Diosmanta huillanami shujtaj rimaita rimanata yalli alli
1Cʼuyanacushpa causana yuyailla caichij, shinallataj imalla rurai tucunatapish Diospaj Espíritu cuchun, ashtahuan mashcaichijlla. Ashtahuanca, Dios ima nishcata huillanata cuchun munaichij. 2Maijanpish shujtaj rimaicunata rimashpaca, uyajcunamanca mana rimanchu, Taita Diosllamanmi riman. Pi mana yachashcacunata Diospaj Espíritu rimachijpipish, uyajcunaca, imata nicujta mana yachanchu. 3Ashtahuanpish Dios ima nishcata huillajca, shujtajcunatami ashtahuan sinchi crijta ruran. Catina yuyaita cushpa cushichinpishmi. 4Shujtaj rimaicunata rimajca, paillami ashtahuan sinchi crij tucun. Ashtahuanpish Dios ima nishcata huillajca, tandanacushca crijcunatami ashtahuan sinchiyachin. 5Ñucaca, tucui cancuna shujtaj rimaicunata rimachun munaimanmi. Shina cashpapish, ashtahuantajca, Dios ima nishcata huillachunmi munani. Dios ima nishcata huillajca, tandanacushca crijcunatami sinchiyachin. Chaimanta, paica shujtaj rimaicunata rimajta yallimi. Shujtaj rimaita rimajpish, pai imata nicushcata huillashpaca, Dios ima nishcata paica huillaj shinallatajmi.
6Uyaichij huauqui, panicuna, ñuca cancunapajman rishpaca, shujtaj rimaicunallata rimaimanchari. Dios imata ricuchishcata, ima alli yachanata, Dios ima nishcata, ima alli yachaita huillajllapimari cancunapajca alli canman. Mana chashna rurajpica, ¿imapajtaj alli canmanri? 7Shinallataj chaquishca flautapish, arpapish mana tonopi tocajpica, imata tocacushcapish mana yacharinchu. 8Chashnallataj jatun macanacuiman llujshichun trompetapi mana sinchita tocajpica, pi mana llujshingapaj allichirinmanchu. 9Cancunapish chashnallataj, imata rimashpapish, mana entendinallata rimajpica, ¿ima shinataj, imata nicushcata yachangacunari? Chashna rimashpaca, yangallamari rimaringuichij. 10¡Cai pachapica, mashna rimaicunapishchari tiyan. Chai tucui rimaicunallataj, imata nicushcataca entendipajllami! 11Shujtaj rimaita maijan rimajpi, chai rimashca imata nisha nishcata ñuca mana entendishpaca, cʼullu runa shinamari caiman. Shinallataj chai rimaita rimacujpish, ñucapajca cʼullu runa shinallami canman. 12Cancunaca, Diospaj Espíritu cushca, rurai tucunacunataca, achcatami munanguichij. Chai rurai tucunacunahuanca, tandanacushca crijcunata ashtahuan sinchiyachingapajlla imatapish ruraichij.
13Chaipajca maijanpish shujtaj rimaita rimajca, pai rimashpa imata nicushcata huillai tucungapajca, Diosta mañachun. 14Shujtaj rimaita rimashpa Diosta mañashpapish, ñuca espiritullahuanmi mañani. Ashtahuanpish ñuca yuyaipica, chushajllami saquirini. 15Shinashpaca, ¿imatataj rurasha? Ñuca espirituhuan mañacushpaca, ñuca yuyaihuanpish mañashari. Ñuca espirituhuan cantacushpaca, ñuca yuyaihuanpish cantashari. 16Cambaj espiritullahuan Diosta pagui nijpica, canhuan tiyacujca mana entendingachu. Pai mana entendishpaca, ¿ima shinataj Diosta can pagui nijpica, «Chashna cachun» ningari? 17Canca, Diosta sumajta pagui ninguitajmari, ashtahuanpish caishujca, ashtahuan sinchi crij cangapaj, ima alli yuyaitaca mana japinchu.
18Ñucaca, tucui cancunata yallimari shujtaj rimaicunata rimani. Chaimanta Taita Diostaca, pagui ninimi. 19Shina cashpapish ñucaca, tandanacushca crijcunahuan cashpa, 10.000 shimicunata shujtaj rimaipi rimanapaj randica, entendinalla pichca shimicunallata rimashpami, paicunata yachachisha nini.
20Huauqui, panicuna, imata yuyaringapajca ama huahuacuna shina caichijchu. Ima mana allita ama rurangapajca, upa huahuacuna shina caichij. Ashtahuanpish imata yuyanapica, yuyajcuna shinataj caichij. 21Mandashcapica, cashnami quillcashca tiyacun:
«“Cai llajta runacunata rimachunca,
shujtaj rimaicunata rimaj,
caru llajta runacunatami cachasha.
Paicuna huillajpipish, ñucataca mana uyangacunachu” ninmi Mandaj Diosca» nicunmi.
22Shujtaj rimaicunata rimanaca, mana crijcunaman ricuchina señalmi, crijcunaman ricuchina señalca mana canchu. Ashtahuanpish Dios ima nishcata huillanaca, crijcunapaj señalmari. Chai señalca, mana crijcunaman ricuchinaca mana canchu. 23Crijcunalla tandanacushpa, tucuillataj chʼican chʼican rimaicunata rimacungachari. Chashna rimacujpi, maijan chaita mana entendij, mana cashpaca mana crijpish yaicungachari. Chaita ricushpaca, ¿manachu cancunataca ‘Locomari tucushca’ ninga? 24Ashtahuanpish Dios ima nishcata tucuicuna huillacujpi, maijan mana crij, mana cashpaca manaraj entendijpish yaicungachari. Paicuna yaicushpa, tucui cancuna imalla huillacujta uyashpaca, pai juchayuj cashcata yuyaringamari. 25Huillashcacunami paipaj shungupi imalla tiyashcata ricuchinga. Chashna rurajpimi, «Taita Diosca, cancunahuantajmari cashca» nishpa, Diostaca pambacama cumurishpa adorangacuna.
Cultotaca rurana cashca shina ruraichij
26Huauqui, panicuna, ¿imatataj nisha? Cancunapaj tandanacuimanca, pipish Salmocunahuan, yachachinahuan, Dios ima ricuchishcata huillanahuan, shujtaj rimaicunahuan, chaita rimaj ima nicushcata huillanahuan shamuichijlla. Tucui chaicunataca, crijcunata sinchiyachingapaj ruraichij. 27Shujtaj rimaita rimashpaca, ishqui cashpa, quimsa cashpapish shuyanacushpa, shuj shujlla rimachun. Chai rimajcuna imata nicushcataca, maijan huillachun. 28Chaita pi huillaj mana tiyajpica, crijcuna tandanacushcapica, upalla cachunlla. Rimasha nijcunaca pai quiquinpajpish, Taita Diospajpish rimachun.
29Chashnallataj Dios ima nishcata huillajcunapish, ishqui cashpa, quimsa cashpapish, chaicunalla huillachun. Chaishujcunaca, huillajcuna imata nicujta yuyaipi uyashpa tiyachun. 30Maijan chaipi tiyacujman Dios imatapish ricuchijpica, rimacuj upallashpa, paitaraj rimachichun. 31Dios ima nishcata chashna shuj shujlla huillajpimi, tucui uyajcuna alli yachangacuna, alli yuyaitapish japingacuna. 32Dios ima nishcata huillajcunaca, huillanapi imata jarcarina cajpica, jarcarinata yachachun. 33Taita Diosca mana muspachij Dioschu, ashtahuanpish sumaj causaipi churaj Diosmi.
Diospajlla crij tandanacushcacunaca, maipipish chashnami causancuna. 34Crijcuna tandanacushcapica, cancunapaj huarmicunaca upalla cachun. Paicunaca, chaipica mana rimanachu. Mandashcapi nishca shinallataj, uyashpalla tiyachun. 35Imata yachasha nishpaca, quiquin cusata huasipi tapuchun. Crijcuna tandanacushcapi huarmicuna rimajpica, mana alli ricurinchu.
36¿Diospaj Shimica, cancunapajmanta callarishcatachu yuyanguichij? Mana cashpaca, ¿cancunapajllaman chayashcatachu yuyanguichij? 37Maijanca ‘Dios ima nishcata huillajmi cani’ yuyacungami. Mana cashpacarin, ‘Diospaj Espirituhuanmi cani’ yuyacungami. Paicunapish ñuca quillcashca cai shimicunataca, Apunchij Jesusllataj mandashcata yachachun. 38Maijan caita mana yachasha nijtaca, paipish mana chasquishca cangachu.
39Chaimanta huauqui, panicuna, Dios ima nishcata huillanata mashcaichij. Shujtaj rimaicunata rimajcunatapish ama jarcaichijchu. 40Chashna imata rurashpapish, ama maipish cachun ruraichijchu. Ashtahuanpish rurana cashca shinataj ruraichij.
1טפחו את האהבה, אך השתדלו להשיג גם את שאר המתנות הרוחניות שמעניק רוח הקודש, ובמיוחד את מתנת הנבואה, שהיא היכולת והכישרון ללמד את דבר ה׳.
2אם קיבלת את מתנת הדיבור בשפה שלא למדת, אתה יכול לדבר רק אל אלוהים ולא אל חברי הקהילה, שאינם מסוגלים להבין שפה זאת. אתה אמנם תדבר בהשראת רוח הקודש, אך לאחרים יישמע הדבר כסודות. 3לעומת זאת, המנבא מדבר בשם אלוהים, וכך הוא עוזר לאחרים להתחזק באמונה, מעודד ומנחם אותם. 4אדם שמדבר ”בשפות“ עוזר לעצמו להתחזק באמונה, ואילו מי שמתנבא עוזר לכל הקהילה להיבנות. 5הלוואי שכולכם תדברו בשפות זרות, אבל יותר מזה, הלוואי שכולכם תנבאו. כי חשוב יותר להטיף את דבר אלוהים מאשר לדבר בשפות לא־ידועות, אלא אם תוכלו לתרגם את הנאמר כדי שכל השומעים יבינו.
6אחי היקרים, אם אני עצמי אבוא ואדבר אליכם בשפה שאינכם מבינים, מה אועיל לכם? לעומת זאת, אם אדבר אליכם בשפתכם ואספר לכם מה אמר לי אלוהים, מה אני יודע, אם אני אנבא, או אלמד מה כתוב בכתבי־הקודש – הרי שאעזור לכם להתחזק באמונה. 7אם איננו מדברים עברית פשוטה וברורה, איש לא יבין מה אנחנו רוצים. קחו למשל את החליל והכינור – אם אין הם משמיעים צלילים ברורים ומדויקים, איש לא יוכל לזהות את המנגינה המנוגנת. 8אם בעת מלחמה לא יתקע המחצצר את התרועה המוסכמת, כיצד יידעו החיילים שהם נקראים למלחמה? 9כך גם לגבי דיבור בשפות לא־ידועות: אם אתה מדבר אל מישהו בשפה שאינו מבין, כיצד יוכל לנחש מה אתה אומר? אתה כאילו מדבר אל הקיר!
10יש בעולם מאות שפות שונות, וכל אחת מהן טובה ושימושית … לאלה שמבינים אותן, 11אך לי אין כל תועלת בהן. לכן, אדם שיפנה אלי באחת השפות האלה יהיה לגבי זר לגמרי – אני לא אבין אותו, והוא לא יבין אותי. 12מאחר שאתם באמת שואפים למתנות הרוחניות, בקשו מרוח הקודש את המתנות המועילות ביותר לקהילה כולה.
13מי שמדבר בשפה לא־ידועה צריך להתפלל בעד היכולת לתרגם שפה זו, כדי שיוכל לשתף את האחרים ולהסביר להם מה אמר. 14הרי אם אני מתפלל בשפה שאיני מבין, רוחי אמנם מתפלל, אך איני יודע מה אני אומר. 15כיצד אני פותר את הבעיה? אני מדבר בשפה לא־ידועה וגם בשפתי הרגילה המוכרת לכולם; אני שר בשפה זרה וגם בשפתי הרגילה. 16אם אתם מהללים את אלוהים רק בשפה לא־ידועה, אלה שאינם מבינים אתכם לא יוכלו להלל את ה׳ ולהודות לו יחד אתכם. כיצד יוכלו להצטרף אליכם ולהלל את ה׳ בשעה שאינם יודעים מה אתם אומרים? 17אתם אמנם מהללים את ה׳, אולם הדבר אינו מועיל ואינו עוזר לאחרים.
18אני מודה לאלוהים על שאני מדבר ”בשפות“ יותר מכל אחד מכם. 19אך בציבור אני מעדיף לומר חמש מילים מובנות שיעזרו לכולם, מאשר עשרת־אלפים מילים בשפה שאינה מוכרת לאיש.
20אחי היקרים, אל תהיו ילדותיים במחשבותיכם והבנתכם. היו תמימים כילדים בכל הנוגע למעשים רעים, אולם בכל הקשור לעניינים רציניים כאלה, היו נבונים והתנהגו כמבוגרים. 21כתוב בכתבי־הקודש,14.21 יד 21 ישעיהו כח 11-12 שאלוהים ידבר אל העם הזה בשפות זרות, אבל גם אז לא יקשיב העם לה׳. 22מכאן אתם רואים שדיבור בשפה זרה ולא־ידועה אינו עוזר לאנשים להאמין. אך הנבואה עוזרת לאנשים להאמין. 23אם יבואו לקהילתכם אורחים או לא־מאמינים ויראו את כולכם מדברים בשפות זרות ולא מוכרות, מה יחשבו? הם יחשבו שיצאתם מדעתכם! 24בעוד שאם תטיפו את דבר ה׳, גם האורח וגם הלא־מאמין שיבקרו בקהילתכם ישמעו ויבינו. יתכן מאוד שדבר אלוהים יגע בלבם, יוכיח אותם בחטאם, 25ותוך כדי הקשבה לדבר ה׳ יתרכך לבם, והם יכרעו ברך לפני ה׳ ויודו כי אלוהים באמת נמצא בינינו.
26לסיכום: כשתתאספו יחד, אחד ישיר, שני יְלַמֵּד, שלישי יגלה חזון מיוחד מאלוהים, רביעי ידבר בשפה לא־ידועה, חמישי יפרש בקול רם את השפה הלא־ידועה, אולם זכרו: כל מה שנעשה צריך להועיל לכולם, לחזק ולבנות את כולם באדון. 27בכל אסיפה מותר רק לשניים או שלושה איש לדבר בשפות לא־ידועות; עליהם לדבר זה לאחר זה, ומישהו חייב לתרגם את דבריהם. 28אם אין בקהל מי שמסוגל לתרגם, אסור להם לדבר בקול רם; עליהם לדבר בלחש לעצמם ולאלוהים, ולא לציבור.
29-30שניים או שלושה נביאים ידברו – זה לאחר זה וכל האחרים יקשיבו. אולם אם בשעה שאחד מדבר אדם אחר מקבל חזון מאלוהים, על הראשון להפסיק ולהניח לשני לדבר. 31בדרך זאת כל מי שמקבל חזון או נבואה מה׳ יוכל לדבר – אחד־אחד – וכולם ילמדו, יתעודדו ויתחזקו. 32אל תשכחו כי האנשים שמביאים אליכם את דבר אלוהים מסוגלים לשלוט בעצמם ולחכות בסבלנות בתור! 33אלוהים אינו אלוהי מהומה אלא שלום.
כנהוג בכל הקהילות, 34על הנשים לשתוק בעת אסיפות הקהילה; אסור להן להשתתף בשיחה, כי עליהן להיכנע לגברים, כפי שמלמדים אותנו הכתובים. 35אם יש להן שאלות, שתשאלנה את הבעלים בבית, כי לא נאה לאישה להביע את דעתה באסיפות הקהילה. 36האם אינכם מסכימים איתי? האם אתם חושבים שאתם בעצמכם המצאתם את הכתובים? או האם אתם לבדכם מבינים את הכתובים? 37אם מישהו חושב שהוא נביא או רוחני, אז שיכיר בכך שהדברים שאני כותב הם מצוות האדון. 38אך אם מישהו לא יכיר בכך, אז לא יוכר בו.
39אם כן, אחי היקרים, השתדלו להשיג את מתנת הנבואה, ואל תאסרו את הדיבור בשפות לא־ידועות. 40על כל פנים, כל מה שאתם עושים עשו תוך שמירה על הסדר והטעם הטוב.
