Crishcallamantami Diospaj Espiritutaca chasquinchij
1¡Galacia crijcunalla, upacunamari canguichij! Cancunamanca, chacatashpa huañuchishca Jesucristotaca, entendinallata ricuchishpamari huillarcani. ¿Pitaj chaitaca imahuan cungachircari? 2Cunanca, caillata cutichihuaichij: ¿Cancunaca, Mandashcapi imalla nishcata rurashpachu, mana cashpaca ñucanchij huillashcata uyashpa crishpachu, Diospaj Espiritutaca chasquircanguichij? 3Upacunamari canguichij, ¿Diospaj Espirituhuan callarishca jahuachu cunanca, aichahuan allita rurashpa, alli ricurishun ninguichij? 4¿Yangallachu chai tucui llaquicunataca aparcanguichij? Amalla yanga cashca cachun. 5Espirituta cancunaman cushpa, milagrocunata rurachij Diosca, ¿imamantataj chashna rurashca canga? ¿Mandashcapi nishcata pajtachijpichu, mana cashpaca huillashcata uyashpa crishcamantachu chashna rurarca? 6Illu Abrahamtapish, «Taita Diosca paita crijpimi, ima juchachina illajta rurashpa chasquirca.»
7Caita alli yachaichij. Crijcunamari Abrahampaj huahuacunataj canchij. 8Ñaupallamantajmi Dios Quillcachishcapica, mana israelcunatapish crijllapi Taita Diosca, ima juchachina illajta rurana cashpa Abrahammanca cashna huillashca: «Canmantami, tucui llajtacunapi causajcunaca, allita chasquinga» nishpami, alli huillaitaca ñaupachishca. 9Chaimanta, crijcunallami Taita Dios cushca allicunataca, crij Abrahamhuan chasquinchij.
10Mandashcapi nishcata rurana yuyailla causajcunaca, jatunta llaquichingapaj chʼicanyachishcami. Chaimantami, Dios Quillcachishcapica: «Mandashca libropi tucui imalla quillcashcata mana tucui pajtachijcunaca, jatunta llaquichingapaj chʼicanchishcami» nicun. 11Chaica, chashnatajmari. Mandashcapi nicushcata rurashpaca, pipish mana Taita Diospaj ñaupajpica, ima juchachina illaj ricuri tucunchu. Chaimantami, Dios Quillcachishcapipish: «Ima juchachina illajta rurashca runaca, crishcamantami causanga» nicun. 12Mandashcaca, crinamantaca mana imata ninchu. Ashtahuanpish: «Mandashcapi imalla nishcata pajtachijllami, pi cashpapish Mandashcamantaca causanga» ninllami. 13Cristo ñucanchijpaj randi jatunta llaquita apashpami, ñucanchijtaca Mandashcacuna jatun llaquiman cachana tucushcamantaca, quishpichihuarca. Paimantami Dios Quillcachishcapica: «Millashca runallami, caspipi chacatashca huañun» nishca. 14Pai chashna huañujpimari, Abrahamman Dios cusha nishca allitaca, mana israelcunapish Cristo Jesusllamanta chasquina tucurcacuna. Dios Paipaj Espirituta cusha nishcatapish, crishcallamantami chasquircanchij.
Mandashcacunaca Cristopajman pushajmi
15Huauqui, panicuna, imata ari ninacujcuna ima shina ruraj cashcahuan chʼimbapurashpami, cancunamanca huillasha nini: Maijanpish imata ari nishpaca, mana pʼaquipajtami quillcachin. Chaitaca, pi mana ‘Yangami’ ni tucunchu, mirachinatapish, pi mana imata mirachi tucunchu. 16Chashna cajpica Abrahammanmi, paipaj huahuandijman Diosca cusha nirca. Taucacunaman cusha nishca cashpaca: «Huahuacunamanmi cusha» ninmanmi carca. Chashna ninapaj randica, Diosca: «Cambaj huahuamanmi» cusha nishcami. Cristoman cusha nishpami, chashnaca nishca. 17Chashna cajpimi, caita nisha nini: Taita Dios Cristohuan imata rurana tucushcataca, mana pʼaquipajtami ari nirca. Chaimantami, 430 huata qʼuipa shamuj Mandashcaca, Dios paiman cusha nishcataca mana pʼaqui tucurca. 18Mandashcata pajtachishpalla, Dios imalla charishcacunata japina cajpica, ña mana, Dios ‘Cushallami’ nishcamanta chasquina canmanchu. Ashtahuanpish Abrahammanca, Taita Diosca ‘Cushallami’ nishcamantami curca.
19Shinashpaca Mandashcataca, ¿imapaj alli cana cajpishi curca? Mana caźujcuna cajpimari, chaitapish paltashpa curca. Dios cusha nishcata chasquij “Huahua” shamungacamallami, chai Mandashcataca curca. Chaitaca, angelcuna huillashcallatami, Moisesca chasquishpa yachachirca. 20Runacunamanta Dios-huan rimajca, mana shujllamanta rimanchu. Ashtahuanpish Taita Diosca, Shujllamari.
21Shinashpaca Mandashcaca, Taita Dios cusha nishcataca, ¿jarcacunchu imashi? ¿Maitataj chaitaca rurangari? Chai Mandashca causaita cuipaj cajpica, Mandashcata pajtachijllapimari, ima juchachina illajtaca ruranman. 22Ashtahuanpish Dios Quillcachishcapi huillashca shinaca, Dios cusha nishcataca Jesucristota crishcallamanta chasquichunmi, juchaca tucuicunata preźu charicun.
23Crina manaraj chayamujpica, Mandashcamari ñucanchijtaca preźu charicurca. Crinata ricuchingacamami, ñucanchijtaca huichcashpa charicushcalla. 24Chashnami Mandashcaca, Cristota crijpi ima juchachina illajta rurashca cachun, ñucanchijtaca huahuata huiñachij mama shina, Paipajman pusharca. 25Shina cajpipish crina punllacuna chayamujpica, ña mana chai huiñachij mamapaj maquipi catinchijchu.
Diospaj huahuacunami canguichij
26Ashtahuanpish Cristo Jesusta crishcamantami, tucuicuna Diospaj huahuacuna canguichij. 27Cristohuan shujlla tucungapaj bautiźashcamantaca, cancunaca Cristollatatajmari churanata shina churashca canguichij. 28Cunanca, judio cashpa, griego cashpa, amoyuj cashpa, mana amoyuj cashpa, cʼari cashpa, huarmi cashpapish, Cristo Jesus-huan cashpami, tucuicuna shujlla tucushcanguichij. 29Ña Cristopaj cashcamantaca, cancunapish Abrahampaj huahua huahuacunamari canguichij. Chaimanta cancunaca, Dios cusha nishcatapish chasquijcunamari canguichij.
1אוי, גלטים טיפשים! מי הסיתכם נגד האמת? לאיזה כישוף נפלתם קורבן? פעם הבנתם את המשמעות המלאה של מות המשיח; צליבתו הייתה כל־כך ממשית בעיניכם – כאילו ראיתם אותו נצלב לפניכם. 2ברצוני לשאול אתכם, האם אלוהים נתן לכם את רוח הקודש על־שום ששמרתם את מצוות התורה? ודאי שלא! אלוהים נתן לכם את רוח הקודש רק לאחר ששמעתם על המשיח והאמנתם שהוא בלבד מסוגל להושיע אתכם. 3מה לכם, האם יצאתם מדעתכם? אם ראיתם כבר שקיום המצוות לא הועיל לכם במאומה ולא העניק לכם סיפוק רוחני, כיצד מעלים אתם על הדעת שקיום מצוות התורה יעזור לכם להיות מאמינים טובים יותר? 4סבלתם כל־כך למען הבשורה, ועכשיו אתם משליכים את הכול מאחורי גבכם? קשה לי להאמין בכך!
5אני חוזר ושואל אתכם: האם אלוהים נותן לכם את רוח הקודש ומחולל ביניכם ניסים ונפלאות, משום שאתם מקיימים את מצוות התורה? אלוהים משכין בלבכם את רוח הקודש ופועל בחייכם, רק משום שאתם מאמינים ובוטחים בישוע המשיח.
6קחו לדוגמה את אברהם אבינו: אלוהים חשב את אברהם לצדיק, רק משום שאברהם האמין בהבטחותיו של ה׳. 7מכאן יכולים אתם להבין מדוע כל מי שמאמין בה׳ ובוטח בו, הוא למעשה בנו של אברהם אבינו.
8בכתבי־הקודש אנו קוראים על הציפייה ליום שבו יושיע אלוהים גם את הגויים, בזכות אמונתם. לפני זמן רב הבטיח אלוהים לאברהם לברך את כל מי שיאמין בו (באלוהים) כמו אברהם.3.8 ג 8 בראשית יב 3; יח 18 9על כן לכל מי שמאמין במשיח יש חלק בברכת ה׳ לאברהם אבינו.
10כל מי שסומך על ישועה בזכות התורה חשוף לקללת אלוהים, שהרי כתוב בכתבי־הקודש:3.10 ג 10 דברים כז 26 ”ארור מי שלא מקיים את כל דברי התורה הזאת.“ 11לפיכך אתם רואים שאיש אינו יכול למצוא־חן בעיני ה׳ בזכות קיום מצוות התורה, שכן ה׳ אמר כי הדרך היחידה למצוא־חן בעיניו היא דרך האמונה:3.11 ג 11 חבקוק ב 4 ”וצדיק באמונתו יחיה.“ 12רואים אתם, אם כן, מה שונה הישועה מתוך אמונה מהישועה הנובעת מקיום כל מצוות התורה. 13המשיח שיחרר אותנו מהקללה הרובצת על אלה שאינם מקיימים את כל מצוות התורה, בלקחו על עצמו את הקללה במקומנו, שהרי כתוב בתורה:3.13 ג 13 דברים כא 23 ”קללת אלוהים תלוי“ (על עץ, והרי ישוע שנצלב היה בעצם תלוי על עץ.) 14ועתה יכול אלוהים לברך גם את הגויים באותה ברכה שהבטיח לאברהם אבינו, ויתקיים בנו הבטחת רוח הקודש.
15אחים יקרים, גם היום כשמבטיח אדם הבטחה בכתב וחותם עליה, חובה עליו לקיים את הבטחתו, ואין הוא יכול לשנות את דעתו. 16אלוהים הבטיח את הברכות לאברהם ולזרעו. שימו לב שלא כתוב ”לזרעיו“ – בלשון רבים, אלא בלשון יחיד, בן – זרע, הלא הוא ישוע המשיח. 17אני מנסה לומר לכם שה׳ הבטיח בכתב להושיע את כל מי שמאמין בו, והבטחה זו אינה יכולה להשתנות או להתבטל לאחר ארבע־מאות ושלושים שנה, כשנתן ה׳ את התורה. 18אברהם מצא־חן בעיני אלוהים, מפני שהאמין בה׳ ובהבטחותיו. אילו יכולנו למצוא־חן בעיני ה׳ על־ידי קיום מצוות התורה, הייתה דרכנו שונה לחלוטין מדרכו של אברהם.
19שואלים אתם ודאי, מדוע נתן ה׳ את התורה? התורה ניתנה כתוספת, לאחר ההבטחה לאברהם, כדי להוכיח לבני־האדם שהם אשמים באי־קיום מצוותיה. אולם ה׳ נתן את חוקי התורה רק באופן זמני, עד בואו של ישוע המשיח – הבן – אשר לו ניתנה הבטחת ה׳. יתרה מזאת, כשנתן ה׳ את התורה, הוא נתן אותה בידי מלאכים למשה, ואילו משה נתן את התורה לעם. 20אולם כשנתן ה׳ את ההבטחה לאברהם, אלוהים בעצמו דיבר עם אברהם, ללא מתווכים.
21-22האם יש סתירה בין תורתו של ה׳ לבין הבטחותיו? ודאי שלא! אילו יכלה התורה להושיע אותנו, לא היה צריך אלוהים לתת לנו מוצא אחר מהשעבוד לחטא – שהרי כתבי־הקודש אומרים שכולנו עבדים לחטא. הדרך היחידה להשתחרר מהשעבוד לחטא, דרך הפתוחה לכל אחד, היא אמונה בישוע המשיח!
23לפני בוא המשיח התורה חסתה עלינו עד היום שבו יכולנו להאמין במשיח. 24במילים אחרות: התורה הדריכה אותנו והשגיחה עלינו, עד שבא ישוע המשיח לקרב אותנו לאלוהים בזכות אמונתנו. 25אבל עכשיו, לאחר שכבר בא המשיח, שוב אין לנו צורך בהדרכת מצוות התורה. 26כי עתה כולנו בני אלוהים בזכות אמונתנו בישוע המשיח, 27ואלה מאיתנו שנטבלו כסמל לאחדות עם המשיח, כאילו עטופים במשיח. 28בין המאמינים שוב אין הבדל בין יהודי לגוי, בין עבד לבן־חורין ואף לא בין גבר לאישה. בעיני אלוהים כולנו שווים. אלוהים אוהב את כולנו באותה מידה, וכולנו מאוחדים בישוע המשיח. 29מאחר שאנו שייכים למשיח, אנו גם זרע אברהם, וכל הבטחותיו של ה׳ לאברהם ולזרעו שייכות גם לנו.
