Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 4:1-25

1לאחר מכן, הרוח הובילה את ישוע אל המדבר כדי שהשטן ינסה אותו שם. 2במשך ארבעים יום וארבעים לילה ישוע לא אכל מאומה, ולבסוף היה רעב מאוד.

3”אם אתה באמת בן־אלוהים,“ אמר לו השטן, ”צווה על האבנים האלה להפוך לכיכרות לחם!“

4ישוע ענה לו: ”לא אצווה זאת, שהרי כתוב בתורה:4‏.4 ד 4 דברים ח 3 ’לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה׳‘. “

5לאחר מכן הביא השטן את ישוע לירושלים, העלה אותו על גג בית־המקדש ואמר: 6”קפוץ למטה! הרי כתוב בתנ״ך:4‏.6 ד 6 תהלים צא 11‏-12 ’כי מלאכיו יצווה לך… ועל כפיים ישאונך, פן תיגוף באבן רגלך‘. “

7השיב לו ישוע: ”אבל כתוב גם:4‏.7 ד 7 דברים ו 16 ’לא תנסה את ה׳ אלוהיך‘. “

8לאחר מכן השטן העלה את ישוע על הר מאוד גבוה, הראה לו את כל המדינות המפוארות בעולם ואמר: 9”אם רק תכרע ברך ותשתחווה לי, אתן לך את כל אלה!“

10ישוע השיב: ”סור ממני, שטן! הרי כתוב: ’לה׳ אלוהיך תשתחווה ואותו לבדו תעבוד‘. “

11השטן הרפה ממנו, ומלאכים באו לשרת את ישוע.

12כאשר שמע ישוע על זה שיוחנן המטביל נאסר, הוא עזב את ארץ יהודה וחזר לביתו – לנצרת שבגליל. 13אחר כך ישוע עבר לגור בכפר־נחום שעל שפת הכינרת, באזור שבטי זבולון ונפתלי. 14כך התקיימה נבואת ישעיהו:4‏.14 ד 14 ישעיהו ח 23— ט 1

15”ארצה זבולון וארצה נפתלי,

דרך הים, עבר הירדן, גליל הגויים –

16העם ההלכים בחשך ראו אור גדול,

ישבי בארץ צלמוות – אור נָגַהּ עליהם!“

17מאותו יום והלאה ישוע התחיל להטיף: ”שובו בתשובה והאמינו בה׳, כי מלכות השמיים קרובה!“

18יום אחד כשישוע הלך על חוף הכינרת, הוא ראה שני אחים: שמעון (הנקרא גם פטרוס) ו‎אַנְדְּרֵי. השניים ישבו בסירה ודגו בעזרת רשת, כי היו דייגים במקצועם.

19”בואו אחרי!“ קרא להם ישוע. ”אני אעשה אתכם לדייגי אדם!“ 20שני האחים עזבו מיד את הרשתות שלהם והלכו אחריו.

21לא הרחק משם ראה ישוע עוד שני אחים, יעקב ויוחנן, יושבים בסירה עם אביהם זבדי, ומתקנים את רשתותיהם הקרועות. ישוע קרא גם להם, 22והשניים הפסיקו מיד את עבודתם, עזבו את אביהם והלכו אחריו.

23ישוע הסתובב בכל הגליל ולימד בבתי־הכנסת; בכל מקום בישר את החדשות הטובות על מלכות השמיים וריפא כל מיני מחלות. 24השמועות על הניסים שחולל פשטו מעבר לגבולות הגליל, וחולים באו אליו להירפא אפילו מסוריה. הובאו אליו אנשים אחוזי־שדים, מטורפים ומשותקים, וישוע ריפא את כולם. 25לכל מקום שהלך, הלכו אחריו המונים: מהגליל, מחו״ל, מירושלים, מיהודה ואף מעבר הירדן.

O Livro

Mateus 4:1-25

Jesus é tentado

(Mc 1.12-13; Lc 4.1-13)

1Depois disto, Jesus foi levado pelo Espírito Santo ao deserto para ser tentado pelo Diabo. 2Durante quarenta dias e quarenta noites nada comeu; por fim, sentiu fome. 3Então o Tentador instigou-o a arranjar alimento, dizendo: “Se és o Filho de Deus, manda a estas pedras que se transformem em pão.”

4Mas Jesus respondeu: “Não! Porque as Escrituras dizem:

‘Nem só de pão viverá o homem,

mas de toda a palavra que sai da boca de Deus.’ ”4.4 Dt 8.3.

5Depois o Diabo levou-o à cidade santa4.5 O texto refere-se a Jerusalém., ao telhado do templo: 6“Se és o Filho de Deus, salta! Pois, segundo as Escrituras:

‘Deus dará ordens aos seus anjos a teu respeito.

Eles te susterão com as suas mãos,

para que não tropeces nas pedras do caminho.’ ”4.6 Sl 91.11-12.

7Jesus retorquiu-lhe: “Mas as Escrituras também dizem:

‘Não deves provocar o Senhor, teu Deus.’ ”4.7 Dt 6.16.

8Por fim, o Diabo levou-o a um monte muito alto e mostrou-lhe todos os reinos do mundo e a sua glória: 9“Tudo isto te darei se te ajoelhares e me adorares.”

10“Vai-te, Satanás! As Escrituras dizem:

‘Adorarás o Senhor, teu Deus. Só a ele servirás.’ ”4.10 Dt 6.13.

11Então o Diabo foi-se embora e os anjos vieram e serviam-no.

Jesus começa a pregar

(Mc 1.14-15; Lc 4.14-15)

12Quando Jesus soube que João tinha sido preso, saiu da Judeia e voltou para casa, em Nazaré na Galileia. 13Porém, cedo deixou Nazaré e mudou-se para Cafarnaum, junto ao mar da Galileia, perto de Zebulão e Naftali. 14Assim, cumpriu-se a profecia de Isaías:

15“A terra de Zebulão e de Naftali,

uma estrada para o mar, além do Jordão,

na Galileia onde vivem tantos gentios,

16o povo que anda nas trevas viu uma grande luz,

uma luz que brilhou sobre todos os

que vivem na terra da sombra da morte.”4.16 Is 9.1-2.

17Dali em diante, Jesus começou a pregar: “Deixem os vossos pecados e voltem-se para Deus, pois o reino dos céus está próximo.”

A chamada dos primeiros discípulos

(Mc 1.16-20; Lc 5.2-11)

18Certo dia, caminhando ao longo da costa do mar da Galileia, Jesus viu dois irmãos; Simão, também chamado Pedro, e André, que num barco pescavam com uma rede, pois eram pescadores por ofício. 19Então chamou-os: “Venham e sigam-me. Farei de vocês pescadores de pessoas!” 20No mesmo instante, deixaram as redes e seguiram-no.

21Avançando dali, viu na praia outros dois irmãos, Tiago e João, num barco a remendar as redes, na companhia de Zebedeu seu pai. Também chamou estes para o seguirem. 22Logo pararam o trabalho e, deixando o pai, foram com Jesus.

Jesus cura os enfermos

(Mc 3.7-12; Lc 6.17-19)

23Jesus andava por toda a Galileia ensinando nas sinagogas e pregando as boas novas do reino dos céus. E curava toda a casta de doenças e enfermidades entre o povo. 24A fama dos seus milagres espalhou-se para lá dos limites da Galileia, de tal modo que em breve começaram a aparecer muitos enfermos em busca de cura, vindo mesmo de regiões tão distantes como a Síria. Qualquer que fosse a doença ou mal, mesmo os possessos dos demónios, os loucos e os paralíticos, a todos curava. 25Multidões enormes seguiam-no, vindas da Galileia, das Dez Cidades, de Jerusalém e da Judeia, e até do outro lado do Jordão.