The Message

Hebrews 1

11-3 Going through a long line of prophets, God has been addressing our ancestors in different ways for centuries. Recently he spoke to us directly through his Son. By his Son, God created the world in the beginning, and it will all belong to the Son at the end. This Son perfectly mirrors God, and is stamped with God’s nature. He holds everything together by what he says—powerful words!

The Son Is Higher than Angels

3-6 After he finished the sacrifice for sins, the Son took his honored place high in the heavens right alongside God, far higher than any angel in rank and rule. Did God ever say to an angel, “You’re my Son; today I celebrate you” or “I’m his Father, he’s my Son”? When he presents his honored Son to the world, he says, “All angels must worship him.”

Regarding angels he says,

The messengers are winds,
    the servants are tongues of fire.

8-9 But he says to the Son,

You’re God, and on the throne for good;
    your rule makes everything right.
You love it when things are right;
    you hate it when things are wrong.
That is why God, your God,
    poured fragrant oil on your head,
Marking you out as king,
    far above your dear companions.

10-12 And again to the Son,

You, Master, started it all, laid earth’s foundations,
    then crafted the stars in the sky.
Earth and sky will wear out, but not you;
    they become threadbare like an old coat;
You’ll fold them up like a worn-out cloak,
    and lay them away on the shelf.
But you’ll stay the same, year after year;
    you’ll never fade, you’ll never wear out.

13 And did he ever say anything like this to an angel?

Sit alongside me here on my throne
Until I make your enemies a stool for your feet.

14 Isn’t it obvious that all angels are sent to help out with those lined up to receive salvation?

Habrit Hakhadasha/Haderekh

האגרת אל-העברים 1

1לפני שנים רבות דיבר אלוהים אל אבותינו באמצעות הנביאים בדרכים שונות, וסיפר להם, שלב אחרי שלב, על תוכניותיו.

אך עתה, באחרית הימים, דיבר אלינו אלוהים באמצעות בנו, אשר בידו הפקיד את הכול ועל-ידו ברא את העולם ואת כל אשר בו.

בן-האלוהים מקרין את זוהר כבוד האלוהים; הוא צלם תכונותיו של אלוהים, ובכוח גבורתו הוא נושא את העולם כולו. לאחר שהקריב את עצמו למעננו, כדי לטהר אותנו מחטאינו, עלה בן האלוהים למרומים וישב לימין האלוהים. בזאת הוכיח שהוא בעל חשיבות גדולה מכל המלאכים, ואלוהים אישר עובדה זאת כשהעניק לו את השם: "בן-אלוהים" – שם שלא הוענק לאף מלאך!

לאיזה מלאך אמר אלוהים אי-פעם[a]: "בני אתה, אני היום ילדתיך"?, או[b] "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן"? כשהציג אלוהים לפני העולם את בנו בכורו, את ישוע המשיח, אמר[c]: "השתחוו לו כל-מלאכי אלוהים".

אלוהים מדבר על מלאכיו כעל שליחים שמהירים כרוח, ועל משרתיו – כלהבות אש.

אך לבנו הוא אומר[d]:

"כסאך, אלוהים, עולם ועד,

שבט מישר שבט מלכותך.

אהבת צדק ותשנא רשע,

על כן משחך אלהים אלהיך

שמן ששון מחבריך".

10 גם במקום אחר אנו מוצאים רמז לעליונותו של הבן[e]:

"לפנים הארץ יסדת, ומעשה ידיך שמים,

11 המה יאבדו, ואתה תעמד; וכולם כבגד יבלו.

12 כלבוש תחליפם, ויחלפו.

ואתה הוא ושנותיך לא יתמו".

13 האם אמר אלוהים אי-פעם לאחד המלאכים את אשר אמר לבנו[f]: "שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך"?. 14 לא! כי המלאכים הם רק רוחות שרת, אשר נשלחו לעזור ולהשגיח על העתידים להיוושע.