1שאול עמד והסכים בהחלט להריגתו של סטפנוס. באותו יום החלה רדיפה גדולה נגד המאמינים בירושלים, וכולם – מלבד השליחים – ברחו ליהודה ושומרון. 2מספר אנשים יראי־אלוהים קברו את סטפנוס וספדו עליו בלב כואב. 3באותה עת התרוצץ שאול ממקום למקום בחוסר מנוחה והטריד את המאמינים, כשלפניו מטרה אחת: לחסל את הקהילה המשיחית. הוא אף פרץ לבתיהם של המאמינים, סחב משם גברים ונשים וכלא אותם בבית־הסוהר.
4באשר למאמינים שברחו מירושלים – הם הלכו ובישרו בכל מקום על אודות ישוע. 5פיליפוס, למשל, הגיע לשומרון וסיפר לתושבי האזור על המשיח. 6קהל גדול הקשיב לדבריו בתשומת לב והתפעל מהניסים שחולל. 7הרבה רוחות רעות גורשו ויצאו מאנשים בצעקות אימים, והרבה פיסחים ומשותקים נרפאו כליל. 8שמחה רבה הייתה בעיר.
9-11באותה עיר היה אדם בשם שמעון, אשר עסק שנים רבות במעשי כשפים. הוא היה אדם גאה מאוד ובעל השפעה גדולה, בגלל הכשפים שעשה. השומרונים ממש העריצו אותו, והיו משוכנעים שהוא שליח אלוהים. 12אולם עתה הם האמינו לדבריו של פיליפוס: שישוע הוא המשיח, ושמלכות אלוהים קרבה; ונשים וגברים רבים נטבלו במים. 13גם שמעון המכשף האמין לדברי פיליפוס ונטבל במים. מיד לאחר מכן הלך שמעון בעקבות פיליפוס לכל אשר הלך, והשתומם מאוד למראה הניסים שחולל.
14כאשר שמעו השליחים בירושלים שאנשי שומרון האמינו בבשורת אלוהים, שלחו לשם את פטרוס ויוחנן. 15כשהגיעו השניים לשומרון החלו מיד להתפלל בעד המאמינים החדשים האלה, כדי שגם הם יקבלו את רוח הקודש. 16כי עד אז לא צלח רוח הקודש על איש מהם; הם רק נטבלו בשם ישוע. 17פטרוס ויוחנן סמכו את ידיהם על המאמינים החדשים, ואלה קיבלו את רוח הקודש.
18כשראה שמעון שרוח הקודש ניתן למאמינים באמצעות סמיכת הידיים של פטרוס ויוחנן, הציע להם כסף תמורת הכוח הזה. 19”תנו גם לי את הכוח הזה,“ ביקש, ”כדי שבני־אדם יוכלו לקבל את רוח הקודש כל פעם שאניח את ידי עליהם!“
20אולם פטרוס ענה לו: ”כספך ילך יחד אתך לגיהינום! אתה חושב שאפשר לקנות בכסף את מתנת אלוהים? 21לא יהיה לך חלק בזה, משום שלבך אינו ישר לפני אלוהים. 22עליך לחזור בתשובה על החטא הנורא הזה ולהתפלל אל אלוהים. אולי הוא יסלח לך על מחשבותיך הרעות, 23מפני שאני רואה בתוך לבך קנאה, מרירות וחטא מרושע!“
24”התפללו לאלוהים בעדי,“ התחנן שמעון, ”כדי שלא יבואו עלי הדברים הנוראים שאמרתם!“
25לאחר שפטרוס ויוחנן בישרו את דבר ה׳ והעידו על המשיח בשומרון, חזרו לירושלים. בדרך הם ביקרו ברבים מכפרי השומרון ובישרו את דבר ה׳.
26ובאשר לפיליפוס – מלאך ה׳ נגלה אליו ואמר לו: ”קום ולך דרומה בדרך היורדת מירושלים לעזה.“ 27כשיצא פיליפוס לדרך בא לקראתו סריס כושי, אשר היה שר האוצר של קנדק מלכת כוש. הסריס עלה לירושלים כדי להשתחוות במקדש, 28ועכשיו ישב במרכבתו בדרכו חזרה, וקרא בקול בספר ישעיהו.
29”גש אל המרכבה הזאת והישאר לידה“, הורה רוח הקודש לפיליפוס.
30פיליפוס רץ אל המרכבה ושמע את הסריס קורא בספר ישעיהו. ”האם אתה מבין את מה שאתה קורא?“ שאל פיליפוס.
31”ודאי שלא!“ ענה הסריס. ”כיצד אוכל להבין אם איש אינו מסביר לי?“ והוא ביקש מפיליפוס לעלות למרכבה ולשבת לידו.
32זה היה הקטע שהכושי קרא באותו זמן:8.32 ח 32 ישעיהו נג 7-8
”כשה לטבח יובל
וכרחל לפני גוזזיה נאלמה,
ולא יפתח פיו.
33מעצר וממשפט לקח,
ואת־דורו מי ישוחח?
כי נגזר מארץ חיים.“
34”על מי מדבר הנביא?“ שאל הסריס את פיליפוס. ”האם הוא מדבר על עצמו או על מישהו אחר?“
35פיליפוס פתח בפסוק זה והחל לספר לו על אודות ישוע.
36הם המשיכו בדרכם והגיעו למקווה־מים קטן. ”ראה, הנה בריכת מים!“ קרא הסריס. ”מדוע שלא אטבל כאן?“
37”אתה יכול להיטבל כאן,“ השיב פיליפוס, ”אם אתה מאמין בכל לבך!“ והכושי ענה: ”אני מאמין בכל לבי שישוע המשיח הוא בן האלוהים!“
38הם עצרו את המרכבה, נכנסו לתוך המים, ופיליפוס הטביל את הסריס.
39כשיצאו שניהם מן המים נשאה משם רוח ה׳ את פיליפוס. הסריס לא ראה שוב את פיליפוס והוא המשיך בדרכו בלב שמח.
40בינתיים פיליפוס נראה באשדוד. הוא המשיך להטיף את הבשורה בכל עיר ובכל כפר, עד שהגיע לקיסריה.
Crijcunatami llaquichishpa urata janajta cachashcacuna
1Saulo shuti runaca, Estebanta huañuchijta ricushpaca, ‘Allimi’ nicurcami. Chai punllallatajmi, Jerusalenpi causacuj tandanacushca crijcunataca, achcata llaquichi callarirca. Chaimantami crijcunaca, tucuicuna caita chaita miticushpa, Judea llajtata, Samaria llajtata rircacuna. Huillagrichun Jesús mingashcacunallami mana maiman rircacuna. 2Diosta manchaj runacunami achcata huacashpa, Estebantaca pambarcacuna. 3Ashtahuanpish Sauloca, tandanacushca crijcunata chingachinatatajmi yuyarca. Chashna yuyashpami, huasin huasin yaicushpa, cʼaricunata, huarmicunatapish sirijta aisashpa carcelman aparca.
Felipemi Samaria pueblopi huillashca
4Chashna llaquichijpi Jerusalenmanta miticushpa rij crijcunaca, maita rishpapish alli huillaita huillanataca, mana saquircacunachu. 5Felipe shuti runapish Samaria llajtapi shuj puebloman rishpami, Quishpichij Cristomanta huillarca. 6Pai huillashcatapish uyashpa, achca señalcunatapish rurajta ricushpaca, tucuicunami alli yuyaihuan uyarcacuna. 7Mapayachij supaicunatapish achcacunamantami, jatunta caparichishpa llujshichirca. Mana cuyuri tucujcunatapish, patojocunatapish achcacunatami alliyachirca. 8Chashna rurajpica, chai pueblopi causajcunaca, tucuicunami jatunta cushicurcacuna.
Simón shuti yumbumi Diospaj Espirituta randisha yuyashca
9Samariapica ñaupamantami, Simón shuti shuj runa causaj carca. Paica, ‘Imatapish rurai tucuj jatun yumbumi cani’ nirijmi carca. Chashna nishpami, chai llajtapi causajcunataca, yumbu ruraicunahuan manchachishpa causarca. 10Chaimantami jatuncunapish, uchillacunapish chai runapaj shimicunataca alli uyajcuna carca. “Cai runaca, Dios rurachijpimi cai tucuitaca rurai tucun” nijcunapishmi carca.
11Yumbu ruraicunahuan, ña unaita umashpa charishca cajpimi, tucuicuna paitaca alli uyajcuna carca. 12Chashna cajpipish Felipeca, Dios mandacunmanta alli huillaitapish, Jesucristomantapish huillarcami. Pai huillashcata crishpami cʼaricunapish, huarmicunapish bautiźarircacuna. 13Chai Simonpish crishpa bautiźarircami. Chaimantaca, Felipe maita rijpipish, paihuanmi purirca. Felipe yachachishcacunata uyashpa, ima señalcunatapish, jatun milagrocunatapish rurajta ricushpaca, achcata mancharircami.
14Huillagrichun mingashcacunaca Jerusalenpimi, Samariapi causajcunapish Diospaj Shimita huillajpi chasquishcataca, yachaj chayarcacuna. Chaimantami Pedrohuan, Juanhuan ishquita chaiman cacharcacuna. 15Paicuna chaiman chayashpaca, chai crijcunapish jucha illaj Espirituta chasquichun nishpami, Diosta mañarcacuna. 16Paicunapajmanca Espirituca manaraj uriyashcachu carca. Apunchij Jesuspaj shutillapimi, bautiźashcacuna carca. 17Chaimantami Pedrohuan, Juanhuan chai crijcunapaj jahuapi maquita churajpi, jucha illaj Espirituta chasquircacuna.
18Huillagrichun mingashcacuna maquita churajpi, crijcuna jucha illaj Espirituta chasquijtami Simonca ricurca. Chaimantami paimanpish cuchun yuyashpa, cullquita ricuchishpa, 19cashna nirca:
—Ñucapish maijanpaj jahuapi maquita churajpi, jucha illaj Espirituta chasquichun, ñucamanpish chai rurai tucunata cuhuaichij— nircami.
20Chashna nijpica, Pedroca cashnami nirca:
—Dioslla cui tucushcata cullquihuan randisha nishcamanta, cambaj cullquindij chingarigrilla. 21Cambaj shungu Diospaj ñaupajpi mana alli cashcamanta, canca cai ruranapica ima ricunata, ima ruranata mana charinguichu. 22Chashna mana allita yuyashcata saquishpa, Mandaj Diospajman cutiri. Cambaj millai yuyaita perdonangapishchari, Diosta mañai. 23Cambaj shunguca, millai yuyaicunahuan jundami. Juchapaj maquipi huatashcamari cangui— nircami.
24Pedro chashna nijpi, Simonca:
—Cancuna nishca shina ama tucuchun, Mandaj Diosta ñucamanta mañapaichij— nircami.
25Mandaj Diospaj Shimita Samariapi huillashca qʼuipami, Pedroca Juandij Jerusalenman tigrarcacuna. Chaiman tigracushpaca, Samariallapitajmi shujtaj pueblocunapipish alli huillaita huillaihuan rircacuna.
Etiopía llajta runamanmi Felipe huillashca
26Mandaj Dios cachashca angelmi, Felipetaca: “Llujshiri, Jerusalenmanta Gazaman rina uranij, shitashca pamba ñanman ri” nirca. 27Chashna nijpi Felipeca, jatarishcahuan rircallami. Pai ñanta ricushpaca, Etiopiamanta eunuco runahuanmi tuparca. Paica Etiopía llajtata jatun mandaj Candace shuti mandaj huarmipaj cullquitapish, tucui imalla charishcacunatapish ricujmi carca. Chai runaca, Jerusalenpi Diosta adoranamanmi shamushca carca. 28Paipaj carretapi tiyashpami paica, Dios ima nishcata huillaj Isaías quillcashcata reźaihuan tigracurca. 29Felipetaca, jucha illaj Espiritumi: “Chai carretaman cʼuchuyagri” nirca.
30Chaiman cʼuchuyashpaca, Dios ima nishcata huillaj Isaías quillcashcata reźacujtami uyarca. Chaimantami:
—¿Can reźacushca imata nisha nishcataca, entendinguichu?— nishpa tapurca.
31Chashna tapujpi chai runaca:
—Pi mana yachachijpica, ¿ima shinataj yachashari?— nircami. Chashna nishpaca carretaman huichiyachishpami, Felipetaca paipaj cʼuchupi tiyachirca. 32Pai reźacushca quillcashcapica cashnami nicurca:
«Paitaca, malta ovejata shinami huañuchinaman aparcacuna.
Rutujpaj ñaupajpi oveja upalla sirij shina,
imata mana rimarcachu.
33Pʼiñashpa llaquichicujpipish,
Paitaca pi mana mitsarcachu.
Paita cai pachapi huañuchishcamantaca,
Paita catijcunataca, ¿pitaj yupai tucungari?» nicurcami.
34Chaitami chai eunuco runaca, Felipetaca:
—Dios ima nishcata huillajca, ¿pai quiquinllamantatajchu, maijan shujtajmantachu chashna nishca canga? Huillahuairi— nishpa tapurca.
35Shina tapujpimi Felipeca, chai reźacushca quillcallamantataj callarishpa, Jesusmanta alli huillaita huillarca. 36Ñanta ricushpaca, shuj yacuman chayashpami chai runaca:
—Riquiari, caipica yacu tiyanmari. ¿Bautiźari tucunichu, allichu canga?— nirca.
37Shina nijpimi, Felipeca:
—Can tucui shunguhuan crishpaca, bautiźari tucunguimi— nijpi chai runaca:
—Ari, Jesucristotaca Diospaj Churi cashcata crinimari— nircami.
38Shina nishpa carretata shayachichishpa, ishquindijtaj yacuman uriyashpami, Felipeca chai runata bautiźarca. 39Bautiźashpa yacumanta llujshijpica, Mandaj Diospaj Espirituca Felipeta ñapish aparcallami. Chaimanta Felipeta ña mana ashtahuan ricushpapish, cushicushpa rircallami. 40Ashtahuanpish Felipeca, Azoto pueblopi ricurishpami, chaimanta callarishpa, Cesareaman chayangacama, tucui pueblocunapi huillaihuan rirca.
