנו שם ולימדנו את הנשים שנכחו במקום. 14 אחת מהן הייתה לידיה מהעיר תיאטירה, שהייתה סוחרת בבדי ארגמן. לידיה הייתה אישה יראת אלוהים, ועתה, כשהקשיבה לדבריו של פולוס, פתח אלוהים את לבה והיא האמינה לכל מה שאמר. 15 היא נטבלה יחד עם כל בני-ביתה, וביקשה מאיתנו להתארח אצלה. "אם אתם חושבים שאני באמת מאמינה באדון," אמרה, "בואו והתארחו בביתי." היא הפצירה בנו עד שהסכמנו.

16 יום אחד, כשבאנו למקום התפילה שעל שפת הנהר, פגשנו שפחה צעירה אחוזת-רוח ניחוש, שניבאה עתידות והרוויחה הרבה כסף לאדוניה. 17 היא רדפה אחרינו וצרחה: "אנשים אלה הם עבדי ה'; הם באו לספר לכם דרך ישועה!"

18 למורת רוחו של פולוס נמשך הדבר יום אחר יום, עד שלבסוף פנה אל השד שבתוכה וקרא: "בשם ישוע המשיח אני מצווה עליך לצאת ממנה!" והשד יצא מתוכה באותו רגע.

19 כשראו בעליה שאבדה תקוותם להרוויח כסף קל ומהיר, תפסו את פולוס וסילא וגררו אותם אל השופטים אשר בכיכר השוק.

20 "היהודים האלה משחיתים את העיר שלנו!" צרחו. 21 "הם מלמדים את האזרחים לעשות דברים המנוגדים לחוק הרומאי!"

22 לשמע דברים אלה התנפל ההמון על פולוס וסילא, והשופטים ציוו להפשיטם ולהלקותם בשוטים. 23 לאחר שהצליפו על גבם ללא רחמים, השליכו את השניים לכלא, והסוהר נצטווה לשמור עליהם כעל בבת-עינו (שאם לא כן יומת). 24 מאחר שהסוהר קיבל את הפקודה, השליך את השניים לצינוק ושם את רגליהם בסד.

25 בחצות הלילה התפללו פולוס וסילא ושרו לכבוד ה', וכל האסירים הקשיבו להם. 26 לפתע התחוללה רעידת אדמה חזקה שזעזעה את יסודות בית-הכלא. כל הדלתות נפתחו לרווחה, ואזיקיהם של כל האסירים ניתקו! 27 כשהתעורר הסוהר משנתו ומצא את כל דלתות הכלא פתוחות, היה בטוח שכל האסירים נמלטו, ולכן שלף מהר את חרבו כדי להתאבד. 28 אך פולוס צעק לעברו: "אל תהרוג את עצמך! כולנו כאן!"

29 בפחד וברעדה חיפש הסוהר נרות, רץ אל הצינוק ונפל לפני פולוס וסילא. 30 הוא הוציא אותם החוצה ושאל בתחינה: "רבותי, מה עלי לעשות כדי להיוושע?"

31 "עליך להאמין באדון ישוע," השיבו השניים, "ואז תיוושע - אתה וכל בני-ביתך בזכות האמונה!" 32 והם סיפרו לסוהר ולכל בני-ביתו את בשורת אלוהים. 33 באותה הזדמנות רחץ הסוהר את פצעיהם, ואחר כך נטבל עם כל בני ביתו. 34 לאחר מכן העלה אותם האיש לביתו וערך לפניהם סעודה גדולה. מה רבה הייתה שמחתו ושמחת כל בני-ביתו על שכולם האמינו עתה בה'. 35 למחרת בבוקר שלחו השופטים שוטרים אל הסוהר, ובפיהם הפקודה: שחרר את שני האסירים ותן להם ללכת!"

36 הסוהר מיהר אל פולוס ואמר: "השופטים ציוו עלי לשחרר אתכם; אתם חופשיים ללכת לדרככם!"

37 "בשום פנים ואופן לא!" השיב פולוס בהחלטיות. "למרות שאנחנו אזרחים רומאים ולא היינו אשמים בכל פשע, הכו אותנו בשוטים לעיני כל העם! לא די בכך שהכו אותנו בשוטים והשליכו אותנו לכלא ללא משפט, הם רוצים עתה לשלח אותנו מכאן בחשאי? שיבואו הנה בעצמם וישחררו אותנו!"

38 השוטרים מסרו לשופטים את דבריו של פולוס, וכשנודע להם שפולוס וסילא היו אזרחים רומאים, חששו לחייהם. 39 משום כך הזדרזו השופטים ללכת בעצמם לבית-הכלא, והתחננו לפני השניים שיואילו בטובם לעזוב את העיר. 40 פולוס וסילא יצאו מן הכלא וחזרו לביתה של לידיה. לאחר שעודדו את המאמינים שפגשו שם, הלכו השניים לדרכם.

Notas al pie

  1. מעשי השליחים 16:10 בשלב זה מצטרף מחבר הספר הזה, לוקס, אל פולוס, ומכאן ואילך נלווה אליו בכל מסעותיו.