1בקיסריה גר קצין רומאי בשם קורנליוס; הוא היה מפקד הגדוד האיטלקי שבמקום. 2קורנליוס וכל בני־משפחתו היו אנשים אדוקים ויראי־אלוהים. הוא היה איש תפילה, ונהג לחלק מתנות ותרומות ביד נדיבה. 3יום אחד, בשעה שלוש אחר־הצהריים, ראה קורנליוס לפתע מלאך ה׳ בחזיון. המלאך קרב אליו וקרא: ”קורנליוס!“
4קורנליוס הביט בו בפחד ושאל: ”מה רצונך, אדוני?“
והמלאך השיב: ”אלוהים לא התעלם מתפילותיך ומנדיבות לבך! 5עליך לשלוח עתה מספר אנשים ליפו, כדי שימצאו את שמעון פטרוס 6אשר גר על חוף הים אצל שמעון מעבד־העורות, ויבקשו אותו לבוא אליך.“
7ברגע שנעלם המלאך קרא קורנליוס לשניים ממשרתיו ולאחד משומרי ראשו, שהיה גם הוא איש ירא אלוהים, 8לאחר שסיפר להם את דבר החיזיון שלח אותם ליפו.
9-10למחרת, בעוד השלושה מתקרבים אל העיר, עלה פטרוס על גג הבית כדי להתפלל. הייתה זאת שעת צהריים, ופטרוס, שהיה רעב, המתין לארוחתו. אולם עוד לפני שהייתה הארוחה מוכנה נפלה עליו תרדמה. 11הוא ראה את השמים נפתחים, ומתוכם ירד סדין גדול קשור בארבע קצותיו. 12בתוך הסדין היו כל מיני חיות טמאות, נחשים ועופות דורסים.
13”קום, פטרוס; שחט ואכול!“ קרא קול מן השמים.
14”חס וחלילה, אדוני!“, קרא פטרוס. ”מעולם לא אכלתי אוכל בלתי כשר או טמא!“ 15הקול דיבר אל פטרוס בשנית: ”אם אלוהים אומר שמשהו מסוים טהור, סימן שהוא טהור. אתה אל תקרא לו טמא!“
16חזיון זה חזר ונשנה שלוש פעמים, ולאחר מכן הועלה הסדין חזרה לשמים. 17פטרוס היה נבוך ומבולבל. מה פשר החיזיון? מה עליו לעשות? בדיוק באותה שעה מצאו שליחיו של קורנליוס את ביתו של שמעון מעבד־העורות, ועמדו מאחורי השער. 18”האם כאן גר שמעון פטרוס?“ שאלו.
19בינתיים, בעוד פטרוס מהרהר בחזיון ובפשרו, אמר אליו רוח הקודש: ”שלושה אנשים באו הנה לפגוש אותך. 20רד למטה ולך אתם, כי אני שלחתי אותם.“
21פטרוס ירד למטה, וכשראה את השלושה אמר: ”אני האיש אשר אתם מחפשים. מה רצונכם?“
22”קורנליוס הקצין הרומאי שלח אותנו אליך“, השיבו השלושה. ”קורנליוס הוא איש ירא אלוהים, טוב־לב, נדיב ומכובד על ידי כל היהודים. מלאך ה׳ נגלה אליו בחזיון וציווה עליו להזמין אותך לביתו, כדי שתאמר לו מה עליו לעשות.“
23פטרוס הזמין אותם להיכנס אל הבית וללון אצלו בלילה. למחרת היום הוא יצא אתם לדרך, ומאמינים אחרים מיפו הצטרפו אליו.
24כעבור יום הגיעה החבורה לקיסריה. קורנליוס שכבר ציפה לבואם, כינס בביתו את קרוביו וידידיו הטובים, כדי שגם הם יפגשו את פטרוס. 25כשנכנס פטרוס אל הבית נפל קורנליוס על ברכיו והשתחווה לו.
26”קום על רגליך“, אמר לו פטרוס. ”אני בן־אדם בדיוק כמוך!“ 27קורנליוס קם על רגליו ושוחח זמן־מה עם פטרוס. לאחר מכן נכנסו שניהם אל חדר האורחים – שם נתאספו רבים.
28פטרוס פנה אל הנוכחים ואמר: ”אתם יודעים שאסור ליהודי להיכנס לביתו של גוי. אולם אלוהים הראה לי בחזיון שאסור להתייחס אל שום אדם כאילו הוא טמא או נחות ממני. 29משום כך הסכמתי לבוא הנה מיד כשקראתם לי. אך האם מותר לי עתה לשאול מה אתם רוצים?“
30”לפני ארבעה ימים,“ החל קורנליוס להסביר, ”התפללתי בביתי כרגיל, ובערך בשעה הזאת – בשעה שלוש – עמד לפני לפתע אדם לבוש גלימה זוהרת, 31ואמר אלי: ’קורנליוס, אלוהים לא התעלם מתפילותיך ומנדיבות לבך! 32עליך לשלוח עתה מספר אנשים ליפו, כדי שימצאו את שמעון פטרוס, אשר גר על חוף הים אצל שמעון מעבד־העורות, ויבקשו אותו לבוא אליך‘. 33ובכן, מיד שלחתי לקרוא לך, ויפה מצדך שהזדרזת לבוא. הנה כולנו לפניך, מצפים לשמוע מפיך מה שציווה עליך אלוהים לומר לנו.“
34פתח פטרוס ואמר: ”עתה אני רואה בבירור שאלוהים אינו נושא פנים, 35אלא כל אדם הירא את אלוהים ועושה מעשים טובים מוצא־חן בעיני אלוהים, בין אם הוא יהודי או גוי. 36-37אני בטוח שכולכם שמעתם את הבשורה הטובה שבישר ה׳ לעם ישראל – שאפשר להתפייס עם אלוהים באמצעות ישוע המשיח, אשר הוא אדון כל הבריאה. מאז שהחל יוחנן להטביל את החוזרים בתשובה התפשטה הבשורה בכל הארץ – מהגליל ועד אזור יהודה. 38ודאי שמעתם שאלוהים משח את ישוע מנצרת ברוח הקודש ובגבורה, שהוא הסתובב בארץ ועזר לבני־אדם, ושריפא את כל אלה שהיו כבולים על־ידי השטן, משום שהאלוהים היה אתו.
39”אנחנו, השליחים, עדים לכל המעשים שעשה ישוע בכל ארץ ישראל, כולל ירושלים, עד אשר הומת על הצלב. 40-41אולם שלושה ימים לאחר שנצלב החזירו אלוהים לחיים, והראה אותו לעיני אנשים מסוימים שבהם בחר מראש. אלוהים לא בחר את העדים האלה מבין הקהל הרחב, כי אם מבינינו. אנחנו אלה שאכלנו ושתינו איתו לאחר שקם מן המתים, 42והוא שלח אותנו לבשר את הבשורה הטובה הזאת בכל מקום, ולהעיד שאלוהים הסמיך את ישוע לשפוט את החיים ואת המתים. 43כל הנביאים כתבו עליו, ואמרו שכל המאמין בו ייסלחו לו כל חטאיו בזכותו.“
44לפני שסיים פטרוס את דבריו צלח רוח הקודש על כל הנוכחים. 45היהודים המשיחיים, שבאו עם פטרוס מיפו, השתוממו לראות שמתנת רוח הקודש ניתנה גם לגויים. 46-47אולם לא היה ספק בכך, כי הם שמעו אותם מדברים בשפות בלתי מובנות ומהללים את אלוהים.
”אנשים אלה קיבלו עתה את רוח הקודש ממש כמונו!“ קרא פטרוס. ”האם מישהו מתנגד לכך שאטביל אותם במים?“ 48וכך הוא הטביל אותם בשם ישוע המשיח. לאחר מכן ביקש ממנו קורנליוס להישאר אצלם ימים אחדים.
Cornelius Calls for Peter
1A man named Cornelius lived in Caesarea. He was a Roman commander in the Italian Regiment. 2Cornelius and all his family were faithful and worshiped God. He gave freely to people who were in need. He prayed to God regularly. 3One day about three o’clock in the afternoon he had a vision. He saw clearly an angel of God. The angel came to him and said, “Cornelius!”
4Cornelius was afraid. He stared at the angel. “What is it, Lord?” he asked.
The angel answered, “Your prayers and gifts to poor people are like an offering to God. So he has remembered you. 5Now send men to Joppa. Have them bring back a man named Simon. He is also called Peter. 6He is staying with another Simon, a man who works with leather. His house is by the sea.”
7The angel who spoke to him left. Then Cornelius called two of his servants. He also called a godly soldier who was one of his attendants. 8He told them everything that had happened. Then he sent them to Joppa.
Peter Has a Vision
9It was about noon the next day. The men were on their journey and were approaching the city. Peter went up on the roof to pray. 10He became hungry. He wanted something to eat. While the meal was being prepared, Peter had a vision. 11He saw heaven open up. There he saw something that looked like a large sheet. It was being let down to earth by its four corners. 12It had all kinds of four-footed animals in it. It also had reptiles and birds in it. 13Then a voice told him, “Get up, Peter. Kill and eat.”
14“No, Lord! I will not!” Peter replied. “I have never eaten anything that is not pure and ‘clean.’ ”
15The voice spoke to him a second time. It said, “Do not say anything is not pure that God has made ‘clean.’ ”
16This happened three times. Right away the sheet was taken back up to heaven.
17Peter was wondering what the vision meant. At that very moment the men sent by Cornelius found Simon’s house. They stopped at the gate 18and called out. They asked if Simon Peter was staying there.
19Peter was still thinking about the vision. The Holy Spirit spoke to him. “Simon,” he said, “three men are looking for you. 20Get up and go downstairs. Don’t let anything keep you from going with them. I have sent them.”
21Peter went down and spoke to the men. “I’m the one you’re looking for,” he said. “Why have you come?”
22The men replied, “We have come from Cornelius, the Roman commander. He is a good man who worships God. All the Jewish people respect him. A holy angel told him to invite you to his house. Then Cornelius can hear what you have to say.” 23Then Peter invited the men into the house to be his guests.
Peter Goes to the House of Cornelius
The next day Peter went with the three men. Some of the believers from Joppa went along. 24The following day he arrived in Caesarea. Cornelius was expecting them. He had called together his relatives and close friends. 25When Peter entered the house, Cornelius met him. As a sign of respect, he fell at Peter’s feet. 26But Peter made him get up. “Stand up,” he said. “I am only a man myself.”
27As he was talking with Cornelius, Peter went inside. There he found a large group of people. 28He said to them, “You know that it is against our law for a Jew to enter a Gentile home. A Jew shouldn’t have any close contact with a Gentile. But God has shown me that I should not say anyone is not pure and ‘clean.’ 29So when you sent for me, I came without asking any questions. May I ask why you sent for me?”
30Cornelius answered, “Three days ago at this very hour I was in my house praying. It was three o’clock in the afternoon. Suddenly a man in shining clothes stood in front of me. 31He said, ‘Cornelius, God has heard your prayer. He has remembered your gifts to poor people. 32Send someone to Joppa to get Simon Peter. He is a guest in the home of another Simon, who works with leather. He lives by the sea.’ 33So I sent for you right away. It was good of you to come. Now we are all here. And God is here with us. We are ready to listen to everything the Lord has commanded you to tell us.”
34Then Peter began to speak. “I now realize how true it is that God treats everyone the same,” he said. 35“He accepts people from every nation. He accepts anyone who has respect for him and does what is right. 36You know the message God sent to the people of Israel. It is the good news of peace through Jesus Christ. He is Lord of all. 37You know what has happened all through the area of Judea. It started in Galilee after John preached about baptism. 38You know how God anointed Jesus of Nazareth with the Holy Spirit and with power. Jesus went around doing good. He healed all who were under the devil’s power. God was with him.
39“We are witnesses of everything he did in the land of the Jews and in Jerusalem. They killed him by nailing him to a cross. 40But on the third day God raised him from the dead. God allowed Jesus to be seen. 41But he wasn’t seen by all the people. He was seen only by us. We are witnesses whom God had already chosen. We ate and drank with him after he rose from the dead. 42He commanded us to preach to the people. He told us to tell people that he is the one appointed by God to judge the living and the dead. 43All the prophets tell about him. They say that all who believe in him have their sins forgiven through his name.”
44While Peter was still speaking, the Holy Spirit came on all who heard the message. 45Some Jewish believers had come with Peter. They were amazed because the gift of the Holy Spirit had been poured out even on the Gentiles. 46They heard them speaking in languages they had not known before. They also heard them praising God.
Then Peter said, 47“Surely no one can keep these people from being baptized with water. They have received the Holy Spirit just as we have.” 48So he ordered that they be baptized in the name of Jesus Christ. Then they asked Peter to stay with them for a few days.
