Ima espirituhuan huillacujta alli rijsinguichijraj
1Cʼuyashca huauqui panicuna, ama tucui espiritucuna huillachishcata crichijllachu. Ñamari cai pachapica, achca llulla huillajcuna puricun. Chaimanta, maijan huillajpipish, ‘¿Diospaj Espíritu huillachijpitajchu huillacun, imamí?’ alli ricuichijraj. 2Diospaj Espiritutaj huillachicushcata yachangapajca, cashna nijtami uyana canguichij: “Jesucristoca, aichayuj runa tucushpami shamushca” nijca, Diospaj Espirituhuanmi. 3Cutin Jesucristota manapish aichayuj tucushcata huillajca, mana Diospaj Espirituhuanchu, Cristota pʼiñajpaj espirituhuanmi. Chai shamuna cashcataca ñami uyarcanguichij, chaimari ña cai pachapi puricun.
4Cʼuyashca huahuacuna, cancunaca Diospajmi canguichij. Cancunapi causacujca, cai pachapaj cajcunapi causacujta yallimari. Chaimanta paicunataca, ñami mishashcanguichij. 5Chaicunaca, cai pachapaj cashcamanta, cai pachapajllatami rimancuna. Paicunataca, cai pachapaj cajcunaca uyanllacunami. 6Ñucanchijca, Taita Diospajmari canchij. Taita Diospaj cajcunaca, ñucanchijtaca uyanllami. Mana Taita Diospaj cajcunaca, ñucanchijtaca mana uyanchu. Chashna cajta ricushpami, mana llullaj Diospaj Espirituhuan cajtapish, pandachijpaj espirituhuan cajtapish jahualla yachai tucunchij.
Cʼuyanataca amataj saquishunchijchu
7Cʼuyashca crijcuna, cʼuyaica Taita Dios cushcami. Chaimanta caishuj chaishujhuan cʼuyanacushunchij. Maijanpish cʼuyajca, Diospaj huahuami, Diostaca rijsintajmi. 8Maijanpish mana cʼuyajca, Taita Diostaca mana rijsinchu. Taita Diosca cʼuyajmari. 9Taita Diosca, cai pachaman Paipaj shujlla Churitami ñucanchij Paimanta causachun cachashca. Chashnami ñucanchijta cʼuyashcataca ricuchirca. 10Mana ñucanchijchu Taita Diostaca cʼuyashcanchij, Pairajmari ñucanchijtaca cʼuyashca. Chaimantami, ñucanchij juchacunamanta huañushpa, juchacunata anchuchichun, Paipaj Churita cacharca. Chashna rurashpami, cʼuyashcataca ricuchin. 11Cʼuyashca crijcuna, Taita Diosmi ñucanchijtaca cʼuyashca. Chaimanta ñucanchijpish caishuj chaishujhuan cʼuyanacushunchij. 12Taita Diostaca, pipish manataj ricushcachu. Shina cajpipish ñucanchij caishuj chaishujhuan cʼuyanacushpami, Taita Diosca ñucanchijpi causacushcata ricuchinchij. Ñucanchijpish Dios cʼuyaj cashca shinallatajmari cʼuyanchij.
13Diosca, Paipaj Espiritutami ñucanchijman cushca. Chaimantami, ñucanchijca Dios-huan cashcata, Diospish ñucanchijhuan cashcata yachanchij. 14Yaya Diosca, cai pachapi causajcunata Quishpichij cachunmi, Paipaj Churita cacharca. Paitaca, ñucanchij ñahuihuantaj ricushcamantami huillacunchij. 15Jesusta, ‘Diospaj Churitajmi’ nishpa huillajhuanmi, Taita Diosca causan. Paipish Taita Dios-huanmi causan. 16Ñucanchijca, Taita Dios ñucanchijta cʼuyashcataca yachanchijtaj, rijsinchijtajmi.
Taita Diosca cʼuyajmari. Maijanpish cʼuyashpa causajca, Taita Dios-huanmi causan, Taita Diospish paihuanmi causan. 17Ñucanchijca, chashna alli cʼuyanacushpami, imalla rurashcata Dios ricuchi punllapica mana manchashun. Ñucanchijpish cai pachapica, Jesucristo causashca shinallatajmi causacunchij. 18Cʼuyana shinataj cʼuyajca, imamanta manchanata mana charinchu. Ima, llaquichipajta rurashca cashpallami manchan. Manchai tiyashpaca, manaraj alli cʼuyaj cashcatami ricuchin.
19Diosraj ñucanchijta cʼuyashcamantami, Paitaca cʼuyanchij. 20Shina cajpica maijanpish: «Ñucaca, Taita Diosta cʼuyanimi» nishpapish, quiquin huauquita pʼiñajca, llullajmari. Ñahuihuan ricushca huauquita mana cʼuyashpaca, ¿ima shinataj mana ricushca Taita Diostacarin cʼuyangari? 21“Taita Diosta maijanpish cʼuyajca, paipaj huauquitapish cʼuyachun” nishpami, Cristoca ñucanchijta mandarca.
1ידידי היקרים, היזהרו מפני נביאי־השקר הרבים שמסתובבים בעולם. אל תאמינו בצורה עיוורת לכל מה שאתם שומעים, אלא בחנו את הנאמר – האם דבריהם מרוח הקודש או לא? 2שאלו את הנביאים האלה אם הם מאמינים ומודים שישוע המשיח, בן־האלוהים, בא לעולם בדמות אדם בשר ודם. אם כן – דבריהם מאלוהים. 3אם לא – הם נביאי שקר שמדברים בהשראת שונא־המשיח, שעל דבר בואו הוזהרתם. הוא באמת בא, ושנאתו כבר התפשטה בכל העולם.
4בני היקרים, אתם שייכים לאלוהים וניצחתם במערכה נגד האנשים האלה, כי רוח־הקודש ששוכן בכם חזק וגדול מהרוח שבעולם. 5נביאי שקר אלה שייכים לעולם הזה, וטבעי שהם מתעניינים בענייני העולם, ושהעולם מתעניין בהם. 6אבל אנחנו בני־אלוהים, ומשום כך רק האוהבים את אלוהים מקשיבים לדברינו. האחרים אינם מקשיבים, כי אינם מבינים כלל על מה אנחנו מדברים. כך אפשר גם לבחון אם הנאמר הוא מאלוהים או לא, שכן אם הנאמר הוא בהשראת אלוהים, העולם כלל לא יקשיב.
7ידידים יקרים, הבה נאהב איש את רעהו, כי אלוהים הוא מקור האהבה. אנשים שמלאים אהבה מעידים כי הם בני־אלוהים וכי הם מכירים אותו אישית. 8ואילו אנשים חסרי אהבה מעידים שאין הם מכירים את אלוהים, כי אלוהים הוא אהבה.
9אלוהים הוכיח עד כמה הוא אוהב אותנו, כששלח את בנו היחיד למות בידי העולם המרושע הזה, כדי שעל־ידי מותו נזכה בחיי נצח. 10היודעים אתם מהי אהבה אמיתית? לא אהבתנו לאלוהים, כי אם אהבתו אלינו – כששלח את בנו לסבול את העונש על חטאינו.
11ידידים יקרים, אם אלוהים אהב אותנו כל־כך, גם אנחנו צריכים לאהוב איש את רעהו. 12אמנם איש לא ראה עדיין את אלוהים, אך כשאנו אוהבים איש את רעהו, אנו מרגישים ויודעים שאלוהים חי בקרבנו, ושאהבתו בנו גדלה ומתחזקת.
13אלוהים השכין בנו את רוח הקודש כאישור והוכחה לכך שהוא חי בנו ושאנו חיים בו. 14במו עינינו ראינו שאלוהים שלח את בנו להושיע את העולם, ולכן אנו מספרים זאת לכולם. 15כל המאמין ומודה שישוע הוא בן־האלוהים, אלוהים שוכן בו והוא באלוהים.
16כיצד אנו יודעים שאלוהים אוהב אותנו? ראשית, אנחנו מרגישים את אהבתו; שנית, אנחנו מאמינים לדבריו, שכן הוא אמר לנו שהוא באמת אוהב אותנו. אלוהים הוא אהבה! לכן כל מי שחי באהבה חי באלוהים, ואלוהים חי בו. 17כשאנו חיים במשיח אהבתנו גדלה ונשלמת, וביום־הדין לא נתבייש ולא נפחד מפניו, אלא נפגוש אותו בביטחון ובשמחה, כי הוא אוהב אותנו ואנו אוהבים אותו.
18איננו פוחדים ממי שאוהב אותנו אהבה מושלמת; אהבתו המושלמת מגרשת כל פחד וחשש. אם אנו פוחדים, הרי זה ממה שהוא עלול לעשות לנו, והדבר מראה שאיננו משוכנעים לגמרי שהוא אוהב אותנו. 19אם כן, אנחנו אוהבים אותו משום שהוא אהב אותנו תחילה.
20מי שטוען ”אני אוהב את אלוהים!“ אך ממשיך לשנוא את אחיו, הוא שקרן! כי אם אינו יכול לאהוב את אחיו שעומד לפניו, כיצד יוכל לאהוב את האלוהים שלא ראה מעולם? 21ואלוהים ציווה עלינו לאהוב לא רק אותו, אלא גם את אחינו.
