Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 13:1-58

1באותו יום, בשעה מאוחרת יותר, עזב ישוע את הבית וירד אל החוף. 2תוך זמן קצר התאסף שם קהל כה רב, עד שישוע נאלץ להיכנס לסירה, ואילו כל העם נשאר על החוף. 3ישוע הרבה ללמד את העם במשלים, והנה אחד מהם:

”איכר יצא לזרוע בשדה. 4כשפיזר את הזרעים נפלו אחדים מהם בצד הדרך, והציפורים באו ואכלו אותם. 5זרעים אחדים נפלו על אדמה סַלעִית, במקום שבו לא הייתה אדמה רבה. הנבטים צמחו במהירות באדמה הרדודה, 6אולם השמש הלוהטת צרבה אותם והם התייבשו ומתו, כי השורשים לא היו עמוקים. 7זרעים אחדים נפלו בין הקוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים. 8אולם זרעים אחדים נפלו על אדמה טובה ופורייה, ונשאו פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה. 9מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“

10תלמידיו של ישוע באו אליו ושאלו: ”מדוע אתה משתמש תמיד בדוגמאות קשות כל כך?“

11הסביר להם ישוע: ”רק לכם מותר לדעת את סודות מלכות השמים; לאחרים לא ניתן לדעת אותם. 12כי מי שיש לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב; ומי שאין – גם המעט שיש לו יילקח ממנו. 13אני מדבר אל בני אדם במשלים מכיוון שכאשר מראים להם משהו הם לא רואים, וכאשר אומרים להם משהו הם לא שומעים וגם לא מבינים. 14כך התקיימה נבואתו של ישעיהו:13‏.14 יג 14 ישעיהו ו 9‏-10

’שמעו שמוע ואל תבינו,

וראו ראו ואל תדעו.

15כי השמן לב העם הזה

ואזניו הכבד ועיניו השע,

פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע,

ולבבו יבין ושב ורפא לו‘.

16”אולם אשרי עיניכם כי הן רואות, ואשרי אוזניכם כי הן שומעות. 17הרבה נביאים וצדיקים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו.

18”זהו פירוש המשל: 19השביל הקשה שעליו נפלו חלק מהזרעים מסמל את לבו של האדם השומע את הבשורה, אך אינו מבין אותה; ואז בא השטן וחוטף את מה שנזרע בלבו. 20האדמה הסלעית מסמלת את לבו של האדם השומע את הבשורה ומקבל אותה בשמחה. 21אולם לאמונתו אין עומק, והזרעים אינם מכים שורשים עמוקים. משום כך, ברגע של קושי ומבחן נעלמת התלהבותו והוא נובל. 22האדמה המכוסה קוצים מסמלת את האדם ששמע את הבשורה, אולם דאגות החיים ורצונו להתעשר חונקים את דבר האלוהים, והוא הולך ומפחית בעבודת אלוהים. 23האדמה הטובה מסמלת את לבו של אדם המקשיב לבשורה, מבין אותה ומביא פרי רב, פי מאה, פי שישים ופי שלושים ממה שנזרע בלבם.“

24ישוע סיפר להם משל נוסף: ”מלכות השמים דומה לאיכר שזרע בשדה שלו זרעים טובים. 25אולם לילה אחד, בזמן שהאיכר ישן, בא אויבו וזרע עשבי בר13‏.25 יג 25 זונין בין החיטה. 26כשהחלה החיטה לנבוט, נבטו גם עשבי הבר.

27”משרתיו של האיכר באו אליו ואמרו: ’אדוננו, השדה שבו זרעת זרעים משובחים מלא עשבים!‘

28” ’אחד מאויבי עשה זאת‘, אמר האיכר.

” ’האם אתה רוצה שנעקור את העשבים השוטים?‘ שאלו המשרתים.

29” ’לא‘, השיב האיכר. ’אתם עלולים לעקור בטעות גם את החיטה. 30הניחו להם לגדול יחד עד הקציר, ואז אומר לקוצרים לאסוף תחילה את העשבים השוטים ולשרוף אותם, ולאחר מכן לאסוף את החיטה ולהכניסה לאסם‘. “

31‏-32ישוע סיפר להם עוד משל: ”מלכות השמים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בשדה. למרות שגרגר זה קטן ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, והציפורים יכולות לבנות להן קן בין ענפיו.“

33ישוע נתן להם דוגמה נוספת: ”אפשר להמשיל את מלכות השמים לאישה המתכוננת לאפות לחם. היא לוקחת את כמות הקמח הדרושה ושמה מעט שמרים, עד שהבצק כולו תופח.“

34את כל אלה דיבר ישוע אל הקהל במשלים; ובלי משל לא דיבר אליהם. 35כך הוא קיים את הנבואה:13‏.35 יג 35 תהלים עח 2 ”אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני־קדם“.

36לאחר מכן עזב ישוע את ההמון ונכנס הביתה. תלמידיו ביקשו ממנו שיסביר להם את משל העשבים בשדה החיטה.

37”בן־האדם הוא האיכר הזורע את הזרעים הטובים“, הסביר להם ישוע. 38”השדה מסמל את העולם, הזרעים מסמלים את בני מלכות האלוהים, והעשבים מסמלים את האנשים השייכים לשטן. 39האויב שזרע את עשבי־הבר בשדה החיטה הוא השטן, הקציר הוא סוף העולם והקוצרים הם המלאכים.“

40”כשם שבמשל זה נאספו העשבים ונשרפו, כך יהיה גם בסוף העולם. 41בן־האדם ישלח את מלאכיו, והם ידרשו מתוך המלכות את כל עושי הרע ואת כל אלה שמכשילים את האחרים, 42וישליכו אותם לכבשן שישרוף אותם. שם הם יבכו ויחרקו שיניים 43ואילו הצדיקים יזרחו כשמש במלכות אביהם. מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!

44”מלכות השמים דומה לאוצר שאיש גילה בתוך שדה. בהתלהבותו הרבה מכר האיש את כל אשר היה לו, כדי שיוכל לקנות את השדה עם האוצר שמצא בו.“

45”מלכות השמים דומה לפנינה נהדרת שמצא סוחר בעת שחיפש פנינים מובחרות. 46כשגילה הסוחר את הפנינה היקרה, שהייתה ממש ’מציאה‘, הלך ומכר את כל רכושו, כדי שיוכל לקנות אותה.“

47”אפשר לתאר את מלכות השמים גם בסיפור על דייג שהשליך את רשתו לים, ונלכדו בה כל מיני דגים. 48כשנמלאה הרשת, הדייג הוציא אותה אל החוף והחל למיין את הדגים: את הטובים שם בסלים, ואת האחרים השליך. 49כך יהיה גם בסוף העולם: המלאכים יבואו ויפרידו בין הרשעים ובין הצדיקים. 50את הרשעים ישליכו המלאכים לאש – שם הם יבכו ויחרקו שיניים.“

51”האם אתם מבינים?“ שאל אותם ישוע.

”כן,“ ענו התלמידים, ”אנחנו מבינים.“

52וישוע הוסיף: ”תלמיד שלמד והבין את מלכות השמים דומה לאיש עשיר שמוציא מאוצרו דברים עתיקים וגם חדשים.“

53כשסיים ישוע לספר להם את המשלים האלה, המשיך בדרכו. 54כשהגיע אל ביתו (בנצרת שבגליל) לימד את האנשים בבתי־הכנסת, והפליא את כולם בחכמתו ובניסים.

55”כיצד ייתכן הדבר?“ תמהו האנשים. ”הלא הוא בנו של הנגר, ואנחנו מכירים את מרים אמו ואת אחיו – יעקב, יוסף, שמעון ויהודה! 56גם את אחיותיו אנחנו מכירים – הרי כולן גרות כאן. כיצד הוא יכול להיות גדול כל כך?“ 57והם רגזו מאוד על ישוע.

”אין נביא בעירו!“ אמר להם ישוע. ”את הנביא מכבדים בכל מקום, מלבד בביתו ובקרב בני־עמו.“ 58ומאחר שלא האמינו בו הוא חולל שם נסים מעטים בלבד.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Mateo 13:1-58

Tarpuj runahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

(Mar 4:1-12; Luc 8:4-10)

1Jesusca chai punllallatajmi, huasimanta rishpaca, cucha uripi tiyarirca. 2Chaipi tiyacujpimi, Pai yachachishcata uyashun nishpa achcacuna shamurca. Yallitaj achcacuna tandanacujpimi, Jesusca shuj barcoman yaicushpa tiyarirca. Gentecunaca, tucuicunami cucha patapi carca. 3Chaipimi Jesusca, yuyachij achca parlocunahuan cashna yachachirca: «Shuj runami tarpunaman llujshirca. 4Muyuta pai shitacujpica, asha muyuca ñanpimi urmarca. Ñanpi urmashca muyutaca, pajarocuna shamushpami pallarca. 5Shinallataj, asha muyuca rumilla allpapimi urmarca. Chai muyuca, ashalla allpa cajpimi utca huiñarca. 6Chashna huiñashpapish inti llujshishpa rupachijpica, jahualla sapi cashcamanta, anguyashpa chaquirircallami. 7Cutin asha muyuca, casha chaupipimi urmarca. Chaica, huiñashpapish, casha huiñashpa llapijpi mana pʼucurcachu. 8Ashtahuanpish alli allpapi tarpushca muyuca, huiñashpa alli pʼucushpaca, maijanca shuj muyumanta patsajta, maijanca sujta chungata, maijanca quimsa chunga granotami pʼucurca. 9Uyangapaj rinrinta charijca, uyaichigari» nircami.

10Chashna parlashca qʼuipami, Jesuspaj yachacujcuna Paipajman shamushpaca:

—¿Ima nishpataj canta uyajcunamanca, yuyachij parlocunallahuan yachachingui?— nishpa tapurcacuna.

11Chashna tapujpica, Jesusca cashnami nirca:

—Cancunamanca, jahua pacha Diosmi, pai mandacun ima shina cashcata ricuchishca. Ashtahuanpish paicunamanca, mana ricuchishcachu. 12Chai yachaita chasquijmanca, ashtahuan cungami. Chaimanta, ashtahuan yachangami. Ashtahuanpish chai yachaita mana chasquisha nijtaca, ashalla yachashcatapish quichungami. 13Chaimantami paicunamanca, yuyachij parlocunallahuan yachachini.

“Paicunaca ricushpapish mana ricunchu,

uyashpapish mana uyashca shinallatajmi.

Mana yuyaita japincunachu.”

14Dios ima nishcata huillaj Isaías cashna huillashcamari, paicunapi pajtashca:

“Mashnata uyashpapish, manataj yuyaita japincunachu.

Ricushpapish, ima cashcataca, manataj ricungacunachu.

15Cai runacunaca, chʼahuan shungumari tucushca,

ña ama uyangapajmi rinrinta huichcashcacuna,

ama ricungapajmi ñahuita sipushcacuna.

Mana chashna cashpaca, ricushpapish ima cashcata yachanmanmi,

uyashpapish yuyaita japinmanmi,

shungupi yuyaita japishpa ñucapajman cutirinmanmi” nishcami pajtashca.

16Ashtahuanpish cancunaca, quiquin ñahuihuan ricushcamanta, quiquin rinrinhuan uyashcamanta cushicuichij. 17Cunan cancuna ricushcataca Dios ima nishcata huillajcunapish, cashcata ruraj shujtaj runacunapish ricushun yuyashpapish mana ricurcacunachu. Cunan cancuna uyacushcatapish, uyashun yuyashpapish mana uyarcacunachu, chaica chashnatajmi.

Tarpuj runamanta parlashcatami Jesús entendichishca

(Mar 4:13-20; Luc 8:11-15)

18Cunanca uyahuaichij. Tarpuj runamanta ñuca parlashcaca, caitami nisha nin: 19Maijancunaca, Dios mandacunta huillajpi uyashpapish, mana yuyaita japincunachu. Alli huillaita uyashpa, shungupi tarpushcata shina charicujtaca, diablo cungachinllami. Paicunaca, ñanpi urmashca muyu shinami. 20Alli huillaita uyashcahuan cushilla chasquijcunaca, rumilla allpapi urmaj muyu shinami. 21Paicunaca, alli huillaita chaquishpapish, mana tucui shunguhuan crinchu. Chaimantami llaquicuna japijpi, mana cashpaca alli huillaita chasquishcamanta pi llaquichijpica, uchilla sapiyuj yura chaquirij shina, ña mana catishun nishpa saquirinllacuna. 22Cai causaillapi imatapish charinata yuyajcunaca, casha chaupipi urmaj muyu shinami. Paicunaca cai causaipajlla tucuita yuyarishpa, charishcacunallapi yuyaita churashpami, alli huillaita uyashcataca cungarinllacuna. Chaimantami, grano illaj pʼichu yuracuna shina chushaj saquirincuna. 23Ashtahuanpish Diospaj Shimita uyashpa, shungupi huaquichijcunaca alli allpapi tarpushca muyu shinami. Maijancunaca, shuj muyumanta patsaj granota, maijancunaca sujta chungata, maijancunaca quimsa chunga granota pʼucuj shinami causancuna— nircami.

Cizañahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

24Yuyachij cai parlotapishmi Jesusca, cashna parlarca: «Jahua pacha Dios mandacunca, shuj amo paipaj allpapi alli muyuta tarpuj shinami. 25Ña tarpushpa, tucuicuna dormicujpimi, chagrayujta pʼiñaj runaca tuta shamurca. Paimi trigo tarpushcapi cizaña muyuta shitashpa rirca. 26Trigo ña tujtumujpimi, chai cizañapish chagru ricurirca. 27Amopaj runacunaca, chashna huiñashcata ricushpaca: “Amo, canca alli muyutamari tarpuchircangui. Ima nishpatajshi cizañamari huiñashca” nishpami huillarcacuna. 28Chashna huillajpi amoca: “Ñucata pʼiñajmari chashna rurashca canga” nijpi, paipaj runacunaca: “¿Chai cizañacunataca anchuchigrishunchu?” nircacuna. 29Shina nijpimi amoca cashna nirca: “Saquichijlla, ama anchuchigrichijchu. Cizañacunata anchuchicushpaca, ñataj trigotapish aisashpa shitanguichijman. 30Tandana punllacama ishquindijtaj huiñachun saquichijlla. Chai punllapimari tandajcunataca: Cizañacunataraj rupachingapaj tandachishpa huataichij. Trigotaca, ñuca huasipi huaquichichij” nircami» nishpami parlarca.

Mostaza muyuhuanpish, levadurahuanpish chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

(Mar 4:30-32; Luc 13:18-21)

31Yuyachij cai parlotapishmi, Jesusca cashna parlarca: «Jahua pacha Dios mandacunca, shuj runa paipaj allpapi mostaza muyuta tarpushca shinami. 32Chai muyuca, tucuita yalli uchilla cashpapish, huiñashpaca micuna tucui yuyucunata yalli jatun yurami tucun. Chai yurapica, pajarocunapish tʼaźinta rurashpa causanllami» nircami.

33Yuyachij cai parlotapishmi, Jesusca cashna parlarca: «Jahua pacha Dios mandacunca, levadurata shuj huarmi quimsa taza cutapi chapujpi, chai levaduraca tucui chaputa pʼunguillichij shinami» nircami.

Yuyachij parlocunallahuanmi Jesusca yachachishca

(Mar 4:33-34)

34Jesusca, Paita uyajcunataca, cai tucui yachanacunatami yuyachij parlocunallahuan yachachirca. Imata yachachishpapish, yuyachij parlocunahuantajmi yachachirca.

35Dios ima nishcata huillajmi cashna nishca:

“Yuyachij parlollahuanmi, paicunamanca yachachisha.

Dios cai pachata rurashca punllamantapacha, pi mana

yachashcacunatami huillasha” nishcami.

Chaimi pajtashca.

Cizañamanta parlashcatami Jesús entendichishca

36Jesusca chashna yachachishca qʼuipami, tucui chaipi cajcunata ‘Cayacama’ nishpa, huasiman rirca. Chaipimi Jesuspaj yachacujcunaca:

—Chagrapi cizaña huiñashcata can parlashca imata nisha nishcata alli yachachihuaiari— nircacuna.

37Shina nijpi Jesusca, cashnami nirca:

—Alli muyuta tarpujca, Runa Aichayuj ñucallatajmi cani. 38Tarpushca allpaca, cai pachapi causajcunami. Alli muyu shinaca, Dios mandacun huahuacunami. Cizaña shinaca, diablopaj huahuacunami. 39Chagrayujta pʼiñashpa cizañata tarpujca, diablollatajmi. Chagra tandanaca, cai pacha tucuri punllami, tandajcunaca angelcunami. 40Ima shinami cizañata anchuchishpa, ninapi shitashpa rupachin, cai pacha tucuri punllapipish chashnallatajmi canga. 41Runa Aichayuj ñucami, ñuca mandacunpi cajcunata pandachijcunatapish, millaita rurajcunatapish tandachichun, ñuca angelcunata cachasha. 42Paicunata tandachishpaca, rupacuj horno ninapimi shitangacuna. Chaipimi huacangacuna, quirupish caniringacuna. 43Ashtahuanpish cashcata rurajcunaca, paicunapaj Yaya mandacunpica inti shinami achij nicunga. Rinrinta charijca, caita uyaraichij.

Pacashca cullquihuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

44Jahua pacha Dios mandacunca, allpapi pambashca pacalla tiyacuj achca cullqui shinapishmi. Chai pacashca cullquita shuj runa ricushpaca, chaillapitajmi alli pacashpa saquin. Chai qʼuipaca achcata cushicushpami, paipaj tucui charishcacunata cʼatushpa chai allpata randin.

Yallitaj sumaj perlahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

45Jahua pacha Dios mandacunca, sumaj perlasta mashcashpa randishpa purij runa shinapishmi. 46Randingapaj mashcacushpaca tucuita yalli sumaj perlata ricushpami, paipaj tucui charishcacunata cʼatushpa, chai perlataca randirca.

Linchihuan chʼimbapurashpa uyachishca parlomi

47Jahua pacha Dios mandacunca, linchita jatun cuchapi shitashpa, tucui laya chalhuacunata japicuj shinapishmi. 48Chalhuata japijcunaca linchipi jundajpica, cucha pataman aisamunmi. Chaipi tiyarishpaca chalhuacunata agllashpa, allicunataca canastapi huaquichinmi, mana allicunataca shitanmi. 49Chashnallatajmi cai pacha tucuri punllapipish canga. Chai punllami angelcuna shamushpaca, millaita rurajcunataca allicunamanta agllangacuna. 50Chashna agllashpaca, millaicunataca rupacuj hornopimi shitangacuna. Chaipimi huacangacuna, quirupish caniringacuna— nircami.

Yachachinaca charinacunata maucata, mushujta llujshichicuj shinami

51Chai qʼuipaca, Jesusca Paipaj yachacujcunataca cashnami nirca:

—Ñuca imalla yachachishcataca, ¿allichu yachacunguichij?— nirca.

Shina nijpimi paicunaca:

—Ari, Apunchij Jesús— nircacuna.

52Shina nijpimi Jesusca:

—Mandashcacunata alli yachachij runa, jahua pacha Dios mandacunta yachashpaca, shuj huasiyuj yaya paipaj charishcacunamanta mushujta, maucata llujshichij shinami yachachin— nircami.

Nazaretpica Jesusta mana crishcacunachu

(Mar 6:1-6; Luc 4:16-30)

53Yuyachij cai parlocunata parlashpaca, Jesusca chaimanta rircallami. 54Ña Paipaj quiquin llajtaman chayashpaca, tandanacuna huasipimi yachachirca. Pai huillashcata uyajcunaca tucuicuna mancharishpami, cashna ninacurca:

—¿Maipishi cai runaca, cai tucuitaca yachamun? Ima shina cashpaca, cai tucui milagrocunatapishmari ruran. 55Paica carpinteropaj churillamari. Paipaj mamapish Mariami. Paipaj huauquicunapish Jacobo, José, Simón, Judasmi. 56Paipaj tucui panicunapish caillapitajmi causancuna. ¿Maipishi Paica cai tucuitaca yachamurca?— ninacurcami.

57Chashna nishpami Jesustaca, mana ricunachircacuna. Chaimantami Jesusca cashna nirca:

—Dios ima nishcata huillajtaca, maipipish alli chasquishpa uyanllacunami. Ashtahuanpish quiquin llajtapimi, quiquin huasimanta callarishpa mana uyashun nincuna— nircami.

58Jesusca, Paita mana crijpimi, Paipaj llajtapica mana achca milagrocunata rurarca.