Mana israelcunahuan tandanacushcatami crijcunaca Pedrota rimashca
1Mana israelcunaman Diospaj Shimita huillajpica, paicunapish crircacunami. Chaitaca huillagrichun mingashcacunapish, Judeapi causaj tucui crijcunapish uyarcacunami. 2Chaimantami Jerusalenman Pedro tigrajpica, cʼari charishca aicha punta carata pʼitichishca crijcunaca rimarcacuna. 3Paicunaca:
—¿Ima nishpataj canca, chai cʼari charishca aicha punta carata mana pʼitichishcacunapaj huasiman rishpa, paicunahuan micurcangui?— nircacunami.
4Chaimantami Pedroca, tucui imalla tucushcataca callarishpa cashna parlarca:
5—Ñucaca Jopepi Diosta mañacushpami, muscucuj shina cashnata ricurcani: Chuscu puntapi huatashca jatun linsomi jahua pachamanta ñucapajman uriyamurca. 6Chai linso shinapi tiyajta alli ricushpaca, chuscu chaquiyujcunata, sacha animalcunata, llucashpa purijcunata, pajarocunatapishmi ricurcani. 7Chaita ricucushpaca: “Pedro, jatari, huañuchishpa micui” nijtami uyarcani. 8Shina nijpi ñucaca: “Mana, Apu Jesús, ñucaca imapish mana micuna mapacunataca, manataj micushcanichu” nircanimi. 9Ñuca chashna nijpipish, jahua pachamanta Rimajca cutinllatajmi: “Taita Dios chuyayachishcataca, ama ‘Mapami’ nichu” nirca. 10Quimsa cutin ricuchishpaca, cutin jahua pachaman aparcallami.
11Chai qʼuipaca, ñuca poźacun huasimanca quimsa runacuna ñapish chayarcallami. Paicunataca, Cesareamantami ñucata pushanaman cachashca carca. 12Paicuna chayajpica, Diospaj Espiritumi ñucataca: “Paicunahuan rilla. Rina, mana rinata ama yuyacuichu” nirca. Shina nijpica cai sujta huauquicunandijmi, Corneliopaj huasiman rircani. 13Chaipimi paica, paipaj huasipi ángel ricurishpa cashna nishcata parlarca: “ ‘Pedro nishca Simonta, Jopemanta pushanaman cachai. 14Paimi, canpish, cambaj huasi ucupuracunapish ima shina quishpirina cashcataca huillanga’ nircami” nishpamari parlarca.
15Ña ñuca paicunaman huillai callarijpica, sarun ñucanchijpajman uriyaj shinallatajmi, jucha illaj Espíritu paicunapajmanpish uriyarca. 16Chashna tucujpimi, Apunchij Jesús cashna nishcata yuyarircani: “Juanca yacullahuanmi bautiźarca. Ashtahuanpish cancunaca, asha punllacuna qʼuipaca, jucha illaj Espirituhuanmi bautiźashca canguichij” nircamari. 17Pai nishca shinallatajmari Taita Diosca, paicunamanpish, Apunchij Jesusta crijllapi Paipaj Espirituta cuna tucushca. Pai chashna rurasha nishcataca ñucaca, ¿ima cashpataj jarcashari?— nircami.
18Chashna nijpica, ña mana ashtahuan pʼiñarishpami:
—¡Taita Diosca, mana israelcunatapish paipajman cutirishpa, huiñai causaita chari tucunata cushcami!— nishpami, Diostaca alabarcacuna.
Antioquiapimi crijcuna mirarishca
19Estebanta huañuchishpaca, caishuj crijcunatapish llaquichircacunami. Chaimantami paicunaca, Feniciaman, Chipreman, Antioquiaman urata, janajta rircacuna. Paicunaca, chai llajtacunaman rishpapish, alli huillaitaca judiocunallamanmi huillarcacuna. 20Chashna cajpipish, Chipremanta, Cirenemanta, Antioquiaman shamuj maijan crijcunaca, griegota rimaj judiocunamanpish, Apunchij Jesusmanta alli huillaita huillarcacunami. 21Apunchij Jesús paicunahuan cajpimi, achcacuna Paita crishpa cutirircacuna.
22Jerusalenpi causacuj tandanacushca crijcuna chaita yachashpaca, Bernabetami Antioquiaman cacharcacuna. 23Pai chaiman chayashpaca, mana cʼuyaipajcuna cajpipish chaipi causajcunata Taita Dios cʼuyashcata ricushpaca cushicurcami. Chaimantami, paica tucuicunata: “Apunchij Jesusta crishpa caticushcamantaca, pajta saquiringuichijman” nishpa cunarca.
24Bernabeca, jucha illaj Espirituhuan junda, alli runa, alli crijmi carca. Alli huillaita pai huillajpica, achcacunami Apunchij Jesusta crircacuna.
25Chaipi achca crijcuna mirarijpimi, Bernabeca Saulota mashcashpa Tarsoman rirca. 26Saulohuan chaipi tupashpaca, Antioquiaman pushashpami, tandanacushca crijcunahuan huata jundata causarcacuna. Chai tucui huatapimi achcacunata yachachirca. Antioquiapimi crijcunataca: “Cristota catijcuna” nishpa, punta shutichircacuna.
27Chai punllacunami, Dios ima nishcata shuj huillajcuna Jerusalenmanta Antioquiaman uriyamurcacuna. 28Chaipimi Diospaj Espirituca, paicunapuramanta Agabo shuti runamanca huillana yuyaita curca. Chaimantami pai shayarishpaca, tucui cai pachapi jatun yaricai tiyagrishcata huillarca. Chaica Claudio mandacui punllacunapimi pajtarca. 29Chaimantami Antioquiapi causacuj crijcunaca, paicuna imallata cui tucushcataca, Judea llajta crijcunaman cungapaj cachanata yuyarircacuna. 30Paicuna cushpa tandachishcataca, Judea llajta crijcunata cunaj yuyajcunaman cuchunmi, Bernabeman Sauloman mingashpa cacharcacuna.
1עד מהרה נודע לשליחים ולשאר האחים ביהודה שגם הגויים נושעים על־ידי האמונה במשיח. 2כשחזר פטרוס לירושלים החלו היהודים המשיחיים למתוח עליו ביקורת.
3”אתה ביקרת בביתם של גויים, ואפילו אכלת איתם!“ טענו.
4ואז סיפר להם פטרוס את הסיפור כולו – מראשיתו ועד סופו:
5”יום אחד בשעה שהתפללתי ביפו ראיתי חזיון: סדין גדול, קשור בארבע קצותיו, הורד מן השמים. 6בתוך הסדין היו כל מיני חיות, זוחלים ועופות טרפים. 7לאחר מכן שמעתי קול מן השמים שקרא: ’קום, פטרוס, שחט ואכול!‘ “
8” ’חס וחלילה, אדוני!‘ עניתי. ’מעולם לא אכלתי אוכל בלתי כשר או טמא!‘
9”אולם אותו קול מן השמים חזר ואמר: ’אם אלוהים אומר שמשהו מסוים טהור, סימן שהוא טהור. אתה אל תקרא לו טמא!‘
10”חזיון זה חזר ונשנה שלוש פעמים, ולאחר מכן הועלה הסדין לשמים. 11באותה שעה הגיעו אל הבית שבו התארחתי שלושה אנשים שנשלחו מקיסריה, 12ורוח הקודש אמר לי ללכת איתם ללא היסוס, למרות היותם גויים! ששת האחים האלה הצטרפו אלי, וכעבור יום הגענו לקיסריה – לביתו של האדם ששלח את השלושה. 13הוא סיפר לנו שמלאך ה׳ נגלה אליו וציווה עליו לשלוח אנשים ליפו, כדי למצוא את שמעון פטרוס. 14’הוא יאמר לך ולבני ביתך כיצד תוכל להיוושע!‘ אמר לו המלאך.
15”כשהתחלתי לבשר להם צלח רוח הקודש על הנאספים, בדיוק כפי שצלח עלינו בתחילה. 16ואז נזכרתי בדברי האדון: ’יוחנן הטביל אתכם במים, אולם עוד זמן־מה תיטבלו ברוח הקודש‘. 17ואם אלוהים נתן לגויים האלה אותה המתנה שנתן לנו, כשהאמנו באדון ישוע המשיח, מי אני שאתווכח אתו?“
18דבריו של פטרוס השביעו את רצונם של היהודים המשיחיים, והם החלו להלל ולשבח את האלוהים. ”כן,“ אמרו, ”גם לגויים העניק אלוהים את הזכות לחזור בתשובה ולקבל חיי נצח!“
19המאמינים אשר נמלטו מירושלים, בעת הרדיפה שהחלה לאחר מותו של סטפנוס, הגיעו בינתיים עד צור וצידון, קפריסין ואנטיוכיה. בכל מקום הם הכריזו על הבשורה, אבל רק ליהודים. 20אך מאמינים אחדים, שנסעו מקפריסין וקוריניה לאנטיוכיה, סיפרו גם לכמה יוונים על האדון ישוע. 21האדון ברך את מאמציהם, וגויים רבים האמינו באדון ישוע.
22כששמעו על כך חברי הקהילה בירושלים, שלחו את בר־נבא לאנטיוכיה כדי לעזור למאמינים החדשים. 23כשהגיע בר־נבא לאנטיוכיה וראה את מעשיו הנפלאים של ה׳, הוא נמלא שמחה רבה ועודד את המאמינים לדבוק באדון בכל מחיר. 24בר־נבא היה אדם טוב לב, מלא רוח הקודש ובעל אמונה חזקה. באותה עת נוספו אנשים רבים לקהל המאמינים.
25לאחר מכן נסע בר־נבא לטרסוס כדי לחפש את שאול, 26וכשמצא אותו, חזר עמו לאנטיוכיה. השניים נשארו באנטיוכיה שנה שלמה ולימדו את המאמינים החדשים והרבים (שם, באנטיוכיה, החלו לכנות את תלמידי ישוע המשיח בשם ”משיחיים“).
27באותה תקופה באו לאנטיוכיה נביאים אחדים מירושלים. 28אחד מהם, אגבוס שמו, קם באחת האספות וניבא, בהשראת רוח הקודש, שרעב כבד יבוא על כל האימפריה הרומאית (נבואתו התגשמה בתקופת שלטונו של קלודיוס). 29משום כך החליטו המאמינים באנטיוכיה לשלוח עזרה כספית לאחיהם ביהודה, כל אחד כפי יכולתו. 30לאחר שאספו את התרומות מסרו אותן לבר־נבא ולשאול, כדי שיביאו אותן לזקני הקהילה בירושלים.
