1Finally, my brethren, rejoice in the Lord. To write the same things to you, to me indeed is not grievous, but for you it is safe.
2Beware of dogs, beware of evil workers, beware of the concision. 3For we are the circumcision, which worship God in the spirit, and rejoice in Christ Jesus, and have no confidence in the flesh. 4Though I might also have confidence in the flesh. If any other man thinketh that he hath whereof he might trust in the flesh, I more: 5Circumcised the eighth day, of the stock of Israel, of the tribe of Benjamin, an Hebrew of the Hebrews; as touching the law, a Pharisee; 6Concerning zeal, persecuting the church; touching the righteousness which is in the law, blameless. 7But what things were gain to me, those I counted loss for Christ. 8Yea doubtless, and I count all things but loss for the excellency of the knowledge of Christ Jesus my Lord: for whom I have suffered the loss of all things, and do count them but dung, that I may win Christ, 9And be found in him, not having mine own righteousness, which is of the law, but that which is through the faith of Christ, the righteousness which is of God by faith: 10That I may know him, and the power of his resurrection, and the fellowship of his sufferings, being made conformable unto his death; 11If by any means I might attain unto the resurrection of the dead. 12Not as though I had already attained, either were already perfect: but I follow after, if that I may apprehend that for which also I am apprehended of Christ Jesus. 13Brethren, I count not myself to have apprehended: but this one thing I do, forgetting those things which are behind, and reaching forth unto those things which are before, 14I press toward the mark for the prize of the high calling of God in Christ Jesus. 15Let us therefore, as many as be perfect, be thus minded: and if in any thing ye be otherwise minded, God shall reveal even this unto you. 16Nevertheless, whereto we have already attained, let us walk by the same rule, let us mind the same thing. 17Brethren, be followers together of me, and mark them which walk so as ye have us for an ensample. 18(For many walk, of whom I have told you often, and now tell you even weeping, that they are the enemies of the cross of Christ: 19Whose end is destruction, whose God is their belly, and whose glory is in their shame, who mind earthly things.) 20For our conversation is in heaven; from whence also we look for the Saviour, the Lord Jesus Christ: 21Who shall change our vile body, that it may be fashioned like unto his glorious body, according to the working whereby he is able even to subdue all things unto himself.
1אחים יקרים, יקרה אשר יקרה, שמחו תמיד באדוננו! אף פעם לא אחדל להזכיר לכם, וטוב שתשמעו זאת פעמים רבות.
2היזהרו מהאנשים הרשעים – אני קורא להם ”כלבים מסוכנים“ – שטוענים שאם ברצונכם להיוושע עליכם לקיים ברית־מילה. 3הרי חיתוך בשרנו לא עושה אותנו בני־אלוהים; המילה האמיתית היא לאהוב את אלוהים ולשרתו בלב ונפש. אנחנו, המאמינים, מתפארים במה שהמשיח עשה למעננו, ואנו יודעים שאיננו מסוגלים להושיע את עצמנו.
4אם למישהו הייתה סיבה לקוות שיוכל להושיע את עצמו – לי הייתה סיבה כזאת. אילו אפשר היה להיוושע על־ידי מעשים, הייתי נימנה עם הנושעים. 5הרי נולדתי למשפחה יהודית טהורה משבט בנימין, עברתי מילה בהיותי בן שמונה ימים, כך שהייתי יהודי יהודי! הייתי חבר בכת הפרושית, אשר דרשה קיום קפדני של כל מצוות התורה וכל המנהגים היהודיים. 6האם הייתי קנאי? כן, הייתי קנאי כל־כך עד שרדפתי את הקהילה המשיחית; והשתדלתי לקיים את כל המצוות, החוקים והמנהגים היהודיים עד לפרט הקטן ביותר.
7אך עתה השלכתי הצידה את כל הדברים שפעם הגזמתי בהערכתם ובחשיבותם, כדי שאוכל לקוות ולבטוח רק במשיח. 8אכן, בהשוואה ליתרון היקר והחשוב שבהכרת המשיח, כל דבר אחר הוא חסר חשיבות. ויתרתי על הכול, כי לעומת המשיח הכול נראה חסר ערך. עשיתי זאת למען המשיח, 9כדי שיחיה בי ואני בו, ולא חשבתי יותר שביכולתי להושיע את עצמי על־ידי מעשים טובים או על־ידי קיום מצוות התורה. אלוהים מצדיק אותנו בזכות אמונתנו בישוע המשיח, ולכן עלינו לבטוח במשיח ולהאמין שהוא זה שמושיע אותנו. 10ויתרתי על הכול, כי נוכחתי לדעת שזוהי הדרך היחידה להכיר את המשיח, להתנסות בכוחו האדיר אשר הקימו מן המתים, ולגלות בעצמי את משמעות הסבל והמוות עם המשיח. 11כל זה בתקווה להיות בין אלה שהמשיח יקים לתחייה מן המתים.
12איני מנסה לרמוז שאני מושלם. טרם למדתי את כל אשר עלי ללמוד, אך אני חותר לקראת היום שבו אהיה מה שהמשיח רצה שאהיה כאשר הושיע אותי. 13עדיין לא הגעתי לשלמות הזאת, אך אני אוזר את מיטב כוחותיי למען מטרה אחת: לשכוח את העבר ולהביט בציפייה ובתקווה אל העתיד. 14אני מתאמץ להגיע אל סוף המרוץ, כדי לקבל את הפרס שלמענו קורא לנו אלוהים השמימה, בזכות מה שעשה ישוע המשיח למעננו.
15אני מקווה שגם אתם, המבוגרים יותר באמונה, שואפים לאותה מטרה. אם אינכם מסכימים איתי בכמה דברים, אני מאמין שאלוהים יבהיר לכם אותם – 16בתנאי שתצייתו לקול אלוהים שבקרבכם.
17אחים יקרים, קחו דוגמה מדרך החיים שלי ושל כל אלה שחיים כמוני. 18כבר אמרתי לכם פעמים רבות, ואני שוב אומר לכם כשדמעות בעיני: אנשים רבים נותנים את הרושם כאילו הם הולכים בדרך המשיחית, בעוד שלמעשה הם אויבי המשיח! 19אנשים אלה נועדו לאבדון! שכן אלוהיהם הוא תאבונם. הם מתגאים במה שעליהם להתבייש, וחושבים על חיי העולם הזה בלבד. 20ואילו אנחנו אזרחי השמים, ומשם אנו מצפים לשובו של המשיח ישוע. 21כשהמשיח יחזור אלינו, הוא ישנה את גופנו המת לגוף מפואר והדור כגופו, על־ידי אותו כוח אדיר שבו ינצח את הכול.
