1שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום, 2נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו. 3הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם, 4וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת.
5הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג, 6ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו.
7”כיצד ייתכן הדבר?“ שאלו עולי־הרגל. ”הלא כל האנשים האלה גרים בגליל! 8כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו? 9הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם־נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה; 10פריגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא; 11יהודים וגרים, כרתים וערבים – וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!“
12כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים. ”מה פירושו של הדבר?“ שאלו זה את זה.
13אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו: ”הם סתם שיכורים!“
14שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד־עשר השליחים, ופנה אל ההמון: ”תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי. 15אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני־אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר! 16מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר:2.16 ב 16 יואל ג
17’והיה אחרי כן (באחרית הימים), אמר אלוהים,
אשפוך את רוחי על כל בשר.
ונבאו בניכם ובנותיכם,
זקניכם חלמות יחלמון,
בחוריכם חזינות יראו.
18וגם על העבדים ועל השפחות
בימים ההמה אשפוך את רוחי.
19ונתתי מופתים בשמים ובארץ –
דם ואש ותימרות עשן.
20השמש יהפך לחשך,
והירח – לדם, לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא.
21והיה כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט!‘
22”אנשי ישראל, הקשיבו!“ המשיך פטרוס. ”אלוהים אישר בפומבי שישוע המשיח אכן שליח משמים, באמצעות הניסים והנפלאות שחולל על־ידו, ואתם יודעים זאת היטב, שהרי הניסים והנפלאות נעשו אצלכם. 23אולם אלוהים, שפעל לפי תוכניתו הערוכה מראש, הרשה לכם להסגיר את ישוע לידי הרומאים, כדי שיוקיעו אותו ויהרגוהו. 24ואז אלוהים שחרר אותו מייסורי המוות והחזירו לחיים, כי המוות לא יכול היה להחזיק בו!
25”דוד המלך דיבר על ישוע כשאמר:2.25 ב 25 תהלים טז 8-11
’שויתי ה׳ לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט.
26לכן שמח לבי ויגל כבודי,
אף בשרי ישכן לבטח,
27כי לא תעזב נפשי לשאול;
לא תתן חסידך לראות שחת.
28תודיעני ארחות חיים, שבע שמחות את פניך‘.
29”אחים יקרים, חשבו נא! הרי דוד לא התכוון לעצמו כשאמר את הדברים שציטטתי זה עתה, שהרי הוא מת ונקבר, וקברו נמצא בעירנו עד היום הזה. 30אולם דוד היה נביא, ועל כן ידע היטב שה׳ הבטיח, בשבועה נצחית, שאחד מצאצאיו יהיה המשיח ויישב על כסאו. 31דוד חזה את העתיד הרחוק וניבא את תחייתו של המשיח, באמרו שנפש המשיח לא תישאר בשאול, ושגופו לא יירקב. 32הוא דיבר על המשיח, וכולנו עדים לכך שישוע זה, שעליו אנו מדברים, באמת קם מן המתים.
33”עתה יושב ישוע בשמים לימין האלוהים, וכפי שהובטח העניק לו אלוהים את הסמכות לשלוח את רוח הקודש, אשר גרם לכל מה שאתם רואים ושומעים היום.
34”לא, דוד לא התייחס אל עצמו בדברים שאמר, שהרי הוא מעולם לא עלה לשמים. מלבד זאת, דוד הוסיף ואמר במקום אחר:2.34 ב 34 תהלים קי 1
’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני,
35עד אשית אויביך
הדם לרגליך‘.
36”משום כך אני קורא אל בית ישראל: דעו לכם שאלוהים הפקיד את ישוע, אשר צלבתם, להיות האדון והמשיח!“
37דבריו של פטרוס נגעו ללב השומעים, והם פנו אליו ואל השליחים האחרים בשאלה: ”אחים, מה עלינו לעשות?“
38”עליכם לחזור בתשובה ולהיטבל בשם ישוע המשיח, כדי שייסלחו לכם חטאיכם“, השיב פטרוס. ”ואז תקבלו את מתנת רוח הקודש. 39כי ה׳ הבטיח לתת את רוח הקודש לכל מי שיקרא בשם ה׳ אלוהינו, וגם לבניו – לרחוקים ולקרובים.“
40פטרוס המשיך לספר להם על ישוע, והפציר בכל מאזיניו לחזור בתשובה ולהינצל מהדור הסורר הזה. 41כשלושת אלפים איש האמינו באותו יום לדבריו של פטרוס ונטבלו במים. 42הם הצטרפו אל יתר המאמינים, והשתתפו בקביעות בשיעוריהם של השליחים, בבציעת הלחם (כמצוות ישוע לזיכרון מותו) ובאסיפות תפילה. 43הניסים והנפלאות הרבים שחוללו השליחים מלאו את כולם יראת־כבוד לאלוהים.
44כל המאמינים התמידו להתאסף יחד, וחילקו ביניהם את כל מה שהיה להם. 45הם מכרו את כל רכושם, והתחלקו בכספם עם הנצרכים. 46מדי יום הם השתחוו יחד בבית־המקדש, נפגשו בבתיהם בקבוצות, לשם התחברות, ואכלו יחד את ארוחותיהם בשמחה ובהכרת־תודה. 47הם הללו את אלוהים, והם מצאו־חן בעיני כל העם. מדי יום הוסיף להם ה׳ את אלה שנושעו.
圣灵降临
1五旬节那天，门徒聚集在一起。 2忽然，天上发出一阵响声，好像狂风呼啸而过，充满了他们所在的房子， 3又有火焰般的舌头显现出来，分别落在各人的头上。 4大家都被圣灵充满，得到圣灵所赐的才能，说起别的语言来。
5当时耶路撒冷住着从各国回来的虔诚的犹太人。 6众人听见这阵响声便赶过来，听见门徒在说他们各自的语言，都十分纳闷， 7惊诧地说：“看啊！这些说话的不都是加利利人吗？ 8怎么会说我们各自的语言呢？ 9我们这里有帕提亚人、玛代人、以拦人，以及住在美索不达米亚、犹太、加帕多迦、本都、亚细亚、 10弗吕迦、旁非利亚、埃及和靠近古利奈的利比亚的人，还有从罗马来的犹太人和改信犹太教的人、 11克里特人和阿拉伯人。我们都听见他们在用我们各自的语言诉说上帝的伟大！” 12他们都大感惊奇和困惑，彼此议论说：“这到底是怎么回事？”
13有些人就讥笑说：“他们不过是被新酒灌醉了！”
彼得讲道
14彼得和其他十一位使徒都站起来，他大声对众人说：“各位犹太同胞和住在耶路撒冷的人啊，请留心听！我告诉你们这是怎么回事。 15你们以为这些人是醉了，其实不是，因为现在才早上九点钟。 16你们眼前看见的正是先知约珥所说的，
17“‘上帝说，在末后的日子，
我要将我的灵浇灌所有的人，
你们的儿女要说预言，
青年要见异象，
老人要做异梦。
18那时，我要将我的灵浇灌我的奴仆和婢女，
他们都要说预言。
19在天上，我要显异兆；
在地上，我要行神迹，有血、有火、有浓烟。
20太阳要变得昏暗，
月亮要变得血红。
这都要发生在主伟大荣耀的日子来临以前。
21那时，凡求告主名的，都必得救。’
22“各位以色列人啊，请留心听。上帝借着拿撒勒人耶稣在你们中间行了异能、奇事和神迹，以证明拿撒勒人耶稣是祂派来的。这是你们都知道的。 23上帝照着自己的计划和预知把耶稣交在你们手里，你们借着邪恶之人的手把祂钉死在十字架上了。 24但上帝为祂解除了死亡的痛苦，使祂从死里复活，因为祂不可能被死亡拘禁。 25论到耶稣，大卫曾说，
“‘我看见主常在我面前，
祂在我右边，我必不动摇。
26因此我的心欢喜，我的口颂赞，
我的身体也要活在盼望中。
27因为你不会把我的灵魂撇在阴间，
也不会让你的圣者身体朽坏。
28你已把生命之路指示我，
叫我在你面前充满喜乐。’
29“弟兄们，我肯定地对你们说，先祖大卫死了，埋葬了，他的坟墓至今还在这里。 30大卫是先知，知道上帝曾起誓要从他的后裔中选立一人继承他的王位。 31他预先知道这事，讲到基督的复活，说，‘祂的灵魂不会被撇在阴间，祂的身体也不会朽坏’。 32上帝已经使这位耶稣复活了！我们都是这件事的见证人。 33现在祂升到上帝的右边，从天父领受了所应许的圣灵，并将圣灵浇灌下来，你们今天也耳闻目睹了。 34大卫并没有升到天上，但他曾说，
“‘主对我主说，
你坐在我的右边，
35等我使你的仇敌成为你的脚凳。’
36“所以，全体以色列人啊！你们应当确实地知道，上帝已经立这位被你们钉在十字架上的耶稣为主，为基督了。”
37他们听了彼得的话，觉得扎心，就对彼得和其他使徒说：“弟兄们，我们该怎么办呢？” 38彼得说：“你们每一个人都要悔改，奉耶稣基督的名受洗，使你们的罪得到赦免，你们就必领受上帝所赐的圣灵。 39因为这应许是给你们和你们的儿女，以及远方的人，就是所有被主——我们的上帝呼召的人。”
40然后，彼得还讲了许多话警戒、劝勉他们，说：“你们要保守自己脱离这邪恶的世代。”
41结果，那天约有三千人相信了他传的道，接受了洗礼。 42他们都一心遵守使徒的教导，一起团契、掰饼、祷告。
43大家都满心敬畏上帝。使徒又行了很多神迹奇事。 44信徒聚在一起，共用所有的东西。 45他们把田产家业变卖了，按照各人的需要把钱分给大家。 46他们天天同心合意地聚集在圣殿里敬拜上帝，又在各人家中掰饼聚会，以欢喜、慷慨的心分享食物， 47赞美上帝，受到众人的喜爱。主使得救的人数与日俱增。
