1לאחר מכן עזב פולוס את אתונה ובא לקורינתוס. 2שם הוא התוודע אל יהודי יליד פונטוס, בשם עקילס, אשר הגיע לא־מזמן מאיטליה יחד עם אשתו פריסקילה. עקילס ופריסקילה נמלטו למעשה מאיטליה, משום שהקיסר קלודיוס ציווה לגרש את כל היהודים מרומא. 3מאחר שהזוג עסק במקצועו של פולוס – אריגת יריעות אוהלים – החליט פולוס לגור בביתם ולעבוד יחד איתם.
4כל שבת ביקר פולוס בבית־הכנסת וניסה לשכנע בדבריו גם את היהודים וגם את היוונים. 5לאחר שהגיעו סילא וטימותיוס ממקדוניה, הקדיש פולוס את כל זמנו להטפה ולהוכחת משיחותו של ישוע ליהודים. 6אולם כשהתנגדו היהודים לפולוס וגידפו את ישוע, ניער פולוס את האבק מבגדיו ואמר: ”דמכם בראשכם! עשיתי את המוטל עלי, ומצפוני נקי. מעתה ואילך אלך לגויים!“
7הוא יצא מבית־הכנסת ועבר לגור בביתו של טיטוס יוסטוס, איש ירא־אלוהים שגר בקרבת מקום. 8אולם קריספוס – ראש בית־הכנסת – וכל בני ביתו האמינו באדון. גם קורינתיים רבים שהקשיבו לפולוס האמינו לדבריו ונטבלו במים.
9לילה אחד דיבר האדון ישוע אל פולוס בחזיון ואמר: ”אל תפחד! המשך לבשר ואל תחדל, 10כי אני איתך! איש לא יפגע בך לרעה, כי אנשים רבים בעיר הזאת שייכים לי.“
11וכך נשאר פולוס באותה עיר כשנה וחצי ולימד את דבר אלוהים. 12אולם כשנתמנה גליון למושל אכיה, ארגנו היהודים הפגנת מחאה נגד פולוס, והעמידוהו לדין לפני המושל. 13”האיש הזה מסית את בני־האדם לעבוד את אלוהים בדרך המנוגדת לחוק הרומאי!“ האשימו אותו. 14אולם עוד לפני שהספיק פולוס לפתוח את פיו ולהגן על עצמו, פנה גליון אל מאשימיו ואמר: ”הקשיבו, יהודים: אילו הבאתם לפני מקרה פשע, הייתי חייב להקשיב לכם, 15אולם כיוון שזוהי שאלה של הגדרות מילוליות, של שמות, מושגים ומונחים בנושא הדת שלכם, טפלו בכך אתם בעצמכם. אינני מעוניין לדון בעניין!“ 16והוא גירש אותם מאולם המשפט.
17הם הלכו ותפסו את סוסתניס, שנבחר לא־מזמן לראש בית־הכנסת, הכו אותו ועשו בו שפטים לפני כסא המשפט, אך לגליון לא היה אכפת.
18פולוס נשאר בקורינתוס עוד זמן־מה, ולאחר מכן נפרד לשלום מן המאמינים והפליג לסוריה יחד עם פריסקילה ועקילס. בקנכרי גילח פולוס את שער ראשו, משום שנדר נדר מסוים. 19כשהגענו לנמל אפסוס, הוא הלך לבית־הכנסת כדי לשוחח עם היהודים. 20הם ביקשו ממנו להישאר אצלם עוד ימים אחדים, אך פולוס השיב שאין לו זמן לכך. 21-22”אני מוכרח להגיע לירושלים לפני החג“, אמר להם. ”אולם אם ירצה השם, אשוב לבקר אתכם.“
פולוס הפליג לדרכו והגיע לקיסריה. הוא הלך לבקר את הקהילה, ולאחר מכן המשיך לאנטיוכיה. 23לאחר ששהה זמן־מה באנטיוכיה, המשיך בדרכו ועבר באזור גלטיה ובפריגיה. בכל מקום ביקר אצל המאמינים, עודד אותם ועזר להם להתחזק באמונתם.
24באותם ימים הגיע לאפסוס יהודי יליד אלכסנדריה, אפולוס שמו, אשר היה מטיף ומורה מוכשר ובקיא בתנ״ך. 25-26הוא היה מלומד בדרך האדון, ולימד היטב על־אודות ישוע, אבל ידע על טבילת יוחנן בלבד. בהתלהבות רבה ובאומץ לב הטיף אפולוס בבית הכנסת: פריסקילה ועקילס שמעו את דרשתו המרשימה והזמינו אותו לביתם והסבירו לו את דרך אלוהים ביתר דיוק.
27אפולוס החליט לנסוע ליוון, והאחים עודדו אותו לעשות כן. הם כתבו מכתב למאמינים ביוון וביקשו מהם לקבלו בחמימות. לאחר שהגיע ליוון השתמש בו אלוהים לחיזוק הקהילה המקומית, 28מפני שהצליח לסתור את טענות היהודים בוויכוחים פומביים, והוכיח לכולם, מתוך הכתוב בתנ״ך, שישוע הוא המשיח.
Corintopi Pablo huillashcami
1Chai qʼuipami Pabloca, Atenasmanta Corintoman rirca. 2Chaipimi Ponto llajtamanta Aquila shuti israel runahuan tuparca. Roma llajtata jatun mandaj Claudiomi, tucui chaipi causacuj israelcunataca llujshishpa richun mandashca carca. Chaimantami, chai punllacunalla, Aquilaca paipaj huarmi Priscilandij, Italiamanta shamushca carca. Pabloca paicunapajmanmi rirca. 3Aquila huarmindijca, carpata ruraj cajpimi, Pablopish chaillatataj paicunahuan tandalla rurangapaj saquirirca. 4Pabloca, tucui sabadocunami tandanacuna huasiman rishpa, judiocunapish, griegocunapish crichun, paicunahuan rimanacushpa, alli yachachij carca.
5Silas-huan, Timoteohuan Macedoniamanta chayamujpicarin, Pabloca punllantami judiocunamanca:
—Jesusmi Quishpichij Cristo— nishpa, Diospaj Shimitaca huillacurcalla.
6Chashna huillacujpimi, judiocunaca pʼiñarishpa cʼamircacuna. Pabloca paicuna mana chasquisha nijpimi, paipaj churanata chaspirishpa, cashna nirca:
«¡Cancuna chingarinaman rijpica, cancunapaj jahuallatajmi canga! Ñucataca, imata mana ninachu canguichij. Cunantajmi mana israelcunapajman rigrini» nircami.
7Chaimanta llujshishpaca, Taita Diosta manchaj, Justo shuti runapaj huasimanmi rirca. Paica, tandanacuna huasi cʼuchullapimi causarca. 8Tandanacuna huasipi mandaj Crispo shuti runapish, paipaj tucui huasi ucupurandijmi Apunchij Jesusta crirca. Chashnallataj Corintopi causajcunapish, achcacunami Pablo huillashcata crishpa bautiźarircacuna.
9Shuj tutami Apunchij Jesusca, Pabloman muscuipi shina ricurishpa, cashna nirca:
«Ama manchashpa huillacuilla, amataj upallaichu. 10Ñucami canhuan cani. Pi canta llaquichinaman shamujpipish, manataj saquishachu. Cai pueblopica achcacunatami ñucapaj agllashcata charini» nircami.
11Chaimantami Pabloca, Diospaj Shimita yachachishpa, huata sujta quillata Corintopi causarca.
12Acaya llajtata Galión mandacujpimi, judiocunaca shuj yuyailla tandanacushpa, Pablota japishpa chai mandajpajman pusharcacuna.
13Paipaj ñaupajpimi:
—Cai runaca, manamari Mandashcapi nishca shina, Diosta adoranata yachachinchu— nishpa juchachircacuna.
14Pablo ña rimagrijpimi, Galionraj judiocunata cashna nirca:
—Judiocunalla, cai runa ima mana allita ruraj, huañuchij cajpica, cancuna juchachishpa huillashcataca uyaimanmi. 15Ashtahuanpish shuj laya yachachishcata, shujtaj shutita rimashcallatamari juchachicunguichij. Cancunapaj Mandashcamanta pʼiñanacui tiyashcataca, cancunallataj allichichijlla, ñucaca imata mana ni tucunichu— nircami.
16Chashna nishcahuan tucuicunata chai ucumanta llujshichishpa cacharcallami. 17Chaimanta llujshishpaca, tandanacuna huasipi mandaj Sostenesta japishpami, griegocunaca, mandashpa tiyana huasi ñaupajllapitaj macarcacuna. Chashna rurajpipish, Galionca mana imata nircachu.
Antioquiamanmi Pabloca huillanman rishca
18Pabloca, Corintopi unaita saquirircarajmi.
Chai qʼuipami, crijcunata ‘Shujtaj punllacama’ nishpa, Priscilandij Aquilandij Siriaman rina tucurca. Chaiman ringapaj barcopi manaraj huichiyashpami, Cencrea pueblopi umataca lluchuta rutuchirca. Diospajta rurana tucushcata ña pajtachishcamantami, paica chashna rurarca. 19Pabloca Efesoman chayashpami, paihuan rijcunataca chaipi saquirca. Cutin paica tandanacuna huasiman rishpami, judiocunahuan rimanacurca. 20Chai judiocuna paita ‘Caipi ashtahuan saquiripai’ nicujpipish, paica mana uyarcachu.
21«Ñalla pajtamucuj fiestapajmari, Jerusalenpitaj cana cani. Taita Dios munajpica, cutin cancunata ricunaman tigramushami, shujtaj punllacama» nircami. Chashna nishpaca, barcopi huichiyashcahuan, Efesomanta rircallami.
22Cesareaman chayashpa barcomanta uriyashpaca, tandanacushca crijcunata ‘¿Allillachu canguichij?’ ningapajmi, paicunapajmanraj rirca. Chai qʼuipami, Antioquiaman uriyarca.
23Antioquiamantaca, huaquin punllacuna qʼuipami, Galacia, Frigia llajtacunapi causacuj crijcunataca, callarishpa ricugrirca. Tucui paicunatami ashtahuan alli catichun, yuyaita cushpa cunarca.
24Chai punllacunallami Alejandriapi huacharishca, judiocunapura Apolos shuti runaca, Efesoman shamushca carca. Paica Dios Quillcachishcacunata alli yachaj cashpami, alli huillaj carca. 25Paimanca, Juan bautiźashcacamallami, Apunchij Jesuspaj Ñanta catinamantaca, alli yachachishcacuna carca. Chaicamalla yachashca cashpapish, tucui shunguhuanmi Apunchij Jesusmanta alli yachachirca. 26Paimi tandanacuna huasipica, mana manchashpa, alli huillai callarirca. Apolos huillashcata Priscilahuan, Aquilahuan uyashpaca, paillata chʼican pushashpami, Taita Diosta ima shina catinata ashtahuan alli yachachircacuna.
27Apolosca, Acaya llajtaman rishalla nircami. Shina nijpica, Efesopi causaj crijcunaca, ‘Alli catipanguilla’ nishpami, Acayapi causacuj crijcuna paita alli chasquichun, shuj quillcata cacharcacuna. Acayaman chayashpaca, mana cʼuyaipajta Dios cʼuyajllapi crishcacunaman alli yachachishpami, tucui paicunapaj allita rurarca. 28Judiocuna, ‘Mana chashnachu’ nicujpipish, tucuicunapaj ñaupajpimi, Dios Quillcachishcacunata ricuchishpaca:
—Jesusmari Quishpichij Cristoca— nishpa, alli yachachirca.
