1יום אחד, בשעה שלוש אחר־הצהריים, הלכו פטרוס ויוחנן לתפילת מנחה בבית־המקדש. 2כשהגיעו אל המקדש, ראו אדם שהיה פיסח מלידה, יושב ליד השער הנקרא ”המהודר“. הוא הובא לשם מדי יום כדי לקבץ נדבות. 3כאשר עברו פטרוס ויוחנן לידו, הוא ביקש נדבה גם מהם. 4השניים נעצו באיש מבט נוקב, ופטרוס אמר לו: ”הבט אלי!“
5הפיסח הרים את עיניו בתקווה לקבל תרומה נדיבה.
6אך פטרוס אמר: ”כסף אין לי, אולם אתן לך את מה שיש לי; בשם ישוע המשיח מנצרת, התהלך!“
7-8פטרוס אחז בידו של הפיסח והעמידו על רגליו. באותו רגע נרפאו רגלי האיש וקרסוליו התחזקו, הוא קפץ על רגליו והחל ללכת! האיש הלך איתם לבית־המקדש, כשהוא משבח את האלוהים, מקפץ ומדלג בשמחה.
9באי בית־המקדש, שראוהו הולך ומדלג, ושמעוהו מהלל את ה׳, 10הכירו את הקבצן הפיסח שנהגו לראות בשער המקדש, והופתעו מאוד.
11כולם מיהרו לצאת לאולם שלמה כדי לראות את הפלא, ואילו הקבצן נצמד בחזקה אל פטרוס ויוחנן.
12פטרוס ניצל את ההזדמנות ופנה אל העם: ”אנשי ישראל, מדוע אתם מופתעים כל־כך? מדוע אתם מביטים בנו כאילו שבכוחנו ובקדושתנו אנו אפשרנו לאיש הזה ללכת? 13אלוהי אברהם, יצחק ויעקב – אלוהי אבותינו – הוא שהביא כבוד ותפארת לשם עבדו ישוע באמצעות הנס שחולל. כן, אני מתכוון לאותו ישוע שמסרתם לרומאים, ושדחיתם את הצעת פילטוס לשחררו. 14סירבתם לשחרר את הקדוש והצדיק הזה, ודרשתם שפיליטוס ישחרר במקומו רוצח! 15וכך הרגתם את שר החיים; אך אלוהים הקימו מן המתים. יוחנן ואני עדים לעובדה זאת, כי לאחר שהרגתם את ישוע ראינו אותו חי וקיים.
16”האמונה בשמו של ישוע היא שריפאה אדם זה שכולכם הכרתם כפיסח. האמונה בישוע – שניתנה לנו מאלוהים – היא שריפאה אותו כליל!
17”אחים יקרים, אני יודע שכל מה שעשיתם אתם ומנהיגיכם לישוע, עשיתם מתוך בורות וחוסר ידיעה. 18אולם כך קיים אלוהים את הנבואות האומרות שהמשיח חייב לסבול. 19-20לכן חזרו בתשובה והאמינו באלוהים, כדי שיסלח לחטאיכם, ייתן לכם ימי שגשוג ורווחה, ויחזיר לכם את המשיח המיועד – ישוע המשיח. 21כי המשיח צריך להישאר בשמים, עד שתגיע העת להשלים את הכול, כפי שאמרו הנביאים לפני זמן רב. 22משה רבנו אמר:3.22 ג 22-23 ראה דברים יח 18-19 ’נביא מקרבכם – מאחיכם – כמוני, יקים לכם ה׳ אלוהיכם, אליו תשמעון‘; הקשיבו לדבריו בכובד ראש! 23כי מי שלא ישמע בקולו ייענש חמורות בידי ה׳!
24”גם שמואל וכל הנביאים שקמו אחריו דברו על מה שמתרחש היום. 25אתם הצאצאים של אותם הנביאים, וגם אתם כלולים באותה הברית שכרת ה׳ עם אבותיכם, שבה הבטיח לברך את העולם כולו באמצעות עם ישראל. הרי ה׳ הבטיח לאברהם אבינו:3.25 ג 25 בראשית כב 18 ’והתברכו בזרעך כל גויי הארץ‘. 26וכאשר הקים אלוהים את עבדו ישוע מן המתים, הוא שלח אותו קודם כל אליכם, בני ישראל, כדי לברך אתכם שתחזרו בתשובה.“
A Cura de um Mendigo Aleijado
1Certo dia Pedro e João estavam subindo ao templo na hora da oração, às três horas da tarde3.1 Grego: à hora nona.. 2Estava sendo levado para a porta do templo chamada Formosa um aleijado de nascença, que ali era colocado todos os dias para pedir esmolas aos que entravam no templo. 3Vendo que Pedro e João iam entrar no pátio do templo, pediu-lhes esmola. 4Pedro e João olharam bem para ele e, então, Pedro disse: “Olhe para nós!” 5O homem olhou para eles com atenção, esperando receber deles alguma coisa.
6Disse Pedro: “Não tenho prata nem ouro, mas o que tenho, isto lhe dou. Em nome de Jesus Cristo, o Nazareno, ande”. 7Segurando-o pela mão direita, ajudou-o a levantar-se, e imediatamente os pés e os tornozelos do homem ficaram firmes. 8E de um salto pôs-se em pé e começou a andar. Depois entrou com eles no pátio do templo, andando, saltando e louvando a Deus. 9Quando todo o povo o viu andando e louvando a Deus, 10reconheceu que era ele o mesmo homem que costumava mendigar sentado à porta do templo chamada Formosa. Todos ficaram perplexos e muito admirados com o que lhe tinha acontecido.
A Pregação de Pedro no Templo
11Apegando-se o mendigo a Pedro e João, todo o povo ficou maravilhado e correu até eles, ao lugar chamado Pórtico de Salomão. 12Vendo isso, Pedro lhes disse: “Israelitas, por que isto os surpreende? Por que vocês estão olhando para nós, como se tivéssemos feito este homem andar por nosso próprio poder ou piedade? 13O Deus de Abraão, de Isaque e de Jacó, o Deus dos nossos antepassados, glorificou seu servo Jesus, a quem vocês entregaram para ser morto e negaram perante Pilatos, embora ele tivesse decidido soltá-lo. 14Vocês negaram publicamente o Santo e Justo e pediram que fosse libertado um assassino. 15Vocês mataram o autor da vida, mas Deus o ressuscitou dos mortos. E nós somos testemunhas disso. 16Pela fé no nome de Jesus, o Nome curou este homem que vocês veem e conhecem. A fé que vem por meio dele lhe deu esta saúde perfeita, como todos podem ver.
17“Agora, irmãos, eu sei que vocês agiram por ignorância, bem como os seus líderes. 18Mas foi assim que Deus cumpriu o que tinha predito por todos os profetas, dizendo que o seu Cristo haveria de sofrer. 19Arrependam-se, pois, e voltem-se para Deus, para que os seus pecados sejam cancelados, 20para que venham tempos de descanso da parte do Senhor, e ele mande o Cristo, o qual lhes foi designado, Jesus. 21É necessário que ele permaneça no céu até que chegue o tempo em que Deus restaurará todas as coisas, como falou há muito tempo, por meio dos seus santos profetas. 22Pois disse Moisés: ‘O Senhor Deus levantará dentre seus irmãos um profeta como eu; ouçam-no em tudo o que ele disser. 23Quem não ouvir esse profeta, será eliminado do meio do seu povo’3.23 Dt 18.15,18,19.
24“De fato, todos os profetas, de Samuel em diante, um por um, falaram e predisseram estes dias. 25E vocês são herdeiros dos profetas e da aliança que Deus fez com os seus antepassados. Ele disse a Abraão: ‘Por meio da sua descendência todos os povos da terra serão abençoados’3.25 Gn 12.3; 22.18; 26.4 e 28.14. 26Tendo Deus ressuscitado o seu Servo3.26 Is 52.13, enviou-o primeiramente a vocês, para abençoá-los, convertendo cada um de vocês das suas maldades”.
