Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Mateo 16:1-28

Fariseocunami señalta ricuchichun mañashcacuna

(Mar 8:11-13; Luc 12:54-56)

1Fariseocunapish, saduceocunapish Jesús ima mana allita nijpica, juchachishun nishpami shamurcacuna. Chaimantami Jahua pachamanta shamushcata ricungapaj, ima señalta ricuchichun mañarcacuna.

2Chaita mañajpica, Jesusca cashnami nirca: «Cancunaca chishiman puca pʼuyu tiyajpica: “Cayaca alli punllami canga” ninguichijmi. 3Cutin tutamantaman yana pʼuyu tiyajpica: “Cunan punllaca tamyangami” ninguichijmi. ¡Mishqui shimi, jayaj shungu runacuna! Cancunaca jahuapi pʼuyuta ricushpa, ima shina punlla cana cashcataca yachanguichijmi. Ashtahuanpish cunan ima señalcunata ricushpapish, ima punllacunapi cashcataca mana yachanguichijchu. 4Cai millai, huainayaj runacunamari shuj señalta ricuchichun mañancuna. Paicuna ricushun nishcataca, manataj ricungacunachu. Dios ima nishcata huillaj Jonás shina tucushcallatami ricungacuna» nircami.

Shina nishpaca, Jesusca paicunamanta chʼicanyashpa rircallami.

Fariseocuna yachachishcaca levadura shinami

(Mar 8:14-21)

5Jesuspaj yachacujcunaca, tandata apamunatami cungashpa cuchata chʼimbashca carca. 6Chai punllatajmi Jesusca, Paipaj yachacujcunataca:

—Uyaichij, fariseocunapaj, saduceocunapaj levadurataca, pajta chasquinguichijman— nirca.

7Jesús chashna nijpimi, yachacujcunaca:

—Tandata mana apamujpimari, chashna nij yuyachin— ninacurca.

8Chashna ninacucujta yachashpami, Jesusca cashna nirca:

—¿‘Tandata mana apamushcanchijca’ nicunguichijraj shiná? Manarajmari ñucataca tucui shunguhuan cringuichijchu. 9¿Manarajchu yuyaita japinguichij imatagari? Pichca tandata, pichca huaranga runacunaman ñuca carashcataca, ¿manachu yuyaringuichij? Puchushcata mashna canasta jundata tandashcallatapish yuyarichigari. 10Shinallataj chuscu huaranga runacunaman canchis tandata ñuca carashcata yuyarichigari. ¿Chaipipish mashna canasta junda puchushcatapish yuyarichigari? 11¿Ima nishpataj chaitaca mana entendinguichij? Tandata mana apamushcamantaca mana chashna nircanichu. Fariseocunapaj, saduceocunapaj levadurata ama japinguichij nicunimari— nircami.

12Jesús chashna nijpimi, yachacujcunaca yuyaita japircacuna. Jesusca, tandata rurana levaduramantaca mana rimashcachu carca. Ashtahuanpish fariseocuna saduceocuna yachachishcata ama catichunmi nicushca carca.

Pedromi Jesustaca ‘Quishpichij Cristomi cangui’ nishca

(Mar 8:27-30; Luc 9:18-21)

13Filipopaj nishca Cesarea pueblo cʼuchu llajtacunaman ñanta ricushpami, Jesusca paipaj yachacujcunataca:

—Runa Aichayuj ñucamanta gentecuna parlanacushpaca, ¿pi cashcatataj nincuna?— nishpa tapurca.

14Yachacujcunaca, cashnami nircacuna:

—Shujcunaca, ‘Bautiźaj Juanmi’ nincunami. Shujtajcunaca, ‘Dios ima nishcata huillaj Eliasmi’ nincunami. Cutin maijancunaca, ‘Dios ima nishcata huillaj Jeremiasmi, mana cashpaca Dios ima nishcata maijan huillajmi canga’ nincunami— nircacunami.

15Chashna nijpi Jesusca:

—Cutin cancunaca ñucataca, ¿pi cashcatataj yuyanguichigari?— nirca.

16Chashna nijpi Simón Pedroca:

—Quiquinca causaj Diospaj Churi, Quishpichij Cristomari cangui— nircami.

17Shina nijpimi, Jesusca cashna nirca:

—Jonaspaj churi Simón, canca cushicunami cangui. Canca, mana pi runa yuyachijpi, chashna nishcanguichu. Ashtahuanpish jahua pachapi caj ñuca Yayami chai yuyaitaca cushca. 18Ñucapish cantaca, Pedro ninimi. Cai rumipimi ñucata crij tandanacushcacunataca, huasichij shina mirachisha. Paicunataca, Hadespaj pungucunapish mana millpui tucungachu. 19Canmanca, jahua pacha Dios mandacunman gentecunata yaicuchina llavetami cuni. Can cai pachapi imata huatajpica, jahua pachapipish huatashcami canga. Cai pachapi imatapish can cacharijpica, jahua pachapipish cacharishcami canga— nircami.

20Shina nishca qʼuipami Jesusca, Paipaj yachacujcunataca:

—Ñucataca, Quishpichij Cristo Jesús cashcata, pajta piman huillanguichijman— nirca.

‘Ñucataca huañuchingacunami’ nishcami

(Mar 8:31–9:1; Luc 9:22-27)

21Chashna nishcapachamantami Jesusca, Paipaj yachacujcunaman cashna nishpa huillai callarirca:

—Ñucaca, Jerusalenmanca rinamari cani. Chaipimi ñucataca, cunaj yuyajcunapish, curacunata mandajcunapish, Mandashcata yachachijcunapish jatunta llaquichishpa huañuchingacuna. Huañuchijpipish, quimsa punllapica causarishami— nircami.

22Jesús chashna nijpimi, Pedroca Paillata chʼicanchishpa:

—Apunchij Jesús, chaitatajca Dios ama munachun. ¿Ima nishpataj chashna tucunataca ninguiari?— nishpa jarcarca.

23Chashna nijpica Jesusca, tigrarishcahuanmi Pedrotaca cashna nirca:

—¡Anchui caimanta, Satanás! Ñucataca pandachisha nicunguimari. Taita Dios imata rurasha nishcataca mana yachanguichu. Runacuna yuyashcallatami yuyacungui— nircami.

24Chai qʼuipaca Jesusca, Paipaj yachacujcunataca, cashnami nirca:

—Maijanpish ñucata catisha nishpaca, chacatashca huañunata yachashpapish, ama quiquinta llaquichijchu. Cruzta japishpa ñucata catichijlla. 25Yuyarichij, maijanpish quiquin causaita llaquijca chingaringami. Maijanpish ñucata catingaraicu, quiquin causaita mana llaquijca, quishpiringami. 26Maijanpish cai pachapi tucui imalla tiyajcunata charij tucushpapish, quiquin almata chingachishpaca, ¿ima allitaj cangari? Chingachishca huashaca, quiquin almata quishpichingapaj, imata mana cui tucungachu. 27Runa Aichayuj ñucaca, ñuca angelcunahuan, ñuca Yaya sumajyachishca shamushpaca, tucuicunamanmi, quiquin imata rurashca shina cusha. 28Maijan caipi cajcunaca, Runa Aichayuj ñuca mandangapaj shamungacama manaraj huañungacunachu. Paicunami quiquin ñahuihuan ricungacuna. Chashnatajmi canga— nircami.

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 16:1-28

1יום אחד באו פרושים וצדוקים אל ישוע כדי לנסות אותו, וביקשו ממנו שיחולל למענם נס מהשמים.

2‏-3אולם ישוע ענה להם: ”אתם יודעים היטב כיצד לפרש את סימני הטבע! אם, למשל, לפנות ערב השמים אדומים, אתם אומרים שלמחרת יהיה מזג אוויר נאה. ואם בבוקר השמים קודרים, אתם אומרים שמזג האוויר יהיה סוער, ואתם צודקים. אולם אינכם מבינים את משמעות העת שבה אנו חיים! 4דור רע וכופר זה מבקש לו אות כלשהו מהשמים, אבל האות היחיד שינתן לו הוא זה של יונה הנביא!“ וישוע הלך משם.

5בהגיעם אל הגדה השנייה של הכינרת גילו התלמידים כי שכחו לקחת איתם אוכל.

6”היזהרו מהשאור של הפרושים והצדוקים!“ הזהיר ישוע את תלמידיו.

7הם חשבו שהוא אמר זאת משום ששכחו לקחת איתם לחם. 8ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן אמר: ”חסרי־אמונה שכמוכם! מדוע אתם דואגים כל כך שאין לכם לחם? 9האם לעולם לא תבינו? האם אינכם זוכרים כלל את חמשת־אלפים האנשים שהאכלתי בחמש ככרות לחם, ואת הסלים המלאים בשאריות? 10האם שכחתם את ארבעת־אלפים האנשים שהאכלתי, ואת סלי השאריות שנשארו? 11כיצד יכולתם להעלות על דעתכם שדיברתי על מזון? אולם אני חוזר ואומר: היזהרו מהשאור של הפרושים והצדוקים!“

12לבסוף הבינו התלמידים שבמילה ”שאור“ התכוון ישוע ללימודים של הפרושים והצדוקים.

13כשהגיע ישוע לקיסריה של פיליפוס, שאל את תלמידיו: ”מה אומרים עלי האנשים? מי הם חושבים שאני?“

14”יש האומרים שאתה יוחנן המטביל, אחרים – שאתה אליהו, ואחדים אומרים שאתה ירמיהו או נביא אחר.“

15”ומי אתם חושבים שאני?“ המשיך ישוע לשאול.

16”אתה המשיח בן אלוהים חיים!“ השיב שמעון פטרוס. 17”אשריך, שמעון בן־יונה,“ אמר לו ישוע, ”כי אבי שבשמים הוא זה שגילה לך את האמת הזאת, ולא בן אדם. 18כשמך כן אתה: פטרוס – סלע; על סלע זה אבנה את קהילתי, וכל כוחות שאול לא יגברו עליה. 19אני אתן לך את מפתחות מלכות השמים; כל מה שתסגור בארץ יהיה סגור בשמים, וכל מה שתפתח עלי אדמות יהיה פתוח בשמיים!“

20לאחר מכן הזהיר ישוע את תלמידיו שלא יספרו לאיש כי הוא המשיח.

21מאותה עת ואילך החל ישוע לספר לתלמידיו שהוא עומד לעלות לירושלים, שיסבול שם מידי זקני העם והכוהנים הגדולים והסופרים, שייהרג, ושלאחר שלושה ימים יקום לתחייה מן המתים.

22פטרוס לקח את ישוע הצידה והוכיח אותו: ”אל תדבר כך! אסור שיקרה לך דבר כזה!“

23”סור ממני, שטן שכמוך!“ אמר לו ישוע. ”אתה מכשול בדרכי; אתה מסתכל על הדברים מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים.“

24ישוע פנה לתלמידיו ואמר: ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. 25כי מי שמנסה להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – ימצא אותם. 26שהרי מה התועלת לאדם המרוויח את העולם כולו, אולם מפסיד חיי־נצח? האם יש משהו שאפשר להשוות לחיי נצח?

27”בן־האדם ישוב עם מלאכיו בתפארת אביו, וישפוט כל אדם לפי מעשיו. 28ואני אומר לכם שאחדים מכם, העומדים כאן עכשיו, לא ימותו לפני שיזכו לראות את בן־האדם בא במלכותו!“