Cristomantami cacharirina tiyan
1Cristomi ñucanchijtaca, huatashca shinamanta cacharichirca. Chashna cacharichishcamantaca, cʼari cʼarita catiraichij. Ama cutin chai yugopi huatarinaman tigraichijchu.
2Uyahuaichij, Pablomari cancunamanca cashna nini: Cancuna charishca aicha punta carata pʼitichishpaca, Cristomantaca ima allita mana japinguichijchu. 3Cutintaj alli uyaichij: Pipish charishca aicha punta carata pʼitichishpaca, Mandashcapi nishcataca callarishpami, tucuita pajtachina tucun. 4Cancunapuramanta maijancunaca, Mandashcata pajtachishpalla, ima juchachina illaj tucunatami yuyarcanguichij. Chashna yuyashpamari, Cristomanta chʼicanyashcanguichij. Mana cʼuyaipaj cajpipish Dios cʼuyashcamantapishmi urmashcanguichij. 5Ñucanchijca, Diospaj Espíritu yuyachijpimi, crishcallamanta ima juchachina illaj tucushcanchij. Chaitamari japina yuyai shuyacunchij. 6Cristo Jesus-huan shujlla cajpica, charishca aicha punta carata pʼitichishca cashcapish, chaita mana rurashca cashcapish, ima mana canchu. Ashtahuanpish crishcamantaca, cʼuyashpa allita ruranamari alli.
7Cancunaca, allimari caticurcanguichij. Cashcatataj yachachishcataca, ¿pitaj mana caźunata yachachircari? 8Chai mana caźuna yuyaitaca, cancunata cayaj Diosca mana curcachu.
9«Ashalla levadurami, tucui chapushcata pʼunguillichin.» 10Ñucaca tucui shunguhuanmi, cancunataca, ‘Apunchij Jesucristoca, mana pandarishpa catichun saquingachu’ yuyani. Shina cajpipish chai pandachishpa purij runataca pi cajpipish, Paimari jatunta llaquichinga. 11Huauquicuna, cʼari charishca aicha punta carata pʼitichinamanta cunancama huillacushcalla cajpica, israelcunaca mana cashna pʼiñashpa llaquichicunmanchu carca. Cristota chacatashpa huañuchishcata huillashcapish, mana paicunataca pʼiñachinmanchu carca. 12¡‘Quishpirinapajca, charishca aicha punta carata pʼitishcami cana canguichij’ nishpa, cancunata pʼiñachijcunaca, paicunapajtaca tucui pʼitirishpachari alli canman!
13Huauquicuna, cancunaca mana huatashcallataj catichun Dios cayashca canguichijchu. ‘Huatashcamanta Dios cacharishcami canchij’ nishpa, ama aicha munashcata ruranataca yuyaichijchu. Ashtahuanpish cʼuyanacushpa, caishuj chaishujpaj allita ruraichij. 14Tucui Mandashcatami, cai shimicunallapi tandachishca: «Can quiquinta cʼuyarij shinallataj, shujtajcunatapish cʼuyangui» nishcami. 15Ashtahuanpish cancunaca, caishuj chaishuj caninacushpamari micunacucunguichij. Chashnalla catishpaca, ñataj caishuj chaishuj tucuchinacunguichijman.
Diospaj Espirituta caźushpa causaichij
16Chaimantami cancunataca, cashna nini: Diospaj Espíritu yuyachishcapi purichij. Chashnami quiquin aicha munashcataca, ña mana ruranguichij. 17Aichaca, Diospaj Espíritu pʼiñashcatami mashcan. Cutin Diospaj Espirituca, aicha munashcatami jarcan. Chashna caishuj chaishuj quichunacui tiyajpimi, quiquinllamantatajca ima allita ruraiman yuyashpapish, mana rurai tucunguichij. 18Ashtahuanpish Diospaj Espíritu yuyaita cushcata cancuna catijpica, Mandashcaca ña mana ima ricunata charinchu.
19Quiquin aicha munaicunaca, rijsinallami: Caźarashcacuna huainayana, manaraj caźarashpa chayarinacuna, ima mapatapish rurana, cacharishca cana, 20rurashcalla dioscunata adorana, brujiana, pʼiñana, cʼaminacuna, quichunacuna, imamantapish pʼiñarijlla cana, quiquinlla ashtahuan alli cashcata yuyana, pʼiñarina, macanacuna, 21shujtajcunapajta munana, huañuchina, machana, mashnatapish micuna, chai shina shujtaj mana alli ruraicunapishmi. Cancunataca, ña nishca cashpapish, cutinllatajmi yuyachini: Chashna mana alli ruraicunapi causajcunaca, Taita Dios mandacunpica, imata mana charingacunachu.
22Ashtahuanpish Diospaj Espirituca, cashna canatami cun: Cʼuyaj canata, cushi canata, sumajta causanata, mana pʼiñarij alli shungu canata, llaquij canata, cuj canata, imatapish pajtachij canata, 23mana jatun tucushca canata, quiquinllataj jarcarij canatapishmi cun. Tucui caicunata rurajcunataca, mandashcacunapish mana jarcanchu. 24Cristopaj cajcunaca, quiquin aichataca, tucui millai munaicunandijtami ña chacatashcacuna. 25Diospaj Espiritumanta ñucanchij causacushpaca, Diospaj Espiritullataj ñucanchijta yachachichun saquishunchigri.
26Ama imamantapish jatun tucushpa, caishuj chaishuj llaquichinacushunchu. Ama caishuj chaishuj ima charishcacunata munanacushpa huañuricushunchu.
1המשיח הוציאנו לחופשי! לכן אל תשובו להשתעבד למצוות התורה ולמסורת. 2הקשיבו לדברי: אם אתם באמת חושבים שברית־המילה ושמירת המצוות יקרבו אתכם לאלוהים, אזי אין המשיח יכול להושיע אתכם. 3אני חוזר ואומר: מי שמייחס חשיבות רבה לקיום ברית־המילה, חייב למלא את כל מצוות התורה, שאם לא־כן תבוא עליו קללה. 4אם אתם באמת חושבים שתוכלו למצוא־חן בעיני אלוהים בזכות שמירת מצוות התורה, הרי שאין לכם כל צורך במשיח, ואינכם יכולים ליהנות מחסדו של אלוהים. 5בעזרת רוח הקודש אנו מאמינים כי מותו של המשיח מטהר אותנו מחטאינו ומצדיק אותנו בעיני אלוהים. 6אנו, המאמינים המשיחיים, יודעים כי המילה ושמירת המצוות הם סימנים חיצוניים בלבד שאינם מוכיחים דבר. ומה חשוב? אמונה שמוכיחה את עצמה על־ידי אהבה.
7עד עתה התקדמתם יפה מאוד באמונתכם. מה קרה לכם לפתע? מי הסיתכם נגד דבר האמת? 8ודאי שלא אלוהים הסיתכם לכך, שכן אלוהים עצמו העניק לכם חופש במשיח. 9הרי הוראת כזב זו היא כמו מעט שאור שמחמיץ את כל הבצק.
10אני בטוח שאלוהים ישכנע אתכם לשוב ולהאמין באמת, כמוני, ודעו לכם שאלוהים יעניש את האדם שבלבל והתעה אתכם, וגרם לכך שתטילו ספק בדבר אלוהים.
11יש אשר חושבים כי אני עצמי טוען שהמילה וקיום המצוות הם חלק בלתי־נפרד מהישועה. אבל אני שואל אתכם, לו נכון היה הדבר, האם היו לי עדיין כל־כך הרבה אויבים ומתנגדים? הלא אם הייתי מטיף למילה ולקיום המצוות לא הייתי פוגע באיש, ואף אחד לא היה קם נגדי. אבל העובדה היא שאנשים רבים רודפים אותי ומציקים לי, משום שאני מטיף לישועה דרך אמונה במותו ובתחייתו של ישוע המשיח.
12הלוואי שהיו מעקרים את האנשים שמנסים לסכסך ולהפריד בינינו בגלל ברית־המילה!
13אחי היקרים, אל תשכחו שהמשיח הוציא אתכם לחופשי! אין זה חופש לעשות ככל העולה על רוחכם, כי אם חופש לאהוב ולעזור לזולת. 14אפשר לסכם את התורה כולה במצווה אחת: ”ואהבת לרעך כמוך“. 15אבל אם במקום לאהוב איש את רעהו אתם תמיד רבים, שונאים ומקנאים, אז תהרסו איש את אחיו.
16אני מייעץ לכם לשמוע רק לקול רוח הקודש, והוא יראה לכם מה לעשות ולאן ללכת, ומובטח לכם ששוב לא תהיו משועבדים לבשר שלכם, הגורם לכם תמיד לעשות את הרע. 17לכולנו יש נטייה טבעית לעשות את הרע, שהוא היפוכו הגמור של מה שרוח הקודש אומר לנו לעשות. וכאשר רוח הקודש פועל בנו ומביא אותנו לכך שנרצה לעשות את הטוב, הרי שזה היפוכן הגמור של נטיותינו הטבעיות. שני כוחות אלה, הבשר שלנו ורוח הקודש, נאבקים בתוכנו כשזה רוצה לנצח את זה, ואיננו יכולים לעשות כל מה שאנו רוצים. 18כשרוח הקודש מדריך את מעשינו, הוא גם משחרר אותנו מהחובה לקיים את מצוות התורה.
19אם תלכו אחרי הנטיות הטבעיות שלכם, אלה תהיינה התוצאות: זנות, טומאה, תאווה, 20עבודת אלילים וכישוף, שנאה, פילוג, קנאה, כעס, אנוכיות, תלונות, מריבות, 21חמדנות, שיכרות, הוללות וכדומה. אני חוזר ואומר לכם: מי שמנהל חיים כאלה לא יירש את מלכות האלוהים.
22אולם אם נניח לרוח הקודש לשלוט בחיינו, זה יהיה הפרי: אהבה, שמחה, שלום ושלווה, סבלנות, נדיבות, טוב־לב, אמונה, 23צניעות ושליטה עצמית, וכמובן שאין סתירה בין תכונות אלה לבין מצוות התורה.
24המאמינים במשיח התכחשו לבשר שלהם; הם קברו אותו לרגלי צלב המשיח.
25אם אנו חיים עתה בכוחו של רוח הקודש, הבה נציית לו בכל שטחי החיים. 26ואז לא נצטרף לבקש כבוד והצלחה, הגורמים לקנאה ולרוגז.
