1שאול עמד והסכים בהחלט להריגתו של סטפנוס. באותו יום החלה רדיפה גדולה נגד המאמינים בירושלים, וכולם – מלבד השליחים – ברחו ליהודה ושומרון. 2מספר אנשים יראי־אלוהים קברו את סטפנוס וספדו עליו בלב כואב. 3באותה עת התרוצץ שאול ממקום למקום בחוסר מנוחה והטריד את המאמינים, כשלפניו מטרה אחת: לחסל את הקהילה המשיחית. הוא אף פרץ לבתיהם של המאמינים, סחב משם גברים ונשים וכלא אותם בבית־הסוהר.
4באשר למאמינים שברחו מירושלים – הם הלכו ובישרו בכל מקום על אודות ישוע. 5פיליפוס, למשל, הגיע לשומרון וסיפר לתושבי האזור על המשיח. 6קהל גדול הקשיב לדבריו בתשומת לב והתפעל מהניסים שחולל. 7הרבה רוחות רעות גורשו ויצאו מאנשים בצעקות אימים, והרבה פיסחים ומשותקים נרפאו כליל. 8שמחה רבה הייתה בעיר.
9-11באותה עיר היה אדם בשם שמעון, אשר עסק שנים רבות במעשי כשפים. הוא היה אדם גאה מאוד ובעל השפעה גדולה, בגלל הכשפים שעשה. השומרונים ממש העריצו אותו, והיו משוכנעים שהוא שליח אלוהים. 12אולם עתה הם האמינו לדבריו של פיליפוס: שישוע הוא המשיח, ושמלכות אלוהים קרבה; ונשים וגברים רבים נטבלו במים. 13גם שמעון המכשף האמין לדברי פיליפוס ונטבל במים. מיד לאחר מכן הלך שמעון בעקבות פיליפוס לכל אשר הלך, והשתומם מאוד למראה הניסים שחולל.
14כאשר שמעו השליחים בירושלים שאנשי שומרון האמינו בבשורת אלוהים, שלחו לשם את פטרוס ויוחנן. 15כשהגיעו השניים לשומרון החלו מיד להתפלל בעד המאמינים החדשים האלה, כדי שגם הם יקבלו את רוח הקודש. 16כי עד אז לא צלח רוח הקודש על איש מהם; הם רק נטבלו בשם ישוע. 17פטרוס ויוחנן סמכו את ידיהם על המאמינים החדשים, ואלה קיבלו את רוח הקודש.
18כשראה שמעון שרוח הקודש ניתן למאמינים באמצעות סמיכת הידיים של פטרוס ויוחנן, הציע להם כסף תמורת הכוח הזה. 19”תנו גם לי את הכוח הזה,“ ביקש, ”כדי שבני־אדם יוכלו לקבל את רוח הקודש כל פעם שאניח את ידי עליהם!“
20אולם פטרוס ענה לו: ”כספך ילך יחד אתך לגיהינום! אתה חושב שאפשר לקנות בכסף את מתנת אלוהים? 21לא יהיה לך חלק בזה, משום שלבך אינו ישר לפני אלוהים. 22עליך לחזור בתשובה על החטא הנורא הזה ולהתפלל אל אלוהים. אולי הוא יסלח לך על מחשבותיך הרעות, 23מפני שאני רואה בתוך לבך קנאה, מרירות וחטא מרושע!“
24”התפללו לאלוהים בעדי,“ התחנן שמעון, ”כדי שלא יבואו עלי הדברים הנוראים שאמרתם!“
25לאחר שפטרוס ויוחנן בישרו את דבר ה׳ והעידו על המשיח בשומרון, חזרו לירושלים. בדרך הם ביקרו ברבים מכפרי השומרון ובישרו את דבר ה׳.
26ובאשר לפיליפוס – מלאך ה׳ נגלה אליו ואמר לו: ”קום ולך דרומה בדרך היורדת מירושלים לעזה.“ 27כשיצא פיליפוס לדרך בא לקראתו סריס כושי, אשר היה שר האוצר של קנדק מלכת כוש. הסריס עלה לירושלים כדי להשתחוות במקדש, 28ועכשיו ישב במרכבתו בדרכו חזרה, וקרא בקול בספר ישעיהו.
29”גש אל המרכבה הזאת והישאר לידה“, הורה רוח הקודש לפיליפוס.
30פיליפוס רץ אל המרכבה ושמע את הסריס קורא בספר ישעיהו. ”האם אתה מבין את מה שאתה קורא?“ שאל פיליפוס.
31”ודאי שלא!“ ענה הסריס. ”כיצד אוכל להבין אם איש אינו מסביר לי?“ והוא ביקש מפיליפוס לעלות למרכבה ולשבת לידו.
32זה היה הקטע שהכושי קרא באותו זמן:8.32 ח 32 ישעיהו נג 7-8
”כשה לטבח יובל
וכרחל לפני גוזזיה נאלמה,
ולא יפתח פיו.
33מעצר וממשפט לקח,
ואת־דורו מי ישוחח?
כי נגזר מארץ חיים.“
34”על מי מדבר הנביא?“ שאל הסריס את פיליפוס. ”האם הוא מדבר על עצמו או על מישהו אחר?“
35פיליפוס פתח בפסוק זה והחל לספר לו על אודות ישוע.
36הם המשיכו בדרכם והגיעו למקווה־מים קטן. ”ראה, הנה בריכת מים!“ קרא הסריס. ”מדוע שלא אטבל כאן?“
37”אתה יכול להיטבל כאן,“ השיב פיליפוס, ”אם אתה מאמין בכל לבך!“ והכושי ענה: ”אני מאמין בכל לבי שישוע המשיח הוא בן האלוהים!“
38הם עצרו את המרכבה, נכנסו לתוך המים, ופיליפוס הטביל את הסריס.
39כשיצאו שניהם מן המים נשאה משם רוח ה׳ את פיליפוס. הסריס לא ראה שוב את פיליפוס והוא המשיך בדרכו בלב שמח.
40בינתיים פיליפוס נראה באשדוד. הוא המשיך להטיף את הבשורה בכל עיר ובכל כפר, עד שהגיע לקיסריה.
1Sau-lơ là một trong các nhân chứng, và ông hết sức tán thành việc giết Ê-tiên.
Cuộc Bức Hại Làm Tản Mác Các Tín Hữu
Lúc ấy, Hội Thánh tại Giê-ru-sa-lem bị bức hại dữ dội. Trừ các sứ đồ, mọi người đều đi tản mác các nơi trong xứ Giu-đê và Sa-ma-ri. 2Tuy nhiên, có mấy người mộ đạo lo chôn cất Ê-tiên và than khóc ông rất nhiều. 3Còn Sau-lơ phá hoại Hội Thánh, đi từng nhà lùng bắt các tín hữu nam nữ, dùng bạo lực giam vào ngục.
Phi-líp Giảng Dạy tại Sa-ma-ri
4Các tín hữu tản mác khắp nơi, đến đâu cũng truyền bá Phúc Âm về Chúa Giê-xu. 5Phi-líp đến thành Sa-ma-ri truyền giảng về Đấng Mết-si-a. 6Dân chúng đồng lòng lắng nghe ông giảng dạy, vì thấy các phép lạ ông thực hiện. 7Nhiều ác quỷ kêu la khi bị trục xuất. Nhiều người tê liệt, què quặt được chữa lành. 8Dân chúng trong thành rất hân hoan.
9Lúc ấy có một thầy phù thủy tên là Si-môn, đã nhiều năm mê hoặc người Sa-ma-ri và tự cho mình là người vĩ đại. 10Mọi người, từ trẻ đến già thường nói về ồng như “Đấng Vĩ Đại—Đấng Quyền Năng của Đức Chúa Trời.” 11Họ nghe theo ông vì lâu nay ông dùng ma thuật làm họ kinh ngạc.
12Nhưng bấy giờ dân chúng tin nhận sứ điệp Phi-líp giảng về Phúc Âm Nước Đức Chúa Trời và Danh Chúa Cứu Thế Giê-xu. Nhiều người, cả nam lẫn nữ đều chịu báp-tem. 13Chính Si-môn cũng xin theo Đạo, chịu báp-tem và ở luôn bên cạnh Phi-líp. Thấy các việc kỳ diệu và phép lạ lớn lao Phi-líp làm, Si-môn kinh ngạc vô cùng.
14Các sứ đồ tại Giê-ru-sa-lem nghe tin xứ Sa-ma-ri đã tiếp nhận sứ điệp của Đức Chúa Trời, liền sai Phi-e-rơ và Giăng đến thăm. 15Tới nơi, hai ông cầu nguyện cho tín hữu Sa-ma-ri được nhận lãnh Chúa Thánh Linh. 16Chúa Thánh Linh chưa giáng trên những người vừa tin, họ chỉ mới chịu báp-tem nhân danh Chúa Giê-xu. 17Phi-e-rơ và Giăng đặt tay trên những người này, và họ liền nhận lãnh Chúa Thánh Linh.
18Thấy hai sứ đồ đặt tay trên ai, người ấy nhận được Chúa Thánh Linh. Si-môn đem bạc dâng cho hai sứ đồ. 19Ông năn nỉ: “Xin quý ông cho tôi quyền phép ấy, để người nào tôi đặt tay lên cũng nhận lãnh Chúa Thánh Linh!”
20Nhưng Phi-e-rơ đáp: “Tiền bạc anh cũng hư vong theo anh, vì anh dám đem bạc mua ân tứ của Đức Chúa Trời! 21Anh chẳng dự phần gì trong công cuộc cứu rỗi, vì lòng anh gian tà trước mặt Đức Chúa Trời. 22Anh phải ăn năn tội lỗi, và cầu nguyện với Chúa. Có lẽ Chúa sẽ tha thứ cho anh tư tưởng tà ác ấy, 23vì tôi thấy anh đầy ganh ghét đắng cay và bị tội lỗi trói buộc.”
24Si-môn khẩn khoản: “Xin các ông cầu Chúa giùm tôi, để tôi thoát khỏi những điều kinh khiếp ấy!”
25Sau khi làm chứng và công bố lời Chúa tại Sa-ma-ri, Phi-e-rơ và Giăng trở về Giê-ru-sa-lem. Trên đường về, họ truyền bá Phúc Âm tại nhiều làng mạc Sa-ma-ri.
Phi-líp và Thái Giám Ê-thi-ô-pi
26Một thiên sứ của Chúa nói với Phi-líp: “Hãy đứng dậy đi về hướng nam, tới quãng đường giữa Giê-ru-sa-lem và Ga-xa, là nơi hoang vắng!” 27Phi-líp đứng dậy lên đường trong khi viên quản đốc ngân khố Nữ hoàng Can-đác nước Ê-thi-ô-pi, một vị thái giám quyền uy, cũng đi đường ấy. Thái giám vừa lên Giê-ru-sa-lem thờ phượng, 28và đang trên đường trở về. Ông ngồi xe đọc sách tiên tri Y-sai.
29Chúa Thánh Linh phán bảo Phi-líp: “Hãy tiến lên và đuổi theo xe đó!”
30Phi-líp chạy đến, nghe hoạn quan đang đọc sách tiên tri Y-sai. Phi-líp hỏi: “Ông có hiểu điều ông đang đọc không?”
31Thái giám trả lời: “Không có người giải nghĩa, làm sao tôi hiểu được!” Rồi ông mời Phi-líp lên xe ngồi với mình.
32Đoạn Thánh Kinh ông đọc như sau:
“Người khác nào chiên bị dẫn đến lò thịt.
Như chiên con nín lặng trước mặt thợ hớt lông,
Người không hề mở miệng phản đối.
33Người ta sỉ nhục Người, bất chấp cả công lý.
Còn ai sẽ kể lại cuộc đời Người?
Vì mạng sống Người đã bị cất khỏi mặt đất.”8:33 Ysai 53:7-8
34Thái giám hỏi Phi-líp: “Nhà tiên tri nói về ai đây? Về chính ông ấy hay người nào khác?” 35Bắt đầu từ đoạn Thánh Kinh ấy, Phi-líp giảng giải Phúc Âm về Chúa Giê-xu.
36Dọc đường, đi ngang chỗ có nước, thái giám hỏi: “Sẵn nước đây! Có gì ngăn trở tôi chịu báp-tem không?” 38Thái giám ra lệnh dừng xe, hai người xuống nước và Phi-líp làm báp-tem cho thái giám. 39Họ vừa ra khỏi nước, Thánh Linh của Chúa đem Phi-líp đi ngay. Thái giám không thấy ông nữa, nhưng cứ hân hoan lên đường. 40Được Chúa đưa đến thành A-xốt, Phi-líp tiếp tục công bố Phúc Âm tại các thành phố trên đường đi đến hải cảng Sê-sa-rê.
