Cristotaca tucuita yallimi jatunyachishca
1Chaimanta, Cristomi cancunataca cushichicun. Paipaj cʼuyaimi, cancunataca samachicun. Diospaj Espiritupish cancunahuanmi, tucui shunguhuan llaquinacunguichij, cʼuyanacunguichij. 2Chaimanta tucuicuna llaquinacushpaca, tucuicunallataj shujlla shina yuyashpa, shujlla shina cʼuyanacushpa shujlla munai, shujlla yuyai tucushpa, ñuca cushicusha nicushca shinataj cushichihuaichigari. 3Imata rurashpapish pʼiñanacushpa jatun tucushpaca, ama ruraichijchu. Ashtahuanpish mana jatun tucushpa, caishujcunami ñucata yalli alli nishpa, yuyanacuichij. 4Pipish quiquinpajllaca, ama yuyaichijchu. Ashtahuanpish tucuicunallataj, shujtajcunapaj allita ruranata yuyaichij.
5Cancunapish Cristo Jesús yuyashca shinallataj, cashna yuyaichigari:
6Paica, Diosllatajmi carca.
Shina cashpapish, ‘Taita Dios shinallatajmi cani’ nishpa, chaita cacharishca canataca mana munarcachu.
7Ashtahuanpish Cristoca, Paipaj quiquin munaihuanmi,
Pai ima cashcata ladoman saquishpa shamurca.
Chaimantaca, ñucanchij shinallataj aichayuj tucushpami, servij runa tucurca.
8Paica, chashna aichayuj runa tucushca jahuapish,
ashtahuan yangamanmi uriyarca.
Tucuipi Diosta caźushpami chacatashca,
pinganayajta huañuna tucurca.
9Chaimantami Taita Diosca, Paitaca tucuicunata yalli jatunyachirca.
Shutitapish tucui shuticunamanta yalli,
jatun shutitami curca.
10Chaimantami Jesuspaj shutita uyashpaca,
jahua pachapi cajcunapish, cai pachapi cajcunapish, allpa ucupi cajcunapish
tucuicuna Paipaj ñaupajpi cunguringa.
11Chaipimi, tucuicunallataj Jesucristotaca, ‘Mandajmi’ nishpa,
Taita Diosta sumajyachingacuna.
Cai pachata achijyachij luźerocuna shinami canguichij
12Chaimanta ñuca cʼuyashcacuna, ima shinami cancunahuan cajpi ñucata alli caźurcanguichij, cunan ñuca mana cancunahuan cajpicarin, ashtahuan alli caźuichij. Cancuna chasquishca quishpirinataca, manchaihuan, chujchuihuan alli catiraichij. 13Diosmari cancunamanca, allita rurana yuyaitapish, chai yuyashcata Pai munashca shina rurachunpish yachachicun.
14Imata rurashpapish ama huashalla rimanacushpa, ama pʼiñanacushpa ruraichijchu. 15Caitaj millai juchasapa runacunapaj chaupipica, cancunataca pipish ima juchachinata ama charichun. Taita Diospaj huahuacuna cashcamantaca, alli shungu, chuya runacunami cana canguichij. Paicunapajca, cai pachata achijyachicuj luźerocuna shinami canguichij. 16Causaita cuj cai shimicunata catinataca, amataj saquinguichijchu. Chashna catijpitajca, Cristo shamui punllapica, ñucaca mana yanga yachachishcata, mana yanga huillashcata ricushpa, jatunta cushicushami. 17Cancuna crishcamanta, Diosman cushpa rupachishca jahuapi ñucata huañuchijpi pajtachinata yachashpapish, tucui cancunahuanmi achcata cushicuni. 18Cancunapish shinallataj cushicuichij, tucuicunallataj ñucahuan cushicushunchij.
Timoteohuan Epafroditohuanmi Filiposman ñaupachishca
19Apunchij Jesús munajpica, Timoteotami cancunata ricunaman ña cachanata yuyacuni. Pai tigramushpa cancuna imanalla cashcata huillajpimi, ñucapish achcata cushicusha. 20Timoteoca, ñuca shinallataj cancuna yuyaimi purin. Pi mana pai shinaca tiyanchu. 21Tucui caishujcunaca, paicuna quiquinpajllami yuyancuna, Cristo Jesús imata rurachun nishcatatajca, mana rurashun nincunachu. 22Ashtahuanpish Timoteoca churi, paipaj yayahuan tandalla imatapish ruraj shinami, alli huillaita ñucahuan huillashpa purin. Chaitaca, cancunallataj yachanguichijmi. 23Chaimanta paitami, cancunapajman cachanataj cani. Ñucata charicujcuna imata nijllatami shuyacuni. 24Ashtahuancarin Apunchij Jesusca, ñuca quiquinllatataj cancunata ricunaman pushangami yuyacunimi.
25Chashna yuyacushpapish ñucahuan huillaj, ñucahuan purij, soldado shina Diospajta ñucahuan ruraj, ñuca huauqui Epafroditotaca, cachanataj yuyachijpimi cachani. Paitaca cancunamanta, ñucaman parlachunpish, ñucapaj imata rurana cajpipish, chaita rurachunpishmi cachashca carcanguichij. 26Epafroditoca, tucui cancunata ricugrina yuyaillami carca. Pai ungushca cashcata cancuna yachashcamantapish, paica achca llaquillami. 27Paica ancha ungushca, huañunallatajmari tucurca. Ashtahuanpish ñuca ama ashtahuan jahuanpi jahuanpi llaquita charichunmi, Taita Diosca paitapish, ñucatapish achcata llaquirca. 28Cunanca, cancuna paita cutin ricushpa cushicuchunmi cachani. Cancunahuan pai cutin tupajpica, ñuca shungupish samaringami. 29Pai chayajpica, Apunchij Jesusmanta tucui shunguhuan cushicushpa chasquipaichij. Pai shina alli cajcunahuanpish alli caichij. 30Paica Cristopaj ruracushcamantami, ashamanta mana huañurca. Cancuna carupi cashpa, ñucapaj imata mana rurai tucujpimi, cancunapaj randi ñucata ayudacushpa, huañunata quishpirirca.
1אם קיים עידוד הדדי כלשהו בין המאמינים, אם אתם אוהבים אותי עד כדי לרצות לעזור לי, אם יש בלבכם רחמים ואהדה, אם יש בעיניכם משמעות כלשהי לעובדה שאנו אחים באמונה וששוכן בנו אותו רוח הקודש, 2אזי דעו לכם שתגרמו לי שמחה אמיתית אם תאהבו איש את רעהו, אם לא תריבו זה עם זה, ואם תעבדו יחד בלב ובדעה אחת למען מטרה אחת.
3אל תהיו אנוכיים, ואל תנסו לעשות רושם על אחרים. היו ענווים, התחשבו באחרים והעריכו אותם יותר מאשר את עצמכם. 4אל תעסקו כל הזמן רק בעניינים שלכם, אלא התעניינו גם באנשים אחרים ובמעשיהם. 5התנהגו עם הזולת כמו שישוע התנהג איתנו: 6למרות שהיה בדמות אלוהים הוא לא דרש את זכויותיו כאלוהים, 7אלא הפשיט מעצמו את כוחו הרב, את ההוד והתהילה, ולבש דמות עבד הדומה לבן־אדם. 8הוא אף השפיל את עצמו כל־כך עד שבחר למות מוות בזוי על הצלב.
9על כן העלהו אלוהים למרומי השמים ונתן לו שם העולה בכבודו על כל שם אחר, 10כדי שבשם ישוע יכרעו כולם ברך וישתחוו לו בשמים, בארץ ומתחת לארץ, 11וכל אדם יודה שישוע הוא האדון, לכבודו של אלוהים האב.
12ידידי היקרים, כשהייתי אצלכם שמעתם בקולי תמיד. עתה כשאני רחוק מכם, אני מבקש שתמשיכו לעשות מעשים טובים שנובעים מישועתכם. שמעו בקול אלוהים ביראה עמוקה, והתרחקו מכל דבר העלול לא למצוא־חן בעיניו. 13כי אלוהים הוא פועל בכם לרצות להישמע לו, והוא גם עוזר לכם למלא את רצונו.
14עשו כל דבר ללא ויכוחים וללא תלונות, 15כדי שאיש לא יוכל לדבר נגדכם. עליכם לחיות חיים פשוטים, טהורים ותמימים, כמו בני אלוהים בתוך עולם של נוכלים ורמאים. עליכם להאיר ולזרוח ביניהם כקרני אור בחשכה, 16ולספר להם על דבר אלוהים – על דבר החיים! אם כך תנהגו, אתגאה בכם בשובו של המשיח אלינו, שכן עבודתי ביניכם לא הייתה לשווא.
17גם אם עלי לשפוך את דמי כנסך על קורבן אמונתכם, כלומר, אם יהיה עלי להקריב את חיי למענכם, אגיל ואשמח עם כל אחד מכם. 18גם אתם צריכים לשמוח איתי על כך.
19אם ירצה השם אשלח אליכם בקרוב את טימותיוס, וכשישוב מביקורו אשמח לשמוע מפיו מה נשמע אצלכם. 20הידעתם שטימותיוס מתעניין בכם יותר מכל אדם אחר? 21נראה שכל אחד אחר דואג רק לעצמו ולתוכניותיו, ולא לתוכניותיו של ישוע המשיח. 22אך מכירים אתם את טימותיוס. בכל הנוגע להפצת הבשורה על המשיח הוא כבן לי. 23אני מקווה לשלחו אליכם ברגע שאדע מה עומד לקרות לי כאן. 24אני בטוח שהאדון יאפשר לי לבקר אתכם בקרוב.
25חושבני כי בינתיים מוטב שאשלח אליכם חזרה את אפפרודיטוס. שלחתם אותו כדי שיעזור לי בענייני, והוא אמנם עזר לי. שנינו היינו ממש כאחים; עבדנו יחד ואף סבלנו יחד למען המשיח. 26עתה אני מחזירו הביתה, שכן הוא מתגעגע אליכם מאוד ומודאג מהעובדה ששמעתם כי היה חולה. 27הוא באמת היה חולה, ואפילו עמד למות! אולם אלוהים ריחם עליו וגם עלי – בחסכו ממני את הצער הזה שלא יתווסף לסבלי.
28אני רוצה מאוד להחזיר אליכם את אפפרודיטוס, שכן אני יודע עד כמה תשמחו לראותו, וגם אני אשמח ויוקל לי מאוד. 29קבלוהו באדון בשמחה רבה, והביעו את הוקרתכם והערכתכם, כי הוא סיכן את חייו למען עבודת המשיח, 30ואף עמד למות בעודו משתדל לעשות מה שאתם לא יכולתם לעשות, בגלל היותכם רחוקים ממני.
